גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המדדים שכיכבו ב"ראלי טראמפ" ימשיכו את המגמה?

מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב זינקו מדדי המניות הקטנות בוול סטריט בשיעור דו-ספרתי ■ מדוע זה קרה, והאם הם עדיין אטרקטיביים?

 

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב טרפה את הקלפים לא רק בזירה הפוליטית כי אם גם בשווקים הפיננסים. בניגוד לתחזיות האימים לפני הבחירות, שוק המניות בארה"ב רשם עליות ניכרות מאז בחירתו המפתיעה של דונלד טראמפ לנשיאות ב-8 בנובמבר תוך שהמדדים המובילים שוברים שיאים מספר פעמים. מי שנהנו מאפקט טראמפ וזינקו בשיעור דו-ספרתי בתוך שבועות ספורים הם דווקא מדדי המניות הבינוניות והקטנות, שזינקו בשיעור דו-ספרתי בתוך שבועות ספורים. מהם הגורמים לכך והאם מדדי המניות הקטנות והבינוניות עדיין אטרקטיביים כיום?

אז מה היה לנו עד כה? מדד הראסל 2,000, שהשיקה ב-1984 חברת ייעוץ ההשקעות פרנק ראסל, הוא למעשה תת-מדד של הראסל 3,000 וכולל את מניותיהן של 2,000 החברות בעלות שווי השוק הנמוך יותר מתוך הראסל 3,000. בתוך ימים ספורים לאחר בחירתו של טראמפ השלים הראסל 2000 זינוק של 12% וחתם את 2016 בעלייה של כ-23%. הוא נסחר כעת לפי מכפיל חזוי של 20.1, לעומת 19 ב-S&P 500 ו-19.6 בנאסד"ק 100.

מדד נוסף שכיכב מאז נבחר טראמפ לנשיאות הוא מדד ה- S&P Small Cap 600 . בדומה לראסל 2,000, מדד זה כולל 600 מניות של חברות בעלות שווי שוק נמוך יחסית, שנע בין כ-250 מיליון דולר ל-2 מיליארד דולר. בניגוד למדדי הראסל, החברות שנכללות במדד זה אינן תלויות רק בשווי השוק שלהן, אלא גם בשיקול דעתו של עורך המדד וכן בסביבה הכלכלית ודרישות שוק כגון היקף הנזילות, אחזקות הציבור ומדדי רווחיות שונים. גם מדד זה נהנה, כאמור, מאפקט טראמפ וסיים את 2016 בעלייה של כ-28%.

יש לציין כי גם מדדי המניות הבינוניות, דוגמת ה- S&P MID CAP 400 נהנו מהראלי בשווקים. מדד זה למשל, הוסיף לערכו כ-24% בשנה החולפת.

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

"ראלי התקוות"

אומנם לא כל כך ברור לאן מועדות פניו של טראמפ, אך הפעילים בשוק מסתמכים בעיקר על ההצהרות והציוצים בטוויטר של הנשיא ה-45 במהלך קמפיין הבחירות ולאחריו. לכן הראלי שנוצר בשווקים מאז ה-8 בנובמבר זכה לעיתים לכינוי "ראלי טראמפ" או "ראלי התקוות והחלומות". טראמפ התחייב בקמפיין הבחירות לבצע הרחבה פיסקלאית אגרסיבית, שכוללת בין היתר השקעה בשיקום התשתיות בהיקף של כ-טריליון דולר במשך עשור. בנוסף, הוא מתכנן הקלות נרחבות ברגולציה וכן שינויים במערכת המס, שכוללים הפחתה של מס החברות ל-15%, הפחתה של מס ההכנסה וביטול מס העיזבון.

המטרה של התוכנית האגרסיבית של טראמפ היא להעניק זריקת מרץ לכלכלה האמריקאית - לייצר משרות חדשות, להגדיל את הצריכה הפרטית ולהכפיל את קצב הצמיחה. ההשלכות של הצעדים הללו כוללות עלייה חדה באינפלציה (כתוצאה מהגידול בשוק העבודה, בהכנסה הפנויה ובצריכה הפרטית) ועלייה בקצב הצמיחה וכפועל יוצא מכך העלאת ריביות והתחזקות הדולר. זאת ועוד, הספקולציות לגבי התוכניות של טראמפ, שכאמור תדלקו את שוק המניות בחודשיים האחרונים, הובילו במקביל לעלייה חדה בתשואות אג"ח האוצר האמריקאיות ולהתחזקות הדולר מול סל המטבעות.

בורחים מהאג"ח למניות הקטנות

המשקיעים ש"ברחו" משוק האג"ח, נהרו, כאמור, לשוק המניות ובעיקר למדדי המניות הקטנות והבינוניות. מאז ה-8 בנובמבר המשקיעים הזרימו כמעט 10 מיליארד דולר לקרנות הסל שעוקבות אחר מדדי ה-small cap וה-mid cap בוול סטריט.

מדוע הראלי במדדי המניות הקטנות והבינוניות היה בעוצמה גבוהה כל כך? יש לכך מספר סיבות. ראשית, ההרחבה הפיסקאלית שמתכנן טראמפ וההשקעה האדירה בשיקום התשתיות ייתרמו בעיקר לחברות הקטנות כגון חברות הנדסה, תכנון, ובנייה. כך, חוזה נוסף של 10 או 20 מיליון דולר, אינו כל כך משמעותי עבור חברות הענק (חברות ה-Mega cap), אך עבור החברות הקטנות, שהרווחים שלהן מסתכמים בכמה עשרות מיליונים בשנה לכל היותר, חוזים שכאלה מהותיים מאוד.

מעבר לזאת, החברות הקטנות והבינוניות, יהנו גם מהורדת המסים המתוכננת. גם אם הנשיא הנבחר והמחוקקים בקונגרס יגיעו לעמק השווה ויסכימו להוריד את מס החברות ל-20%-25%, ולא ל-15% כפי שמתכנן טראמפ, ירוויחו מכך בעיקר החברות הקטנות והבינוניות, שמתקשות להתקיים תחת נטל מס בגובה של עד כ-35%. בנוסף, הורדת מס ההכנסה תעודד את הביקושים המקומיים ותגדיל את הצריכה הפרטית, כך שהיא צפויה לתרום לרווחי החברות הקטנות.

ההקלות הרגולטוריות שמתכנן טראמפ, צפויות להשפיע גם הן באופן חיובי על החברות הקטנות והבינוניות ולפתוח בפניהן את דלתות הבנקים. חברות אלו, שאינן בעלות כיסים עמוקים ואין באפשרותן לספק בטחונות גבוהים לצורך קבלת אשראי בנקאי, צפויות לקבל גישה נוחה לבנקים אם טראמפ יצליח לכופף את רשויות הרגולציה.

רבים בשוק חוששים כי התוכנית הכלכלית של טראמפ והצפי לעלייה מהירה יותר של ריביות הפד תוביל להתחזקות הדולר ובכך תשחק את רווחי החברות האמריקאיות. עם זאת, מרבית החברות הקטנות והבינוניות אינן מוטות יצוא ולכן הן אינן צפויות להיפגע במקרה שהדולר ימשיך לדהור. זאת ככל הנראה אחת הסיבות לכך שהמשקיעים המשיכו לנהור למדדי המניות הקטנות והבינוניות למרות שהדולר התחזק בשיעור ניכר מאז בחירתו של טראמפ.

איך משקיעים?

אם אתם מאמינים שטראמפ יעמוד במילתו ויממש את התוכניות הכלכליות עליהן הצהיר בבחירות, יש לכם אפשרות להיחשף למדדי המניות הקטנות והבינוניות באמצעות מספר תעודות וקרנות סל בארץ ובארה"ב.

בארה"ב ישנן מספר קרנות סל (ETF'S) שעוקבות אחר מדדי המניות הקטנות והבינוניות. הבולטת ביניהן היא ה- iShares Russell 2000 (סימול: IWM ) שעוקבת אחר מדד הראסל 2,000. קרנות סל נוספות הן ה- Vanguard Small-Cap Value (סימול: VBR) וכן ה- iShares S&P Small-Cap 600 (סימול IJR). קרן סל שעוקבת אחר מניות בינוניות היא: SPDR S&P Mid Cap 400 (סימול: MDY ). ניתן גם להיחשף למניות הקטנות והבינוניות בארה"ב באמצעות תעודות סל של בתי ההשקעות בארץ. למשל, תעודת הסל קסם ראסל 2,000 (מס' נייר: 1116987), או או קסם S&P Small-Cap 600 מנוטרלת מטבע (מס' נייר: 1129832).

נציין כי המניות הקטנות והבינוניות נושאות סיכון לא מבוטל ונחשבות לתנודתיות הרבה יותר מאשר המניות הגדולות. בשוק ההון כמו בשוק ההון, גודל הסיכוי כגודל הסיכון. לכן, סביר להניח שמדדים אלה יהיו רגישים ופגיעים יותר במקרה שטראמפ ייסוג מהתוכניות שלו.

בשורה התחתונה, המשקיעים תוהים כעת האם הראלי במדדי המניות בארה"ב ובייחוד במדדי המניות הקטנות והבינוניות יימשך גם בטווח הקרוב והבינוני. התשובה לשאלה הזו נעוצה במילה אחת - טראמפ. האם הנשיא השנוי במחלוקת "יפרע את הצ'קים" עליהם התחייב בבחירות או שמא כל התוכנית הכלכלית שלו היתה בבחינת "מס שפתיים"? בתרחיש שבו טראמפ יצליח לעבור את משוכת הקונגרס ויוציא לפועל את הצעדים האגרסיביים שהוא מתכנן, ולו רק את חלקם, סביר להניח שאת ההשפעה הריאלית החיובית על דוחות החברות הבינוניות והקטנות נוכל לראות בטווחים הארוכים יותר. האם ההשפעה הזו כבר מתומחרת במלואה במדדים? בשוק מעריכים שחלק מההשפעה כבר בפנים, בעוד אחרים סבורים שיש עוד מקום לעליות לא מבוטלות אם טראמפ יפעל וראלי החלומות יהפוך לראלי המציאות.

עוד כתבות

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן, ירי על מפגינים - ואינטרנט שהוחשך

זעקת הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמנייה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המנייה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים