גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק המזונות החדש - מהפכה?

הסכנה - הסדרי הביקור יהפכו לכלי מיקוח

גירושין – ממה צריך להיזהר? / צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
גירושין – ממה צריך להיזהר? / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

היום (א') תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בחוק המהפכני שעושה סדר חדש בכל הקשור לתשלומי מזונות ילדים במקרה של גירושי ההורים.

הבשורה המרכזית, כך מבטיחים לנו, היא שמעכשיו גם האם תשלם מזונות לילדיה, ללמדך לחשוב (בטעות) כאילו עד היום לכל האימהות היה בכלל פטור גורף מתשלום הוצאות ילדיהן.

וכל זה למה? כי דואגים לספר לנו השכם והערב כי הגברים מופלים לרעה, כי הפמיניזם פורח, והנשים עובדות ומשתכרות יפה, ולפעמים גם יותר מהגברים (וזה נכון) - ואם כך שואלים, מדוע רק האבא משלם?

אז זהו, שלא רק הוא משלם - ומסע ההסברה שמפאר את קיפוח האבות ראוי לו שיקבל פרופורציות בראי המציאות עליה לא מדברים. 

אין חולק כי יש הרבה מאד אבות פעילים, שותפים ונוכחים בחיי ילדיהם, ובכך שני הצדדים זוכים ובגדול, גם האב וגם הילד שניזוק פחות מחורבן משפחתו. יחד עם זאת, יש לא פחות אבות להם עדיין נוח לשמר את ימי הפרה-פמיניזם - הם עובדים המון שעות, הם היו המפרנסים העיקריים, והם קובעים לא פעם הסדרי ביקורים עם הילדים, בלו"ז תואם שעות עבודה.

אם חלילה בשעת הביקור הם צריכים לעבוד, רותמים את ההורים (של האב) לשמור על הילדים, ונתקלתי גם באב שגייס את חברתו לשמש שמרטפית לילדיו, חרף מחאותיהם הנמרצות - העיקר להפחית את המזונות.

האמת תיאמר - למעט במקרים מובהקים של משמורת משותפת אמיתית, ולא כזו שנדרשת טקטית רק כדי להקטין את תשלומי המזונות, רוב נטל הטיפול והדאגה בסופו של דבר נופל על כתפי האם, לרבות תשלומים והוצאות שדמי המזונות ברוב המקרים כלל אינם מכסים - נושא כאוב כשלעצמו שאינו זוכה לחשיפה תקשורתית כמו תשלומי המזונות של האב.

אכן, הדין העברי קובע קביעה ארכאית כי אב יהודי חב במלוא הצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 15, ובכל מה שמעבר לצרכים ההכרחיים - יישאו ההורים על-פי דין צדקה באופן יחסי ליכולתם הכלכלית. נכון שהמציאות השתנתה, הזמנים השתנו, הנשים עובדות, משתכרות, מצליחות - ועדיין גם הן נושאות לא פחות בהוצאות ילדיהן מידי יום ביומו, אמנם לא באופן רשמי מכוח פסק דין אולם מכוח המציאות.

מן המפורסמות כי דמי המזונות שנפסקים היום בבתי המשפט לרוב אינם ריאליים, ואין בהם כדי לכסות צרכיו של ילד ממוצע. פסיקת בתי המשפט משמרת מזה שנים מזונות מינימום אשר היום עומדים בממוצע על סך של כ-1,300 שקל לחודש, סכו שאמור לספק צרכים הכרחיים ובסיסיים של כל ילד, עני או עשיר (מזון, ביגוד, הנעלה) - לא כולל מדור, חינוך והוצאות חריגות.

מעבר למזונות המינימום מחויב האב גם להשתתף בתשלומי המדור (30% לילד אחד, 40% לשניים, 50% לשלושה) וכן מחויב לשלם מחצית מההוצאות החריגות (חוגים, הוצאות רפואיות, שיעורים פרטיים וכדומה), כך שאין מצב שהאם לא משלמת דמי מזונות או לא משתתפת בהוצאות חריגות, והיא מחויבת בתשלום מחצית ההוצאות החריגות גם כשאין לה הכנסות כלל, וגם כשהכנסתה נמוכה בהרבה משל האב.

ילד שגדל - הוצאותיו גדלות, ודמי המזונות לא מתעדכנים ולא גדלים בהתאם. את ההתאמות וההשלמות עושה האם בדרך-כלל, וכשהילד מצוי במשמורת האם, אבות רבים (לא כולם) משלמים "לפי הספר" רק את מה שכתוב בהסכם או רק את שנפסק בפסק הדין, לא פעם מתוך רצון לנקום באישה ולהטיל עליה מעמסה כלכלית כדי להענישה.

הצעת החוק מבקשת לתקן את המצב הקיים במספר פרמטרים:

■ גם האם תשלם מזונות: כאמור, המזונות שנפסקים בבית המשפט אינם מכסים את צורכי הקטינים, ולכן גם האימהות נושאות ישירות במזונות ילדיהן ומחויבות בבית המשפט בתשלום מחצית מכל ההוצאות החריגות, גם כשהכנסתן קטנה פי שניים משל האב, ולא פעם גם כשאינן עובדות כלל.

בעידן הפמיניסטי אומרים לאישה "צאי לעבוד" - יש לך כושר, ויש לך יכולת - והיא מוחזקת על-ידי בתי המשפט כבעלת כושר השתכרות גם אם ישבה בבית שנים במצוות בעלה. לפיכך, במובן זה החוק לא ישנה מהמצב הקיים, אלא לכל היותר יהפוך את האם למשלמת רשמית.

■ התחשבות בזמני השהות של הילדים אצל מי מהוריהם: המציאות מלמדת כי רוב הילדים מצויים במשמורת בלעדית של האם ושוהים רוב הזמן אתה, וכאשר כן מתקיימים הסדרים של משמורת משותפת (כן ירבו), ממילא בתי המשפט לא המתינו לחקיקה והפחיתו את דמי המזונות ב-50%, כאשר בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, נדרש כעת להכריע בשאלה האם לבטל כליל חיוב במזונות במקרה של משמורת משותפת והכנסות דומות של ההורים.

לדידי, אכן במשמורת משותפת והכנסות זהות, אין סיבה להשית על האב תשלומי מזונות עודפים, ובמובן זה החקיקה תייתר אולי את הצורך בהכרעת בית המשפט העליון בסוגיה.

יחד עם זאת, יש גם בעייתיות ביצירת "טבלאות שהייה". הסדרי שהות מטבעם גמישים ומשתנים מעת לעת בהתאם לצורך ו/או להתנהגות שכופה אחד ההורים, כגון אב שמצמצם את ביקוריו או הורה שבוחר להעתיק את מגוריו למקום רחוק. הסדרי ביקור יכולים להשתנות משבוע לשבוע ומחודש לחודש - ומה אז? האם יהיה מחירון לפי ימי ביקור? לא ברור. ברור שסידור שכזה עשוי להפוך את הסדרי הביקור לאמצעי מיקוח ולכלי להפחתת מזונות - דבר שיקשה עוד יותר על גיבוש הסכמים.

■ התחשבות באזור המגורים: כבר נפסק על-ידי בתי המשפט כי צרכים בסיסיים של ילד שווים לעני ולעשיר. לכן, אין כל נפקות לטבלאות שמחשבות עלות גידול ילד בכל מקום בארץ, שלא לדבר על הצורך שיתעורר לפתוח את הסכמי הגירושים כל פעם שמי מההורים עובר לגור באזור אחר בארץ, ולא יהיה סוף להתדיינויות ולסכסוכים. מאחר שבהוצאות חריגות ממילא ההורים חולקים, אין כל משמעות לטבלת העלויות.

עוד שמענו שבמסגרת הצעת החוק מבטיחים לאם שהיא לא תידרש להגיש תביעת מזונות חדשה במקרה של אב שיתחייב להיות מעורב בחיי ילדיו בתמורה להפחתת מזונות ולא יעמוד בדבריו. במקום זאת, קובע החוק, היא תוכל "לגשת לרשם בית המשפט, ובכפוף להסברים שתספק ייפסקו לה במהירות דמי מזונות חדשים ומתוקנים". 

היעלה על הדעת כדבר הזה? בקשה או תביעה להגדלת המזונות לעולם מצריכה שמיעת האב, קבלת תגובתו, דיון, חקירות וכדומה, לא כל שכן כאשר תיק בית המשפט במסגרתו ניתן פסק הדין או אושר ההסכם הוא תיק סגור.

ברור שמדובר באבסורד, שכן כל אם תוכל לנקוט בהליך "עוקף הסכם או פסק דין" ולאחריו לפנות לרשם לביצוע "מקצה שיפורים" בהליך מקוצר ומזורז "לתיקון דמי המזונות ולהגדלתם" - והכול על סמך הבל פיה או הינף קולמוסה. אין בהליך כגון זה כל היגיון, והוא לא יכול לעמוד במבחן המציאות. 

אין ספק כי המצב הקיים דורש תיקון יסודי והתחשבות הן במצב הכלכלי של האב והן במצב הכלכלי של האם, כמו גם בנוכחות כל אחד מהם בחיי הילדים. ואם אמרה ח"כ שאשא-ביטון כי היא מקווה שבאמצעות החוק "מזונות הילדים כבר לא יוכלו לשמש כלי מיקוח...", הרי יש לקוות שכעת, בחסות אותו חוק, לא יהא מצב שהסדרי הביקור יהפכו כלי מיקוח במקומם.

■ הכותבת היא עורכת דין ומגשרת מוסמכת בתחום דיני משפחה וירושה.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מניות הנדל"ן נופלות, מדד הביטוח ממשיך לאבד גובה

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.2% ● אלביט עולה בכ-3% ● מניית אל על יורדת בעקבות הדוחות ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ​​● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת לונדון עולה לשיא חדש של כל הזמנים

הפוטסי מתקדם בכ-1% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל