מירב מורן כתבה אמש, שהמהלך פורץ הדרך של עיריית תל אביב-יפו לשכפל את מודל התל-אופן לעולם כלי הרכב הממונעים הוא לא יותר מ״גרין ווש״.
אלה מאיתנו שעוסקים בנושאי הסביבה, יודעים שהמונח הזה הוא טענה חמורה שמשמעותה שימוש ציני בפעולה המתחפשת לפעולה סביבתית כדי להצדיק או להלבין מציאות או פעולה שפוגעות בסביבה. כמי שפועל מעל עשור על מנת לשפר את איכות הסביבה והחיים בעיר הן כיו״ר השפד״ן בעבר והן בתפקידי בוועדת המכרזים ובאגפי התפעול כיום - אני לא יכול להשאיר טענה שגויה זו ללא מענה.
דיונים על איכות סביבה (ובכלל דיונים על נושאים מהותיים) צריך לקיים על בסיס עובדות, ואלה העובדות בנושא שבדיון: מטרופולין תל אביב הוא המוקד העמוס ביותר בכלי רכב בישראל. מאות אלפי מכוניות באות ויוצאות מהעיר מדי בוקר וערב, והעיר קטנה מלהכיל את המגמה הקיימת ומתגברת בישראל שבה כמעט לכל בית אב יש רכב אחד או שניים. הבעיה היא לא רק כמות כלי רכב גדלה והולכת ביחס לאוכלוסייה, אלא כמות כלי הרכב ביחס לצורך הממשי בשימוש.
במילים פשוטות - בגלל הכמות הגדולה של כלי רכב לכל אדם, נוצר מצב שבו מכונית ממוצעת נוסעת בפועל כשעה אחת בכל יממה בת 24 שעות. המשמעות היא שבניהול נכון של שיתוף בכלי רכב, ניתן יהיה להפחית את כמות כלי הרכב בעשרות אחוזים.
מדינת ישראל מכירה בבעיה הזו והיא מחפשת ומיישמת פתרונות לאומיים. בינתיים, כשהבעיה מחמירה וגובה מחירים מכולנו, באה העירייה ועושה מעשה. לא טענו בשום שלב שהבעיה התחבורתית בעיר תיפתר כבמטה קסם במהלך הזה אבל אנו בפירוש לוקחים את הציבור צעד משמעותי קדימה בהובלה שיש בה מהות שהסביבה צריכה תמיד - חזון וכלים פרקטיים ליישומו. מדוע פרקטי? קחו אותי לדוגמא: משפחתי ואני עברנו לפני כחצי שנה למרכז העיר מאחת השכונות שממזרח לאיילון.
יואב ואני עובדים ויש לנו שלוש בנות במסגרות חינוכיות שונות. כתושבים שכונה שממוקמת בשולי העיר נאלצנו להחזיק בשתי מכוניות כדי לעמוד במשימות החיים השונות. כתושבים במרכז העיר, כבר מכרנו רכב אחד ואנחנו בפירוש מתכוונים להשתמש בשירות החדש וכך אולי גם למכור את הרכב השני. אם כל אחד ואחת מאיתנו יבחן כמה נסיעות ביום מצדיקות להחזיק רכב, נגלה שמספרן לא באמת גבוה, ובאמצעות פתרון יעיל, נוח ומוצדק כלכלית - לא באמת נצטרך להחזיק את הרכב שבבעלותנו.
זה המצב בערים מתקדמות בעולם, וזה יכול להיות המצב גם כאן.
למי שעדיין לא הבין את זה, כך יראה העתיד - מכונית שנוסעת רוב היום אך משמשת אנשים שונים, במקום עשר מכוניות של עשרה אנשים שרוב היום פשוט תופסות מקום, מייצרות בלאי ומעמיסות על הנתיבים והחניות של כולנו.
המהלכים הסביבתיים המשמעותיים ביותר בעולם לוו בתחילה בציניות ובאמונה קטנה מאד שיעשו שינוי. כנראה שזו דרכו של עולם. סת׳ גודמן אמר על זה פעם שהדבר היחיד שיותר גרוע מלהיכשל הוא לא להתחיל בכלל. עיריית תל אביב יפו עשתה אתמול צעד חשוב מאד בדרך לשינוי המציאות התחבורתית בעיר. זה לא גרין ווש, זה לא קאר ווש, זה פשוט לעשות במקום לדבר.
הכותב הוא חבר מועצת העיר ת״א יפו, יו״ר ועדת המכרזים וממונה על אגפי התפעול בעירייה