עו”ד גולן קאשי / צילום: שלומי יוסף
השבוע פורסם ב"גלובס" הסקר השנתי של התובענות הייצוגיות, שממנו עלה, בין היתר, כי במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שנוהלו בשנת 2016, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; ושכר-הטרחה שגרפו עורכי הדין של התובעים הייצוגיים בתביעות אלה היה כ-34 מיליון שקל - כ-7.85% מהסכום שנפסק בייצוגיות אלה.
מרבית שכר-הטרחה - סך של כמעט 30 מיליון שקל - שולם למספר מצומצם מאוד של עורכי דין במסגרת ארבעה תיקים גדולים בלבד שהסתיימו בשנה החולפת. בנבחרת עורכי הדין האלה, יש כמה שחקנים ותיקים ומוכרים בתחום הייצוגיות - בהם עו"ד יצחק אבירם (שגרף אשתקד יחד עם עו"ד דורון לוי כמעט 10 מיליון שקל שכר-טרחה באחת התביעות), וגם שמות חדשים, שלא לומר אלמונים בתחום.
עם השחקנים החדשים הללו, שנכנסו למגרש התובענות הייצוגיות בשנים האחרונות, נמנה גם עו"ד גולן קאשי, בעל משרד עורכי הדין קאשי, המתמחה ופועל בתחומי ניירות ערך ודיני תאגידים ב-15 השנים האחרונות. קאשי נכנס לזירה הייצוגית לפני כשלוש שנים בלבד, אך כבש אותה בסערה עם שתי החלטות שעוררו הדים, שאחת מהן כבר שלשלה לכיסו כמעט 9 מיליון שקל שכר-טרחה.
התביעה הייצוגית הראשונה המפורסמת שבה הוא מייצג, היא תביעתם של תושבי גבעת עמל בתל-אביב - שכונת הצריפים והפחונים הנטועה בלבו של אזור מגורים יוקרתי ביותר בישראל - לפיצוי בעקבות פינוים מבתיהם, ומסירת השטח לחברת אלעד-מגורים שבשליטת הטייקון יצחק תשובה.
זמן קצר לאחר תחילת ההליך, השיג קאשי, יחד עם עורך הדין הנוסף בתיק, עו"ד משה קריף, הישג משמעותי: בית המשפט הציע לצדדים הסדר שלפיו ישולם לתושבים פיצוי בסך חצי מיליארד שקל. אך ההצעה הפכה לאחרונה לאבן מחלוקת בין עורכי הדין המייצגים את התושבים לבין התושבים-התובעים, לאחר שקאשי וקריף המליצו לתובעים לקבל את ההסדר. אף שהתושבים טוענים כי הם אינם סומכים עוד על באי-כוחם, ההישג נותר בעינו: בית המשפט הביע תמיכה ברורה בתובעים הייצוגיים.
התביעה הגדולה השנייה הסבה לקאשי יותר נחת, לאחר שבמסגרתה נפסק לטובתו בשנה שעברה שכר-טרחה בסך 8.78 מיליון שקל (1.5 מיליון מתוך שכר-הטרחה הושב לחברה הנתבעת, להשבה לציבור). במסגרת תביעה זו, ייצג קאשי תובעים ייצוגיים נגד חברת ההחזקות אוצר התיישבות היהודים (אוה"ה) בטענה, כי מדובר בחברה חסרת פעילות, שקיימת למעשה רק כדי להחזיק במניות לאומי, לקבל דיבידנדים ולשלם שכר למנהליה.
התביעה הסתיימה בהסדר שבמסגרתו התחייבה חברת אוצר התיישבות היהודים, המחזיקה ב-5% ממניות בנק לאומי, לרכוש את מניות הציבור בה, ולשלם תמורתן בשילוב של מזומנים ומניות לאומי. היקף ההסדר הוא 274 מיליון שקל.
פיצוי משמעותי
מדובר בהסדר משולב בשתי תביעות. בתביעה הראשונה, התבקש אישור ייצוגית בסך 355 מיליון שקל נגד חברת אוה"ה; ובשנייה ביקשה "החברה להשבת רכוש נספי השואה" (המחזיקה ב-24.8% ממניות אוה"ה) לחייב אותה לחלק לבעלי מניותיה את מניות לאומי שברשותה. על-פי ההסדר, התמורה למניות תהיה במחיר שישקף 87.5% מההון העצמי של החברה, העומד על מיליארד שקל.
במסגרת ההסדר, הוסכם כי בעלי המניות מן הציבור יקבלו 115 מיליון שקל, ו"החברה להשבה" תקבל 159 מיליון שקל, אשר יופנו לסיוע לניצולי שואה. עוד נקבע, כי ההסתדרות הציונית תתרום אף היא 9.5 מיליון שקל ל"חברה להשבה".
שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, אישרה את ההסדר ואת סכום שכר-הטרחה לתובעים - סכום משמעותי בהחלט יחסית לסכומים הנפסקים בתובענות ייצוגיות.
קאשי אמנם מרוצה משכר-הטרחה הנאה, אך אינו רואה בו חזות הכול. את ההישג האמיתי שלו הוא רואה בתוצאת התביעה הייצוגית שהגיש: "צריך להסתכל קודם כול על הפיצוי למשקיעים, שעומד על כ-270 מיליון שקל. אז נכון ששכר-הטרחה שקיבלנו משמעותי, אבל הפיצוי לציבור משמעותי יותר, והוא הנתון החשוב יותר במשוואה".
- לא פעם נשמעות טענות בציבור על גובה שכר-הטרחה שנפסק בהסדרים בתביעות ייצוגיות. הרגשת שיש חוסר פרגון בנוגע לשכר שקיבלתם?
"לא. ההסדר כולו, כולל שכר-הטרחה, קיבל קודם כול את ברכתם של בעלי המניות שהצביעו בעד באסיפה הכללית; את אישור היועמ"ש, ואת אישורה של השופטת דניה קרת-מאיר. מדובר בסיפור מורכב שלאורך כל ההליך, הדבר שהיה חשוב לשופטת היה להביא פתרון ראוי לניצולי השואה. זה בער בעצמותיה, והיה מאוד יפה לראות את זה. היא נרתמה לכך, והתוצאה הושגה".
אגרה תפגע בתביעות הראויות
- נכנסת לתחום לפני זמן קצר וכבר גרפת שכר-טרחה מהגבוהים שנפסקו בו. נראה אותך מעתה בתביעות ייצוגיות רבות יותר?
"לא. אני בוחר את התביעות הייצוגיות בקפידה. אני לא בנוי להגיש תובענות ייצוגיות בסדרות. כשאתה מגיש תביעה ייצוגית, הנתבעים לוקחים עורכי דין מהשורה הראשונה, וההתמודדות איתם לא קלה. לא קל למשרד של שלושה עורכי דין לנהל תביעה נגד משרדים של 200 עורכי דין. אין לנו את אותם משאבים. אתה לא יכול לנהל יותר משתיים-שלוש תביעות בשנה בסדר הגודל הזה".
קאשי, שרשום על שתי תביעות ייצוגיות דרמטיות לשוק, מתייחס גם ליוזמה של שרת המשפטים איילת שקד להטיל אגרה על תובעים ייצוגיים, ומזהיר: "אם תוטל האגרה בסכומים המוצהרים, תביעות בעלות חשיבות לא יוגשו".
לדבריו, "אם התובע בתביעה שלנו נגד חברת אוצר התיישבות היהודים היה צריך לשלם אגרה של 60 אלף שקל, או אפילו 20 אלף שקל, לפי היוזמה החדשה, התביעה לא הייתה מוגשת.
"כך גם בייצוגית של תושבי גבעת עמל, שם הושגה תוצאה פנטסטית, כשהשופטת קיבלה את טענות התושבים ונתנה להם - בהצעת הסדר - את הסעדים שביקשנו. כרגע התושבים עוד לא אישרו סופית את ההסדר, אבל ההכרה בזכויות שלהם היא מעולה. אם הם היו צריכים לשלם אגרה, גם התביעה הזאת לא הייתה מוגשת. אלה שתי תביעות שהביאו לתוצאות מעולות, והן לא היו מוגשות אם הייתה אגרה".
קאשי מציין, כי גם פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לחיוב תובעים ייצוגיים בהוצאות בהיקף 350 אלף שקל, ב"פרשת אי.די.בי", עלולה לצנן את התביעות הייצוגיות הראויות. "נכון שצריך למצוא איזון בתחום. אני מבין למה רוצים לצנן מעט את השוק ולסנן תביעות לא ראויות, אבל אני חושש שעלולים לשפוך את התינוק עם המים. אני מסתכל על התובענה הייצוגית כמכשיר חברתי וכמכשיר לתיקון השוק, לתיקון בתחומי ניירות ערך ועוד.
"מגבלות והוצאות מוגזמות ירתיעו תובעים ייצוגיים, כך שלא יוגשו תביעות ולא יהיה תיקון. החוק כבר מטיל מגבלות ויש תנאים מקדמיים להגשת תביעות. למשל, בבית המשפט הכלכלי צריך לצרף לתביעה חוות-דעת מומחה, ומדובר בעלויות שלא תמיד אתה יכול לעמוד בהן. אדם שמחזיק מניות בשיעור 10,000 שקל לא ייקח סיכון שיחויב בהוצאות של 350 אלף שקל - ואז כל הציבור יפסיד".