הרובוטים באים, ואיתם השאלות אילו מקצועות הם יחליפו, מה כדאי ללמוד, האם אני בסיכון? וגם - איך נוכל לנצל את העולם החדש הזה בשילוב נכון של ידע, יכולות וניסיון? "הגיעה העת למכן עבודה ולהאניש תפקידים, לתת את העבודה המשעממת למכונות ולהחזיר לאנשים את הייעוד", את זה אמר השר לענייני מדיניות דיגיטלית בנאום על חדשנות טכנולוגית ועתיד כוח העבודה. לא, לא כאן, אלא באנגליה, שם יש שר כזה. ועד שיהיה כזה גם אצלנו, עלינו מוטלת האחריות להבין איך הרובוטים משפיעים עלינו ואילו יכולות נדרשות לנו לשרוד בעולם שבו הטכנולוגיה משתתפת איתנו בעבודה.
מחקר של דלויט באנגליה, שכותרתו "מיומנויות חיוניות לעבודה בעידן המכונה" (Essential skills for working in the machine age) מנסה להבין מהם השינויים בביקושים לעבודה, ולבחון את היכולות, הידע והכישורים הנדרשים כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים.
המחקר בחן מאות פרופילים של תפקידים וזיהה 25 יכולות אנושיות קריטיות הצפויות להפוך אפילו יותר חשובות ככל שהטכנולוגיה תתפתח. בעצם, היכולות האלה הן מה שהופך אותנו למה שהם מגדירים Essentially Human, כלומר הן המהות של מה שעושה אותנו אנושיים. אפשר להסתכל על זה כעל סוג של סרגל שמולו אפשר לתכנן תפקידים וקריירות עתידיות.
והנה מה שמעניין: עבור כל יכולת או תחום ידע, המחקר חישב את האחוז מכלל האוכלוסייה העובדת שצריך אותו ובכך סימן את מה שהוא מגדיר יכולות תשתית, אלה יכולות שנדרשות לכ-90% מכלל אוכלוסיית העבודה (רשימת היכולות מוצגת בטבלה המצורפת).
מהמחקר עולה שתחומי ידע כשלעצמם הם לרוב אינם לבדם "יכולת תשתית אנושית". החוקרים זיהו שידע במתמטיקה חשוב ל-87% מהאוכלוסייה העובדת, היכולת ללמוד חשובה ל-79% וידע בסיסי במחשבים ובאלקטרוניקה חשוב ל-72%. כל השאר, תחומי ידע אקדמיים או מדעיים, מדעי החברה או החיים, חשובים לאחוזים מאוד קטנים של האוכלוסייה העובדת בעתיד, על פי מקצוע ספציפי. ובניגוד למה שנהוג לחשוב, יכולות טכניות ודיגיטליות כמו תכנות או פיתוח חשובים רק לכ-5% מהעובדים.
כדאי להתמקד לרגע בנושא הידע הדיגיטלי, ידע במחשבים. חלק גדול בשיח של השנים האחרונות התמקד בצורך להכיר את עולם הטכנולוגיה כדי להשתלב בעולם העבודה החדש. אבל לא ברור באמת מה זה אומר. במקומות רבים מתמקדים בתכנות ככלי הכרחי, אבל המחקר הזה מראה שזה לא כך עבור רוב העובדים. לא התכנות עצמו הוא שחשוב, אלא היכולות שבבסיסו, הכוללות סדר, הסקת מסקנות, גמישות מחשבה, פתרון בעיות וכדומה. במילים אחרות, למרות שמקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה) חשובים ביותר, מה שבאמת חשוב הן היכולות המאפשרות למידת מקצועות אלה. ובתחום המחשבים, לעבוד איתם, לצדם, ולא דווקא לתכנת אותם.
ובמבט כללי על שוק העבודה, מדינה דווקא תרוויח יותר מכוח עבודה שיש בו איזון בין יכולות טכניות ויכולות יותר כלליות, תשתיתיות, כגון פתרון בעיות, יצירתיות, יכולות חברתיות ואינטליגנציה רגשית. על פי המחקר, הביקושים לאנשים עם יכולות חיוניות כאלה רק יגבר. באנגליה, למשל, עד 2030 יידרשו לפחות 4.5 מיליון עובדים נוספים עם תכונות אלה במקצועות השונים.
בעולם העבודה של 2030, התמהיל של יכולות, ידע ומיומנויות אינו קבוע. השינויים על פני זמן במאפיינים של מקצועות וצרכים ידרשו מאתנו יכולת למידה, יישום למידה, רכישת מיומנויות ויכולות ושחרור אחרות. על פי המחקר, עלייה של 10% ביכולות למידה מעלה ב-12% את השכר. ובעולם עבודה שבו אנחנו חולקים משרות עם הטכנולוגיה, דווקא יכולות כמו אמפתיה, הקשבה, תקשורת וסדר עדיפויות, וגם היכולת לעבוד עם אנשים אחרים, כל אלו הופכים אותנו לאנושיים ונותנים לנו יתרון על המחשב.
בספרם החדש Systems Thinking, חוקרים פרופ' מוטי פרנק, סגן נשיא המכללה האקדמית לישראל ברמת גן, ד"ר חיים שקד וד"ר סיגל קורדובה גם הם את היכולות של העולם החדש, מה שהם מזהים כיכולת חשיבה מערכתית בראייה רב-תחומית. גם הם מסכימים שבעולם החדש יש תפקיד משמעותי למאפיינים אישיותיים. ככל שהמערכות נעשות גדולות יותר, מורכבות ורב-תחומיות יותר, גובר הצורך באנשים בעלי יכולת ראייה מערכתית לתכנון, פיתוח והתמודדות עם בעיות במערכות אלה.
על פי המחקר, היכולת לראות את התמונה השלמה היא אחד המאפיינים הבולטים של בעלי יכולת ראייה מערכתית. בעלי יכולת זו אינם זקוקים להבנת כל הפרטים כדי להבין את המערכת, המבנה שלה, תפקידה וקשריה עם הסביבה. וכן, זו יכולת אנושית, כזו שקשה לטכנולוגיה ללמוד, והיא נותנת לנו, בני האדם, את היכולת להביא את עצמנו בעולם החדש. כדי לחדד את היכולת לעשות אינטגרציה מורכבת, אנחנו נדרשים לצבור ידע וניסיון גם בתפקידי רוחב, כדי להכיר לא רק את עולם התוכן שלנו אלא גם עולמות משיקים וכאלה שעשויים מחר להיות משיקים.
ללמוד כישורים, לא רק ידע
האתגרים הם משמעותיים ביותר לאופן שבו אנחנו רוכשים השכלה. היום, מערכת החינוך קודם כול מקדמת את רכישת הידע. רבים מהמקצועות שאנו לומדים, גם בלימודים על-תיכוניים ואקדמיים, כוללים רכישת ידע שהוא אמנם חשוב לכניסה לעולם העבודה אבל הוא רק חלק קטן מהיכולות שנזדקק להן כדי לנהל קריירה ארוכה. ולכן, במקום להתמקד בידע, על מערכות החינוך וההכשרה לאזן את מה שהן מקנות בשנות הלימודים, ולהתמקד גם ביכולות ובכישורים הקוגניטיביים, החברתיים, התהליכיים, פתרון בעיות, וללמד את הדורות הבאים איך ליישם את כל אלה בעולמות העבודה המשתנים.
ומה לגבי אלה שכבר עברו את מוסדות ההשכלה? הם צריכים ללמוד להשתמש בכלים החדשים ולהישאר פתוחים לשינויים בעולמות שסביבנו ורלוונטיים למקצוע, לתחומי העיסוק והעניין שלנו.
האמת, זו לא דרישה שונה מאוד מזו שאנחנו כבר נדרשים למלא זה כמה עשורים. הרי הדור שהיום הוא באמצע החיים התחיל את צעדיו בשוק עבודה שלא היו בו מיילים, מסמכים הודפסו ונשלחו בפקס ואם לא היית ליד השולחן השאירו לך הודעה במשיבון. אילו הייתה מזכירה לפני 20 שנה נצמדת למכונת הכתיבה המוכרת ומסרבת לעבור לעבוד על מעבד תמלילים במחשב שנכנס למשרד, מהר מאוד היא הייתה מוצאת את עצמה מחוץ למעגל העבודה. זה נכון גם היום. אם אתם מאלה שמסרבים להבין ולהתנסות בטכנולוגיות החדשות אתם עשויים לגלות יום אחד שהמקצוע שלכם, העיסוק שלכם, עולם העבודה שלכם - כל אלה זזו למקומות חדשים ואתם נשארתם מאחור. ולכן חייבים ללמוד, כל הזמן.
אין לנו ברירה בעולם העבודה החדש אלא לפתח את היכולת להמציא את עצמנו מחדש. לא לזרוק את מה שהיה אלא לבנות עליו, אבל קצת אחרת. לדעת לשחרר את מי שאנחנו היום ולברוא את עצמנו סביב המקצועות המשתנים. העובדה שיהיו לנו יותר קריירות במהלך חיינו מחייבת אותנו להשתחרר מהרעיון שאנחנו זה המקצוע או התפקיד. התפקיד שלנו משתנה לנגד עינינו ואם לא נתבונן סביבנו, אנחנו עשויים לפספס את השינוי הזה. קחו את הזמן ללמוד כלים חדשים, לכו לכנסים מקצועיים, הכירו אנשים שעוסקים בעולמות תוכן בסביבתכם. כי אין ברירה, העתיד, הוא כבר כאן וככל שנכיר אותו טוב יותר, ככה הוא ייראה פחות מפחיד.
הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com