בשנת 2000 מכרה וולבו בישראל כ-1,800 מכוניות חדשות. חמש שנים מאוחר יותר הסתכמו מכירותיה ב-392 בלבד. בשנה החולפת (2016) כבר רשמה וולבו 1,250 מכירות, עלייה של 23% לעומת השנה שלפני כן.

קפיצת הבאנג'י העסקית הזו יכולה ללמד אותנו שני לקחים לגבי שוק הרכב המקומי. הראשון הוא: "אסור לנוח על זרי הדפנה". במשך עשורים רבים הייתה וולבו מותג היוקרה המוביל בשוק הרכב הישראלי, שמעמדה הבלתי מעורער בו התבסס על מוניטין של בטיחות ועל זיקת-סטטוס למערכת הפוליטית ("מכונית השרים" הנצחית). אבל די היה בכמה שנים בעייתיות, במקביל למדיניות תחרותית אגרסיבית של המתחרים הגרמנים, כדי לשלוח את השוודים אל הקור לתקופה ממושכת מאוד.

הלקח השני הוא, שנאמנות לקוחות יכולה להפשיר גם אחרי תקופת קיפאון ארוכה. למרות שרבים כבר הספידו את המותג וולבו, ברגע שליין הדגמים של החברה חזר להיות אטרקטיבי ולווה במדיניות מחירים תחרותית, לקוחות רבים חזרו "הביתה" לאחר הפסקה ממושכת. לעתים בליווי בני הדור השני והשלישי.

המקור לנאמנות, ואחד הנכסים החשובים של וולבו בישראל, הוא התדמית הסולידית. זה ערך, שעדיין קיים לו ביקוש בשוק הרכב הישראלי של ימינו, במיוחד לנוכח העובדה שמותגי יוקרה מופנמים-לשעבר הופכים לסמל התעשרות מוחצן.

"סולידית" זה אולי גם האפיון הממצה ביותר של עיצוב ה-S90 החדשה. יש לה עיצוב "מכובד", בינלאומי ולא הרפתקני, שמעניק לה מראה של לימוזינה תאגידית: זנב מאסיבי, שזונח את הפנסים המדורגים - סמל ההיכר של של וולבו - לטובת פנסים רחבים נוסח אמריקה; פרופיל צד, שמדגיש את האורך המרשים של הרכב ושל תא הנוסעים בפרט;` וחרטום רחב, שהמאפיין הבולט שלו - ואולי של עיצוב הרכב כולו - הוא צמד פנסי ה-LED החצויים לרוחב, שמקיפים גריל גדול ועטוי כרום. אפשר לטעון, שהעיצוב הזה יותר מדי "בטוח", אבל הוא גורם לרכב להיראות יקר מבלי לצעוק "כסף", וזו כנראה הייתה כוונת המשורר.

 

ה-S90 תוכננה מראש גם עבור פלח רכבי השרד הענק של סין (והמכונית גם תיוצר בסין ותיוצא ממנה אלינו בהמשך הדרך). הפלח הזה מורכב ברובו ממנהלים ומאנשי עסקים עם נהג פרטי, ורמז לכך אפשר למצוא במרחב הפנים העצום, במיוחד במושב האחורי. עם בסיס גלגלים באורך של כמעט שלושה מטרים, נהנים היושבים מאחור נהנים ממרווח רגליים של מחלקה ראשונה, עם אופציה להתקנת הדום לרגליים, מקרר וכו'.

גם המושבים הקדמיים נדיבים בממדיהם וכל העסק עטוף בחומרים איכותיים וברמת גימור גבוהה עם דקורציה סקנדינבית מינימליסטית: עור רך בתפירה נאה, משטחי מתכת כסופים ושקטים, ידיות מוצקות, שלל רמקולים, שנטמעים ברקע, ומינימום של משטחי פלסטיק/עץ מבריקים.

מנגד, עמדת הפיקוד רחוקה מאד מההגדרה "מינימליסטית". מדובר בשכפול כמעט מדויק של עמדת הפיקוד עתירת ההיי-טק של ה-XC90 הגדול, על כל הפלוסים והמינוסים. הפלוסים כוללים לוח מחוונים וירטואלי מבוסס LCD עם תצוגה חדה ומדויקת, שניתן להתאים את רמת המידע המוצג בה על פי טעמו של הנהג. מתגי השליטה הקלאסיים מאורגנים והכל נמצא במקום הצפוי.

המינוס הוא אותה מערכת מולטימדיה דמויית טאבלט, שלוקה בגודש של מידע, מתגי מגע קטנים מדי והרבה יותר מדי אופציות, שדורשות לימוד. בקיצור, משהו שמתאים יותר למנהל חטיבה באינטל מאשר לקבלן עפר עסוק.

מה-XC90 מגיעה גם חבילת מתקדמת ועדכנית של מערכות בטיחות - סיוע להיגוי בעת חירום, מערכת שיוט סמי-אוטונומית, חניה עצמאית וכו'. המערכות הללו דורשות הסתגלות ולימוד, אך לפחות הן ניתנות לכיול אינדיבידואלי, כך שניתן להפחית את התערבותן בנהיגה. כך או כך, זהו שלב חשוב באבולוציה של וולבו, שנודעה בעבר בתור "מלכת הבטיחות הפאסיבית" וכעת שואפת להוביל גם את תחום הבטיחות האקטיבית.

בהתאם לטרנד הנוכחי בפלח, מצוידת המכונית במנוע 2 ליטר טורבו עם ארבעה צילינדרים. בגרסת ה-T5, זו שהתייצבה למבחן, מייצר המנוע 254 כ"ס ו-35 קג"מ של מומנט ומשודך לתיבה בת שמונה מהירויות. זהו מנוע שקט, גמיש ועתיר דחף, שמעדיף במיוחד לגלוש בחרישיות נמוכת-סל"ד אבל לא מתנגד להאיץ במרץ, בליווי בעיטות טורבו מענגות, תחת לחץ החלטי של הרגל הימנית.

במצב הדינמי של מחשב המנוע, העברות ההילוכים קצת פחות רהוטות מאשר בגרמניות, אבל המהירות עדיין נצברת בקצב מרשים ללא קשר לשיפוע בו נוסעים. אין לנו תלונות לגבי נתון תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש של 6.8 שניות והמכונית יכולה לשייט כל היום (בתיאוריה) ב-170 קמ"ש וצפונה מבלי לאמץ את הנהג.

דף הנתונים נוקב בצריכת דלק ממוצעת של 15.4 קילומטרים לליטר, אבל בנסיעה נורמלית עם עליות, פקקים וכו', אפשר לצפות לצריכה גבוהה יותר ב-15%-25%.

וולבו לא משתתפת במשחק "מי יותר ספורטיבי" שבו מתמודדות בשנים האחרונות ב.מ.וו, אאודי מרצדס ויגואר. המהנדסים השוודים שמים את נוחות הנסיעה בעדיפות ראשונה והתוצאה היא אחת המכוניות הנוחות ביותר, ללא מתלי אוויר, שקיימות בפלח הזה. ה-S90 שלנו ריחפה בקלילות מעל מהמורות משברות-גלגלים, שנפערו בכבישי הארץ אחרי הגשם, וניטרלה ללא מאמץ פסי הרעדה גבוהים ושאר שיבושים עירוניים. היא אולי לא חדה ומלוטשת על כבישים מתפתלים כמו הגרמניות, אבל עדיין ריסון תנודות הגוף שלה מרשים וההגה מציע מספיק היזון חוזר כדי לשמור את הנהג בתמונה.

עם תג מחיר של 390 אלף שקל לדגם ה-T5 ההתחלתי, ה-S90 חותכת בעשרות אלפי שקלים את מחיר הגרסאות הגרמניות המקבילות. היא מציעה מרחב פנימי עצום, מראה שקט אבל מרשים, ונוחות נסיעה מהטובות בפלח. בהתחשב ברמה הגבוהה של אבזור טכנולוגי עדכני, שמגיע כסטנדרט, המכונית מדלגת ישר לחבורת הצמרת בכל הנוגע לתמורה לכסף.

מנגד, מעבר לאופק כבר ממתינה הגרסה ההיברידית-נטענת, עם 400 כ"ס פלוס ו-40 קילומטר לליטר, שעשויה להציב לה תחרות רצינית מבית בסיוע הטבת מס נדיבה. כך או כך, זהו עוד שלב בחזרה של המותג השוודי מהקור. lyckonskan, Volvo! (ברכות ואיחולים, בשוודית).

וולבו

חלק מהמתחרות

אאודי A6 TFSI

ב-433 אלף שקל מציעה אאודי את גרסת 2 ליטר טורבו של ה-A6 הוותיקה (דור חדש מעבר לפינה). המנוע מייצר 252 כ"ס ו-38 קג"מ ובסיוע תיבה אוטומטית ספורטיבית מאיץ את המכונית מאפס ל-100 ב-6.7 שניות. היא מעט קטנה יותר מהוולבו אבל עדיין מרווחת, ומציעה התנהגות כביש הדוקה ונמרצת

אינפיניטי Q70

ב-379 אלף מציעה אינפיניטי את הגרסה המחודשת של מכונית הסלון שלה. למכונית יש ממדים חיצוניים ופנימיים נדיבים, רמת אבזור וגימור גבוהה מאוד ותדמית "שקטה". המנוע הוא V6 בנפח 3.7 ליטר עם 320 כ"ס ו-6.5 שניות ל-100, אבל מעבר לפינה כבר נמצאים מנועי טורבו חסכוניים ולא פחות חזקים

אינפיניטי

ב.מ.וו 530 2017

מעבר לפינה כבר נמצאת סדרה 5 של ב.מ.וו, עם שלדה חדשה ותא נוסעים עתיר טכנולוגיות עתידניות. גרסת ה-530 תצויד במנוע 2 ליטר טורבו עם 245 כ"ס (אפס ל-100 ב-6.2 שניות) וברמת אבזור גבוהה. המחיר לא יהיה זול, אם כי באופק מתוכננת גרסה היברידית-נטענת שוברת-שוק

ב.מ.וו