1. הסיפור של בני שטיינמץ, מיליארדר ששווה לא מעט מיליארדים ועסקיו הגדולים רחוקים מאוד מהעין הציבורית (למעט כמה הבלחות לא מוצלחות), הוא לא רק סיפור על שוחד לכאורה, כמובן לכאורה, שבו נחשד שטיינמץ בגינאה, מהמדינות שמקובל לחשוב עליהן שרק שוחד מסדר בהן את העניינים; הוא לא רק סיפור על חברה שקיבלה זיכיון למרבצי עפרות ברזל בלתי מנוצלים מהגדולים בעולם באיזשהו הר נידח - חברה שהשקיעה 160 מיליון דולר בלבד בפיתוח ראשוני של המכרה ומכרה מחצית מהמכרות אחרי שנתיים ב-2.5 מיליארד דולר לואלה הברזילאית (שווי של 5 מיליארד דולר למכרות!). 500 מיליון דולר מהם היו אמורים לעבור מיידית והשאר לפי אבני דרך; והוא לא רק סיפור על שוחד לכאורה (במזומן, במניות וביהלומים), שהציעו נציגי החברה של שטיינמץ (BSGR) לממאדי טורה, אשתו הרביעית של הרודן לנסאנה קונטה, נשיא גינאה לשעבר, כדי להבטיח שזכויות הכרייה יישללו מחברת הכרייה האנגלו-אוסטרלית ריו טינטו ויימסרו ל-BSGR, לפי חקירה ממשלתית שממצאיה פורסמו בעבר ב"פייננשל טיימס", אחרי שקונטה נפגש עם בוראו. החקירות שיזם הנשיא הנוכחי אלפא קונדה גלגלו את העיסקה לבתי המשפט, טרפדו אותה ואגב כך הציתו סכסוך אדיר בין ג'ורג' סורוס לבין שטיינמץ. לטענת האחרון סורוס הוא זה שמממן את החקירות נגדו ואף מייעץ באופן עקיף לנשיא גינאה הנוכחי. שטיינמץ ועורכי דינו מכחישים כבר תקופה ארוכה את הפרסומים על שוחד לכאורה וטוענים שמדובר בהאשמות כוזבות. הם אף מנהלים מאבקים משפטיים נגד החלטת גינאה להקפיא את נכסיהם במדינה.
2. אז הסיפור של בני שטיינמץ, שנעצר השבוע ונשלח למעצר בית, הוא לא רק סיפור על פרקטיקת העסקים במדינות כמו גינאה ועל ה"שיטה", נקרא לזה, של שוחד (ומערכת המשפט תצטרך להוכיח אם אכן היה שוחד; חפותו של שטיינמץ כמובן עומדת לו כל עוד לא הוכחה אשמתו). הסיפור הוא הרבה יותר רחב, על מבנים תאגידיים מורכבים, חוצי גבולות, שמשרתים מטרה נוספת מלבד התעשרות - תשלום כמה שפחות מס, אם בכלל. כי יש דבר אחד שעשירים כקורח מאוד אוהבים לא לעשות חוץ מלעשות כסף - לא לשלם מסים.
3. כתבנו בעבר לא מעט על שטיינמץ. באורח פלא, הקטע הציבורי שלו הסתיים תמיד במפח נפש. הוא גייס וגייס וגייס מהציבור לחברות כמו אודימו (מכירת יהלומים דרך האינטרנט), סקורפיו (נדל"ן), בייטמן וחברות משאבים נוספות. חלקן שרפו את כל הכסף שגויס במניות, אחרות נזקקו לתספורת באג"ח. בינתיים, בפרטי, הוא הוכתר לישראלי העשיר בתבל, עם הון של כ-8 מיליארד דולר. לציבור הוא משמיד ערך, לעצמו הוא מייצר ערך. רשימת עסקיו די מדהימה: הוא בעל השליטה במכרות יהלומים ועפרות שונים - במקדוניה, בקוסובו, באלבניה, בטורקיה וברומניה.
4. לפני כשלוש שנים חשף "גלובס" את מחלוקת המס של רשות המסים עם שטיינמץ, העומדת על מאות מיליונים. מאוחר יותר, בערוץ 10, נחשף כי שומת המס שהוצאה לשטיינמץ עומדת על סכום עצום - כ-4 מיליארד שקל. ככל שידיעתנו משגת, שום פשרה עדיין לא הושגה במחלוקת הזאת.
יועציו בתשלום ומקורביו של שטיינמץ טוענים שכך פועלת השיטה: מס הכנסה מפציץ בשומה מנותקת מהמציאות כדי להתפשר אחר כך על סכום צנוע בהרבה. הטיעון הזה, גם אם יש בו משהו, דוחק את הסיפור האמיתי הצדה. והסיפור האמיתי הוא תחמוני המס ותכנוניו חוצי הגבולות של שטיינמץ ועשירים מסוגו. מקלטי המס ברחבי העולם פורחים ומשגשגים למרות הביקורת ההולכת וגוברת עליהם. הם מאפשרים לעשירים ולסופר-עשירים להקים חברות ולנתב את הכסף כך שישולם עבורו מינימום מס, אם בכלל. שטיינמץ, מתברר, יכול לקבל פסלון אוסקר על בניית מערך חברות מסועף כל כך, מורכב כל כך, חוצה כמעט כל מקלט מס בעולם, תוך כדי ניתוק שלו עצמו מכל אותם מבנים. זו החוכמה: אני שולט על אימפריה בפועל, אבל בשביל מס הכנסה אני בסך הכול "יועץ". אם תשאלו אותו או את יועציו, הם ידקלמו כמו תוכים את האימרה הבאה על שטיינמץ: "BSGR נמצאת בבעלות נאמנות שאני ומשפחתי הם המוטבים שלה. היא מנוהלת על-ידי מועצת מנהלים מקצועית ועצמאית ומחזיקה בחברות שונות בתחומים שונים ברחבי הגלובוס, הרוב פרטיות וחלקן ציבוריות. כולן כמובן מתנהלות באופן עצמאי. לי אין תפקיד ניהולי באף אחת מהחברות ואני משמש כיועץ לחברה. אגב, החברה לא מחויבת לקבל את הצעותיי ולא פעם הן נדחות". כלומר, החברות שהן שלי הן בעצם לא שלי מבחינה משפטית. אני רק יועץ. כמו שאומרים: הרגליים בחוץ, האף עמוק בפנים.
5. הנה תזכורת לעדותו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט וידידו של שטיינמץ, כפי שנחשפה בהקלטות של שולה זקן. "מרכז חייו בארץ, אז הוא... עכשיו נמצא רוב הזמן... על האונייה שלו, יש לו אונייה של 60 מטר, זו יאכטה ענקית", אמר אולמרט לזקן. "הוא מביא אנשים במטוס שלו לניס. לוקח אותם בסירת מרוץ מוטור כזאת מהירה, 5 דקות מהספינה שחונה במפרץ. הוא נפגש איתם שמה... 3 ימים, 4 ימים, אני הייתי הרבה פעמים בספינה", אמר אולמרט.
6. מהנדס המסים של שטיינמץ הוא לא אחר מעו"ד פיני רובין, איש משפט ומסים מבריק, חד ועשיר לשון, המייצג את שמנה וסלתה של זירת העסקים (שרי אריסון, בנק הפועלים, יצחק תשובה ועוד). הוא אחד מאותם פרקליטים שצבר הון עצום לעצמו, משהו כמו (להערכתנו) מאות מיליוני שקלים לפחות. זה אולי אחד הדברים שהכי ממעטים לדבר עליהם: חבורת עורכי הדין המרכזיים בישראל צברה הון עתק מעמלות מנופחות, שכר טרחה מנופח על עסקאות שונות, בין היתר "עסקאות" מס עם רשות המסים.
7. במהלך 2009 כתב רובין מאמר ל"גלובס" שכותרתו "מתנה משמיים" (ראו גזיר) ותהה בלשונו המפולפלת והמאוד מיוחדת: "מה טיבה של הכנסה, שמקבל במפתיע עו"ד מעבר לשכר טרחתו הדשן, מלקוח שזה עתה הורידו מהגרדום? כלום תיחשב הכנסה זו הכנסה חייבת?" וכמובן הגיע למסקנה המתבקשת ש"בנסיבות חדות וברורות של מתנה אמיתית, לא יהיה זה מן הנמנע לשקול לקולא את שאלת חיובה במס בישראל, בהיעדר מקור להיתלות בו". כלומר, לפי תפיסתו של רובין, הכנסה שהיא מעבר לשכר הטרחה השמן של עורך הדין (הוא קורא לזה "נדיבות אימפולסיבית") עשויה להיחשב כמתנה ולכן איננה חייבת במס. "זה ראוי למחשבה", בלשונו של רובין.
8. זמן מה אחרי פרסום המאמר, וסיפרנו על כך כאן בעבר, בווריאציות שונות, הגיע לכתבת "גלובס" מידע מרתק. לפי המידע, אותו כותב מאמרים מוכשר, עו"ד רובין, ניסה לטעון ברשות המסים שחלק משכר הטרחה שקיבל מפלוני אלמוני הוא סוג של מתנה ולא שכר עבודה ולכן יש לגבות ממנו מס מופחת. אנחנו גם זוכרים היטב את המכתב המאיים שנחת על שולחננו, שבו הפגין רובין את בקיאותו הרבה והטבעית והפנה אותנו לסעיף פקודת מס הכנסה המגן על אזרחים מפני פרסום שומות המס הפרטיות שלהם. באופן הכי מזוקק משפטית, רובין צדק, אבל בפרקטיקה היומיומית, קורה לא פעם ולא פעמיים שסכסוכים על שומות פרטיות דולפים ומגיעים לעיתונים ועושים גם שירות ציבורי. לדעתנו, העובדות שפרסמנו ומפרסמים כעת הן שירות לציבור, וייתכן שאנחנו מסתכנים בתביעה מצדו של רובין. אז נסתכן.
9. וכדי לחדד את השיטה, את העובדה שחוקי המס נכתבים בשביל עשירים ומשרתים את העשירים, ולרוב מי שכותב אותם הם הפרקליטים שעובדים בשביל העשירים, אנחנו מביאים כאן חלק מטור שפרסמנו על שטיינמץ ורובין לפני כשלוש שנים, שתחילתו בתגובת דוברי שטיינמץ על מחלוקת המס עם רשות המסים, עם הערות שלנו:
"מס ההכנסה משולם כדין, כל המידע נמסר כנדרש, מחלוקת על אודות שומת המס נבחנת במסגרת דיון אזרחי כקבוע בחוק ובנוהלי מס הכנסה"
שטיינמץ שומר חוק, מקפיד על קוצו של יוד, זו בסך הכול עוד מחלוקת בגלל התיאבון הבלתי נשלט של מס הכנסה לעוד מסים.
"שטיינמץ שילם מס בגין הכנסותיו בישראל בסך של עשרות מיליוני שקלים. וזאת בנוסף לתשלומי מס בגין הכנסותיו כיועץ לתאגידים זרים"
שיגידו תודה שהוא הסכים לשלם כמה עשרות מיליונים, הוא באמת לא חייב, הוא בסך הכול יועץ. לא הבנתם? רק יועץ!
"הכנסות של חברות זרות, הנובעות מפעילות במדינות זרות ונמצאות בבעלות של נאמנויות זרות אינן חייבות מס בישראל, וכך גם במרבית המדינות בעולם"
לא ממש נכון. אם אפשר להוכיח כי שטיינמץ נהנה ושולט בהן, הוא אמור לשלם מס.
"למר שטיינמץ אין שליטה בתאגידים הזרים. מדובר בתאגידים זרים שאינם פועלים בישראל, אינם בניהול ישראלי, אינם בבעלות ישראלית ואינם חייבים מס הכנסה בישראל"
עוד לא הבנתם? שטיינמץ הוא בסך-הכול י-ו-ע-ץ. מה קשה כל כך להבין? הוא לא שולט, הוא לא בדיוק מכיר, לא בדיוק יודע, לא בדיוק ראה ולא בדיוק שמע. לכל "התאגידים הזרים" יש נאמנים, עצמאים, וכשמם כן הם: הם נאמנים בעיקר ל... אנחנו מניחים שכבר הבנתם.
בהמשך הטור הבאנו את השיחה שניהל בזמנו עו"ד רובין עם ערוץ 10 בנוגע ללקוחו שטיינמץ:
- אתה יודע מאיפה זה נובע, כל החוקים על נאמנויות, מרגישים בעצם שהעשירים הגדולים מתחמקים ממס.
"אתה צודק לגמרי. אבל מה האלטרנטיבה? שיישארו בחוץ ולא יהיה לישראל כלום מזה? אנחנו רוצים שיבואו לישראל. נסלול להם את הדרך להגיע לארץ באופן נורמלי".
- אבל המחלוקת היא מי היוצר ומי הנאמן.
"זה סיפור אחר... יש שם מחלוקת מי היוצר. אבל זו לא המחלוקת האמיתית... יש כל כך הרבה חומר. מדובר ביוצר משנת תרפפ"ו..."
- אברהם לאו?
"הוא היה בעל בית, הוא הקים את קבוצת בני שטיינמץ... וזה התפתח" (שטיינמץ טוען שאברהם לאו נתן את ההון הראשוני להקמת האימפריה - א"צ).
- אתם אומרים שהוא לא האיש הדומיננטי?
"הוא הנהנה בנאמנות וזהו. הוא לא מנהל את הנאמנויות האלה".
- אבל הוא המשפיע עליהן?
"יש נהנה, יש בורד של נאמנים, יש חברות שיש להן הבורדים שלהן בעסקים ענקיים".
- אתה אומר שבני שטיינמץ לא שולט בחברת בני שטיינמץ?
"רחוק מזה".
- מי שולט בחברת בני שטיינמץ? כשהוא התראיין ל"פייננשל טיימס" הוא אמר "אנחנו קונים", "אנחנו משקיעים".
"זה המותג. כמו שיצחק תשובה מתראיין על קבוצת דלק. זה הפרסוניפיקציה של התקשורת..."
- אז מי בעל השליטה?
"יש 3 נאמנים בינלאומיים רציניים מאוד - הם בעלי השליטה. על פיהם יישק דבר. אנו באנו לרשות המסים בשנת 2005 ואמרנו יש זה וזה וזה בנאמנות".
- נניח שאפתח נאמנות, אקח טייקון ואגיד לו לשים 100 שקל. אז הוא יהיה היוצר, ואני לא אשלם כלום?
"אם זה יהיה אמיתי - אז 100%. אם יש לי דוד נחמד באמריקה, והוא משקיע עבורי מיליון דולר ויפתח לי קרן, או שיפתח לי נאמנות לטובתי ולטובת ילדיי - זה קלאסי. בדיוק מה שהחוק אמר כדי להגן עליי, שלא יהיה לי מיסוי" (מה שרובין לא מגלה הוא שבהרבה מקרים זה פשוט לא אמיתי ונועד אך ורק להתחמק ממס. מוצאים איזה דוד שפתאום נאמן לסכומים שלך - א"צ).
- מתי הולכת להסתיים כל המחלוקת הזאת ביניכם?
"ייסגר..."
בטח שייסגר. עם אנשים כמו רובין, שיש להם מהלכים במסדרונות מס הכנסה, שמכירים כל אבן בפקודת מס הכנסה (ברוב המקרים המומחים החיצוניים הם אלה שהיו שותפים לבניית פקודת המסים המחוררת כמו גבינה שווייצית), אז זה ייסגר. ייסגר בפשרה, ייסגר הרחק מעין הציבור, ייסגר בסכומים נמוכים, ייסגר - כי בשביל זה שטיינמץ משלם לא מעט לרובין. כדי שיסגור דברים. על חשבון הציבור.
eli@globes.co.il