גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המדדים שכיכבו ב"ראלי טראמפ" ימשיכו את המגמה?

מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב זינקו מדדי המניות הקטנות בוול סטריט בשיעור דו-ספרתי ■ מדוע זה קרה, והאם הם עדיין אטרקטיביים?

 

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב טרפה את הקלפים לא רק בזירה הפוליטית כי אם גם בשווקים הפיננסים. בניגוד לתחזיות האימים לפני הבחירות, שוק המניות בארה"ב רשם עליות ניכרות מאז בחירתו המפתיעה של דונלד טראמפ לנשיאות ב-8 בנובמבר תוך שהמדדים המובילים שוברים שיאים מספר פעמים. מי שנהנו מאפקט טראמפ וזינקו בשיעור דו-ספרתי בתוך שבועות ספורים הם דווקא מדדי המניות הבינוניות והקטנות, שזינקו בשיעור דו-ספרתי בתוך שבועות ספורים. מהם הגורמים לכך והאם מדדי המניות הקטנות והבינוניות עדיין אטרקטיביים כיום?

אז מה היה לנו עד כה? מדד הראסל 2,000, שהשיקה ב-1984 חברת ייעוץ ההשקעות פרנק ראסל, הוא למעשה תת-מדד של הראסל 3,000 וכולל את מניותיהן של 2,000 החברות בעלות שווי השוק הנמוך יותר מתוך הראסל 3,000. בתוך ימים ספורים לאחר בחירתו של טראמפ השלים הראסל 2000 זינוק של 12% וחתם את 2016 בעלייה של כ-23%. הוא נסחר כעת לפי מכפיל חזוי של 20.1, לעומת 19 ב-S&P 500 ו-19.6 בנאסד"ק 100.

מדד נוסף שכיכב מאז נבחר טראמפ לנשיאות הוא מדד ה- S&P Small Cap 600 . בדומה לראסל 2,000, מדד זה כולל 600 מניות של חברות בעלות שווי שוק נמוך יחסית, שנע בין כ-250 מיליון דולר ל-2 מיליארד דולר. בניגוד למדדי הראסל, החברות שנכללות במדד זה אינן תלויות רק בשווי השוק שלהן, אלא גם בשיקול דעתו של עורך המדד וכן בסביבה הכלכלית ודרישות שוק כגון היקף הנזילות, אחזקות הציבור ומדדי רווחיות שונים. גם מדד זה נהנה, כאמור, מאפקט טראמפ וסיים את 2016 בעלייה של כ-28%.

יש לציין כי גם מדדי המניות הבינוניות, דוגמת ה- S&P MID CAP 400 נהנו מהראלי בשווקים. מדד זה למשל, הוסיף לערכו כ-24% בשנה החולפת.

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

"ראלי התקוות"

אומנם לא כל כך ברור לאן מועדות פניו של טראמפ, אך הפעילים בשוק מסתמכים בעיקר על ההצהרות והציוצים בטוויטר של הנשיא ה-45 במהלך קמפיין הבחירות ולאחריו. לכן הראלי שנוצר בשווקים מאז ה-8 בנובמבר זכה לעיתים לכינוי "ראלי טראמפ" או "ראלי התקוות והחלומות". טראמפ התחייב בקמפיין הבחירות לבצע הרחבה פיסקלאית אגרסיבית, שכוללת בין היתר השקעה בשיקום התשתיות בהיקף של כ-טריליון דולר במשך עשור. בנוסף, הוא מתכנן הקלות נרחבות ברגולציה וכן שינויים במערכת המס, שכוללים הפחתה של מס החברות ל-15%, הפחתה של מס ההכנסה וביטול מס העיזבון.

המטרה של התוכנית האגרסיבית של טראמפ היא להעניק זריקת מרץ לכלכלה האמריקאית - לייצר משרות חדשות, להגדיל את הצריכה הפרטית ולהכפיל את קצב הצמיחה. ההשלכות של הצעדים הללו כוללות עלייה חדה באינפלציה (כתוצאה מהגידול בשוק העבודה, בהכנסה הפנויה ובצריכה הפרטית) ועלייה בקצב הצמיחה וכפועל יוצא מכך העלאת ריביות והתחזקות הדולר. זאת ועוד, הספקולציות לגבי התוכניות של טראמפ, שכאמור תדלקו את שוק המניות בחודשיים האחרונים, הובילו במקביל לעלייה חדה בתשואות אג"ח האוצר האמריקאיות ולהתחזקות הדולר מול סל המטבעות.

בורחים מהאג"ח למניות הקטנות

המשקיעים ש"ברחו" משוק האג"ח, נהרו, כאמור, לשוק המניות ובעיקר למדדי המניות הקטנות והבינוניות. מאז ה-8 בנובמבר המשקיעים הזרימו כמעט 10 מיליארד דולר לקרנות הסל שעוקבות אחר מדדי ה-small cap וה-mid cap בוול סטריט.

מדוע הראלי במדדי המניות הקטנות והבינוניות היה בעוצמה גבוהה כל כך? יש לכך מספר סיבות. ראשית, ההרחבה הפיסקאלית שמתכנן טראמפ וההשקעה האדירה בשיקום התשתיות ייתרמו בעיקר לחברות הקטנות כגון חברות הנדסה, תכנון, ובנייה. כך, חוזה נוסף של 10 או 20 מיליון דולר, אינו כל כך משמעותי עבור חברות הענק (חברות ה-Mega cap), אך עבור החברות הקטנות, שהרווחים שלהן מסתכמים בכמה עשרות מיליונים בשנה לכל היותר, חוזים שכאלה מהותיים מאוד.

מעבר לזאת, החברות הקטנות והבינוניות, יהנו גם מהורדת המסים המתוכננת. גם אם הנשיא הנבחר והמחוקקים בקונגרס יגיעו לעמק השווה ויסכימו להוריד את מס החברות ל-20%-25%, ולא ל-15% כפי שמתכנן טראמפ, ירוויחו מכך בעיקר החברות הקטנות והבינוניות, שמתקשות להתקיים תחת נטל מס בגובה של עד כ-35%. בנוסף, הורדת מס ההכנסה תעודד את הביקושים המקומיים ותגדיל את הצריכה הפרטית, כך שהיא צפויה לתרום לרווחי החברות הקטנות.

ההקלות הרגולטוריות שמתכנן טראמפ, צפויות להשפיע גם הן באופן חיובי על החברות הקטנות והבינוניות ולפתוח בפניהן את דלתות הבנקים. חברות אלו, שאינן בעלות כיסים עמוקים ואין באפשרותן לספק בטחונות גבוהים לצורך קבלת אשראי בנקאי, צפויות לקבל גישה נוחה לבנקים אם טראמפ יצליח לכופף את רשויות הרגולציה.

רבים בשוק חוששים כי התוכנית הכלכלית של טראמפ והצפי לעלייה מהירה יותר של ריביות הפד תוביל להתחזקות הדולר ובכך תשחק את רווחי החברות האמריקאיות. עם זאת, מרבית החברות הקטנות והבינוניות אינן מוטות יצוא ולכן הן אינן צפויות להיפגע במקרה שהדולר ימשיך לדהור. זאת ככל הנראה אחת הסיבות לכך שהמשקיעים המשיכו לנהור למדדי המניות הקטנות והבינוניות למרות שהדולר התחזק בשיעור ניכר מאז בחירתו של טראמפ.

איך משקיעים?

אם אתם מאמינים שטראמפ יעמוד במילתו ויממש את התוכניות הכלכליות עליהן הצהיר בבחירות, יש לכם אפשרות להיחשף למדדי המניות הקטנות והבינוניות באמצעות מספר תעודות וקרנות סל בארץ ובארה"ב.

בארה"ב ישנן מספר קרנות סל (ETF'S) שעוקבות אחר מדדי המניות הקטנות והבינוניות. הבולטת ביניהן היא ה- iShares Russell 2000 (סימול: IWM ) שעוקבת אחר מדד הראסל 2,000. קרנות סל נוספות הן ה- Vanguard Small-Cap Value (סימול: VBR) וכן ה- iShares S&P Small-Cap 600 (סימול IJR). קרן סל שעוקבת אחר מניות בינוניות היא: SPDR S&P Mid Cap 400 (סימול: MDY ). ניתן גם להיחשף למניות הקטנות והבינוניות בארה"ב באמצעות תעודות סל של בתי ההשקעות בארץ. למשל, תעודת הסל קסם ראסל 2,000 (מס' נייר: 1116987), או או קסם S&P Small-Cap 600 מנוטרלת מטבע (מס' נייר: 1129832).

נציין כי המניות הקטנות והבינוניות נושאות סיכון לא מבוטל ונחשבות לתנודתיות הרבה יותר מאשר המניות הגדולות. בשוק ההון כמו בשוק ההון, גודל הסיכוי כגודל הסיכון. לכן, סביר להניח שמדדים אלה יהיו רגישים ופגיעים יותר במקרה שטראמפ ייסוג מהתוכניות שלו.

בשורה התחתונה, המשקיעים תוהים כעת האם הראלי במדדי המניות בארה"ב ובייחוד במדדי המניות הקטנות והבינוניות יימשך גם בטווח הקרוב והבינוני. התשובה לשאלה הזו נעוצה במילה אחת - טראמפ. האם הנשיא השנוי במחלוקת "יפרע את הצ'קים" עליהם התחייב בבחירות או שמא כל התוכנית הכלכלית שלו היתה בבחינת "מס שפתיים"? בתרחיש שבו טראמפ יצליח לעבור את משוכת הקונגרס ויוציא לפועל את הצעדים האגרסיביים שהוא מתכנן, ולו רק את חלקם, סביר להניח שאת ההשפעה הריאלית החיובית על דוחות החברות הבינוניות והקטנות נוכל לראות בטווחים הארוכים יותר. האם ההשפעה הזו כבר מתומחרת במלואה במדדים? בשוק מעריכים שחלק מההשפעה כבר בפנים, בעוד אחרים סבורים שיש עוד מקום לעליות לא מבוטלות אם טראמפ יפעל וראלי החלומות יהפוך לראלי המציאות.

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה