שדה סולארי בדרום הארץ / צילום: רויטרס
מועצת מקרקעי ישראל צפויה לקבל באחת מישיבותיה הקרובות החלטה לשינוי בשיטת המכרזים להקמת פרויקטים סולאריים: ל"גלובס" נודע כי במקום תחרות על המחיר המירבי שהיזם מציע עבור דונם קרקע, הזוכה במכרז יהיה היזם שיבקש את התעריף הנמוך ביותר לקילו-ואט שעה (קוט"ש), ומחיר הקרקע יוזל באופן משמעותי מכ-200 אלף שקל בממוצע לדונם, ל-30-40 אלף שקל לדונם.
שני זוכים במכרזים הובילו את המאבק להוזלת מחירי הקרקע: שותפות "שניאור צאלים" בשליטת שיכון ובינוי, להקמת תחנה של 120 מגה-ואט בקיבוץ צאלים, שהציעה כ-250 אלף שקל לדונם; וחברת "כוח תרמו סולארי", להקמת תחנה של 60 מגה-ואט על שטח של 1,020 דונם החכור מרמ"י בקיבוץ משאבי שדה, מיזם שבו שותפים עוד חמישה ישובים חקלאיים בדרום. החברה הציעה במכרז כ-190 אלף שקל לדונם.
תוצאות שלושה מכרזי קרקע ראשונים למתקנים בעין עברונה ומצפה רמון, שפורסמו בינואר 2012, שיקפו הצעות זוכות בגובה של 180-204-214 אלף שקל לדונם.
ירידה בתעריף המשולם ליזמים
במכרז למתקן פוטו וולטאי בתמנע זכתה ביולי 2016 חברת "פארק סולרי תמנע", הנשלטת על ידי "אי.די.אף אנרג'י נובל ישראל", במחיר של כ-190 אלף שקל לדונם.
הדרישות להוזלת מחיר הקרקע מגובות בטענות כי בעקבות השיפורים ביעילות המתקנים הסולאריים וההתקדמות ביעילות המתקנים הפוטו-וולטאיים החדישים והשיפור בעלויות ההקמה, רשות החשמל מפחיתה בשנים האחרונות בחדות את התעריף המשולם ליזמים, מתעריף של 1.025 שקל לקוט"ש במכרזים הראשונים ב-2012, לתעריף של 37 אגורות לקו"ש במכרזים האחרונים.
בראש המאבק עומדת חברת "כוח תרמו סולארי ישראל", הנשלטת על ידי חברה אמריקאית בשם "Two Sigma Holdings VC Acquisition Vehicle, ובישראל רשומים בה שלושה דירקטורים: פיטר דסמונד, ג'רמי רוסמן וג'יימס לוול. את החברה מייצג בישראל חזי קוגלר, מי שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה והוא פעיל בולט בתחום האנרגיה החלופית.
בשלבים הראשונים של ההשגות על מחיר הקרקע ייצג את החברה משרד עו"ד לוי, מי-דן ושות', ולאחרונה הצטרף לייצוג עו"ד דוד שמרון ממשרד שמרון מלכו פרסקי. כתובתה של החברה "כוח תרמו סולארי" היא ברחוב הארבעה 21 תל אביב, שהיא כתובת משרדו של עו"ד דוד שמרון, שהוא עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
עו"ד שמרון פנה לפני שבועות אחדים למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עדיאל שמרון (אין קשר משפחתי ביניהם), ליועמ"ש רמ"י יעקב קוינט, למנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור, למשנה ליועמ"ש אבי ליכט, לסגן הממונה על התקציבים אודי אדירי וליו"ר רשות החשמל אסף אילת, בדרישה להפחית את שומת הקרקע לפרויקט הסולארי שמקדמת "כוח תרמו סולארי" בקיבוץ משאבי שדה.
שמרון: "עיוות לא תקין"
שמרון דורש להפחית את מחיר השומה של כ-200 אלף שקל לדונם, שלדבריו "מרוקן מתוכן את ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט, "לאור הפקת הלקחים שהפיקו בדבר העיוות הלא תקין שיצר מכרז תמנע ואשר הוביל לניפוח מלאכותי של מחיר הקרקע". עו"ד שמרון דורש "החלת הגישה הנורמטיבית המובילה לשווי קרקע של 16 אלף שקל לדונם".
מרמ"י נמסר בעניין: "הצעת ההחלטה הונחה על סדר יומה של המועצה הקודמת אך ירדה מסדר היום לצורך השלמת עבודת המטה מול משרד האוצר, משרד האנרגיה ורשות החשמל. הצעת החלטת המועצה רלוונטית רק לפרויקטים עתידיים, שבהם התעריף ייקבע בהליך תחרותי שייערך על ידי רשות החשמל - תחרות על התעריף הנמוך ביותר לקוט"ש.
"לצורך עריכת תחרות על התעריף, מתגבשת הצעה למועצה, לפיה מחיר הקרקע בפרויקטים מסוג זה יהיה מחיר אחיד לקרקע, אשר ייקבע מראש בתאום בין הגורמים הרלוונטיים ולא על פי שומה פרטנית. ההליך התחרותי מתייחס לקביעת התעריף בלבד. לא מדובר במכרזי קרקע".
גם במחיר הקרקע הגבוה, החברה נשארת עם 20% תשואה
אם רוצים דוד שמרון ולקוחותיו לזכות במחיר הקרקע שנקבע לקראת המכרזים הסולאריים המתוכננים לשנתיים הקרובות, בהספק מקסימלי כולל של 1,700 מגה-ואט, עליהם לעשות דבר פשוט: להסכים לקבל את אותו תעריף חשמל שיקבלו הזוכים במכרזים אלה. הם, כמובן, לא יעשו זאת, משום שמחדלי המדינה עשויים לאפשר להם להשיג תשואה חריגה של 30% על ההון.
האסדרה הסולארית החדשה של רשות החשמל, שתהפוך רלוונטית רק אם תאושר רשמית ביום שני הבא במועצת מקרקעי ישראל, מתבססת על מחירי קרקע קבועים: 16 אלף שקל לדונם בפרויקטים על קרקע פרטית, 20 אלף שקל לדונם בפרויקטים לרשת החלוקה בקרקע חקלאית, ו-25 אלף שקל לדונם בפרויקטים לרשת ההולכה בקרקע חקלאית. מטרת קיבוע המחירים היא להבטיח תחרות על מחיר החשמל בלבד, לטובת הצרכנים.
על פי גורמים בכירים בתחום, הקמת הפרויקט במשאבי שדה, במחיר של 25 אלף שקל לדונם, תעמוד על קרוב ל-250 מיליון שקל, שעשוי לרדת אפילו ל-200 מיליון שקל בהתחשב בירידה המהירה בעלויות הציוד. עלות הקרקע צפויה לעמוד על כ-10% מעלות הפרויקט, והמימון הנהוג הוא של 80% ל-20 שנה, בריבית מוערכת של 4%. ההון העצמי מסתכם בכ-50 מיליון שקל.
בתרחיש סביר, שדה של 60 מגה-ואט יכול לייצר 120 מיליון קוט"ש בשנה, ובתעריף של 37 אגורות לקוט"ש התזרים יעמוד על כ-45 מיליון שקל, לפני הצמדה. לאחר ניכוי עלות תפעולית וניכוי עלויות מימון, נותרים היזמים עם רווח נקי של 15 מיליון שקל בשנה, שמבטא תשואה פנטסטית של כ-30% על הון והחזר השקעה בתוך מעט יותר משלוש שנים.
התשואות המקובלות בענף הסולארי נעות בין 10% ל-15% בשנה, וההחזר על ההון נעשה בדרך כלל בטווח שבין 8 ל-12 שנה. כדי להתקרב לנתונים אלה השיתה רשות מקרקעי ישראל על חברת "כוח תרמו סולארי" שומה של 190 אלף שקל לדונם, שמביאה את עלות השומה הכוללת ל-190 מיליון שקל ואת עלות הפרויקט כולו לכ-415 מיליון שקל.
בתסריט זה גדל ההון העצמי ל-83 מיליון שקל, ועלויות המימון גדלות גם הן מכ-15 מיליון שקל בשנה לכ-21 מיליון שקל. גם במקרה זה נותר הרווח הנקי גבוה מאוד, כ-9 מיליון שקל בשנה, המייצגים 20% תשואה. עם זאת, תקופת ההחזר על ההון גדלה פי שלוש ומגיעה לתשע שנים.
