קובי בן גור / צלם: תמר מצפי
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום נגד איש העסקים רו"ח קובי בן-גור, בגין קבלת דבר במירמה ושיבוש הליכי משפט, בקשר להליך הפלילי שנוהל נגדו בפרשת רשות המסים ב-2011.
במקביל לכתב האישום, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט על הסדר טיעון שהושג בין הצדדים, במסגרתו יודה בן-גור בכך שבניסיון לקבל הקלה בעונשו הוא הגיש לבית המשפט תיעוד רפואי שהשיג במירמה ובמצאי-שווא כאילו הוא חולה באלצהיימר. בנוסף, הוא יודה כי קיבל במירמה מהביטוח הלאומי קצבה חודשית והכרה בנכותו.
לפי ההסדר, הצדדים יבקשו לגזור על בן-גור חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות וקנס בסך 150 אלף שקל, ובנוסף הוא ישיב לביטוח הלאומי כ-200 אלף שקל שקיבל מהם במירמה.
ככל הידוע, מדובר באחד המקרים הבודדים, אם בכלל, בהם מוגש כתב אישום בנסיבות של מירמה כלפי מערכת המשפט.
בכתב האישום, שהוגש בידי עו"ד עומרי קופלר, נאמר כי בפרשת "רשות המסים" שנוהלה בבית המשפט המחוזי מרכז, הורשע בן-גור במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של מתן שוחד לראש רשות המסים דאז, ג'קי מצא, ובשתי עבירות של שידול להפרת אמונים, כאשר לא היתה בין הצדדים הסכמה לעניין העונש.
במהלך משפטו, החל משלב הטיעונים לעונש ועד לערעור בבית המשפט העליון, הגיש בן-גור לבית המשפט מסמכים שונים המעידים על מצבו הבריאותי ההולך ומידרדר, על כך שהוא סובל מדמנציה אשר פוגעת בכושר שיפוט המציאות שלו, מתקשה לדאוג לצרכיו הבסיסיים וזקוק לליווי בני משפחתו לאורך כל שעות היום.
בין היתר, המסמכים העידו כי מצבו של הנאשם מבחינה תפקודית תואם למצב של נכות מלאה, וזאת בשל מחלת האלצהיימר בה לקה כביכול. כל זאת, בשעה שבן-גור מעולם לא חלה במחלה זו ולא סבל מהתסמינים שתיאר ואף הציג בפני הרופאים השונים.
בן-גור הגיש מסמכים אלה על-מנת לזכות באמצעותם בהתחשבות בית המשפט ובהקלה בעונשו, בכך שיצדיקו עונש בדרך של ריצוי בעבודות שירות. לעומת המצגים שהוצגו בפני בתי המשפט השונים, כאשר התייצב הנאשם בפני הממונה על עבודות השירות, הן במארס 2011 והן בפברואר 2012, הוא הצהיר כי מצבו הבריאותי תקין, וזאת על-מנת להימצא כשיר לביצוע עבודות השירות ובניגוד לאמור במסמכים הרפואיים מהעת הרלוונטית.
בפברואר 2012 אף טען בן-גור שהוא עובד וסיפק מסמכים רפואיים התומכים בשיפור במצבו הבריאותי, והכול כדי שהממונה על עבודות שירות ימצא אותו כשיר לבצע עבודות שירות. המצגים הסותרים שהציג היוו תהליך ממושך, במהלכו הציג הנאשם בפני גורמים שונים חוות-דעת רפואיות כשהאמור בהם משקף, בכל פעם, מצב רפואי שונה בתכלית השינוי - והכול על-פי צרכיו.
בנוסף לכך, בן-גור הופיע עם אשתו בפני ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי. במסגרת זו בוצע לו אבחון פסיכיאטרי, במהלכו הציג בן-גור מצג-שווא כאילו הוא סובל מתסמיני אלצהיימר ואינו יכול להשיב לשאלות פשוטות.
בהסתמך על המצג הכוזב אותו הציג והמסמכים האמורים שהתקבלו אף הם במירמה, כאמור, קבעה הוועדה הרפואית מטעם המל"ל כי בן-גור זכאי לקצבת נכות בשיעור של 76% בשל מצבו הרפואי וכן 105% לקצבת שירותים מיוחדים. בשל מצגי-השווא קיבל בן-גור קצבה חודשית בסך 6,500 שקל במשך למעלה מ-3 שנים, ובסך-הכול קיבל במירמה מהביטוח הלאומי כ-205 אלף שקל.
התיק נחקר על-ידי משטרת ישראל.
עורכי דינו של בן-גור, עפר ברטל ודב גלעד כהן, מסרו בתגובה כי "מדובר בעניין נושן אשר לא השפיע כהוא זה על פרשת 'רשות המסים' - נהפוך הוא. מר בן-גור נטל אחריות מלאה לדברים, ואנו שמחים שגם הפרקליטות מצאה לנכון להביא את העניין לסיומו המהיר".
רקע: כמו המאפיה בארה"ב
בראיון שנתן היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ושופט העליון כיום, מני מזוז, בינואר 2010, לארי שביט, אמר מזוז כי "פרשת רשות המסים היא אחת הפרשות הכי חמורות שטיפלנו בה, אולי החמורה מכולן". מזוז הוסיף ואמר כי "אילולא הפרשה נחשפה ונעצרה, היינו מגיעים לתופעה הדומה לתופעה של המאפיה בארצות-הברית; כשהמאפיה קונה אנשי מפתח במערכת השיפוטית, במערכת הממשלית ובמערכת המחוקקת ורותמת אותם כדי לשרת את הפעילות שלה".
תחילת הפרשה בינואר 2007, אז נחשף כי המשטרה חוקרת חשד כי גורמים חיצוניים לרשות המסים התערבו בקביעת מינויים ברשות, ובראשם במינוי של ראש הרשות לשעבר, רו"ח ג'קי מצא, שנאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות חשיפת הפרשה.
שמונה מהחשודים בפרשה, מהם 5 עובדי רשות המסים, הועמדו לדין והורשעו. הבולט שבהם היה ראש הרשות ג'קי מצא, שהורשע בסיוע לשוחד ובמירמה והפרת אמונים, זאת בהסדר טיעון. מצא נדון לשנת מאסר בפועל ולשנת מאסר על-תנאי, לאחר שהורשע כי קיבל מקובי בן-גור ומיורם קארשי (אחיה של שולה זקן) סיוע למינויו הבכיר; ובתמורה איפשר להם לקבל דריסת-רגל במינויים ברשות.
עוד מורשעים בפרשה במרמה והפרת אמונים: שולה זקן, לשעבר ראשת לשכתו של אהוד אולמרט, הורשעה על שסייעה למקורבים להתמנות לתפקידים בכירים ברשות; שמואל בוברוב, לשעבר סמנכ"ל למינהל ולמשאבי אנוש ברשות; יוסי שטיינמץ, לשעבר מנהל תחום יבוא אישי ברשות; וגידי בר-זכאי, לשעבר סמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות; כולם הורשעו במירמה והפרת אמונים.
בוברוב נידון ל-6 חודשי עבודות שירות ול-6 חודשי מאסר על-תנאי; שטיינמץ - ל-5 חודשי עבודות שירות ול-6 חודשי מאסר על-תנאי; ובר-זכאי - ל-75 ימי עבודות שירות ול-3 חודשי מאסר על-תנאי.
בן-גור הורשע במתן שוחד ובשידול עובדי ציבור להפרת אמונים, ונידון בתחילה ל-6 חודשי עבודות שירות. בן-גור הודה והורשע כי פעל עם קארש, כדי לבסס את השפעתם ברשות המסים. זאת, על-ידי סיוע לקידוםם עובדים ברשות, מתוך ציפייה שאלה יעניקו להם השפעה ברשות ויקדמו אינטרסים אישיים שלהם.
השופט זכריה כספי ציין בגזר הדין כי מעשיו של בן-גור היו "השחתה רבתי של הרשות, הפוגעת ביסודות הבסיסיים של פעולתה ופעולת עובדיה, באופן המביא נזק רב ליסודות השלטון ומערער את אמון הציבור בפקידות הבכירה".
בהחלטה להטיל על בן-גור עונש שאיננו כולל מאסר בפועל, הסתמך בית המשפט המחוזי על מסמכים רפואיים שהציג בן-גור, ולפיהם הוא סובל ממצב רפואי סבוך, ובין היתר מסימנים למחלת אלצהיימר.
בעקבות זאת ערערה המדינה על קולת העונש שהוטל על בן-גור לעליון. העליון החזיר את ההכרעה למחוזי, לאחר שהוצגו בפניו ראיות כי מצבו הרפואי של בן-גור אינו כה קשה, כפי שהוצג במחוזי.
ביוני 2012 הוחמר עונשו של בן-גור: בית המשפט המחוזי מרכז גזר על בן-גור 8 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על-תנאי. זאת, לאחר שהתברר כי ראיות חדשות מטעם המדינה, הנוגעות למצבו הרפואי, העלו חשד כי קיים פער מהותי בין מצבו הרפואי כפי שהוצג לבית המשפט לבין מצבו האמיתי.
סגן נשיא המחוזי לשעבר, השופט כספי, קבע כי "התיעוד הרפואי (שהביא בן-גור, ח' מ') יוצר מבוכה של ממש, עם חשדות רציניים שמא לא הכול כשר, או לכל הפחות נכון, בממצאים שבתיעוד הזה... כיוצא בזה, אינני יכול לסמוך את ידי גם על הממצאים האחרים שמכוח האבחנות האחרות, כמו הפסיאודו-דמנציה, שברקע שלה עומדת אבחנה של אלצהיימר".