גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות ההגבלים כ"מונופול"

הרחק מאור הזרקורים, הרשות מקדמת תזכיר חוק שיחליש את הביקורת השיפוטית על החלטותיה

מיכל הלפרין /צילום:יחצ
מיכל הלפרין /צילום:יחצ

הרחק מאור הזרקורים וללא תהודה תקשורתית, רשות ההגבלים העסקיים מקדמת תזכיר חוק שעשוי להחליש מאוד את הביקורת השיפוטית על החלטותיה, עד כדי מתן חסינות מלאה לחלק מהחלטותיה מפני ערר שיוגש עליהן.

על-פי-רוב, רשות ההגבלים מבססת את החלטותיה על מידע המכילסודות מסחריים של שחקנים רבים הפועלים בשוק מסוים. על-פי ההסדר החוקי הקיים, כאשר עורר מבקש לערער על החלטת רשות ההגבלים,  עליו לפנות לרשות בבקשה לקבל לעיונו את המסמכים הרלוונטיים המצויים אצלה.

ככלל, הרשות מאפשרת את העיון במסמכים שאינם כוללים סודות מסחריים, ומונעת את העיון במסמכים סודיים. בשלב זה, אם העורר מעוניין במסמכים אלה, עליו לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים כדי שיקבע האם וכיצד יעברו אל העורר המסמכים המכילים סודות מסחריים של צדדים שלישיים שמסרו את המידע לרשות.

לאחר הפנייה הראשונה של העורר לבית הדין להגבלים עסקיים, נפתח הליך שבו עומדים העורר, רשות ההגבלים ומוסרי המידע לרשות בפני בית הדין כצדדים שווים ודנים אילו מסמכים ניתן להעביר לעורר וכיצד.

הליך גילוי המסמכים הופך במקרים רבים לזירת התגוששות בין העורר המבקש לעיין במידע המצוי בידי הרשות לבין בעלי המידע שמסרו אותו לרשות, המבקשים למנוע את חשיפתו. הליך זה נמשך על-פי רוב מספר שבועות וגוזל משאבים שיפוטיים ניכרים.

לדברי רשות ההגבלים, תזכיר החוק שהיא מקדמת נועד לחסוך זמן דיוני יקר בבית הדין. ואכן מדובר במטרה ראויה ורצויה. אולם במקום ליצור מנגנון יעיל יותר, הרשות מקדמת מנגנון שעלול לסרבל עוד יותר את הליך גילוי המסמכים עד כדי הפיכת ערר על החלטות הממונה לבלתי מעשי.

על-פי המנגנון שמציעה הרשות, ההחלטה הראשונית ביחס להסדר העיון במסמכים סודיים תיעשה על-ידי הממונה על הגבלים עסקיים; ולצדדים המתנגדים להחלטת הממונה בנוגע לעיון במסמכים תישמר הזכות לפנות בערר לבית הדין. על פניו נשמע שמדובר בשינוי מתבקש: כדי לחסוך זמן שיפוטי של בית הדין, הממונה על ההגבלים העסקיים יקבל את ההחלטה, ולא בית הדין.

אך למעשה, המנגנון המוצע לא יחסוך זמן שיפוטי, אלא רק יסרבל ויאריך את הליכי הערר. לצדדים השלישיים בעלי המידע עומדת הזכות להגיש ערר על החלטת הממונה להעביר מידע לעורר. מנגד, גם לעורר (מבקש המידע) עומדת הזכות להגיש ערר על החלטה שלא להעביר אליו מידע.

הניסיון מלמד כי גורמים עסקיים שמסרו מידע לרשות ההגבלים יעשו כל שביכולתם כדי למנוע את חשיפתו. בדומה ומנגד, מי שמעוניין לערור על החלטות הרשות יעשה כל שביכולתו כדי לקבל את כל המידע הרלוונטי המצוי בידי הרשות.

לפיכך, המנגנון המוצע יביא לכך שבכל מקרה יוגש ערר על החלטת הממונה בעניין העיון במסמכים, בין שהעיון יותר ובין שלא, וכך או כך הנושא יגיע לבית הדין. התוצאה הבלתי נמנעת להצעה היא שמי שמבקש לערור על החלטה של הממונה בעניינים תחרותיים מהותיים, ייאלץ לנהל שני עררים במקום אחד - הראשון, על החלטות הממונה להעביר אליו מידע או להימנע מלהעביר אליו מידע; והשני, ערר על ההחלטה התחרותית עצמה.

חשוב לציין כי כאשר צדדים לעסקה מבקשים לערור על החלטת הרשות שלא לאשר את העסקה, למשך הזמן שצפוי להימשך הליך הערר יש משמעות קריטית. לרוב, גורמים עסקיים אינם יכולים להמתין חודשים כדי לקבל את אישורה של עסקה הכדאית להם בזמן נתון. כבר כיום ערר על החלטת רשות ההגבלים גוזל בדרך-כלל מספר רב של חודשים.

וכך, בשל ה"סחבת", במקרה של התנגדות רשות ההגבלים לעסקה, הגורמים העסקיים מעדיפים לעיתים לוותר על עסקאות, ולא לערור על החלטת הרשות, אף שלהערכתם בערר קיים סיכוי משמעותי להפוך את החלטת הרשות לטובתם. סרבול נוסף של הליך הערר יהפוך את היכולת לערור על החלטת הרשות בזמן סביר, לכמעט בלתי אפשרית.

זאת ועוד - משמעות המנגנון שמקדמת רשות ההגבלים היא שהממונה הוא המחליט אילו מסמכים יועברו למי שרוצה לערור על החלטותיו של הממונה. מצב שבו צד להליך משפטי מחליט אילו מסמכים אמורים לעבור לצד השני, אינו מתקבל על הדעת. אין זה סביר שהממונה יחליט בעצמו אילו מסמכים ניתן להעביר לצד הטוען שהממונה שגה בהחלטתו על סמך המסמכים שהיו לפניו.

חשוב להבין שמבחינה משפטית קיים הבדל קריטי בין המצב הקיים שבו בית הדין הוא המכריע אם להעביר מסמכים סודיים וכיצד, לבין מצב שבו מוגש ערר על החלטת הממונה על הגבלים בעניין העברת מסמכים סודיים. כאשר מדובר בערר, נקודת-המוצא היא שהחלטת הממונה היא נכונה, ועל מגיש הערר להוכיח מדוע שגתה הרשות. כאשר בית הדין מקבל את ההחלטה כערכאה ראשונה, העורר, רשות ההגבלים והצדדים השלישיים עומדים כצדדים שווי מעמד, היכולים לשכנע את בית הדין לכאן או לכאן.

ולדובדבן שבקצפת בתזכיר החוק - רשות ההגבלים מציעה להקנות לממונה על ההגבלים את הסמכות שלא להתיר את העיון כלל אם הדבר נחוץ לאיזון ראוי בין זכויותיו של מבקש המידע לבין זכויותיו של מוסר המידע, ובשים לב לאינטרס הציבור.

המשמעות היא שאדם עלול לסבול ולהיפגע מהחלטת הממונה, בלי שיינתנו לו היכולת והאפשרות לבדוק את המסמכים שעמדו בבסיס ההחלטה הפוגעת בו. קבלת החלטות נגד אדם ללא העברת המסמכים המבססים את ההחלטות עקב "אינטרס הציבור", וללא החלטה שיפוטית לחיסיון המסמכים, מתאימה למשטרים שאינם רואים בשקיפות ובזכות הגישה לערכאות ערך הראוי להגנה, ואינה מתאימה למשטר הדמוקרטי בישראל.

מהיכרותי עם אנשי רשות ההגבלים העסקיים, ברור לי שכוונת מנסחי תזכיר החוק הייתה הרצון לייעל את הליך גילוי המידע שבידיה, ולא להביא להחלשת הביקורת השיפוטית על הרשות. אך הדרך שנבחרה אינה משרתת מטרה זו.

ניתן לייעל את הליכי גילוי המידע על-ידי קביעה של ברירת מחדל באשר להעברת המידע במתווה חיסיון לעורכי הדין וליועצים הכלכליים של העורר (כפי שאכן מציעה הרשות), וכן באמצעות קביעה כי הרשות תעביר רשימת מסמכים לעורר בדומה לרשימות שמעבירים צדדים להליכים אזרחיים ומעבירה המדינה בהליך פלילי.

המפתח לייעול ההליך טמון בכך ששינויים אלה יבוצעו תוך הותרת ההכרעה בעניין העברת המסמכים לבית הדין להגבלים עסקיים כערכאה ראשונה, והימנעות מהוספת שלב נוסף של ערר על החלטת הממונה על ההגבלים להעביר או להימנע מהעברת מידע סודי.

■ הכותב הוא ממשרד עורכי הדין אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. 

עוד כתבות

בורסת דרום קוריאה / צילום: Ahn Young-joon, Associated Press

סגירה מעורבת באסיה; פוטין צפוי לדון מחדש על מחירי הנפט, מקסיקו דוחה את ההסכמות של אופ"ק

בוול סטריט מדד דאו ג'ונס השלים זינוק של יותר מ-12% השבוע - העלייה השבועית החדה ביותר מעולם ● היום לא יתקיים מסחר בארה"ב, אירופה, אוסטרליה, הונג קונג, סינגפור והודו בשל 'יום שישי הטוב'

סניף סופר פארם בפתח תקווה - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: גיא ליברמן, גלובס

הקשר הגורלי בין ההייטק לנדל"ן ובריחת השוכרים מת"א. כותרות הנדל"ן

מדוע בעלי בנייני המשרדים הנוצצים בוחנים כל הזמן מה קורה בשוק חברות הטכנולוגיה ● למה משכירי הדירות בפתח תקוה חוגגים על חשבון חבריהם מתל אביב ● ושיא מפתיע בלקיחת משכנתאות בחודש מרץ

הנשיא ריבלין ונתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס

ראש הממשלה נתניהו והנשיא ריבלין הפרו את הנחיות הבידוד החברתי

נתניהו הצטלם במהלך החג להפקה של ערוץ 12 בהשתתפות בנו אבנר ● הנשיא ריבלין אירח במעונו הרשמי את אחת מבנותיו ובני משפחתה לליל הסדר

רופאים מקבלים תדרוך על מכונת הנשמה חדשה בבית חולים בהמבורג בגרמניה בשבוע שעבר / צילום: רויטרס

אלביט מערכות תייצר מכונות הנשמה שפותחו על ידי הסטארט-אפ Lifecan Medical

המודל יאפשר ייצור סדרתי של מכונת ההנשמה החדשה על פי תו השמישות הרפואית ואישור משרד הבריאות

בית משפט / צילום: shutterstock

דעה: הקורונה תוכר כ"כוח עליון", אם נרצה או לא

סין והודו כבר הכריזו על "משבר הקורונה" כעל "כוח עליון" ובכך פתחו בפני חברות רבות את האפשרות לחסות בצל ההגנה של כוח עליון כשהן מפרות חוזים ● לצעד זה תהיה השפעה גם על הכלכלה העולמית וגם על ההתמודדות המשפטית עם תביעות ענק שיתגלגלו לבתי המשפט ברחבי העולם

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

בנק ההשקעות של אירופה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שרי האוצר של גוש האירו סיכמו על חבילת סיוע של חצי טריליון אירו; הדיון על "אג"ח קורונה" נדחה

קרן הלוואות של הבנק האירופי להשקעות תתוקצב ב-200 מיליארד אירו, תוכנית למעבר זמני ל"שבוע עבודה מקוצר" תתוקצב ב-100 מיליארד אירו, ו-240 מיליארד אירו נוספים יוזרמו כהלוואות למדינות

מתיוס ריגס,מנכ"ל חברת אנרג'יאן / צילום: חן גלילי

אנרג'יאן מעדכנת מעלה ב-25% את כמות הגז במאגר 'כריש צפון'

על פי העדכון, המאגר מכיל 33.7 מיליארד מ"ק (BCM) של גז טבעי בר-הפקה, לעומת כ-25 BCM לפי האומדן שפורסם בעקבות קידוח ההערכה ●

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

צילום: איל יצהר

איך קורה שהחקלאים נאלצים להשמיד טונות של יבול ולמה כולנו נשלם את המחיר

עוד ועוד חקלאים נאלצים להשמיד טונות של יבולים בגלל הקורונה, וכוחן של הרשתות הגדולות מתעצם מאי פעם, תוך כדי דיווחים על מצוקה כלכלית ואפשרות למחסור במזון ● האם בעוד כמה חודשים יתחרו על עגבניות כמו שמתחרים עכשיו על ציוד רפואי?

צלעות טלה במרינדת סחוג / צילום: דן פרץ

לא רק גפילטע: אוכל יהודי מעודכן, לא מה שחשבתם

ההגדרה לאוכל יהודי בארץ ובעולם היא כבר מזמן לא רק כבד קצוץ וגפילטע פיש ● המטבח היהודי-איטלקי מתערבב עם היהודי-הולנדי, עם המזרח אירופי ועם הישראלי, ויוצר שעטנז טעים ומשמח ● וגם: יין שמגיע עד הבית

אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש

ועד טייסי ארקיע נגד היו"ר: "מוביל את החברה לפירוק"

הוועד שיגר מכתב חריף ליו"ר ארקיע בו הוא מאשים אותו בהתנהלות שמסבה נזק לחברה ● דורש לקבל את המושכות בדיונים מול משרד האוצר ● חורמרו: "לא אמרתי פירוק, אם המדינה לא תתעורר מהר ארקיע תישאר בהדממה"

בנימין נתניהו עם נפתלי בנט / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

בנט בביקורת על הסגר הכללי; גורם בסביבת נתניהו: שיבצע את שהוטל עליו

"חייבים לעבור ממדיניות הפטיש למדיניות הפינצטה", כתב הערב שר הביטחון נפתלי בנט בפוסט פייסבוק ● בסביבת נתניהו לא היו מרוצים והגיבו כי "במצב חירום מצופה משר בממשלה להתנהג בצורה אחראית ולקיים את הדיונים בפורומים המקצועיים בממשלה ולא בתקשורת"

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

משרד בחברת הייטק. שטח נרחב לעובד, לצרכי התרחבות עתידית  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כשהמשרד מושבת, מי צריך לשאת בעלויות

הנחה, הקפאה, ביטול? העובדים נשארים בבית והשוכרים במאבק הישרדות, אלא שבעלי המשרדים לא ממהרים לסייע, וחלקם נתלים בחוזים שנחתמו הרבה לפני פרוץ המשבר

עובד משרד הבריאות מחטא את רובע העסקים של מקסיקו סיטי / צילום: Rebecca Blackwell, AP

"מחלה של סנובים"? הקורונה מפלגת את מדינות דרום אמריקה

עשרות בכירים ובהם מנהל הבורסה של מקסיקו נדבקו בעת חופשת סקי. אתרים פופולריים בארה"ב נסגרו לאחר שהפכו חממה להידבקויות ● בארגנטינה ובאורוגוואי כבר מכנים את הקורונה "מחלה של סנובים" ומומחי מגפות מזהירים: "כל מי שמנסה להאשים את העשירים בקורונה, מסכן למעשה את העניים"

חלוקת מזון לנזקקים בחג בצל הקורונה  / צילום: כדיה לוי, גלובס

סולידריות במשבר או שינוי לטווח ארוך: האם האחדות החברתית תישאר גם כשהמגפה תחלוף?

החברה הישראלית המורגלת בתקופות משבר מתגייסת גם בימי הקורונה, ויוזמות אזרחיות וולנטריות לסיוע למוחלשים בחברה שוטפות את הארץ ● מומחים מנתחים אם 'ההתארגנות של השטח' תחלוף עם היעלמות הנגיף, או שהאנרגיה הזו תהפוך לתודעה שלפיה סולידריות צריכה להיות מוסדית

פרופ' וולטר שיידל / צילום: Daniel Hinterramskogler

הפרופ' שחזה כבר לפני שלוש שנים: מגפה תוביל לשינוי כלכלי עמוק

כשפרופ' וולטר שיידל כתב ב־2017 שמגפה עולמית היא אחד הגורמים ההיסטוריים שהביאו לשינוי כלכלי עמוק בחברה, הוא לא שיער שתוך זמן קצר הוא עומד לחזות באחת כזו ● כעת, הוא אומר, נוצרה אפשרות לשינוי דרמטי בסטטוס קוו, אבל המאבק על כך רק החל

מלון שטרקמן בנהריה / צילום: אורי אקרמן

המכה של המלונות המשפחתיים: "אפילו במלחמה זה לא היה ככה"

בעלי המלונות המשפחתיים חטפו מכה קשה, אולי קטלנית, מהתפרצות מגפת הקורונה. שלושה מהם מספרים על ההתמודדות עם העצירה הפתאומית והמוחלטת של העבודה, ועל הצורך בעזרה מהממשלה

נעמה קוטרמן, מפיצה סחורה עבור חקלאים / צילום: יאיר עוז

הישראלים שוויתרו על תשלום שכר הדירה ואלו שממשיכים לשלם לעוזרת

בעלת הבית שוויתרה על שכר הדירה, התיכוניסטית שמספקת אוכל לנזקקים, הפנסיונר שממשיך לשלם לעוזר, השכירה בחל"ת שמסייעת לחקלאים והפעיל החברתי שגייס 2 מיליון שקל ליתומי הקורונה • כמה דוגמאות מייצגות לביטויי האלטרואיזם המציפים אותנו בימי הקורונה