אני: יש לי תיק הישרדות על הגב שמוכן לכל צרה.
משפחה: סבא מהצד של אמא נולד במצרים להורים שגורשו לשם מישראל, אחרי שעלו מאוקראינה בתחילת המאה. מאוחר יותר המשפחה חזרה לארץ, ופה הוא פגש את סבתא, שהגיעה לארץ מגבול רוסיה-פולין. הם התחתנו והתיישבו בחצור, שם אמא נולדה, ועברו לתל אביב. הצד של אבא הגיע מפולין לפני מלחמת העולם השנייה, והתיישבו בקיבוץ גן שמואל. אמא הייתה שם ילדת חוץ, וכך היא פגשה את אבא. הם התחתנו מאוד צעירים ונשארו בקיבוץ.
הורים: אמא, שהלכה לעולמה, הייתה אמנית מוכשרת - ציירה, תפרה, פיסלה והייתה מורה לאמנות. אבא, שאול קנז, צייר, כותב מוכשר ויוצר, היה העורך הגרפי של "חותם" ועבד ב"הארץ". הוא מתגורר עד היום בקיבוץ.
ילדות: בקיבוץ. את רוב הזמן בילינו בבריכה ובארבע ההורים היו מצטרפים. כמובן שהייתה גם לינה משותפת לילדים. היינו בסביבה עוטפת ומטפלת, אבל מאוד חששנו לישון בבית הילדים. היינו מנסים לברוח וכדי שלא נצליח, היו נועלים את הדלת. חלקתי את הפחד עם ההורים, אבל המערכת האידיאולוגית הייתה חזקה יותר. אחרי שאמא נפטרה, לא הסכמתי לחזור לשם ואבא גיבה אותי באומץ.
משק: העבודה הייתה ערך עליון. עבדנו מגיל אפס בבית ובמשק הילדים, ובהמשך בקטיף בארבע בבוקר.
גל קנז: אחי. שחקן כדורסל מוכשר ששיחק בנבחרת ישראל. כשאמא שלי נפטרה אחרי מחלה קשה, הייתי בת 9, ומאחר שלא היה עם מי להשאיר אותי, ביליתי הרבה במגרשי כדורסל - עם גל. כשאני הולכת למשחקי כדורסל, אני מרגישה הכי בבית.
לימודים: אחרי שירות צבאי בקריה, במהלכו גרתי בבית של סבתא בתל אביב, התחלתי ללמוד כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חיפה. לא רציתי להגיע להסדר מימון עם הקיבוץ, כי לא רציתי לחזור, אז עבדתי שעות על שעות במלצרות. עם סיום התואר עברתי לתל אביב.
קריירה: התחלתי בבורסה, ובהמשך עסקתי בניהול, השקעות ושיווק מוצרים פיננסיים במגדל שוקי הון. אחרי ארבע שנים, כשקובי לוינסון, המנכ"ל, עבר לדש, הלכתי איתו, וקיבלתי את ניהול ההשקעות והחיתום. אחרי שנה, ראובן אבלגון, הבעלים של רוסאריו, משך אותי לחברה.
רוסאריו: חברה מובילה בישראל בתחום הייעוץ הפיננסי, החיתום וגיוסי חוב לחברות ציבוריות ובניהול עסקאות פרטיות מול גופים מוסדיים. בנק מזרחי טפחות הוא שותף ואנחנו מובילים את ההנפקות שלו. אנחנו גם מוכרים מוצרים פיננסיים ומציעים אנליזות על חברות והערכות שווי ציבוריות כשירות למוסדיים. שימשתי כמנכ"לית במשך שש שנים ומוניתי לסגנית יו"ר.
אוקלינס: רשת בתי השקעות הפרוסה ב-40 מדינות, שאנחנו הנציגים שלה בישראל. היא עוסקת בקנייה ומכירה של חברות בינלאומיות. למשל, אם חברה ישראלית בגודל בינוני רוצה להתרחב לפעילות בחו"ל, אנחנו מאתרים עבורה מטרות לרכישה ומנהלים עבורה את תהליך הרכישה.
דמי ניהול: אנחנו לא גובים, אלא פועלים על סמך הצלחה בלבד, מה שמכריח אותנו להביא ללקוחות ערך מוסף. בניגוד למתחרים מהבנקים הגדולים, אין לנו לקוחות שמחויבים לעבוד איתנו.
יואב: בעלי הראשון, היה בכיר בשוק ההון במשך 15 שנים ועבר לנהל סטארט-אפ. היינו יחד 10 שנים ויש לנו שתי בנות משותפות, היום חיילות בצה"ל.
עוזי ברייר: בן זוגי, בכיר בתעשיית ההייטק, היום בסיסקו. כשהייתי גרושה טרייה לא חיפשתי זוגיות חדשה וחברה שלחה לי אותו כשידוך. אני מודה לאל שהיה לי השכל לתת לזה צ'אנס. הוא הביא למשפחה שלושה ילדים מקסימים והולדנו יחד בן.
פנאי: משפחה וילדים, ספורט עם הבנות בשישי בבוקר - קודש. מוכנה לסבול את הריצה בשביל ארוחת הבוקר.
תפיסת עתיד: להמשיך ולפתח את רוסאריו, שהיא פלטפורמה שיכולה להמריא לגבהים ותהפוך לגשר בין חברות ישראליות בינוניות לשווקים הבינלאומיים.