נשים חרדיות / צילום: תמר מצפי
אף שחוקי העבודה בישראל מחייבים מתן שכר שווה לגברים ולנשים המועסקים בתפקידים זהים, בפועל, גם בשנת 2016, ישנם פערים של לא פחות מ-33% לרעת הנשים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אבל מי שמצבן הוא רע אפילו יותר מהממוצע הן הנשים החרדיות העובדות, אף שלעתים קרובות הן המפרנסות העיקריות של משק הבית.
מחקר שנעשה לאחרונה במכון החרדי למחקרי מדיניות ומתפרסם כאן לראשונה מסביר זאת בכך שעל נשים שהן מפרנסות יחידות להחזיק בעבודה בכל מחיר ויהיו מוכנות מוכנות לעבוד בשכר נמוך. "הסבר זה רלוונטי במיוחד לחברה החרדית, שבה קיימת תביעה חברתית כלפי הנשים להיות המפרנסות העיקריות", נכתב במחקר.
"תרבות שלא מעודדת תלונה"
חוקרי המכון, המתבססים על ניתוח סקר חברתי של הלמ"ס משנת 2012, גם כותבים כי נשים חרדיות מדווחות על הפרת זכויות עובדים יותר מנשים יהודיות שאינן חרדיות. לפי המחקר, 18% מהנשים העובדות החרדיות דיווחו על הפרת זכויותיהן בעבודה, וזאת לעומת 13% מהנשים היהודיות שאינן חרדיות ו-16% מהעובדות שבאות מקרב הציבור הערבי.
לעומת הנשים, הפרת זכויות עובדים בקרב גברים חרדים, לפי דיווח עצמי, היא בהיקף הקטן ביותר מבין קבוצות האוכלוסייה השונות. לפי המחקר, 9% בלבד מהגברים החרדים העובדים דיווחו על הפרת זכויותיהם בעבודה, לעומת 14% מהעובדים היהודים שאינם חרדים ו-19% מהעובדים הערבים.
עם זאת, עורכי המחקר כותבים כי "לא מן הנמנע שדיווחים אלה (של הגברים החרדים - ח"מ) אינם משקפים את היקף התופעה בפועל והם מוטים כלפי מטה. זאת, "הן בשל הכרה נמוכה יותר של תנאי העבודה, הן בשל חשש לאבד עבודה במצב שבו קיים היצע גדול של עובדים יחסית לביקוש, והן בשל מאפייני תרבות שאינם מעודדים תלונה".
לדברי החוקרים, "הפרה של זכויות העובד מקבלת משמעות שונה לחלוטין כאשר מדובר בעובדים חרדים הפועלים על פי ההלכה, ככל שהם נועצו ברב. לדעת רבנים רבים, המוסכם בחוזה כתוב בין עובד ומעביד גובר על 'חוקי מגן' שהם חוקים קוגנטיים והסכמים קיבוציים. שונים הדברים כאשר מדובר במעסיק הרואה עצמו כפוף לחוקי המגן או להסכמים קיבוציים".
חוסר מודעות לחוקי העבודה
נושא נוסף שזוכה להתייחסות נרחבת במחקר הוא התארגנויות עובדים בקרב עובדים חרדים. המחקר מציג שיעור נמוך של התאגדות בארגוני עובדים ובוועדי עובדים ביחס לאוכלוסייה הכללית.
ניצה קסיר (קלינר), עמיתה בכירה במכון, והחוקר אסף צחור-שי מציינים כי ניתוח ממצאי סקר הלמ"ס מעלה שיותר מרבע מהשכירים במשק, גברים ונשים מכלל המגזרים, היו חברים בארגוני עובדים. אולם נתון זה מגלם בתוכו פערים גדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות: החרדים משתייכים פחות לארגוני העובדים בהשוואה ליהודים שאינם חרדים, והפער ניכר במיוחד בין גברים משתי קבוצות האוכלוסייה - 12% בקרב המועסקים החרדים לעומת 25% אצל גברים יהודים שאינם חרדים. אצל נשים חרדיות שיעור ההשתייכות לארגוני עובדים גבוה יותר ועומד על 21%, אך עדיין נמוך בהשוואה למגזר הכללי שבו 29% מהנשים חברות בארגוני עובדים.
לדברי החוקרים, ניתן ללמוד מתשובות המשתתפים במחקר על הגורמים האפשריים לשיעור הנמוך של חברות בארגוני עובדים. "למשל, 38% מהנשים המועסקות בתחום ההוראה במגזר החרדי דיווחו על כך שבמקום העבודה שלהם כלל אין ארגון עובדים, לעומת 17% בלבד מהנשים במגזר הכללי. אצל הגברים החרדים המועסקים בתחום ההוראה הפער גבוה אף יותר. 64% מהם דיווחו על כך שבמקום העבודה שלהם אין ארגון עובדים, לעומת 22% בלבד במגזר הכללי".
המחקר דן גם ברמת המודעות של הנשאלים למידת ההשפעה של ארגוני עובדים על תנאי העבודה, הביטחון התעסוקתי וצמצום הפערים במקום העבודה. "ניתן לראות כי גם בקרב החרדים קיימת תפיסה חיובית לגבי קיומם וחשיבותם של ארגוני העובדים", נכתב במחקר, "ועם זאת, מעניין אף לראות כי שיעור גבוה מהחרדים השיבו שאינם יודעים מה עמדתם בנושאים אלו. ממצא זה עשוי גם להעיד על היכרות מועטה עם המציאות של מקום עבודה שבו פועל ארגון עובדים".
החוקרים מצאו בקרב העובדים השכירים במגזר החרדי חוסר מודעות והיכרות עם חוקי העבודה, לרבות היעדר קיומם של ארגוני עובדים במרבית מקומות העבודה במגזר. כסיבה לכך, מציינים החוקרים את החשש הקיים אצל עובדים חרדים מסיטואציה בה החברות בארגוני העובדים הכלליים שאינם חרדים, עלולה להיות כרוכה בהפרה של חוקי ההלכה במקרים של תביעה כנגד המעסיק. לפי המחקר, "דרישות ותביעות מצד ארגון העובדים בשם העובדים עלולות להיות בעייתיות מבחינה הלכתית כאשר ארגון העובדים עלול לתבוע בשם העובדים דרישות ותוספות שמגיעות להם על פי החוק גם כאשר על פי ההלכה היהודית הם אינם זכאים לתוספות אלו".
גורם נוסף המקשה על התאגדויות של עובדים במגזר החרדי ונותן כוח רב בידי מעסיקים, קובעים החוקרים, הינו הביקוש הגדול של עובדים בתחומים מסוימים (למשל בתחום ההוראה) אל מול מספר מצומצם יותר של מקומות עבודה. הם מצביעים על כך שגיוון רב יותר בתעסוקת נשים חרדיות יסייע לשפר את המצב הקיים. כמו כן, הם מוסיפים ומצביעים על כך שנדרש לפעול כדי שארגוני עובדים יותאמו לתנאים הנדרשים לפעולה במגזר החרדי בתוך מתן מענה הלכתי לבעיות השונות. כך, ארגונים אלה יוכלו לייצג את האינטרסים של העובדים ולסייע באופן אפקטיבי ויעיל לשפר את מצבם הכלכלי ואת תנאי עבודתם.
אחת הדילמות המרכזיות שמציגים החוקרים בהקשר של ארגוני עובדים בחברה החרדית היא השאלה אם צריך להתקיים ארגון עובדים חרדי המותאם לאורח החיים של החברה החרדית או שעדיף להתארגן במסגרת ארגון עובדים כללי. "בעיה שיכולה להתעורר במסגרת ארגון עובדים חרדי היא שלא יהיה חזק דיו לשרת את טובת העובדים על הצד הטוב ביותר. מנגד, ארגון עובדים של הציבור הכללי לא בהכרח יוכל לתת מענה טוב לצרכים הייחודיים של הציבור החרדי. כך או כך, נראה כי מורכבות זו משפיעה על מספר החברים הקטן של חרדים באיגודי עובדים".
לפי המחקר, השאלה הזאת מהדהדת גם בפן המשפטי. בחברה החרדית רוב הסכסוכים המשפטיים, ובהם סכסוכים בין עובד למעביד, מיושבים באמצעות בתי דין לצדק ובאמצעות הליכי בוררות. "הפרוצדורות הקיימות לפתרון סכסוכים מצמצמות במידה מסוימת את הביקוש להתאגדות בארגוני עובדים. לצד זאת, נראים ניצנים של התעניינות מצד עובדים חרדים בהתאגדויות מול המעסיקים במטרה לשפר את רמת השכר ותנאי ההעסקה. התעוררות זאת הובילה גם להקמת האגף החרדי בהסתדרות הכללית".
החוקרים מזכירים כי לאחרונה פנתה קבוצת עובדים במוסדות חינוך עצמאיים חרדים לבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק ושאלה לגבי זכות ההתאגדות. בתשובתו קבע בית הדין כי "התאגדות מותרת, בתנאי שהתאגדות זו לא תביא לפעולות שאינן על פי ההלכה... בהתקיים כל התנאים... רואה בית הדין את רצון העובדים להתאגד על מנת למצות את המגיע להם - מוצדק וראוי".
להתאגד באישור הרב
בסיכום המחקר ממליצים החוקרים כי ארגוני העובדים יתאימו את עצמם לתנאים הנדרשים לפעולה במגזר החרדי, בתוך מתן מענה הלכתי אפקטיבי ויעיל לבעיות השונות של העובדים החרדים. "על רקע המציאות של העובדים החרדים בשוק העבודה, ארגוני עובדים שייצגו את האינטרסים של העובדים החרדים יכולים לסייע לשיפור מצבם הכלכלי ותנאי עבודתם של העובדים החרדים ולסייע בעיצוב כלים להכשרת העובדים ולקידומם", הם כותבים, ואולם החוקרים מבהירים כי "ארגוני העובדים (חרדים או כלליים) צריכים להיות מסוגלים לבנות מערכת ייחודית שתביא בחשבון את ההתנהלות המגזרית השונה ולדאוג למניעת ניצול, בתוך התאמה לתנאים שבהם המוסדות בחברה החרדית פועלים. מערכת שכזו צריכה להיות נקייה מהשפעות של קבוצות לחץ של מעסיקים ולפעול בשיתוף ובהתייעצות עם סמכות תורנית ידועה שתלווה ותאשר את המהלכים שיינקטו".
