גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל רוסאריו קפיטל: "לקחו את שכר הבכירים בפיננסים לקיצוניות"

ליאור פייס, מנכ"ל רוסאריו קפיטל, מתקשה לשדר אופטימיות בקשר להנפקות ראשוניות ■ עו"ד מיקי ברנע מצפה שהבורסה תאמץ מגמות שמתפתחות בחו"ל כמו מימון המונים

ליאור פייס /צילום"יחצ
ליאור פייס /צילום"יחצ

הבורסה של תל-אביב המשיכה להצטמק גם בשנת 2016. אם בשיאה עמד מספר החברות הנסחרות על יותר מ-700, הרי שעם פתיחת 2017 התכווץ מספר החברות בבורסה ל-452 בלבד, פועל יוצא של מחיקת חברות מהמסחר מחד והיעדר הנפקות אקוויטי ראשוניות מאידך. במקביל, חלה ירידה של 13% במחזור היומי הממוצע לרמה של כ-1.26 מיליארד שקל. האם ב-2017 נראה שינוי במגמת הדעיכה?

ליאור פייס, מנכ"ל רוסאריו קפיטל, חברת המחקר והחיתום, אומר כי "מבחינתנו, החתמים, שנת 2016 הסתיימה בתנופה, בין השאר בשל עדכון המדדים הצפוי, שהביא לכך שחברות שרוצות להיכנס למדדים החדשים, וצריכות לשם כך להגדיל את החזקות הציבור בהן, מנפיקות מניות. זה יימשך גם ב-2017 בשל עדכון המדדים. לא מעט מהחברות ירצו להגדיל את החזקות הציבור על מנת להגדיל את משקלן במדדים".

- אתה מעריך שמספר החברות בבורסה יגדל השנה?

"בהקשר של הנפקת אקוויטי, יש כמה חברות שבוחנות הנפקה ראשונית. הצפי שלנו הוא שהמחצית השנייה של 2017 תהיה טובה להנפקות בארה"ב, לרבות בתחום הפארמה, וזה אולי ישפיע לחיוב גם על תל-אביב. אבל קשה לדעת כעת אם בסוף השנה נראה יותר חברות נסחרות בבורסה".

- ומה התחזית לגבי שוק האג"ח הקונצרני ששבר שיאים ב-2016?

"השוק ימשיך להיות אקטיבי גם במהלך 2017, אם בהיבט של מיחזור חוב או גיוסים לצורך המשך צמיחה. אנחנו לא מעריכים שהריביות יעלו בצורה משמעותית, ולכן שוק החוב ימשיך להיות אטרקטיבי".

- עושה רושם שהגופים המוסדיים מסתערים על כמעט 'כל מה שזז'.

"יש סגמנטציה בשוק האג"ח העולמי בין חברות מדורגות וכאלה שלא. שטר הנאמנות של חברה שלא מדורגת, או שיש לה דירוג נמוך, הרבה יותר מהודק מזה של חברה מדורגת. רואים שהמרווחים שלהן גם הרבה יותר גבוהים וזה מצביע על כך שהמשקיעים יודעים כמעט תמיד לכמת את הסיכון ולא מסתערים על כל חברה. כשהם בוחרים כבר להשקיע, הם דואגים ששטר הנאמנות יהיה מהודק וגם מבקשים את הפרמיה המתאימה".

"לתת לחתמים לבצע אנליזה למנפיקה"

בשאלה מה עוד אפשר וצריך לעשות כדי לאושש את הבורסה, אומר פייס כי "יכול להיות שאם המדינה תתן כרית ביטחון ותייצר סנטימנט חיובי לגבי חברות היי-טק ופארמה קטנות, נראה עוד שוק שמתפתח. גם סקטור הנפט והגז התרומם באמצעות הציבור דרך ההשקעות ביחידות ההשתתפות, בין השאר עקב הטבות מס שהמדינה נתנה למשקיעים. אפשר לחשוב על מספיק הטבות כדי לייצר שווקים. אנחנו מדינה עם מספיק רעיונות וחברות, אבל הגופים המוסדיים צריכים לקבל תמריץ. בדיקה של חברת היי-טק או ביומד היא יותר מסובכת".

- פרויקט האנליזה של הבורסה לא עוזר בזה?

"אנשים ציניים לגבי אנליזה שממומנת על ידי החברה עצמה, ובצדק. לנו החתמים יש השם שלנו, וגם לאנליסטים שלנו, אז אולי אילו ניתנה אפשרות לחתם לבצע אנליזה על החברה שהוא מנפיק, זה היה עוזר".

- זה גם בעייתי...

"בכל העולם זה עובד כך. חשוב לנו מאוד השם והמוניטין שלנו, ולכן לדעתי זה לא בעייתי. הרי אם 'נפשל' פעם אחת או פעמיים, יותר לא יעבדו איתנו. אפשר לגרום כאן לשינוי משמעותי שיחסוך הרבה מאוד זמן למוסדיים".

- מה אתה חושב על ההגבלות על שכר הבכירים בפיננסים?

"לקחו את זה לקיצוניות. לא מסתכלים על ההבדלים בין שכר קבוע למשתנה. אם מנכ"ל מביא תשואה, אין לי שום בעיה לתגמל אותו באמצעות בונוסים או אופציות. אולי צריך להגביל את שכר הבסיס באיזו צורה, אבל צריך לאפשר תגמול נאות ברכיבי השכר המשתנים. הגבלות השכר מרתיעות כיום רבות מהחברות המבקשות להנפיק בבורסה".

"אלטרנטיבה מול העולם הישן"

גם עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל במשרד ברנע ושות', מביע התנגדות למגמה של הגבלת שכר הבכירים, שהולכת ו"זולגת" מתחום הפיננסים ומשפיעה יותר ויותר גם על מגזרים אחרים בבורסה. "המגבלה של 2.5 מיליון שקל לבכירים בפיננסים משפיעה על כל השוק", הוא אומר. "זה מחלחל מעבר לתחום הפיננסים, כי למשל יש הרבה אנשים מהתחום שצריכים לאשר למנהלים מתחומים אחרים שכר גבוה יותר, בתור נציגים של גופים מוסדיים, או מנהלי קרנות נאמנות וכדומה. יש להם סוג של מגבלה תודעתית לעשות את זה, כי הם מרוויחים הרבה פחות מהשכר שהם צריכים לאשר לאחרים". 

עו"ד מיקי ברנע/ צילום: נמרוד גליקמן

לדברי ברנע, המתמחה בין היתר בליווי חברות הנסחרות בבורסה בישראל ובחו"ל, "2.5 מיליון שקל נשמע הרבה אבל בסך הכול כעלות שכר זה לא הרבה. לדעתי המגמה הזאת של הגבלת שכר בכירים היא מאוד בעייתית, גם בגלל שמגבילים את יכולת ההחלטה של הדירקטוריונים. גם כאן צריך לראות איך מאפשרים יותר גמישות".

- אלה החלטות של משרד האוצר והכנסת ולא של הבורסה או רשות ני"ע.

"נכון, אבל לרשות ני"ע יכולת השפעה וצריך שקולה יישמע. צריך להבין גם שהיום הגבולות נפרצו, יש מימון המונים וחברות שמגייסות משקיעים כמו קרנות פרייבט אקוויטי. היום אנחנו חיים בעולם הרבה יותר מורכב, טכנולוגי וגלובלי".

- ויש גם יציאה של חברות ישראליות קטנות לבורסות באוסטרליה או בסינגפור.

"נכון. עכשיו צריך להחליט אם אנחנו רוצים להיות חלק מזה או לוותר על זה. לדעתי אנחנו רוצים וצריכים להיות חלק מהמגמה, ואסור להגיע למצב שהשוק כאן יתייבש לגמרי. הנושא של מימון המונים למשל, שהוסדר כבר בארה"ב ובאנגליה, הוא למעשה אלטרנטיבה מול העולם הישן".

ברנע מסביר כי "באים ואומרים כאן שבגיוסים שמוגבלים בגודל שלהם, אפשר לאפשר פנייה לציבור בצורה הרבה יותר גמישה, וזה מהפכני לעומת מה שהכרנו. קרן הגשמה למשל הולכת להנפיק הרבה פרויקטים שלה באמצעות גוף מנהל אחד ותחת הרגולציה של רשות ני"ע. ויש גופים נוספים שכבר פועלים בכיוון הזה".

קרן הגשמה של אבי כץ וחנן שמש, נציין, מאפשרת להשקיע בפרויקטים יזמיים או מניבים בתחום הנדל"ן בארץ, בארה"ב או באנגליה בסכומי השקעה של לפחות 30 אלף דולר. הנפקה של הפרויקטים בבורסה תאפשר להשתתף בהם גם בסכומים יותר נמוכים, למעשה כמו משקיע שרוכש מניות של חברה ציבורית בכמה אלפי שקלים, או אפילו כמה מאות שקלים. לדעת ברנע, "זה מרתק ונהדר, כי זה מאפשר לגברת כהן מחדרה להשתתף בתחום הזה של השקעות בנדל"ן ומיזמים אחרים, מה שהיה אפשרי עד היום רק למשקיעים עם הרבה כסף".

ברנע, מומחה בתחומי החברות וניירות ערך, המייעץ לחברות ולמשקיעים מוסדיים זה למעלה מ-20 שנה, מוסיף כי "רשות ני"ע הכניסה סט של הקלות בתחומים שונים, כחלק ממפת הדרכים שעיצב היו"ר, שמואל האוזר. למשל, נתנו לחברות שייכנסו למדד טק-עילית אפשרות לדווח באנגלית, תחת כללי חשבונאות אמריקאיים, ועוד מיני כללים והקלות טכניים שקשורים לכללי הדיווח. יש הקלות שנתנו לחברות שמבצעות הנפקה ראשונית, לחמש שנים ראשונות, לדוגמה בנושאים של גילוי וממשל תאגידי, ולמשל כהונה כפולה של יו"ר ומנכ"ל, תנאי העסקה של בעלי שליטה ומקורבים, ועוד. יש גם הקלות שניתנו לחברות ציבוריות רגילות שנסחרות כאן".

- זה משמעותי?

"לא. אבל זה בכיוון הנכון. קשה להגדיר את זה כמהפכני, אבל מבחינת הנטל הרגולטורי, אפשר לדעתי לומר שאלה צעדים ראשוניים בכיוון הנכון".

אז האם יש מקום לאופטימיות? לדברי ברנע, "הנהלת הבורסה נכנסה למוד מאוד שיווקי. היא פונה לחברות ומנסה להגיע לכאלו שלא פנתה אליהם בעבר. גם פרויקט האנליזה שלה הוא חיובי בסך הכול. אין ספק שהבורסה וגם רשות ני"ע מנסות לעשות את שלהן כדי למשוך יותר חברות להפוך לציבוריות. בהשוואה למקום שהיינו בו לפני שנה, יש מקום מסוים לאופטימיות. עם זאת, בנושא הרגולציה - ההקלות צריכות להיות יותר משמעותיות".

עוד כתבות

האוהדים לא מגיעים כמו פעם. חלוץ נאפולי חוגג מול יציעים ריקים  / צילום: רויטרס

תוצאות צפויות וקרחות ביציעים: באופ"א רוצים להחזיר את ליגת האלופות לגדולתה

שלב הבתים בליגת האלופות שיצא השבוע לדרך מתאפיין בשנים האחרונות בהיעדר תחרותיות בגלל הפערים הגדולים בין הקבוצות ביבשת ● במקום לחזק את המועדונים הקטנים ולגשר על הפערים, פועלים באופ"א להשאיר רק את הגדולים והחזקים על המגרש

הונדה CR-V / צילום: יח"צ

מכוון גבוה: מחיר הקרוס-אובר החדש של הונדה מטפס לקצה

לקרוס-אובר החדש של הונדה יש עיצוב נאה וידידותי, תא נוסעים איכותי, מערכות בטיחות מתקדמות, ופוטנציאל לשנע שני ילדים צייתנים בשורה השלישית מאחור ● אך כרגיל המחירים של הונדה נמצאים בקצה העליון של הפלח

Mate 30, הסמארטפון החדש של וואווי / צילום: מייקל דאלדר, רויטרס

וואווי השיקה טלפונים חדשים ללא שירותי גוגל

חברת וואווי הסינית השיקה היום את סדרת מכשירי הדגל החדשים שלה, "Mate 30", עם מערכת ההפעלה שמתבססת על גרסאת הקוד הפתוח של אנדרואיד של גוגל, אך אינה נתמכת ע"י החברה ● הסיבה לכך  היא ההגבלות שממשל ארה"ב הטיל על הענקית הסינית, מתוך חשש כי ממשל סין משתמש בחברה לצורכי ריגול

הבריגדה האדומה / צילום: דוברות הבריגדה האדומה, יח"צ

שביתות והפגנות ברחבי העולם במחאה על אי הטיפול במשבר האקלים

כחלק ממהלך עולמי רחב, הבוקר נערכות הפגנות תלמידים ברחבי ישראל שפותחות שבוע של מחאת אקלים ●  מאות תלמידים בישראל שובתים היום מלימודיהם ויוצאים לרחובות בכדי למחות על אוזלת היד של ממשלות ברחבי העולם, שלא מטפלות כראוי במשבר האקלים המחריף

שמעון התרסי. האם באמת התכוון לפרוק עול? / צילום: שאטרסטוק

שאול התרסי הפך לפאולוס הקדוש וברא את המיתוג של הנצרות

הוא היה קנאי מלידה, הקפיד על קלה כחמורה ורדף את תלמידי ישו בשליחות הסנהדרין ● אבל אז, "בדרך לדמשק", בערך לפני 1,985 שנה, התגלה לו האור ● שאול התרסי הפך לפאולוס הקדוש והניח את היסודות לדת חדשה ● הוא פטר את המצטרפים מעול המצוות וציווה עליהם רק לאהוב את משיחם ● המותג שלו התחיל במחוז מרוחק בשערי המדבר ונעשה דת עולמית, המוסיפה להתפשט

שלטי המפלגות, בחירות 2019, מועד ב' / צילום: שני אשכנזי, גלובס

הדיווח, התדרוך וההצהרה: שלושה אירועים שלא קרו בבחירות - אבל אמרו לכם שכן

הדיווחים שלא היו, התדרוך שלא התקיים וההצהרה של ראש הממשלה שלא קרתה ● בדקנו לעומק ● המשרוקית של גלובס

ענבים צילום: רויטרס

כך גורם האקלים הפרוע לתעשיית היין באירופה לחשב מסלול מחדש

גלי החום פוגעים קשות ביבולי הענבים ומאלצים את יצרני היינות לפנות לשיטות גידול אחרות ולזני ענבים שונים, ולחרוג מהמסורת שהגדירה את תעשיית היין ביבשת במשך דורות

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

עידן נתניהו? הוא לא תם ולא נעליים

עידנים לא תמים כל–כך מהר, וגם הרבה–הרבה אחרי שהעידן תם, הוא עדיין קיים ● עידן קוסמולוגי נמתח על פני מיליארדי שנים, עידן גיאולוגי נמשך אלפי מיליונים של שנים, עידן היסטורי נמדד במאות שנים, אבל עידן פוליטי? שנות נתניהו נחשבות אצלנו לעידן, אבל בחייאת - יש לי בארון ג'ינסים ותיקים יותר ● דעה

העובדים שמניעים את תכנון והנדסת העיר / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

למה מחלקות ההנדסה בעיריות ננטשות ומתרוקנות מעובדים?

יו"ר איגוד מהנדסי הערים היוצא, אבנר אקרמן, מתריע מפני פרישה נרחבת של בעלי מקצוע ותיקים ובעלי ניסיון

רקס טילרסון / צילום: שאטרסטוק

שר-החוץ האמריקאי לשעבר: הישראלים עבדו על טראמפ בעיניים

רקס טילרסון אמר את הדברים בדיון באוניבריסטת הארווארד ● עוד אמר כי "כשיש לכם עסק עם נתניהו, תתחמשו במנה גדולה של ספקנות. נתניהו הוא פוליטיקאי בעל כישורים יוצאים מהכלל, אך הוא קצת כמו מקיאוולי"

מוחמד ג'וואד זריף, שר החוץ האיראני / צילום: shutterstock

שר החוץ האיראני: אם נותקף - תפרוץ מלחמה כוללת

בראיון לרשת CNN אמר שר החוץ של איראן ג'וואד זריף: "האמירה הזו מעידה על כוונותינו להגן על ארצנו, אנחנו לא ניזום מהלך התקפי, אבל לא נהסס לפעול בכל הכוח להגן על אדמתינו"

מארק צוקרברג / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס

צוקרברג נפגש עם דונלד טראמפ וסנטאורים אחרים בוושינגטון במטרה לפייס את מבקריו

מארק צוקרברג נמצא בסבב פגישות בבירת ארה"ב, ונפגש עם המחוקקים ואף עם נשיא ארה"ב, במטרה לרכך את גישתם לחברת הענק שלו, שנמצאת תחת לחץ רגולטורי

אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,

צרות בצרורות: הבנקים מבקשים לשנות את קו האשראי לנוימן

הבנקים שהעמידו קו אשראי למייסד אדם נוימן בהיקף של 500 מיליון דולר מבקשים לשנות את תנאי ההלוואה ● הנמכת הציפיות סביב ההנפקה של WeWork שנדחתה העלתה את החששות לגבי המניות שנוימן התחייב כבטוחה

מטוס של XL Airways / צילום: מרקו דג'וריקה, רויטרס

עוד קריסה: חברת הלואו קוסט XL Airways הפסיקה פעילותה

החברה נקלעה לקשיים כלכליים בעקבותיהם היא פרסמה הודעה באתר האינטרנט שלה לפיה היא מעדכנת את הנוסעים כי היא הפסיקה למכור כרטיסי טיסה לטיסותיה ● החברה מצטרפת לחברת לואו קוסט צרפתית אחרת שקרסה לאחרונה

מיכאל בן ארי והפעילים שלו / צילום: אמיר מאירי

כרוניקה של הפסד ידוע מראש: כיצד "עוצמה יהודית" תירצה כל הפסד, מ-2003 ועד לבחירות האחרונות

"הציבור הימני לא יחזור על אותה טעות פעמיים", כך הבטיחו במפלגתו של ברוך מרזל לקראת הבחירות ב-2006 ● אך ההיסטוריה מוכיחה אחרת, ו'עוצמה יהודית' וראשיה הפסידו מערכת בחירות אחת אחר השנייה, בעודם מאשימים את בנט, המפד"ל, ביבי, יהדות התורה - אך רק לא את עצמם

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן  / צילום: חיים צח, לע"מ

מה קרה לכנסת בחילופי העונות, ולמה זה גרם לקרמניצר להתנגד לחוק היועמ"שים?

למה באמת נערך השנה סביב נוסף של בחירות, מה אפשר ללמוד מהמהלך על המעמד של הכנסת ואיך קרה ששני חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה מתארים את בית הנבחרים הישראלי בצורה כל כך שונה ● פרשנות

שי ניצן ואביחי מנדלבליט/ צילום: איל יצהר

בפרקליטות פתוחים לניהול מו"מ לעסקת טיעון עם סנגוריו של ראש הממשלה

מדוע שכר ראש הממשלה את שירותיו של עו”ד רם כספי, המומחה דווקא בתפירת עסקאות מסחריות, אחרי פרישתו מהייצוג של ראש מחלקת צווארון לבן במשרדו, עו"ד נבות תל צור • במה יתמקדו עורכי דינו של רה"מ בשימוע בעוד שבועיים • ומה חברי הכנסת הנוכחית לא הבינו

רונן משה יועץ תקשורת / צילום: יחצ

ביהמ"ש אישר את הסדר הטיעון עם יועץ התקשורת רונן משה

(עדכון) - משה הואשם בפרשת משנה של תיק ישראל ביתנו ● לפי ההסדר, הוא ירצה 9 חודשי עבודות שירות ויורשע בסעיף של סיוע להפרת אמונים

לוגו חברת קולט / צילום: לוקאס ג'קסון, רויטרס

"יש מספיק": קולט תפסיק לייצר רובי AR-15 לשוק הפרטי

יצרנית הנשק אמרה שיש בשוק כמות מספקת של רובי ספורט ושהיא תתמקד בחוזים שלה מול הצבא ורשויות אכיפת החוק במקום זאת

בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar

נמחקו העליות בוול סטריט בסגירת המסחר

הפד הזרים גם היום 75 מיליארד דולר לשוק האשראי לטווח קצר בארה"ב (repo) ● מכירות הבתים הקיימים בארה"ב עלו ב-1.3% בחודש אוגוסט ● תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב בשבוע החולף עלו ב-2,000 ל-208 אלף ● הבנק הבריטי הותיר את הריבית ללא שינוי בצל אי-ודאות בנוגע לברקזיט ● מיקרוסופט הודיעה על הקצאה של 40 מיליארד דולר לרכישה חוזרת של מניות, והעלאת הדיבידנד הרבעוני ב-5 סנט למניה