גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מתעשרי" הייצוגיות: עורכי הדין גרפו שכר-טרחה של 34 מ' ש'

יש תמורה בעד הייצוגית: עוה"ד דורון לוי ויצחק אבירם, שייצגו תובעים ייצוגיים נגד הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, גרפו 9.75 מיליון שקל ■ מיליונרים, גרסת הייצוגיות

יצחק אבירם / צילום: שלומי יוסף
יצחק אבירם / צילום: שלומי יוסף

מגמת העלייה בבקשות לתביעות ייצוגיות נמשכה גם בשנת 2016. במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שנוהלו בשנת 2016, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; שכר-הטרחה שגרפו עורכי הדין של התובעים הייצוגיים בתביעות אלה עמד על 34 מיליון שקל - שכר-טרחה ממוצע של 3.5 מיליון שקל לעורך דין. כלומר, עורכי הדין גרפו לכיסם כ-7.85% מהסכום שנפסק בייצוגיות אלה; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.

אלה הם חלק מהנתונים שעולים מסיכום כלל התביעות הייצוגיות שהוגשו בישראל אשתקד. הסיכום נערך על-ידי עו"ד אסף פינק, והוצג בכנס השנתי לתביעות ייצוגיות בישראל, שנערך אתמול (ג') בתל-אביב.

כשנכנסים לעומקם של נתוני הסקר מתגלים גם כמה פרטים פיקנטיים בנוגע לזהותם של עורכי דין שהתעשרו מהתחום השנה. כך עולה מהסקר, כי עוה"ד דורון לוי ויצחק אבירם, אשר ייצגו תובעים ייצוגיים נגד הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, בטענה לגביית פרמיות גבוהות מלקוחות שלא כדין, גרפו שכר-טרחה עתק בסך 9.75 מיליון שקל. סכום הפיצוי שניתן בתביעה זו עמד על 75 מיליון שקל, והגמול שקיבל התובע הייצוגי היה 400 אלף שקל.

יצוין כי מדובר בשכר-הטרחה השני בגובהו שנפסק אי פעם בישראל בתובענות ייצוגיות. זאת, לאחר שעו"ד אהוד גוט, ממשרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני, גרף שכר-טרחה בסך 11.5 מיליון שקל בעקבות תביעה ייצוגית שניהל נגד מקורות ומדינת ישראל, בגין הקצאת מניות מקורות תוך קיפוח המיעוט.

עוד על-פי הנתונים בסקר התביעות - עו"ד גולן קאשי, שייצג תובעים ייצוגיים בתביעה נגד בנק חברת אוצר ההתיישבות היהודית, בטענה לקיפוח בעלי מניות המיעוט של החברה, גרף שכר-טרחה מדהים בסך 8.78 מיליון שקל (1.5 מיליון מתוך שכר-הטרחה הועבר לחברה להשבה). התובעים הייצוגיים באותו תיק קיבלו גמול בסך 1.55 מיליון שקל - סכום מכובד בהחלט. סכומים אלה נגזרו מסכום הפיצוי הכולל שנקבע בתיק - 274 מיליון שקל.

משרדים נוספים ש"זכו" בשכר-טרחה בסכומי עתק, הם משרד עורכי הדין רונן עדיני, אשר גרף שכר-טרחה בהיקף של כ-6 מיליון שקל, במסגרת תביעה ייצוגית שניהל נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", בגין הצעת רכש שהתקיימה בהן, ולטענת התובעים קיפחה את המיעוט.

התביעה הסתיימה בפיצוי של כ-25.3 מיליון שקל לבעלי המניות בחברה, ותשלום גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - הגמול הכי גבוה שנפסק לתובע ייצוגי בארץ עד כה.

בתביעה ייצוגית נוספת שהסתיימה אשתקד, גרפו עורכי הדין גלעד ברנע, ישי שריד ויצחק אבירם, שכר-טרחה בסך כ-4.7 מיליון שקל, לאחר שהשיגו ללקוחותיהם פיצוי בסך כ-47 מיליון שקל מבנק הפועלים, עקב הסדר כובל שערך ותיאום מחירי ריביות על גב הלקוחות.

לאחר סכומים יפים אלה, בלשון המעטה, יורד שכר-הטרחה שנפסק בתביעות הייצוגיות השנה לטווח המיליון שקל פלוס-מינוס (ופחות בחלק מן המקרים). בין היתר נפסק סך של כ-1.33 מיליון שקל לעו"ד-פרופ' עמנואל גרוס, בתביעה ייצוגית נגד סלקום, שבמסגרתה התקבל פיצוי בסך כ-15 מיליון שקל בגין חיוב גבוה בתעריף גלישה; נפסק סך של כ-1.16 מיליון שקל שכר-טרחה לעורכי הדין אהוד פורת ואורן אהרוני, בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט בגין גביית יתר של עמלת המרת מטבע, אשר הסתיימה בפיצוי בסך כ-10.65 מיליון שקל ללקוחות.

יצוין, כי השנה נכנסו שחקנים חדשים לזירת הייצוגיות, בהם עורכי הדין עודד קאשי וישי שריד הנמנים עם "המרוויחים הגדולים של השנה". קודם לכן, במשך שנים נשלט התחום על-ידי קומץ עורכי דין בולטים שייצגו תובעים, וקומץ עורכי דין שייצגו נתבעים, אך מנתוני הסקר עולה, כי מתחילה מגמה של גיוון ועלייה במשרדי עורכי הדין הנכנסים לתחום.

בעשור האחרון, מאז שחוקק ב-2006 בישראל חוק תובענות ייצוגיות, במטרה לעודד סוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעמוד על זכויותיהם מול הגופים הגדולים במשק - הושבו לציבור מיליארדי שקלים בזכות ניהול תביעות ייצוגיות. ב-15 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר בעשור, הושבו לציבור יותר מ-1.325 מיליארד שקל - ממוצע השבה של 88.5 מיליון שקל לתיק. שכר-הטרחה שחולק לעורכי הדין שייצגו ב-15 התביעות הייצוגיות הגדולות של העשור, עמד על 67.5 מיליון שקל.

הנתונים על סכומי הפיצוי שהושגו בתביעות הייצוגיות, סכומי שכר-הטרחה והגמול לתובעים הייצוגיים, מקבלים משמעות מיוחדת השנה על רקע היוזמה שמקדמת בימים אלה שרת המשפטים איילת שקד, לעיגון תקנות שיחייבו לראשונה תשלום אגרה כתנאי להגשת בקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית.

5.75 תביעות ייצוגיות ביום

לטענת עורכי דין המייצגים תובעים ייצוגיים, הטלת אגרה עלולה להוות "מכת מוות" לתחום התובענות הייצוגיות. בהודעתה הראשונה על קידום היוזמה הודיעה שקד, כי האגרה שתוטל בתביעות ייצוגיות תהיה בשיעורים קבועים של 62.5 אלף שקל בבקשות לאישור ניהול תביעות ייצוגיות לבית המשפט המחוזי; ו-50 אלף שקל בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות לבית משפט השלום. אולם לאחר שקמה צעקה רמה מן השוק, ונמתחה ביקורת חריפה על כך שהיא תחסום את הדרך להגשת תביעות ייצוגיות, עשתה השרה "מקצה שיפורים" ופעלה להפחתת האגרות המתוכננות.

את הסכומים החדשים חשפה השרה לראשונה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", בחודש שעבר (דצמבר), אז אמרה כי תגבה אגרה בסך אלפי שקלים עבור תביעות שיוגשו בבית משפט השלום, 20 אלף שקל עבור תביעות במחוזי, ו-50 אלף עבור תביעות ייצוגיות בתחומים שוק הוניים ונגזרות.

לדברי עו"ד אסף פינק, גם המתווה החדש לא ישנה את רוע הגזירה שתוטל על התחום. "מבחינת הנתונים, רואים כי קיימת התבססות משמעותית בתחום התובענות הייצוגיות. למעלה משליש מהייצוגיות מסתיימות בתוצאות משמעותיות לטובת הציבור. בתי המשפט יודעים לעסוק בתחום, ולמיין את התביעות לפי חשיבותן. בבחינת ממוצע הגמול ושכר-הטרחה, הטלת אגרה, אפילו של 20 אלף שקל, מהווה גזירת מוות לתביעות ייצוגיות.

"כמו כן, רואים שהשנה קיימת ירידה במספר הייצוגיות שמוגשות בבתי משפט מחוזיים ועלייה משמעותית בייצוגיות שמוגשות בבתי משפט שלום. כלומר, השוק יודע לתקן את עצמו, ותביעות יותר קטנות מוגשות בשלום. לצערנו, עדיין לא מוגשות מספיק ייצוגיות חברתיות בתחומי הפליה בעבודה ונגישות לאנשים עם מוגבלות. נקווה שארגונים ועו"דים חברתיים ישכילו לעשות שימוש בכלי הייצוגיות".

עד אשר, ואם אכן התקנות של שקד יאושרו, הדרך לבית המשפט פתוחה בעבור התובעים הייצוגיים - והם מנצלים זאת. בעשור האחרון נרשמה מדי שנה עלייה במספר התובענות הייצוגיות שהוגשו, ומגמה זו נמשכה גם אשתקד. בשנת 2016 הוגשו 1,500 תביעות ייצוגיות - 5.75 ייצוגיות בכל יום עבודה (בימים א'-ה') - בעוד בשנת 2015 הוגשו 1,385 ייצוגיות. מדובר ב-115 תביעות ייצוגיות נוספות - גידול של 8.3% במספר התביעות הייצוגיות שהוגשו בין שנת 2015 ל-2016.

בשנת 2014 - הוגשו 1,233 תביעות ייצוגיות - 120 תביעות פחות משנת 2015 ו-55 יותר משנת 2013, אז הוגשו 1,132 ייצוגיות.

יצוין, כי מרבית התביעות הייצוגיות בארץ לא מגיעות לשלב ההכרעה בבית המשפט, ומסתיימות בהסדרי פשרה או בהודעת התובע על "הסתלקות" מהתביעה. כלומר, הודעה מטעם התובע הייצוגי כי הוא אינו מעוניין להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי. הסיבות לכך מגוונות וכוללות, בין היתר, את הערכת התובע כי סיכויי הצלחתו בתביעה נמוכים, קושי להוכיח את התביעה או השגת שינוי בהתנהגות הנתבע/ת וייתור התביעה.

רוב התביעות מסתיימות בפשרות

מתוך 806 התובענות הייצוגיות שהגיעו לסיומן אשתקד, 402 תביעות הסתיימו בהודעת הסתלקות, ו-143 בהסדרי פשרה. 103 מהתובענות הייצוגיות הסתיימו אשתקד בדחיית הבקשה על-ידי בית המשפט, לעומת 88 בלבד אשר בתי המשפט אישרו לנהלן כייצוגיות. ב-45 תביעות נוספות הודיעו התובעים על "חדילה" מניהול התיק; ב-16 נמחקה הבקשה, וב-9 תביעות נוספות ניתנו פסקי דין.

במסגרת הסדרי הפשרה שנסגרו בשנה החולפת, נפסק שכר-טרחה ממוצע לעורכי הדין, בסך 424,575 שקל (לא כולל מע"מ), לעומת כ-241 אלף שקל בממוצע בשנת 2015. ממוצעים אלה בנויים מטווח רחב של הסדרים, שבמסגרתם נפסק שכר-טרחה שנע בין 50 אלף שקל למיליון שקל. הגמול הממוצע לתובע במסגרת הפשרות שהסתיימו בשנת 2016, היה כ-100 אלף שקל.

שכר-הטרחה שנפסק אשתקד בשלב הביניים של אישור בקשות לנהל תביעה כייצוגית, עמד על כ-50 אלף שקל בממוצע; ומנגד, ההוצאות שנפסקו נגד תובעים ייצוגיים שבקשתם נדחתה, היה כ-41 אלף שקל בממוצע.

נזכיר, כי לפני כחודשיים וחצי נתן בית המשפט העליון החלטה שעשויות להיות לה השלכות משמעותיות על הציבור המבקש למצות את זכויותיו באמצעות הליך התביעה הייצוגית. שופטי העליון, אסתר חיות, יצחק עמית, וענת ברון, קיבלו באופן חלקי ערעור שהגישה חברת אי.די.בי פתוח, וקבעו כי מגישי בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה, תביעה שנדחתה, ישלמו לה 350 אלף שקל כהחזר חלקי של ההוצאות ששילמה אי.די.בי למומחים מטעמה, עבור הכנת חוות-דעת שתסייע לה להתגונן מפני התביעה הייצוגית.

בכך, הגדיל העליון כמעט פי שלושה את הסכום שנדרשים התובעים הייצוגיים לשלם לאי.די.בי, לעומת סכום ההוצאות שפסק בית המשפט המחוזי שעליהם לשלם לחברה כהחזר, בגין שכר-הטרחה ששילמה אי.די.בי למומחים מטעמה, במסגרת התגוננותה מפני התביעה הייצוגית (120 אלף שקל בלבד). בנוסף, העליון חייב את המבקשים לשאת בהוצאות ובשכר-טרחת עורכי הדין של אי.די.בי בהליך הערעור, בסכום של 25 אלף שקל.

אי.די.בי ביקשה לקבל החזר מלא של ההוצאות ששילמה לשני המומחים, בסך 1.2 מיליון שקל - כך שעמדתה התקבלה באופן חלקי בלבד, אולם גורמים בתחום הייצוגיות טוענים כי גם הסכום הזה, של 350 אלף שקל, ירתיע תובעים ייצוגיים.

שופרסל וסלקום "חביבות" התובעים

הישראלים אוהבים לתבוע גופים מסחריים בנושאים צרכניים. גם השנה תחום זה הוא הפופולארי במסגרת התביעות הייצוגיות - וזאת, בפער משמעותי מהתחומים האחרים. כך עולה מהנתונים שמפרסם היום עו"ד אסף פינק. הרבה סוגיות צרכניות הגיעו השנה לפתחה של המערכת המשפטית, במסגרת תביעות ייצוגיות, ובהן הכרעות דרמטיות כמו הכרעתה, שתנובה גבתה מחיר מופרז עבור קוטג' בתקופת טרום-המחאה החברתית ושחרור הצרכנים הכבולים עם קלאב-הוטל בהליך משפטי שארך 16 שנים.

לצד אלה היו גם תביעות ייצוגיות בנוגע לגודל האריזות, ונושאים פחות "דרמטיים" ובעלי השפעות רוחב, אך לא פחות מקוממים עבור הצרכנים.

מהסקר של עו"ד אסף פינק, עולה, כי בדומה לשנת 2015, רוב התביעות הייצוגיות בשנת 2016 הוגשו בנושאי צרכנות. לא פחות מ-1,066 מתוך כ-1,500 הייצוגיות שהוגשו השנה, עסקו בצרכנות - מדובר ב-69% מכלל התביעות, המשקפות עלייה של כ-4% לעומת מספר התביעות הצרכניות שהוגשו ב-2015 (902).

במקום השני ב"מדד הפופולריות", ממוקמות תביעות ייצוגיות שהוגשו על-ידי אזרחים נגד הרשויות - 159 תביעות, שהן 17% מכלל הייצוגיות שהוגשו אשתקד. נתון זה משקף ירידה של יותר מ-5% בשיעור התביעות נגד הרשויות, לאחר שב-2015 הוגשו נגדן 217 תביעות בתחום זה.

גם הקפיצה הגדולה שנרשמה בכמות התביעות הייצוגיות בנושאי ביטוח בשנת 2015 - עלייה מ-48 תביעות ב-2014 ל-98 תביעות ב-2015 - נבלמה. בשנת 2016 הוגשו 85 תביעות ייצוגיות בתחום זה - ירידה של 1.5%.הירידה המשמעותית ביותר בשנה החולפת במספר הייצוגיות נרשמה בתחום המפגעים הסביבתיים, צניחה של 30% במספר התביעות שהוגשו.

ומי הם הנתבעים "הפופולאריים" שמככבים בתחום שלא בטובתם? שופרסל וסלקום נמצאות בראש הרשימה, עם מעל ל-10 החלטות נגדן בתביעות ייצוגיות. שופרסל עם 11 החלטות וסלקום עם לא פחות מ-14 החלטות נגדה.

בין הגופים הנוספים אשר ניתנו נגדם יותר מ-5 החלטות בתביעות ייצוגיות, ניתן לציין את אגד, בנק לאומי, בנק הפועלים, שטראוס, עיריית ירושלים, שירותי בריאות כללית, מגדל חברה לביטוח, מנורה חברה לביטוח, תנובה ועוד.

עוד כתבות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי