גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי יותר מ-20 שנה - הרפורמה בחברת החשמל תצא לפועל?

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, הכריז אתמול ששנת 2017 תהיה שנת הכרעה בעניין הרפורמה בחברת החשמל. האומנם?

יו``ר חברת חשמל יפתח רון-טל / צילום: דוברות חח``י
יו``ר חברת חשמל יפתח רון-טל / צילום: דוברות חח``י

"דחיינות היא התנהגות המתאפיינת בדחייה או הימנעות של אדם מביצוע פעולה או מטלה שהוא מעוניין או צריך לבצע. דחיינות מקושרת לרוב לפרפקציוניזם, לדיכאון, להפרעת קשב וריכוז ובעיקר לחרדה חברתית. דחיינות כרונית עלולה להיות תסמין להפרעה פסיכולוגית או פיזיולוגית... דחיינים עלולים לסבול מדחק, רגשי אשמה, גרימת משבר וגרימת אכזבה לזולת, בשל אי עמידתם בהתחייבויותיהם". (ויקיפקדיה)

אלמלא ההיסטוריה הקרובה של קבלת ההחלטות בתחום התשתיות, היה אפשר לומר שהישיבה של ועדת הכלכלה אתמול (א') הייתה היסטורית. הנה, 20 שנה אחרי חקיקתו של חוק משק החשמל - שקבע כי הרפורמה בחברת החשמל תושלם עד 2006 - הכריז יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, ששנת 2017 תהיה שנת ההכרעה.

כבל הודיע כי ועדת הכלכלה תיכנס לעובי הקורה בעניין הרפורמה באמצעות סדרה של שימועים, כדי לוודא את השלמתה. הוא הציב שלושה תנאים לרפורמה מוצלחת שהוא ייתן יד להעברתה: הורדת מחירי החשמל, שמירה על איתנות חברת החשמל והימנעות מפגיעה בעובדים.

"מעטים הם הנושאים שאני מרגיש מכודרר בהם כמו סיפור חברת החשמל, הכל סוג של פסאדה", אמר כבל. "אנחנו, כמו הגששים, שואלים את אותן שאלות ומקבלים את אותן התשובות". הוא התחייב שהארכת רישיון הייצור של חברת החשמל בהוראת שעה בפעם ה-11 היא האחרונה, ושבאמצע נובמבר הבא, הרפורמה תהיה חייבת לעבור כחקיקה ראשית.

אלא שרק בשבוע שעבר דחתה ועדת הכלכלה את הרפורמה במוניות השירות בחצי שנה באמצעות קידום חקיקה ראשית, למרות שבדומה לרפורמה בחברת החשמל, אחרי שנים של דחיית הקץ באמצעות הוראות שעה, היה נדמה שאין מנוס אלא מלאשר את נוסח הרפורמה שעליו שקדו משרדי התחבורה והאוצר - נוסח שגרר ביקורת חריפה על חוסר בשלות מצד חברי ועדת הכלכלה.

החלטה גדולה נוספת שנדחית למרות שלכאורה עבר הדד-ליין, היא הארכת הסכם הסובסידיה עם אגד. ההסכם פג בסוף 2015, אך רק בתחילת נובמבר השנה הגיעו משרדי האוצר והתחבורה לסיכום עם אגד וההסתדרות על כניסה ל"מו"מ אינטנסיבי" של חודש - זאת אחרי שאגד, באמצעות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, הכניעה את האוצר בנוק-אאוט וקיבלה התחייבות להזרמה מיידית של 150 מיליון שקל.

המו"מ המואץ, למקרה שתהיתם, מתנהל מאז בעצלתיים ולא התקדם. גם ההזרמה נשחקה בינתיים לכ-100 מיליון שקל, והמשבר עשוי להתפרץ שוב במלוא עוזו בקרוב מאוד.

מהו החזון?

לרפורמה בחברת החשמל בעלי עניין רבים: חברת החשמל, ועד עובדי החברה, ההסתדרות, קבוצות עובדים שעשויות להתנגד לוועד העובדים, משרד האוצר, משרד התשתיות והאנרגיה, רשות החשמל, וכמובן הציבור. בדיון אתמול בוועדת הכספים אמר שר התשתיות והאנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "למרות 20 שנה של כישלון, יש סיכוי סביר להצלחה, אני לא אאשר רפורמה שתגרום לעלייה בתעריפי החשמל". מנכ"ל משרד התשתיות, שאול מרידור, הבהיר כי תהיה רפורמה "רק אם היא תהיה טובה למשק".

החזון של משרד האוצר ושל השר שטייניץ הוא לצמצם את מספרם של עובדי החברה - מכ-12 אלף כיום ל-8,500 בתוך שמונה שנים, כלומר לשחרר 3,500 עובדים. בניכוי עובדים שיגיעו לגיל פרישה במשך התקופה, מדובר בשחרור כ-3,000 עובדים, מהם 2,500 קבועים ו-500 ארעיים. בחישוב עלות של 1.5 מיליון שקל כחבילת פרישה לעובדים הקבועים, וללא הכללת העובדים הארעיים, מדובר בעלות חד-פעמית של 3.75 מיליארד שקל.

אלמלא הנורמה הקלוקלת של אי-עמידה בהתחייבויות שלטוניות, בהחלט היה ניתן לדמיין מצב שבו מאותר מקור למימון הפרישה מבלי להעלות את התעריף, אך תהיה זו תמימות לחשוב שעל סמך הצהרה ב-2016 תימנע העלאת תעריף ב-2019 או 2021. גם בהנחה שהשר שטייניץ מתכוון לדבריו, יש מקום להניח שבמשרד האנרגיה וברשות החשמל יכהנו שר ויו"ר אחרים, שלא יהססו להעלות את התעריף במידת הצורך, יהא הנימוק אשר יהא.

על כל מורכבותה, פרישת העובדים היא לא בהכרח החסם בפני ביצוע הרפורמה. הרבה קודם לכן צריכה להתגבש אסטרטגיה כוללת למשק החשמל, שממנה ייגזרו הצעדים הטקטיים. אסטרטגיה כזו היא תוכנית-האב למשק החשמל, שאמורה רשות החשמל בראשות ד"ר אסף אילת להתחיל לגבש החל בחודש הבא, ולסיים מתישהו במשך 2017. שטייניץ יצטרך להחליט אם הוא מתעדף את הלו"ז או את היחס הנכון בין טקטיקה לאסטרטגיה.

הסוגיות שישפיעו על הרפורמה נוגעות ברובן לשרשרת הייצור של החשמל: ייצור, הולכה, חלוקה, אספקה וניהול המערכת. במצגת של משרד האוצר שהוצגה לאחרונה לוועד עובדי חברת החשמל, מוצגות שלוש מטרות-על לרפורמה: אספקת חשמל רציפה ואמינה, יעילות המתבטאת במחירים תחרותיים, ויציבות לטווח הארוך. המגמות שבהן מתחשבת הרפורמה הן התבססות גוברת על אנרגיה מתחדשת, גז טבעי, הפחתת פליטות וייצור חשמל מקומי.

התוכנית הכללית של משרדי האוצר והאנרגיה היא להוציא מחברת החשמל את הייצור, ולהפוך אותה לחברת הולכה, חלוקה וניהול המערכת, שעדיין עוסקת גם באספקה - כלומר בקשר הישיר עם הלקוחות וגבייה מהם - כאחת מכמה מתחרות. על פי חזון זה, חברת החשמל תמכור את כל יחידות הייצור הפחמיות שלה בתוך ארבע שנים לחברה-בת, ובתוך שמונה שנים תמכור את כל יחידות הייצור מו*נעות הגז שלה ליצרנים פרטיים.

מי סובל בינתיים?

בשלב הנוכחי נוקטים כל הצדדים למו"מ על הרפורמה עמימות כמעט מוזרה. אף אחד לא מעוניין לטלטל את הספינה ולהיכנס למאבק. הדבר נכון בעיקר לחברת החשמל ולוועד עובדי החברה, משום שמשרדי האוצר והאנרגיה בהחלט הצהירו על כוונותיהם.

יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, בולט במיוחד בעניין זה, משום שבין מצבו הפוליטי לחזון שהוא מציג בפורומים פתוחים ישנה התנגשות מסוימת. רון-טל מחויב לממשלה, לאחר שמונה בחודש ספטמבר האחרון לתקופת כהונה שלישית כיו"ר חברת החשמל, בזכות לחץ של שטייניץ ושל שר האוצר משה כחלון על הוועדה למינויים בכירים, שהיססה אם לאשר את הקדנציה הנוספת.

מצד שני, רון-טל חוזר בכל הזדמנות על חזונו מעורר ההשראה לשנת 2040, שבה 80% מהחשמל ייוצר באופן מבוזר, בעיקר ממקורות מתחדשים, והוא שואף שחברת החשמל תהיה מעורבת בתחום. לדעתו, בשנים הקרובות ייבנו תחנות הכוח הגדולות האחרונות, משום שהתפתחויות משמעותיות בטכנולוגיות אגירת החשמל - ברמה התעשייתית וברמה הביתית - יהפכו את האנרגיה הסולארית ליותר-ויותר אמינה ומשמעותית.

חזונו של רון-טל מתנגש באופן ברור עם זה של משרדי האוצר והאנרגיה, המחויבים ליעד צנוע של 17% אנרגיה מתחדשת ב-2030. בדיון בוועדת הכלכלה הרשה לעצמו רון-טל להיות ביקורתי, ולומר שאי אפשר להוציא לפועל רפורמה כשהממשלה משנה את מדיניותה שוב-ושוב. הוא הוסיף כי יש לוודא את מימון הרפורמה ולקדם אותה במהירות, משום שמי שסובלים הם הצרכנים ועובדי החברה.

מאז הודיע השר שטייניץ על סגירת יחידות הייצור הפחמיות 1-4 בחדרה לא יאוחר משנת 2022, הוא הבהיר בכמה הזדמנויות כי עובדי חברת החשמל יזכו להקים את תחנות הכוח הגזיות שיוקמו כתחליף, אך לא יפעילו אותן. עמדה זו, המתיישבת עם הוצאת הייצור מחברת החשמל, היא אחת מנקודות התורפה של הרפורמה המסתמנת, משום שלא ברור מה היתרון הכלכלי שלה.

בחודשים האחרונים בדק "גלובס" עם גורמים רבים במשק החשמל את עמדתם בנוגע לשילוב חברת החשמל בייצור אנרגיה מתחדשת, בהם גורמים בחברות העוסקות בתחום, שכניסת חברת החשמל צפויה לכאורה לפגוע בהן. חלק הארי של המעורבים בתחום אמרו כי הם תומכים באפשרות זו כדי לקדם את הענף, בתנאי שחברת החשמל לא תיהנה מהעדפה לא-הוגנת ברשתות ההולכה והחלוקה. רק גורם אחד הביע התנגדות גורפת, בטענה שחברת החשמל מסואבת מדי.

נכון להיום נראה כי גישתם של משרדי האוצר והאנרגיה לרפורמה לוקה בנושא זה, שהרי שילוב עובדי חברת החשמל בתחום האנרגיות המתחדשות יכול להשתלם כלכלית בכמה מובנים: חיסכון בתשלום פיצויי פרישה גבוהים, פתיחת מקור הכנסה לחברת החשמל הנמצאת במצב פיננסי בעייתי וקידום של תחום האנרגיות המתחדשות, שעשור מהיום עשוי להוביל להפחתה דרמטית של מחירי החשמל.

ומה יהיה?

סוגיית ייצור החשמל היא אולי הגדולה והמשמעותית ביותר - הן ברפורמה בחברת החשמל הן בתוכנית-האב למשק החשמל. השאלות בנושא מגוונות: מהי תחזית צריכת החשמל לשני העשורים הקרובים, שעל פיה יינתנו רישיונות ייצור? מהו התמהיל הנכון בין מתחדשות לסוגיהן, לגז ולפחם, שמייצר ביטחון אנרגטי, מאפשר גמישות מירבית בהיקף הייצור, ותורם לאיכות האוויר ולבריאות הציבור? איך יתחלק הייצור בין חברת חשמל, ליצרנים פרטיים ולמשקי הבית? איך מורידים את עלות החשמל?

לכל השאלות הללו אין עדיין תשובות טובות, למרות שבלעדיהן לא תוכל להתממש המחויבות החד-משמעית של הממשלה לרפורמה שתיטיב עם הלקוחות והמשק. יהיה מעניין לעקוב אחר השימוע המקיף שייערך בשנה הקרובה בוועדת הכלכלה, ולהתחיל להעריך את הכיוון שאליו הולכת הרפורמה - בהנחה האופטימית שהיא אכן תקרה ותהיה ראויה לשמה. 

בתגובה לכתבה נמסר ממשרד האוצר: "משרד האוצר מנהל בימים אלו דיונים אל מול חברת חשמל, ויחד עובדים על הרפורמה שנמצאת בשלבי עבודה מקדמיים. לכשתגובש התוכנית המלאה היא תוצג ואז גם נוכל להתייחס לדברים".

עוד כתבות

לילה חאלד / צילום: רויטרס

בתוך יממה: זום, פייסבוק ויוטיוב סירבו לשדר הרצאה של ליילה ח'אלד

שלוש ענקיות האינטרנט סירבו לשדר הרצאה של ח'אלד שהתקיימה באוניברסיטת סן פרנסיסקו ● ח'אלד הייתה פעילה בארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין"  והשתתפה בחטיפות מטוסים בשנים 1969-1970

נתב"ג, הבוקר. אלפי ישראלים לא מחכים והם ממהרים לצאת מהארץ / צילום: רש"ת, יח"צ

בדרך לסגר: ענף התעופה מחכה להחלטה על הפעילות בנתב"ג

פחות מ-24 שעות לכניסתה של ישראל לסגר מלא ועדיין לא ברור אם נתב"ג יפעל במשך הסגר, ואם כן באיזו צורה ● האם חוסר ההחלטיות של מקבלי ההחלטות בישראל יבריח חברות זרות מפעילות בישראל?

המלחמה בקורונה / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

אף אחד לא יילחם בשבילנו את המלחמה הזאת

יש דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות כפרטים, כקבוצות, כקהילות: לקחת אחריות על עצמנו. לקחת אחריות על מי שמסביבנו ועל גורלנו ● עברנו מלחמות ועברנו משברים, התגברנו על אינפלציה ואינתיפאדה, עשינו שלום, הבראנו את הכלכלה ואנחנו מסוגלים להתמודד גם עם מגפה

אדוארדו אלשטיין   / צילום: כפיר זיו

אלשטיין איבד את אידיבי: ביהמ"ש מינה נאמן לחברה

ביהמ"ש הוציא הבוקר צו לפתיחת הליכים כנגד חברת אי.די.בי וכן צו לפירוקה, ובמקביל מינה את עו"ד אופיר נאור כנאמן לחברה ● בכך יורדת לטמיון השקעת עתק של 3 מיליארד שקל שהשקיע אלשטיין בחברה

פועלים באתר בניה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ענף הבנייה יוחרג מהסגר, אך עדיין לא ברור אם הפועלים הפלסטינים יורשו להיכנס לארץ

ממשלת ישראל קיבלה החלטה בשעה האחרונה לפיה ענף הבנייה יוחרג ולמרות הסגר הכללי יוכל לפעול כרגיל ● ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "הפועלים הפלסטינים הם חוליית מפתח בהתקדמות בעבודה. אם לא נביא אותם האתרים יעצרו"

מליאת הכנסת / צילום: אורן בן חקון, פול

לאחר ניגוחים מימין ומשמאל: חוק הקורונה עבר הערב בקריאה ראשונה במליאה

הכנסת דחתה את הפגרה שלה כדי לחוקק מחדש את התיקונים לחוק הקורונה הגדול, שיאפשרו הגבלות חדשות בסגר שייכנס לתקפו מחר בצהריים ● גנץ יקיים מסיבת עיתונאים הערב

יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון / צילום:מתוך אתר המועצה

טענות נגד יישוב יצהר: מנעו מדוגם קורונה להיכנס ליישוב רק בשל מוצאו

לפי פרטי המקרה שפורסם בחדשות 12, הסטאז'ר לרפואה הגיע לבצע בדיקות קורונה לאחד מהתושבים, אך לא הורשה להיכנס לאחר שהתברר כי הוא ערבי ● ח"כ משה ארבל (ש"ס) פנה ליו"ר מועצה אזורית שומרון יוסי דגן בבקשה לברר את המקרה ואמר: "מדובר בחרפה שעלינו להסיר מקרבנו"

בורסת פריז / צילום: Shutterstock

אירופה עברה לירידות; החוזים העתידיים על וול סטריט אדומים

הדאקס והקאק יורדים ב-1.7% ● יש ברחבי העולם יותר מ-32 מיליון מקרי קורונה, ו-987 אלף נפטרים בעקבות הנגיף

ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

מיליארדר האלגו-טריידינג ומלחמתו בקורונה: מייסד פיינל מציג - טוויסט בעלילה

אחרי שהפך את חברת האלגו-טריידינג פיינל לאחת המצליחות בעולם, הקים
ניר קלקשטיין כמה חברות ביג דאטה בתחום הבריאות ● עכשיו הוא מתמקד במיפוי תסמיני הקורונה דרך מכון מחקר שייסד ● כך עבר היזם המסתורי ממסחר בשוק ההון לניבוי תחלואה

יס פלנט / צילום: יחצ

סרט אימה לענקית הקולנוע של מוקי גריידינגר: סינוורלד דיווחה על הפסד של 1.6 מיליארד דולר

הקבוצה שמובלת על ידי מוקי גריידינגר הישראלי אשר גם שותף בה, עדכנה כי היום כי רשמה ירידה חדה בהכנסות במחצית הראשונה של 2020 - של כ-67% לסך של 712 מיליון דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ

נתניהו: "אחרי הסגר הזה נקווה לעבור לסגר מקל יותר. אבל זה תלוי בתוצאות ורמת התחלואה"

לקראת הסגר שייכנס מחר לתוקף ושיימשך עד לשמחת תורה, ב-11 באוקטובר, נאמו הערב ראש הממשלה נתניהו, יו"ר כחול לבן גנץ ויו"ר האופוזיציה לפיד ● במקביל לנאומים נמשך בכנסת הליך תיקון חוק הקורונה הגדול והתקנות החדשות שצפויות לתת את המסגרת לסגר

מקררי חלב בסופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

לקראת החמרת הסגר: נמשך המחסור בחלב ברשתות המזון

גורמים בענף החלב מסבירים כי המחלבות מתקשות לספק סחורה על רקע גל החום של השבוע שעבר, הביקושים המוגברים לקראת החג והידוק הסגר ● המחסור הוא בעיקר בחלב של שטראוס וטרה

מאבטח בסניף בנק לאומי. בבנקים מסבירים כי הם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בנק לאומי חשף חשבון סודי של לקוח בפני גרושתו - וחויב בפיצוי

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קבע כי הבנק פעל בניגוד לחוק והפר סודיות בנקאית ● זאת, כאשר במסגרת סכסוך גירושין של לקוח שלו, העביר לגרושתו פרטי בנק סודיים, אף שלא נדרש לעשות זאת

מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו  / צילום: ישראל הדרי

לאחר הדיבידנד: אלקו מכרה מניות אלקטרה צריכה בכ-57 מיליון שקל

מניית אלקטרה צריכה קפצה ב-118% מהשפל אליו הגיעה באמצע חודש מרץ השנה ● בשבוע הבא תחלק אלקטרה צריכה דיבידנד בגובה של כ-300 מיליון שקל

אבי פרידמן / צילום: יח"צ

מנכ"ל יונייטד בישראל אבי פרידמן פורש אחרי 21 שנה

ב-1 באוקטובר יועברו מושכות ניהול השלוחה הישראלית של החברה ליעל ברזילי, מנהלת המכירות האיזורית ● פרידמן יוסיף לשמש כיועץ לחברה

צילום: יונתן בלום

תעלת המזגן הייתה המקום הכי חשוב שהייתי בו השבוע

דרור פויר נאלץ להכנס השבוע לתעלת המזגן כדי לנקות פילטרים - וכשיצא משם הכול נראה אותו דבר - רק טיפה יותר טוב

מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

שיא נוסף נשבר: יותר מ-7,500 מקרי קורונה אובחנו אתמול

גם אחוז הבדיקות החיוביות הגיע לשיא; 12.8% מהנבדקים התגלו כחיוביים, מה שמעיד על תחלואה סמויה רבה יותר בקרב האוכלוסייה ● מספר אנשי הצוות המצויים בבידוד אף הוא נמצא בשיאו, ועומד על 4,592 אנשי צוות רפואי

הפגנה בעזה נגד השלום בין ישראל לאמירויות / צילום: Mohammed Salem, רויטרס

הדילמה הפלסטינית: התנגדות לשלום בין האמירויות לישראל או הצלת הכלכלה

המנהיגים הפלסטיניים מתקשים להתרגל ליחסים החמים בין ישראל לאבו דאבי ודובאי, אבל יש כבר קולות שקוראים להם לרכך את עמדתם ● דוח חדש של ארגון זכויות האדם "גישה" מלמד כי הקורונה והשלכותיה הביאו את העזתים למצב קריטי, ולשיאי אבטלה ועוני

בדיקת קורונה בירושלים. "בסוף יצטרכו חמ"ל שינהל את כל החמ"לים" / צילום: Ammar Awad, רויטרס

תעשיית הזיופים פורחת בקורונה: בדיקות פיקטיביות וכרטיסי טיסה

היחידה הארצית למאבק בפשיעה החמורה והבינלאומית פתחה בחקירה בחשודים שזייפו והעבירו אישורי ביצוע בדיקות קורונה ● סוכנת נסיעות שנחקרה חשודה בהפקת כרטיסי טיסה מזויפים שהועברו כדי שהמחזיקים בהם יוכלו לנוע בחופשיות ברחבי הארץ מבלי להיקנס

חגי ברנר / צילום: שלומי יוסף

בנק לאומי והבנק הבינלאומי מבקשים מביהמ"ש לקיים דיון דחוף בעניינן

הבקשה לדיון באה לאור ההמלצות של הנאמן הזמני ● דו"ח הנאמן הזמני ייחס כשלים והתנהלות כספית בלתי תקינה לנושאי משרה, דירקטורים, משרד רואי החשבון, המבקר החיצוני, ומבקר הפנים של "כנפי משק"