גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטוח: נסיבות הנזק לא ידועות? המזיק יידרש להוכיח כי לא התרשל

מי אחראי לשריפה בבית כתוצאה מכשל בפעולת המזגן? האם חברת השכרת רכב זכאית לפיצוי בגין קריסת עץ על מכוניתה? תובע שאינו יכול להצביע על נסיבות המקרה שהוביל להתרחשות הנזק, לא בהכרח צפוי לדחיית תביעתו

עץ שקרס על רכב /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עץ שקרס על רכב / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

כאשר אדם מגיש תביעה בגין נזק שנגרם לו, הוא יידרש להוכיח בפני בית המשפט מספר יסודות מהותיים: הפרת חובה של המזיק כלפיו, קשר בין נסיבות האירוע לבין התוצאה ואת גובה והיקף הנזק שנגרם לו.

דרישות אלה ידועות בעולם המשפט ומבטאות את הדרישה מכל תובע: "המוציא מחברו - עליו הראיה", דהיינו, מי שמגיש תביעה - עליו הנטל להוכיח אותה, על כל רכיביה.

יחד עם זאת, במקרים מסוימים התובע (הניזוק) אינו יכול להצביע על נסיבות המקרה שהובילו להתרחשות הנזק. האם ניזוק שאינו יכול להוכיח את הנסיבות שגרמו לנזק צפוי לדחיית תביעתו?

מ' ("המבוטח") ביטח את דירתו בפוליסת ביטוח דירה ("הפוליסה") אצל הכשרה חברה לביטוח בע"מ ("הכשרה"). באחד הימים פרצה שריפה בדירתו של המבוטח ("האירוע"). בעקבות האירוע נגרמו נזקים רבים לדירה ולתכולה שהייתה מצויה בה. הכשרה שלחה לדירה שמאי וחוקר שריפות, ולבסוף שילמה למבוטח תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה.

מהחקירה שערכה הכשרה עלה כי השריפה בדירה נגרמה בשל כשל חשמלי במזגן. לפיכך, הכשרה הגישה תביעה כנגד החברה שייצרה את המזגן ("החברה") וכנגד חברת הביטוח ("המבטחת") שביטחה אותה. בכתב התביעה נטען, בין השאר, כי יש להעביר את נטל ההוכחה אל עבר החברה הנתבעת.

החברה טענה להגנתה כי לא היה כל כשל בייצור המזגן. החברה הוסיפה כי מומחה מטעמה בדק את נסיבות האירוע וקבע כי השריפה התרחשה כתוצאה מכשל בהתקנת המזגן. החברה הדגישה כי התקנת המזגן בוצעה על-ידי גורם אחר. לפיכך, נטען כי החברה אינה אחראית לנזקים שנגרמו למבוטח, ולכן אינה חבה באחריות כלפי הכשרה.

בית המשפט ציין כי פקודת הנזיקין ("הפקודה") בסעיף 41 קובעץ 3 תנאים, אשר בהתקיימותם יועבר הנטל להוכיח את נסיבות האירוע מהתובע לנתבע, דהיינו מהכשרה לחברה הנתבעת. התנאים: 1. התובע לא ידע או לא יכול היה לדעת אודות הנסיבות שהובילו לנזק; 2. הנזק נגרם על-ידי נכס המצוי בשליטה מלאה של הנתבע; 3. האירוע התרחש עקב התרשלות הנתבע יותר מאשר שפעל בזהירות סבירה.

במקרה דנן, המבוטח והכשרה לא ידעו מהן הנסיבות שגרמו לאירוע ולנזקים. על כן, הכשרה הוכיחה את התנאי הראשון.

לגבי התנאי השני טענה החברה כי המזגן היה בשליטת המבוטח ולא בשליטתה. מנגד טענה הכשרה כי חלקיו הפנימיים של המזגן היו בשליטת החברה, הואיל ורק היא מכירה אותם.

בהקשר זה סקר בית המשפט פסיקה ענפה וקבע כי בחלקיו הפנימיים של המזגן לא בוצע כל תיקון או טיפול. עוד נקבע כי אף אם היה נדרש טיפול, אזי המבוטח היה מזמין את החברה. לפיכך, רק לחברה הייתה גישה לחלקים הפנימיים של המזג,ן ולכן הם היו בשליטתה.

לגבי התנאי השלישי נקבע כי נסיבות העניין מובילות למסקנה כי הייתה התרשלות של החברה. כתוצאה מכך התקיימו כל התנאים שבסעיף 41 לפקודה. לכן, על החברה להוכיח כי לא הייתה התרשלות מצידה.

שורה תחתונה: החברה הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי לא התרשלה, כך שהאחריות לאירוע הוטלה עליה ועל המבטחת שלה (בית משפט שלום (רמלה) 39327-02-13).

העץ קרס. כוח עליון?

במקרה אחר, אישה שכרה רכב ("השוכרת") מחברה להשכרת רכבים ("חברת ההשכרה"). השוכרת החנתה את הרכב ליד ביתה ביישוב שערי תקווה ("היישוב"). כשקמה בבוקר, גילתה לתדהמתה כי עץ קרס במהלך הלילה ונפל על הרכב ("האירוע").

חברת ההשכרה הגישה כתב תביעה כנגד חברת הביטוח שביטחה את היישוב שבו חנה הרכב ("המבטחת"). לטענת חברת ההשכרה, אין באפשרותה לדעת מהן הנסיבות אשר הביאו לקריסת העץ. עוד נטען כי האירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהיישוב לא פעל בזהירות סבירה, מאשר המסקנה שננקטה זהירות. בשל כך, טענה, יש לחייב את המבטחת בגין הנזקים שנגרמו לרכב של חברת ההשכרה במהלך האירוע.

המבטחת טענה מנגד כי מדובר באירוע בלתי צפוי, במהלכו קרס עץ שלם עקב תנאי מזג-אוויר קשים, בבחינת כוח עליון. לשיטתה, חברת ההשכרה הייתה צריכה להראות כי היישוב טיפל בעץ ברשלנות, וזאת באמצעות חוות-דעת של מומחה. הואיל והיא לא פעלה כאמור, הרי שיש לדחות את התביעה.

בית המשפט ציין כי חברת ההשכרה ביקשה להחיל את סעיף 41 לפקודת הנזיקין. נזכיר כי הסעיף מורכב מ-3 רכיבים אשר בהתקיימם תיאלץ המבטחת להוכיח כי היישוב לא התרשל בטיפול בעץ שקרס. 

בית המשפט קבע כי חברת ההשכרה והשוכרת לא היו במקום האירוע בזמן שהוא התרחש. לפיכך, הם לא יכלו לדעת מה היו הנסיבות שהובילו לקריסת העץ. בנוסף, האירוע התרחש במקום הנתון לשליטה מלאה של היישוב.

זאת ועוד, בית המשפט התרשם כי המסקנה העולה מנסיבות האירוע היא שהיישוב לא נקט זהירות סבירה. מסקנה זו סבירה יותר מאשר המסקנה שהיישוב נקט זהירות כאמור. כלשונו של בית המשפט: "בשים לב למכלול הנסיבות האמורות, אני סבור כי האפשרות שהיישוב התרשל עולה על האפשרות שהוא פעל כראוי".

לפיכך, על היישוב הוטל הנטל להוכיח כי הוא לא התרשל וכי נקט בכל האמצעים כדי למנוע את האירוע.

שורה תחתונה: היישוב לא עמד בנטל להוכיח כי לא התרשל, ולכן בית המשפט קיבל את התביעה והורה למבטחת לשלם לחברת ההשכרה פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לה (בית משפט שלום (הרצליה) 63883-11-15).

נפלה בקניון. מי אשם?

א' ("התובעת") נפגעה לאחר שנפלה בחניון של קניון בחיפה. מגרסתה עלה כי בסמוך לכניסה של הקניון היא נתקלה במעצור מכוניות, איבדה את שיווי-המשקל, נפלה ונחבלה ("האירוע").

התובעת הגישה תביעה כנגד החברה שמנהלת את הקניון ("הקניון") וכנגד חברת הביטוח שביטחה את הקניון ("המבטחת"). התובעת טענה כי הקניון אחראי על תחזוקת החניון, והיה עליו לוודא כי אין מכשולים בשטחו אשר עלולים לגרום לנזקי גוף למבקרים. עוד נטען כי יש להחיל את סעיף 41 לפקודת הנזיקין, ועל הקניון להוכיח כי לא התרשל.

הקניון והמבטחת טענו כי התובעת נתקלה במעצור מכוניות סטנדרטי המצוי באורח קבע בקניונים בכל הארץ. המעצור נצבע בצבעים בולטים לעין, וניתן היה להבחין בו בקלות. עוד נטען כי אין כל הצדקה להעביר את נטל ההוכחה ולצפות שהקניון יוכיח כי לא התרשל. 

בנוסף, נטען כי הקניון לא התרשל ולא הפר כל חובה כלפי התובעת. לבסוף, הקניון והמבטחת הכחישו את נסיבות האירוע וטענו כי ככל שהאירוע התרחש כפי שתיארה התובעת, אזי מדובר ברשלנות שלה. לפיכך, טענו, יש לדחות את התביעה כנגדן.

האם הקניון אחראי לנזקים שנגרמו לתובעת? בית המשפט ציין כי התובעת טענה בעצמה כי היא נתקלה במעצור מכוניות וכתוצאה מכך נפלה ונחבלה. התובעת ידעה מה היו הנסיבות אשר גרמו לנזק, ולכן לא מתקיים הרכיב הראשון המנוי בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. לפיכך, הקניון אינו צריך להוכיח כי הוא לא התרשל.

עוד נקבע כי הקניון לא הפר כל חובה כלפי התובעת, ולכן הוא לא אחראי לאירוע. יתרה מזאת, אף אם הקניון היה נמצא אחראי, אזי מצופה היה מהתובעת שתשים לב היכן היא דורכת, בוודאי כאשר מדובר ביציקת בטון בולטת. הולך רגל שלא פועל כאמור, אחראי באופן בלעדי להתרחשות האירוע.

שורה תחתונה: התביעה נדחתה (בית משפט שלום (חיפה) 19911-02-15).

המקרים שסקרנו באים להראות כי בנסיבות מסוימות, בהן הניזוק אינו יודע ממה נגרם לו הנזק, יש באפשרותו לבקש מבית המשפט להטיל על המזיק (הנתבע) את הנטל להוכיח כי הוא לא התרשל. נדגיש כי לשם כך על המזיק להוכיח כי כל התנאים בפקודת הנזיקין להעברת הנטל מתקיימים. ניזוק (תובע) שלא יטען טענה זו ולא יצליח לשכנע את בית המשפט לקבלה - יאבד טיעון משפטי רב-ערך מבחינה ראייתית, שעלול להכריע את המחלוקת המשפטית עד כדי דחיית תביעתו.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח. 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הירידות בוול סטריט מתמתנות; מטא צוללת ב-10%, אנבידיה עולה ב-4%

נאסד"ק יורד בכ-1%% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM צוללת ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן מזנקת לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם