גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון פסק לטובת השופטת בדימוס ורעיייתו של אשר גרוניס

השופטת בדימוס רינה משל-גרוניס דרשה להפחית משכר-טרחתו של עו"ד עודד קריב בתיק הוצל"פ של חייבת, כדי שזו תפרע את חובה כלפי רעיית הנשיא, שהעניקה לה הלוואה

הזוג גרוניס / צילום: גיל יוחנן
הזוג גרוניס / צילום: גיל יוחנן

בית המשפט העליון פסק לטובתה של אשת נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, הורה אתמול (ב') לעו"ד עודד קריב לשלם 40 אלף שקל לרינה משל-גרוניס, שופטת מחוזית בדימוס שפרשה מכס השיפוט בספטמבר 2007. זאת, בגין כספים שעו"ד קריב גבה כשכר-טרחה מחייבת שמשל-גרוניס היא נושה שלה. פסק-דינו של זילברטל בעניין הוכרע בדרך של פשרה, במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור אחרי שהצדדים, משל-גרוניס ועו"ד קריב, הגיעו לפני כשבוע להסכמה, לפיה עורך-הדין ישלם לשופטת בדימוס סכום שלא יפחת מ-25 אלף שקל ולא יעלה על 60 אלף שקל, אותו יקבע ביהמ"ש.

עצם החלטתו של זילברטל לדון בתיק שאחד הצדדים לו היא אשת הבוס שלו לשעבר בעליון, לא הייתה פשוטה והיא התקבלה רק לאחר שזילברטל הסביר כי לכל שופטי העליון יש היכרות עם משל-גרוניס, ולכן אין ברירה שאחד מהם ידון בתיק שהיא צד לו. בהחלטתו לדון בתיק של משל-גרוניס קבע זילברטל כי במצב בו כל השופטים פסולים מלדון בהליך ספציפי, התוצאה היא כי כל השופטים יהיו דווקא כשרים לשבת בדין (ראו מסגרת).

עיקול זכויות

הסכסוך בין עו"ד קריב לבין משל-גרוניס התחיל בכך שעוה"ד פתח תיק הוצאה-לפועל למימוש פסק-דין כספי על-סך כ-1.3 מיליון שקל נגד נורית קלדרון, החייבת בתיק ההוצל"פ. במסגרת הליכי ההוצל"פ מונה כונס נכסים למימוש דירת החייבת ברחוב בורוכוב 10 בעיר גבעתיים, שמכר את הדירה. בנובמבר 2012 - יום פתיחת תיק ההוצל"פ - נפסק לטובת עו"ד קריב שכר-טרחה בסך 43 אלף שקל. בהמשך נפסק לטובת קריב שכר-טרחה נוסף בסך כ-46 אלף שקל. לכונס נפסק שכר-טרחה בסך כ-143 אלף שקל.

אולם, בטרם הספיק הכונס להשלים את מלאכת רישום הדירה על-שם הקונים, הגישה משל-גרוניס תביעה כספית נגד החייבת בסך 77 אלף שקל, בגין הלוואה שנתנה לה בסך 60 אלף שקל. החייבת, שהייתה חברתה של משל-גרוניס, התחייבה למשכן את דירתה לצורך קבלת ההלוואה, אך לא פרעה את ההלוואה. משל-גרוניס העניקה לחברה אורכה של שנה נוספת, אולם זו שוב לא עמדה בהתחייבותה. בהמשך נודע למשל-גרוניס כי נגד החברה-החייבת נפתחו תיקים בהוצל"פ, וכי לדירתה מונה כונס נכסים.

שלושה גלגולים

במסגרת תביעתה של משל-גרוניס, הטיל ביהמ"ש עיקול על זכויות החייבת בדירה וכן על הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה והופקדו בקופת ההוצל"פ. כאשר התברר למשל-גרוניס כי אין לחייבת נכסים מהם ניתן יהיה לפרוע את החוב, מלבד דירתה, ולאחר שהבינה כי התמורה בגין מכירת הדירה אינה מספיקה כדי לכסות את חובה של החייבת הן כלפי עו"ד קריב והן כלפיה - הגישה משל-גרוניס לרשם ההוצל"פ בקשה לבטל או להפחית את שכר-הטרחה שנקבע לעו"ד קריב ולכונס. זאת, כדי שהחוב כלפיה ייפרע.

רשם הכינוסים בהוצל"פ קיבל את טענת משל-גרוניס לעניין הכונס והורה להפחית את שכר-טרחתו לסך של 7% מתמורת מכר הדירה ולהשיב את הכספים העודפים לתיק ההוצל"פ. באשר לשכר-טרחתו של עו"ד קריב, דחה הרשם את בקשת משל-גרוניס על הסף. הרשם נימק החלטה זו בכך שמשל-גרוניס אינה צד לתיק ההוצל"פ, ולכן אין לה כל עניין בחיובי שכר-הטרחה.

בית משפט השלום בת"א, שאישר למשל-גרוניס לערער על החלטת הרשם, קבע כי כיוון שרעיית הנשיא והשופטת בדימוס נפגעה בעקבות סכומי שכר-הטרחה שנפסקו לעו"ד קריב, עומדת לה הזכות לבקש הפחתה או ביטול שכר-הטרחה. בימ"ש השלום הפחית את שכר-הטרחה הראשון של עו"ד קריב וביטל את שכר-טרחה השני שנקבעו בתיק ההוצל"פ.

עו"ד קריב עתר למחוזי בת"א וטען, בין היתרף כי בימ"ש השלום חרג מסמכותו כשדן בבקשת משל-גרוניס כבערעור, מבלי שקיבל את הסכמת הצדדים או אפשר להם להביע את התנגדותם. זאת, לטענתו, תוך שהוא מבסס החלטתו על טענות עובדתיות שלא התבררו. עוד טען קריב כי אין להכיר בזכותו של נושה אחד להתערב בהליכים המתנהלים בין נושה אחר לבין החייב בתיק הוצל"פ שאינו צד לו.

עו"ד קריב טען גם כי לאחר שניתן צו מכר על-ידי רשם ההוצל"פ, נסגר הליך הכינוס וסכומי שכר-הטרחה כבר שולמו - לא יכולה משל-גרוניס להשתתף בחלוקת הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה. עוד טען קריב כי אין זה ראוי להפחית את שכר-הטרחה שלו, רק משום שבדיעבד התברר כי הכספים שהתקבלו ממימוש נכס מסוים אינם מספיקים כדי לפרוע גם את חובה של משל-גרוניס.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של עו"ד קריב וקבע כי בקשתה של משל-גרוניס העוסקת בשכר-הטרחה של עו"ד קריב, אינה חורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת, ואינה מקימה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לבית המשפט העליון. אולם, עו"ד קריב לא השלים עם ההחלטה והגיש בקשת רשות ערעור נוספת לעליון, שבה הכריע אתמול השופט זילברטל.

לאור העובדה שפסק דינו של השופט זילברטל התקבל על דרך הפשרה, לפי הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט, נמחקה בקשת רשות הערעור ללא צו להוצאות.

הדילמה של זילברטל והפתרון היצירתי כשכל שופטי ביהמ"ש מכירים צד לדיון - כ"א יכול לדון בתיק

ככול הידוע, הדיון ופסק הדין בתיק שבו הייתה מעורבת רינה משל-גרוניס, הם הפעם הראשונה שבה שופטי בית המשפט העליון דנים בתיק בו מעורב באופן ישיר נשיא בית משפט עליון בדימוס. שהרי 40 אלף השקלים שקבע היום צבי זילברטל כי משל-גרוניס תקבל מעו"ד עודד קריב, ייכנסו לחשבון המשותף לה ולבעלה, הנשיא בדימוס, אשר גרוניס.

החלטתו של זילברטל לדון בתיק שאשתו של הבוס שלו לשעבר בביהמ"ש העליון לא הייתה מובנית מאליה והיא התקבלה לאחר לבטים. ההחלטה של שופט עליון לדון בתיק שנוגע ישירות לנשיא העליון מנוגדת לכאורה לחוק בתי המשפט, הקובע כי שופט לא ישב בדין, בין היתר, כאשר צד להליך הוא בן-משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת.

אולם, במקרה של רינה משל-גרוניס, נוצר מצב מוזר שכן לכלל השופטים בעליון יש היכרות קרובה עמה. לכן, כאשר הונחה על שולחנו של זילברטל בקשת רשות הערעור של עו"ד קריב על פסק-דין של שופט המחוזי בת"א, רחמים כהן, שבו התקבלה עמדתה של משל-גרוניס ביחס לכספים שמגיעים לה והועברו לידי קריב כשכר-טרחה - הוא ניצב במלכוד. מחד, זילברטל לכאורה היה מנוע מלדון בתיק. מאידך, שאר חבריו לעליון היו מנועים באותה מידה, לאור היכרותם הדומה עם גרוניס.

בפתח ההחלטה לדון בתיק ציין זילברטל כי "כיהנתי בבית משפט זה יחד עם בן זוגה של משל-גרוניס, אשר בחלק מהתקופה ועד ינואר 2015 אף כיהן כנשיא ביהמ"ש, ובנסיבות אלה יש לי היכרות עם משל-גרוניס". בהמשך הוא הוסיף כי "לרקע האמור נראה כי לכאורה לכל שופטי העליון יש היכרות ברמות שונות של קירבה עם משלגרוניס ו/או עם בן זוגה".

כלל ההכרח

את הפתרון לסיטואציה המורכבת הזו מצא זילברטל בהלכה משפטית המכונה "כלל ההכרח", ולפיה במצב בו כל השופטים פסולים מלדון בהליך ספציפי, תהיה תוצאה פרדוקסלית למדי, לפיה כל השופטים יהיו דווקא כשרים לשבת בדין.

בספרו "דיני פסלות", הסביר שופט המחוזי בירושלים, ד"ר יגאל מרזל, את ההיגיון הנעוץ ב"כלל ההכרח" שבו השתמש השופט זילברטל: "מצב ייחודי בדיני הפסלות הוא המצב בו כל השופטים שיישבו לדין בהליך הקונקרטי יהיו פסולים מלדון בו. התוצאה הפרדוקסלית של מצב ייחודי זה בשיטות משפט רבות היא כי כל השופטים יהיו דווקא כשרים לשבת בדין. זהו אפוא 'כלל ההכרח' (The Necessity Rule), ולפיו - באין שופט שלא ייפסל, יש הכרח במינוי שופט כלשהו לדין, וממילא יוכלו כל השופטים לשבת בדין".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת