ברק גרשוני / צילום: תמר מצפי
2016 היתה שנתן של ההשקעות האיזוטריות, אלה ש"מתחת לרדאר" בשוק ההון הישראלי. בעוד שהמדדים המובילים והסחירים סבלו מתשואה נמוכה הגיעו המדדים הקטנים במניות ובאג"ח והניבו תשואה גבוהה במיוחד.
מדד תל בונד תשואות הניב ב-2016 תשואה של יותר מ-6% ומדד מניות היתר הקטנות הניב קרוב ל-30% . מה התובנה ? "ששנת 2016 הייתה חריגה בנוף ההשקעות ונתנה ביטוי קיצוני לריצה אחר התשואות והסיכוי שב-2017 המגמות הללו יימשכו נמוך ביותר. אבל זה כבר שלג דאשתקד", כך אומר ברק גרשוני, מנהל קרנות הנאמנות של בית ההשקעות אלומות, בריאיון ל"גלובס".
אז מהיכן יכולה להגיע התשואה ב-2017 ?
"אם אתם אופטימיים מאד לשנת 2017 וסבורים שהתיאבון לסיכון עוד יגבר אזי ניתן להמשיך ולהשקיע במדדים שהניבו תשואות חריגות ב-2016, אבל לא ניתן לצפות לתשואות כפי שהיו בהם בשנה שחלפה, הואיל ומרבית המהלך אחרינו. בייחוד אמור הדבר לגבי מדד תל בונד תשואות שנושא תשואה פנימית ממוצעת של 2.30% צמוד וכמעט שאין בו אג"חים הנסחרים בתשואה העולה על 3% צמוד למדד. לכן, יכולתו של מדד זה לשחזר את התשואה הגבוהה שהניב ב-2016 קלושה , ותתרחש רק במקרה בו השווקים יתכנסו שוב לנקודת אופטימיות קיצונית שממנה והלאה נחווה תקופה ארוכה של תשואות נמוכות ואפילו אפסיות, שלא יתמחרו את הסיכונים הספציפיים של חלקים אלה בשוק האג"ח", אומר גרשוני.
מה לגבי מניות?
"באפיק המניות אין לדעת אף פעם לאן ילכו הדברים הואיל ולכאורה אין תקרה שמגבילה את העליות. עליות חדות במניות קטנות ובעלות סחירות דלילה יכולות להיות מוצדקות עוד שנה וגם שנתיים קדימה אך טומנת בחובה סיכוני סחירות מהותיים שיורגשו מאד רק אם וכאשר תהיינה ירידות בשווקים מכל סיבה שהיא".
באלומות, נציין, מעריכים כי מדד ת"א 25 ירשום השנה עלייה של כ-6% ומדד הדאו ג'ונס יסגור את השנה ללא שינוי.
האם עליית התשואות הגדולה שחוו האג"ח הממשלתיות לאחרונה יצרה הזדמנות?
"הריבית האפסית במשק בשנה האחרונה גררה תשואות אפסיות במרבית האג"ח הממשלתיות ודחפה את המשקיעים הרעבים לתשואה אל האפיקים המסוכנים יותר, אג"ח קונצרני , מניות וסחורות או לחילופין לפקדונות סולידיים נטולי אטרקטיביות בבנקים הסגורים למס' שנים בריביות מגוחכות שלא נראו מעודן בישראל. 2017 עמדה להיות גם כן שנה מדכאת מבחינת המשקיעים הסולידיים בישראל עד שהגיעו תוצאות הבחירות בארה"ב והביאו לשטף של עליית תשואות שהחזיר את הצבע (והתשואה) ללחיים של האג"ח הממשלתיות השקליות כך שמשקיע הבונה היום תיק השקעות סולידי יכול לרכוש היום אג"ח ממשלתי שקלי לפדיון בעוד 5 שנים ולהנות מתשואה שאנו מעריכים שתהיה בסביבות 3%".
"תשואה כזו, כהשקעת עוגן ללקוח סולידי נראית בעיניי כאטרקטיבית , בייחוד על רקע הסיכון הקיים מכל עבר בשוק ההון אחרי שנים של תשואה אפסית", אומר גרשוני.
האם המשקיעים בישראל עשויים ליהנות במיוחד מאפקט טראמפ?
"הערכות האינפלציה בישראל נמוכות ביותר - מתחת לרף התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל - 1% , כך שבעוד שבארה"ב נבנות ציפיות אינפלציה הן בשוק ההון והן בשווקים הריאליים האינפלציה בישראל כמעט ולא קיימת. עובדה זו תמנע העלאת ריבית בישראל ב-2017 . המטבע המקומי חזק באופן יוצא דופן ביחס למטבעות בעולם כאשר ישראל שומרת על עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים שירד מעט לאחרונה אך נותר חיובי ויציב - נתון זה תומך בכך שלבנק ישראל יהיה נוח לראות את הריביות בארה"ב עולות ופותחות פער ריביות בינינו לבינם כדי לאפשר שחיקה מסוימת של השקל ביחס לדולר".
"המשק הישראלי בצמיחה סבירה ביותר ביחס למצב בעולם ועם כל הדיבורים על המצב בישראל , מבחינה מאקרו כלכלית מצבנו איתן. הגרעון בשליטה, יחס החוב לתוצר ירד ככל הנראה השנה וידגדג את ה-60% מלמעלה , כך שהחוב של ממשלת ישראל נחשב יותר ויותר בטוח. שאלו תנאי הרקע אין סיבה שתלילות העקום בישראל תהיה הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה- OECD" ".
באופן פשטני, אומר גרשוני, "תלילות גבוהה מסמלת כי המדיניות המוניטרית במדינה מרחיבה , כמו שהיא אצלנו ואילו בעתיד ישנה ציפייה שהריבית תעלה , כמו גם האינפלציה. תלילות גבוהה יכולה לסמל גם חשש ליכולת הפרעון של מדינות הסובלות מנטל יחס חוב לתוצר גבוה, כמו איטליה".
ומה המצב בישראל?
"ישראל עונה על המקרה הראשון , אך באופן קיצוני מדי. המשמעות מבחינת המשקיעים הסולידיים היא שכל תוספת של שנה לפדיון של האיגרת (נניח סיכון) מניב תוספת תשואה (נניח סיכוי) בצורה הכי גבוהה ומשמעותית ב- OECD . זהו נתון שלא ניתן להתעלם ממנו וגלומה בו הזדמנות השקעה יפה לשנה הנוכחית".
מה לגבי שוק האג"ח הקונצרני?
"כשניגשים להשקעה באג"ח קונצרני חייבים לזכור שמתחבא כאן סיכון מנפיק שאינו קיים באג"ח ממשלתי. לצד הסיכון ניתן פיצוי בדמות פרמיה בתשואה מעל האג"ח הממשלתי במח"מ דומה. מצוידים במידע הזה אנו ניגשים להשקעה באג"ח קונצרני ב-2017 כשאחרינו שנה שבה מספר חברות שעמדו בפני סיכונים משמעותיים עשו Turn Around משמעותי והניבו תשואות פנטסטיות למשקיעים בהן. חברות כמו דסק"ש , אידיבי , כלכלית ירושלים ומבני תעשיה ועוד מספר חברות בודדות היו אלו שחזרו מהאוב ב 2016 ויחד איתן חזרה התשואה שלהן מרמות שמתמחרות כמעט חדלות פירעון לרמת תשואות סבירה".
"מבט מהיר היום אל שוק האג"ח הקונצרני בישראל יראה שכמעט לא נותרו אג"ח בתשואות גבוהות , דו ספרתיות או חד ספרתיות גבוהות. ואלו שנמצאות בתשואות גבוהות , טומנות בחובן סיכון עסקי לא מבוטל, כל אחת בעניינה. מובחנת בעיקר קבוצת אג"ח חברות הנדל"ן האמריקאיות שהנפיקו בישראל ונסחרות באופן כללי בפרמיה על אג"ח בדירוג דומה. ובכל אופן, שיעורן של הסדרות הנסחרות בתשואה גבוהה מסך האג"ח בישראל בקושי מגיעה לאחוזים בודדים. וזו כאמור, השקעה איזוטרית ביחס סיכון/סיכוי גבוה".
אז מה צפוי ב-2017?
" בממוצע - אפיק האג"ח הקונצרני המקומי אמור להניב תשואה של 3% ב-2017, בהינתן שלא יהיו אירועים חריגים של חדלות פירעון או אירועי אשראי קיצוניים".
זו אותה תשואה שאתה מעריך שיניב שוק האג"ח הממשלתי..
"נכון ויש כאן סתירה לכאורה. באגרות החוב הקונצרניות טמון סיכון פרעון חוב או עצירת תשלומים מעסקים שחשופים לכל הרעה בתנאי השוק או התנאים העסקיים הספציפיים ואילו באג"ח ממשלת ישראל סיכון זה אינו קיים. לכל היותר המשקיע באג"ח ממשלתי עלול לספוג עליית תשואת והפסדי הון "על הנייר" אך כספו אינו בסכנה , וגם לא התשואה שהובטחה לו , אם ימתין עם האיגרת עד לפדיון".
חשוב להדגיש , אומר גרשוני, כי "השוק הקונצרני בישראל מתפתח מאד בשנים האחרונות ועוד צפוי להתפתח ומדובר באופן כללי בהשקעה כדאית על רקע הפרמיה מעל האג"ח הממשלתי . אך באותה נשימה יש לזכור את הסיכונים הרבים הטמונים באפיק הקונצרני , עובדה שנוטה להעלם מעיניי המשקיעים, במיוחד בשנים טובות וחריגות בהן אין אירועי אשראי קיצוניים והריבית נמוכה כל כך באופן שמאפשר לגייס כספים בריביות שנמוכות מלייצג את סיכון האשראי הספציפי של כל אג"ח ואג"ח".
"אפקט טראמפ זימן לנו כאמור עלייה חדה וקיצונית בתשואות האג"ח בארה"ב שתהיה מוצדקת רק אם וכאשר טראמפ יתברר כצודק ומקיים את רוב הבטחותיו הכלכליות. בעוד שאצלנו סביבת אינפלציה ממותנת שעושה סימני השארות לפחות בשנה - שנתיים הקרובות. לכן , עליית התשואות באג"ח הממשלתי בישראל שארעה על רקע אפקט טראמפ אינה מוצדקת ומזמנת למשקיעים הסולידיים הזדמנות לבנות מחדש תיק השקעות סולידי מבוסס אג"ח ממשלתי שקלי שיניב תשואות סבירות בסיכון נמוך ביותר".
ומה לגבי מניות?
"הגדלת מדד ת"א 25 בעוד 10 מניות תהיה מהלך מבורך שיגדיל במעט את הפיזור במדד הראשי בתל אביב ויצמצם את החשיפה הגדולה והמובנית הקיימת כיום במדד זה לסקטורים בודדים כמו הבנקאות , הפארמה ותעשיית חיפושי והפקת הגז המקומית. המדד ישקף טוב יותר את הכלכלה המקומית".
לגבי וול סטריט, אומר גרשוני, "השנה שחלפה הוכיחה שהסתכלות על מדד ה- S&P 500 בהסתכלות סקטוריאלית היא בריאה ונכונה. לכן , גם לקראת 2017 אנו מאמינים בניתוח המדד בגישה סקטוריאלית ובהתאם להערכותינו לכל ענף . אנו ממליצים על ענף תשתיות הטכנולוגיה שלא נהנה מהריצה האחרונה בשוק היות וראשי החברות תמכו בהילרי קלינטון בבחירות, לעומת זאת החברות בסקטור מהוות את תשתית כלכלת המידע וגם הנשיא הנבחר כבר עושה צעדים בוני אמון לקראת החברות. בנוסף אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה גבוהה לסקטורים הדפנסיביים שחודש וחצי אחרי אפקט טראמפ נראים באופן יחסי כזולים למדד לאחר שלא נהנו מהריצה במניות. סקטור הצריכה הבסיסית וסקטור התשתיות נראים כדאיים עם בוא ההתייצבות שאנו מעריכים שתהיה בתשואות האג"ח".