במכתב ששלח מנכ"ל איגוד חברות הפרסום לראש אגף פרסומות ברשות השנייה אפרת לאור וליועצת המשפטית הילה שמיר, טוען בראון כי המכתב איננו עולה בקנה אחד עם כללי הרשות השנייה בנוגע לאתיקה בפרסומות ועם הרציונל העומד מאחורי כליים אלה. לטענתו שהרחבתם של תחולת הכללים ע"י הרשות ולא ע"י בית המשפט איננה במקומה "אנו מפצירים בכם שלא לשמש כטריבונל לבחינת ערכי החברה הישראלית (בית משפט כזה קיים - בג"צ) אלא לפעול בהתאם למנדט שניתן לכם להישאר בגדרי כללי האתיקה ולהתיר המשך שידור התשדיר.
בראון מזכיר כי חופש הביטוי לרבות זה הניתן למפרסמים הוא ערך עליון ושלילתו או פגיעה בו גם בבית משפט נעשית רק במקרים חריגים ביותר. "היננו בדעה כי תשדיר זה איננו נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים פגיעה בחופש הביטוי על ידי פסילת התשדיר" כותב בראון.
בשם איגוד חברות הפרסום מצרף בראון מספר התייחסויות משפטיות התומכות בעמדת האיגוד לפיה פסילת התשדיר נעשתה לא בצדק. בהתייחסות לטענת המחלקה המשפטית של הרשות כאילו הסרטון עובר על הכלל האוסר פרסום מסר בנושא שנוי במחלוקת נטען במכתב שכל מטרתו של התשדיר היא בהעלאת המודעות הציבורית לזכויות יסוד בסיסיות וזהו איננו מסר שנוי במחלוקת.
יותר מזה בראון מזכיר, כי היועץ המשפטי לממשלה התייחס בעבר לנושא "עניין השנוי במחלוקת" וקבע כי העובדה שנושא בו עוסק תשדיר שנויה במחלוקת ציבורית אין בה לכשעצמה כדי לפסול את התשדיר אם הוא עצמו בתכנו או בצורתו איננו מעורר מחלוקת. עוד נקבע כי מחלוקת לצורך דיון זה אמורה להיות מהותית ורחבה המקיפה חלק ניכר של הציבור ואין די בכך שהיא מעוררת מורת רוח אצל קבוצה קטנה בציבור. לדבריו רוח הדברים הזו עולה גם מהחלטות בג"צ לגבי אופן יישום כללי האתיקה שם בניסיון לצמצם עד למינימום את הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי על ידי חסימת משדרים ותשדירים מלעלות לאוויר. בג"צ קבע סייגים ברורים לפיהם מותר לשדר פרסומת שמביאה לידיעת הציבור מידע על עניין השנוי במחלוקת ובלבד שלא תובע בה עמדה ביחס לאותו עניין.
עוד טוען בראון כי על אופן היישום הזהיר של כלל ה"שנוי במחלוקת" בו נקטו ערוצי הטלוויזיה ניתן ללמוד מכך שלאוויר עולים קמפיינים המעבירים מסר שאיננו בקונצנזוס - לעיתים כשהם ממומנים ע"י גופים מסחריים. למשל "חינוך זול עולה לנו ביוקר" שעסק במאבק המורים להעלאת שכרם, קמפיין איגוד הבנקאים שנועד להילחם במסקנות ועדת בכר בהקשר של הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, קמפיין "אם זה לא כחול לבן זה לא עובד" של משרד התעשייה עם איגוד התעשיינים ועוד רבים וטובים.
"אם עלייתם לאוויר של תשדירים אלה לא נמנע בעקבות כלל 11 הרי שהמשך שידורו של תשדיר שבנדון לא צריך להימנע גם כן" כתב בראון.
כזכור לרגל יום זכויות האדם העלתה האגודה לזכויות האזרח סרטון שעסק בזכויות שמגיעות לכל אדם מעצם היותו אדם. בסרטון מככבים סלבריטאים כגון מייקל לואיס, גלית גוטמן דפני ליף מירה עוואד טיטי איינהו ועוד שמדברים על הזכויות שהם זכאים להם כמו שיוויון בשכר לנשים, הזכות לביטחון אישי וכדומה.
המשפטים בעטיים נפסל התשדיר הם משפט שאומרת מירה עוואד- כידוע שחקנית ערביה לגבי הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש ומשפט שאומר נוסף המתייחס לזכות להינשא עם מי שרוצים- גם מדובר בהומו. ע"פ הנהלת הרשות שהסתייעה בחוות דעת משפטית בעצם השימוש במשפטים אלה עוברים על חוק הרשות השנייה שקובע כי אין להעלות פרסומות על נושאים שאינם בקונצנזוס.
יודגש כי מדובר בסרטון מכבד מכובד ונטול אלימות ולכן נדהמו באיגוד לזכויות האזרח מפסילתו. הסרטון עלה כבר לפני כשנה אבל רק לאינטרנט בו כידוע אין מגבלות רגולטוריות של פיקוח. השנה הוחלט להעלותו גם לטלוויזיה ואז כאמור הגיעה החלטת הפסילה. בינתיים הועלה הסרטון לדף הפייסבוק של האגודה וזכה לשיתופים רבים.
נראה כי גם במועצת הרשות השנייה (גוף שונה מהנהלת הרשות) לא הבינו כולם את ההחלטה. כך למשל יו"ר הרשות, אוה מדז'יבוז, שהתבטאה בנושא בדף הפייסבוק שלה- למרות שבד"כ לא ניתן למצוא בו נושאים של עבודה: "יש לי לא מעט חברים שנלחמים על הזכות לאהוב ולהתחתן כמו שהם רוצים. כיו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו אני אלחם גם על הזכות שלנם לצעוק את זה בכל מקום".
לפחות בשלב זה נראה כי ההחלטה התמוהה עשויה להשתנות - זאת לאחר שמועצת הרשות ביקשה מהנהלת הרשות לבחון את ההחלטה שוב.
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר כי: "האגודה לזכויות האזרח מברכת את איגוד הפרסומאים על פעילותו נגד משטרת המחשבות של הרשות השנייה. העיכוב בהחלטת הרשות בערעורנו פוגע בזכותו של הציבור לדון בזכויות האדם של כולנו, ועל כן אנו נערכים לפניה לבג״צ נגד הרשות השנייה".