יש גברים שמשוגעים על אופנועים, אחרים מוכנים למסור את נפשם בשביל מנצ'סטר יונייטד, נדב אבוקסיס מכור לפוליטיקה, ומתחזק באדיקות חשבונות טוויטר (כ-20 אלף עוקבים) ופייסבוק (כ-28 אלף עוקבים), שבהם הוא נותן דרור לעמדותיו ועושה זאת בסגנונו הישיר, בלי פילטרים. לכן, כשהתקשרו להזמין אותו למופע בן עשר דקות בהדלקת הנרות בכנסת, הברכיים שלו התחילו לנזול והראש לעבוד. היה לו ברור שכסף הוא לא יעשה שם, כי התשלום מאוד סמלי, אבל הוא הבין שהפוטנציאל הקומי והשיווקי עצום. וכך היה. הסרטון שתיעד את ההופעה שלו מול הח"כים הניב כחצי מיליון צפיות.
העיניים שלו נוצצות מהתרגשות ושפת הגוף תזזיתית מתמיד כשהוא מספר על המפגש הבלתי אמצעי עם גיבורי האקטואליה האהובה עליו, איך עקץ את יואל חסון כשהתעניין איפה ציפי לבני, אמר על נתניהו שאין לו חברים כי הוא כל היום בפייסבוק, צעק לענת ברקו 'את חוסמת', ואמר לאברהם נגוסה שהנה, הוא יודע איך קוראים לו, אבל יו"ר הכנסת לא, כשיולי אדלשטיין מתגלגל מצחוק לא רחוק משם.
התרגשת.
"כמו ילד בחנות ממתקים", הוא מחייך באושר. "לפני ההופעה, המפיק שלי אמר, תיזהר לא לדבר על נושאים רגישים כמו סלומינסקי ולא הייתה בכלל התלבטות. אף אחד לא נוגע בהופעות שלי. ישבתי עם הכותב שלי לכתוב את החומר. בגלל שאני חי ונושם פוליטיקה, ובקהל לא ישבו רק ח"כים אלא כל עובדי הכנסת, לא הייתי בטוח שהבדיחות יעבדו. כתבתי בנק של דברים וזרמתי. ניגשתי אליהם אחד-אחד. לראש עיריית ירושלים אמרתי, תיזהר, אני הומו, ולאמיר אוחנה אמרתי, תא רדום, אבל עדיין תא גאה.
"לא רק שלא עשה משהו עבור הקהילה הגאה, אלא ברח. אם נבחרת בטיקט הזה, תעמוד בו ואל תגיד מראש אני לא מצביע נגד המשמעת הקואליציונית. בני בגין עשה את זה, ושום דבר נורא לא קרה לו. ח"כים קיבלו כסף כדי שיצביעו עבור הממשלה, והרבה כסף. עם זה יש לי בעיה, לא עם אורן חזן".
למה אתה מעדיף את חזן?
"מפחידים אותי אנשים עם לשון נקייה ודוקטורט מהאוניברסיטה, שדופקים אותי באלגנטיות מתחת לשולחן. פחות מפחידים אותי אנשים מלאי הומור עצמי ודוגרי מאשר אמיר אוחנה שמלא בעצמו".
לא היו כמעט נאצות בתגובות לסרטון שלך מהכנסת, אירוע יוצא דופן בקנה מידה ישראלי.
"זה נעשה בחן ולכל הצדדים ועשה לי חשק לעשות מופעי גריל לחברי כנסת. היו"ר התלהב".
אף פעם לא חששת לאבד קהל בגלל שאתה כל-כך פוליטי?
"מאוד פשוט לי להסביר את זה. אחרי שיצאתי מהארון, הבנתי שאם אתה אמיתי, לא משנה מה אתה אומר, לא יקרה כלום. אני מופיע בבבלי, מול קבלנים באשדוד ונשים באילת, ואומר להם שאני הומו. רוגל אלפר כתב בסוף השבוע שעבר שהוא מעדיף את נדב אבוקסיס, שלפחות יש לו דעה משל עצמו, על צביקה הדר".
מחמאה מפוקפקת, שניתנה לך אולי כי לא משנה מה אתה אומר, אתה תמיד נחמד.
"אני לא מתלהב מהמחמאות של רוגל אלפר, אבל כן משתדל להיות נחמד. יותר מעשר שנים, אין מופע שבו אני לא מצטלם עם אחרון האנשים עוד לפני שהיה סלפי. אני לא סלב. אני קומיקאי, זה המקצוע שלי ואני מת עליו. חבר סיפר לי שמישהו התקשר לבית החולים בשם אייקון רכילות שעמדה ללדת, כדי שיסדרו לה חדר לבד אחרי הלידה כי היא סלב".
לימנים, כמוך, יותר קל להתבטא באקלים הפוליטי של היום. תראה מה עשו לאורנה בנאי, לשירה גפן ולגילה אלמגור.
"תראי את אביב גפן, שאומר את אשר על ליבו, חוטף, וממשיך להופיע ולמלא אצטדיונים. חברים מתנחלים שלי הולכים לכל ההופעות שלו. להגיד שאמירה כזאת או אחרת משפיעה על הקריירה שלך זה פשוט מדי. שירה גפן אף פעם לא הייתה קונצנזוס, והיא ממשיכה לכתוב ולעשות סרטים, ולאביב גפן זוכרים את האמירות הפוליטיות שלו, אבל גם את דה וויס והמוזיקה. לא פעם כותבים לי, ביביסט. ונכון שאתה אף פעם לא יודע מה אתה מפסיד - אולי יש איזו ישיבה במשרד פרסום גדול, מעלים את השם שלך לקמפיין ומורידים אותו מיד בגלל מה שאמרת".
לא כולם אמיצים כמוך.
"לא כל האמנים אותו הדבר. יש כאלה שלא מעניינת אותם פוליטיקה".
בסוף תעזוב את הבידור ותלך לפוליטיקה.
"לא נראה לי, למרות שאורי אורבך ז"ל היה קומיקאי אהוב. אני אוהב לחבוט, לא שחובטים בי".
עסקים מעניינים אותך?
"לא, אני גם לא מאוד מעורב בצד העסקי של הקריירה שלי. אני מאמין שאם אני עושה טוב, אני מקבל את הטוב, ומי שידפוק אותי, זה יחזור אליו. לפעמים אני מופיע המון ובסוף החודש אני רואה סכום קטן יחסית. יש מאפיונר שסוחט אותי וקוראים לו מס הכנסה. הוא לא נמצא בהופעות שלי, אבל גובה ממני הרבה כסף. לפעמים אני זורק שאם הייתי רק קצת מרמה, הייתי מרוויח המון, ואז משה קול מנהל ההופעות אומר שאולי היה לי עוד בית, אבל לא הייתי ישן בשקט - ואני ישן בשקט, למרות שאני חרדתי".
חוץ ממס הכנסה, יש לך עוד לא מעט שותפים להכנסות.
"אחי הוא מנהל ההצגה שלי, הוא המצפן שלי, מאזן אותי, צמוד אליי וגר מולי, והוא עוקב אחרי הכספים. יש את מנהל ההצגה ואת ייצוג 1, והכותבים שלי, בקיצור, מנגנון שלם".
ואתה מופיע כמו מטורף. כמעט כל ערב, לעיתים פעמיים ביום.
"ועל הדרך מגדל שני ילדים. הכותבים שלי, רשף שי ומשה מלכה, שהתחברו אליי ב'מחוברים' דרך כותב אחר, שינו לי את הקריירה, הקפיצו את המופע החדש והפכו לכותבים מבוקשים, ואני הכי מאושר בשבילם. המופע הנוכחי, שקיים שלוש שנים, מצליח פי שניים מהראשון".
היו לך שתי נקודות מפנה בקריירה: העבודה עם דידי הררי ו"מחוברים".
"החיבור עם דידי עזר לי מאוד בפרסום. הייתי איתו שלוש שנים מדהימות, שקיבעו אותי בדמות של סולטנה. 'מחוברים' הייתה החותמת שאני לא רק סולטנה. זה היה הטיפול הפסיכולוגי הכי טוב שיכולתי לקבל, כי אני לא מתחבר לטיפולים פסיכולוגיים סטנדרטיים. הבמאי אמר לי, בוא תצלם שיחה עם אבא שלך שעובד בחברה קדישא, ויצא אחד הרגעים הכי מרגשים שחוויתי".
בין לבין, גם שיחקת בשתי הצגות תיאטרון - "עופרה" בהפקה עצמאית וב"זהב טורקי" בקאמרי, בלי ללמוד משחק.
"לא חשבתי ללמוד, אני מודה. הגעתי למקצוע שלי במקרה. הייתי בטוח שהוא יהיה תוספת, הובי, רציתי להיות עורך דין".
עורך דין?
"אחי הגדול עורך דין כבר המון שנים והשני סמנכ"ל בחברה עסקית שלמד עריכת דין בשביל הכיף. מאוד מעניין אותי להופיע בתיאטרון. ב'זהב טורקי' שיחקתי עם וילוז'ני, אבי הסטנד-אפ הישראלי, ואני נותן לו טיפים והוא מיישם אותם".
לא היה לזה המשך?
"אני רוצה ומנסה. משה קפטן אמר שישמח לקחת אותי להפקות שלו, וגם מאור זגורי. כיף לבוא למקום שבו חולקים איתך את האחריות, את הפחד".
מה הפחד הכי גדול שלך?
"לא להצחיק".
אתה לא פוחד שלא יבוא קהל?
"ממש לא. הופעתי לפני חודש בתל מונד מול 100 איש באולם של 500. בהרצליה הופעתי מול 20 איש באינתיפאדה. אני אוהב אתגרים, מקסימום אני צוחק על זה שלא באו אנשים".
אל תגיד שאתה לא נפגע מזה.
"לא, אני כל הזמן מדבר עם עצמי, ואת יודעת מה? הגעתי למצב שאני מאושר בחיים, כי אני משווה את עצמי רק לעצמי ולא לאחרים".