*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
הסחר ברשת באתרים דוגמת אמזון, איביי, עלי אקספרס ודומיהם תפס תאוצה בשנים האחרונות. מדובר בשוק עולמי מקוון המאפשר מסחר מקומי ובינלאומי. המוכרים הם אנשים פרטיים ועסקים קטנים וגדולים, המציעים מיליוני פריטים ושירותים דרך הפלטפורמה המקוונת.
היתרונות של עבודה בצורה זו הם היכולת לעבוד מהבית, ללא צורך במשרדים ובחנויות, לעשות זאת בזמן הנוח למוכר ולקונה, לפנות לקהל גדול מאוד שלא היה נחשף למוצרינו בדרך אחרת. כך עסקים יכולים לעבוד בצורה של מחסנים ולטפל בשילוח ועדיין לנהל את הפעילות מהארץ בצורה די נוחה.
בנוסף, יש חיסכון ניכר בהתעסקות של המוכר עם ספקים וניהול לקוחות מכיוון שהעבודה מתבצעת מול מספר קטן של אתרים, שעומדים מול הלקוח הסופי. זה נוח וחוסך אנרגיות ומפחית מהעלויות הגבוהות של ניהול עסק.
כיצד יש להתנהל מול מע"מ?
בעת פתיחת התיק במע"מ יש לבחון אילו עסקאות אנו מתכוונים לבצע ובאיזה היקף. קיימות שתי אופציות לפתיחת תיק:
עוסק פטור: עוסק שמחזור העסקאות השנתי שלו עד 98,707₪. לא חייב במע"מ על עסקאותיו ומאידך אינו רשאי לקזז מע"מ תשומות.
עוסק מורשה: חייב במע"מ על עסקאותיו ורשאי לקזז מע"מ תשומות מהוצאותיו.
אופציה נוספת מתייחסת לאי פתיחת תיק. מדובר בעסקאות "דרופשיפינג": אלו עסקאות בהן אנו מוכרים מוצרים שלא שייכים לנו ואין לנו שום התעסקות במוצר עצמו. התשלום נעשה דרך האתר ואנו מקבלים אלינו את ההפרש במחיר בין הקנייה למכירה. בדרך כלל המוכרים משמשים כמתווכים בלבד והמוצרים כלל לא עוברים פיזית בארץ, אלא נשלחים ישירות לקונים.
טכניקת מכירה זו מייתרת את הצורך להחזיק מחסן, מלאי מוצרים או לעסוק פיזית באריזת ומשלוח המוצר. אנחנו יכולים למכור את המוצר באתר או בחנות, באמצעות בלוג או אתרי מכירות, ברגע שהמוצר נמכר מבוצעת ההזמנה והתשלום הוא לדרופשיפר שלנו. לגבי עסקאות אלו אין צורך לפתוח תיק ולדווח למע"מ היות ועל פי סעיף 14 לחוק מע"מ יראו נכס כנמכר בישראל - אם הנכס היה בישראל בעת מסירתו לקונה, או אם יוצא מישראל, ובנכס לא מוחשי - אם המוכר תושב ישראל. היות ובמקרה זה אם הספק והלקוח אינם בישראל הרי המוצר לא עבר בישראל ולכן אינו חייב במע"מ בישראל. במקרים אלו משרדי מע"מ בודקים אם כל העיסקאות הן של דרופשיפינג, ואם אכן כך הם לא מאפשרים פתיחת תיק מע"מ בישראל כדי שלא יקוזז מע"מ תשומות.
ככלל עיסקאות ייצוא חייבות במע"מ בשיעור 0% אם הותר לגביהן רשימון ייצוא. (סעיף 30(1) לחוק מע"מ), ולכן לרוב יש העדפה לעוסק מורשה - היות וההכנסות יהיו חייבות במע"מ אפס והמע"מ מההוצאות ניתן יהיה לקיזוז.
אם מדובר במכירה חד פעמית הרי שמדובר בעיסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, לא יפתח תיק מע"מ ויש לדווח עליה במשרדי מע"מ. לצורך הבהרה בעיסקאות שבהן מכל סיבה לא הוצא רשימון יצוא, שיעור המע"מ יהיה 17% כמו כל עיסקה אחרת.
הפקת רשימון יצוא (סעיף 103 לפקודת המכס) נעשית ע"י סוכן מכס, הרשימון מכיל פרטים רבים לגבי המוכר, הקונה, המוצר, מקום השילוח, מקום הפריקה, סוג הביטוח, דרך ההובלה ופרטים נוספים.
הפקת רשימון הייצוא עולה מאות שקלים ולכן בעיסקאות קטנות לא כדאית. במקרים כאלה ניתן להפיק רשימון יצוא מרוכז. נקבעו תנאים רבים להפקת רשימון יצוא מרוכז, כמו הדרישה שערך משלוח בודד לא יהיה יותר מ 250 דולר, תדירות המשלוח: 10 משלוחים בחודש וערך כל המשלוחים הכלולים ברשימון יהיה נמוך מ 10,000 דולר, ולא ניתן להפיק רשימון יצוא מרוכז לעיסקאות שלגביהן חל סעיף 100 לפקודת המכס וטובין הדורשים רישיון. במקרה שרוצים להפיק רשימון יצוא מרוכז כדאי לפני התחלת התהליך להתייעץ עם סוכן מכס.
כיצד יש להתנהל מול מס הכנסה?
בישראל נהוגה שיטת המיסוי הפרסונלי, שמשמעה כי תושב ישראל יהיה חייב במס על הכנסותיו ולא משנה היכן הופקו בארץ או בחו"ל, ולכן הוא חייב להיות רשום במס הכנסה, להוציא קבלות בגין ההכנסה ולשלם מס בישראל.
ישנן מספר אופציות לרישום:
1. ברוב המקרים צריכים להוציא חשבונית וקבלה על כל הסכום שהתקבל ורישום כל הסכום ששולם עבור המוצר כהוצאה.
2. קיימת אופציה של רישום העמלה בלבד, בעיקר בעסקאות דרופ שיפינג.
בשורה התחתונה, חשוב לזכור כי במידה ואנו מנהלים עסק חלות עלינו הוראות ניהול ספרים, חובת שמירת מסמכים, ניהול תיק תיעוד חוץ ועוד הוראות שחובה להתייעץ לגביהם עם יועץ מס. יועץ המס יוכל להנחות אותנו אלו הוצאות מותר לנו לדרוש כהוצאה לצורך חישוב המס כמו אחזקת אתר אינטרנט, פרסום, עמלות סליקה, עמלות שווק, הוצאות טלפון והוצאות אחרות. חשוב לדעת שאם העסק מנוהל מהבית ניתן לקזז בתנאים מסויימים גם חלק הוצאות הבית.
אהוד דבורה, יועץ מס, ממונה ארצי השתלמויות וכנסים בלשכת יועצי המס.
קרולין עובד, יועצת מס, רכזת העשרה מקצועית מחוז תל אביב.