יעקב ליצמן ומשה בר סימן טוב / צילום: אוריה תדמור
על רקע העלייה הנוספת בזמני ההמתנה שנמדדו בחדרי המיון, התפוסה הגבוהה במחלקות האשפוז והימשכות התורים הארוכים לניתוחים, שב והתריע היום (ב') מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב כי אין מנוס אלא להעלות את מס הבריאות שמשלמים האזרחים.
"מערכת הבריאות הישראלית סובלת מהפרעת אנורקסיה, מחסור חמור במשאבים", אמר בר סימן טוב במהלך דיון שקיימה ועדת הבריאות של הכנסת. "השנים הקרובות הולכות להיות הרבה יותר קשות", הוא הוסיף. "נתקשה מאוד להחזיק מערכת בריאות ציבורית, נחווה גל אדיר של הזדקנות ותחלואה כרונית, ומנגד הטכנולוגיה והתרופות יתייקרו. התופעות האלה תלכנה ותגברנה, אלא אם נוסיף משאבים, גם בדמות העלאת דמי הבריאות", הוא הבהיר.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), שרק לפני שבוע האשים את משרד הבריאות כמי שאחראי למותם של אלפי אזרחים בשנה בגלל פערי המשאבים והתשתיות הרפואיות בין פריפריה למרכז, הסכים עם בר סימן טוב: "למרות כל המאמצים והמסירות, היום מערכת הבריאות אינה יכולה להציל את כל החולים. זה חוסר אחריות של המדינה. אם לא נעלה את תקרת מס הבריאות, אם לא נוסיף משאבים, נמשיך ונראה פנייה לרפואה הפרטית". בר סימן טוב הבהיר מצידו: "חותם על כל מילה שאמרת". נזכיר כי העלאת מס הבריאות זוכה לתמיכה רחבה מצד כלכלני בריאות, גם כאלה שמזוהים עם תפיסות כלכליות ימניות.
על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו אתמול, זמן ההמתנה הממוצע במיון עמד בשנת 2015 על 3.79 שעות בממוצע, כאשר מטופלים שנזקקו בהמשך לאשפוז המתינו במיון 5.12 שעות בממוצע. ב-6% מהמקרים, זמן ההמתנה במיון עלה על 9 שעות, כאשר שיא העומס נרשם דווקא בשעות 14:00-17:00. התפוסה הגבוהה ביותר נרשמה בבית החולים קפלן שברחובות (258%), בשניידר 185%, ברזילי 184%, בשיבא 164% ובמאיר 152%.
כבר באוגוסט 2015 חשף "גלובס" תוכנית יומרנית של משרד הבריאות לרפורמה כוללת במשרד הבריאות, שאף תוקצבה כבר במסגרת תקציב המדינה לשנת 2016. במסגרת התכנית נקבע כי חדרי המיון יזכו לתקנים נוספים של רופאים, אחריות, עוזרי רופאים, פרמדיקים ואפילו הנדסאי תעשייה וניהול שיהיו אחראיים על ייעול שיטות העבודה. על פי הבדיקה שערכנו, מתברר כי התכנית מיושמת לפי שעה באופן חלקי, כאשר בחלק מבתי החולים מדווחים לנו על הקצאת תקנים ללא התקצוב שאמור לאפשר את תשלום המשכורות. מנגד, במשרד הבריאות מבהירים כי המהלך כולו תוקצב, הן באמצעות תקצוב ישיר והן באמצעות ייקור תעריף האשפוז שמשולם על ידי קופות החולים. עוד נודע כי התעורר קושי מיוחד מול מגן דוד אדום (מד"א), שפעלה לשמר את הפרמדיקים של הארגון כדי שלא יעברו לבתי החולים. בסופו של דבר הנהלת מד"א ומשרד הבריאות הגיעו לסיכום לפיו בתי החולים יורשו לקלוט רק פרמדיקים עם ותק של 5 שנים ומעלה, זאת משום שבוותק הזה יש לא מעט פרמדיקים שכבר עוזבים את מד"א מרצונם.
על פי הערכות, שינוי חיובי בחדרי המיון יבוא לידי ביטוי רק בדוחות לסיכום שנת 2017, וגם זאת לא באופן דרמטי. כדי לחולל שינוי משמעותי, מסבירים גורמים במערכת, מוכרחים במקביל להפחית את העומסים במחלקות הפנימיות בין היתר באמצעות פתרונות אשפוז ראויים בקהילה. כל זמן שמחלקות האשפוז לא יכולות לשחרר חולים, חדרי המיון נותרים עמוסים.