מתי סימן / צילום: איל יצהר
מתי סימן עושה את מה שהוא עושה כבר 30 שנה, והוא נהנה מכל רגע. ולא, הוא לא בן 50 ואפילו את משבר גיל ה-40 הוא עדיין לא עבר. מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של צ'קמרקס (Checkmarx), אחת מחברות הסייבר סקיוריטי המבטיחות בישראל, קיבל את המחשב הראשון שלו בגיל 7 ומאז הוא מאוהב במכונה ששינתה את חיינו.
כפי שדווח לראשונה ב"גלובס" בתחילת החודש, צ'קמרקס נערכת להנפקה ראשונית בנאסד"ק בשנה זו ולכן מינתה את שמואל ארבץ לסמנכ"ל הכספים של החברה. ארבץ היה בעברו סמנכ"ל הכספים של אלוט (Allot) שנסחרת לפי שווי של 175 מיליון דולר ושל קליקסופטוור (ClickSoftware) שנמכרה תמורת 438 מיליון דולר. הנפקת צ'קמרקס עשויה לשבור את בצורת הנפקות הטק הישראליות בוול סטריט שהחלה באפריל 2015.
- יש לך מושג למה אתה נכנס? עכשיו יבחנו אותך לפי מחיר המניה, ובכל יום.
(סימן מחייך) "אני יודע. שמעתי וקראתי על זה אבל אני לא מודאג. יש דברים אחרים שמדאיגים אותי".
- אתה בחברה טובה. הנפקה רביעית של חברת סייבר סקיוריטי ישראלית, אחרי צ'ק פוינט, אימפרבה וסייברארק.
"כבוד גדול. יש לי פינה חמה בלב לכל יזמי הסייבר סקיוריטי בארץ".
בגיל 7, כשהוא בכיתה א', קיבל סימן ליום הולדתו את המחשב הראשון שלו, ועיניו נוצצות כשהוא מדבר על זה. "ההורים שלי שמעו על הדבר הזה שנקרא מחשב, וזה נראה להם חשוב. הם לא באו מרקע טכנולוגי ולא הבינו במחשבים אז אימא שלי ישבה ולמדה בלילות איך להפעיל אותו מחוברות של 'מחשבת' כדי שתוכל ללמד אותי. אז עדיין לא ידעתי קרוא וכתוב. כשהייתי חוזר מבית הספר, היא הייתה מלמדת אותי".
- מה דחף אותה לעשות את זה? חשש כלשהו שלא תקבל את ההכשרה הנכונה בבית הספר?
"האמת? זו שאלה שאף פעם לא שאלתי אותה ואולי אני צריך לשאול. ההורים שלי נאלצו לקחת הלוואה כדי לממן את הקנייה. אז מחשב היה יקר. אני זוכר עד עכשיו את הנסיעה לחנות בדיזנגוף סנטר, ואת קופסת הקרטון שבתוכה היה ארוז המחשב. היה לנו שכן, גדול ממני ב-3-4 שנים, שהיה גיק של מחשבים. אולי ממנו הם הבינו שכדאי שאלמד. הוא הפך למורה הפרטי שלי אחרי שאימא שלי סיימה ללמד אותי. במשך 4-5 שנים למדתי אצלו, פעם-פעמיים בשבוע, וכל יום אחרי בית הספר ישבתי והתאמנתי לבד על המחשב".
- אתה צריך להגיד תודה לאימא.
(מחייך) "נכון, ואני אומר כמעט כל יום".
- גם היום אימא שלך מחוברת לעולם המחשבים?
"כן, אפשר להגיד שהיא חובבת גאדג'טים. היא תמיד רוצה שיהיו לה את הטכנולוגיות הכי מתקדמות, כמו האייפון הכי מתקדם, וכשיש לה בעיה בבית היא מהנדסת אותה לבד".
- גיקית?
"סוג של. יכול להיות שאת המחשב שקנתה לי היא רצתה יותר לעצמה (צוחק)".
סימן זוכר היטב את הרגע שבו כתב את הקוד הראשון שלו. "זה היה בגיל 7, זמן קצר אחרי שקנו לי את המחשב, במהלך חג הפסח".
- תסביר לי: מה זה אומר לכתוב קוד בגיל 7?
"זה לא בדיוק לתכנת. היה לי שכן שרצה שאעזור לו במילוי טפסי לוטו. היו לו מספרים קבועים, והוא רצה לבצע אופטימיזציה, כלומר לדעת איך למלא אותם הכי טוב כדי שיעלה לו הכי זול. הוא אמר לי את המספרים שלו, ואני חישבתי לו כמה טפסים הוא צריך למלא כדי לחסוך כך וכך שקלים. הוא היה מבסוט".
- ומה זה עשה לך?
"בעיניי זה היה פלא! ליצור משהו מאפס, כמו ציור על דף לבן".
- עבדת בתכנות תמורת שכר לפני שהתגייסת?
"כן, בגיל 15. רציתי כסף, אבל לא בגלל שהיה חסר לי בבית. לא הייתי חייב לעבוד".
- נו, וכמה כסף עשית?
"הרבה יותר ביחס לחברים שלי שעבדו במפעל שימורים".
- הבנות שלך בנות 7 ו-4. אתה דוחף אותן ללמוד לכתוב קוד?
"לא לכתוב קוד אבל כן איך לחשוב בצורה לוגית, מסודרת. חשוב לי שהן ילמדו חשבון ומתמטיקה כי זה יתרון, ולתמיד. חשוב לי שלא יפחדו ממספרים".
- ואם אחת מהן תרצה להיות שחקנית או דוגמנית?
"אני הכי אשמח. דוגמנית פחות עדיף משחקנית".
- ובאותו עניין: בתור מי שעבר את המסלול של יחידות הסייבר של צה"ל ועבד בשירות הממשלתי, מה למדת על הממשק שבין המגזר הציבורי לפרטי, ועל הצורך בחינוך לסייבר ולטכנולוגיה בכלל?
"לא ידעתי אבטחת מידע לפני שהתגייסתי. למדתי את הנושא הזה מא' ועד ת' רק בזכות הצבא. בחדר הסמוך אליי ישבו עמיחי שולמן ומיקי בודאי, ממייסדי אימפרבה (של שלמה קרמר, ט.צ.). הם אלו שלימדו אותי, ואפשר להגיד שלמדתי מהטובים ביותר. לא הייתה לי הזדמנות אחרת".
- מה אתה מסיק מזה?
"שהמדינה צריכה לחשוב איך לספק מחשב לכל ילד בן 7. ההורים שלי אולי הקדימו את זמנם, ואני עדיין צריך ללמד את הבנות שלי על מחשב. המדינה צריכה לאפשר שיעורי תכנות כבר בכיתה א' כי תכנות זה כמו שפה, והכי טוב ללמוד שפה בגיל 6-7-8. אין סיבה שזה לא יעשה, בעיקר בפריפריה".
בנקודה זו מספר סימן כי הוריו לא התמקדו בציוניו. "הציון כמספר לא שיחק תפקיד. מה שחשוב היה זה ללמוד, ואם קיבלתי ציון נמוך זה בגלל שהמורה לא ידעה לבחון אותי נכון, ולא בגלל שלא למדתי טוב למבחן".
- רגע, המורה הייתה תמיד אשמה?
"היה בבית סלוגן: 'המורה טועה', וההורים שלי חיו עם זה טוב. ברוב הפעמים זה היה נכון... (צוחק)"
- ומחוץ לבית הספר? האחר תמיד טועה, ואני זה שבסדר?
"לא. פשוט בבית הספר ידעתי את החומר אבל השאלה לא הייתה מנוסחת נכון".
צ'קמרקס מעסיקה 310 עובדים ("ייתכן שעד הערב המספר הזה יגדל. אנחנו מגייסים כל הזמן"), כאשר כ-200 מתוכם בארץ. "לא קל לגייס מתכנתים טובים", מעיד סימן. "חשוב לי שכסף לא יהיה חשוב למי שרוצה לעבוד פה. אם מישהו ירצה לעבוד פה רק בגלל שיקבל כאן 1,000 שקל יותר מבמקום אחר, אני לא רוצה אותו. יש בצ'קמרקס אנשים שעובדים בחברה מאז הקמתה לפני 11 שנה, שגויסו בתקופה שבה ממש לא יכולנו להיות תחרותיים בשכר. אלו אנשים שחשוב להם להיות בחזית הטכנולוגיה. כאלו אנשים אני רוצה".
- איך בודקים את זה אצל מרואיין?
"עושים לו כל מיני מבחנים, שואלים אותו כל מיני שאלות ובודקים האם התשובות שלו הן כדי לצאת ידי חובה או שהוא באמת מבין את הטכנולוגיה, עד כמה היא השתנתה ולאן היא הולכת, כלומר עונה תשובות שהן נכונות להיום ולא ללפני 5 שנים".
- היית מייבא מתכנתים מחו"ל?
"אני לא רואה יתרון גדול בשיטה הזו. אני ציוני, אבל אם אמצא מישהו מוכשר במדינה אחרת, אעסיק אותו באותה מדינה".
על הצורך והקושי בגיוס מתכנתים טובים, ואולי אפילו מצוינים, ועל ההבדל שבין חינוך אקדמי למקצועות הסייבר בין ישראל למדינות אחרות אפשר קצת ללמוד מהסיפור שמאחורי הקמת מרכז המו"פ של צ'קמרקס בפורטוגל. משהו כמו 20 איש הוא מונה, והם "מעולים" כפי שמעיד סימן.
- איך הגעתם לפורטוגל?
"פרסמנו מודעה באתר Rent A Coder (מהמובילים ברשת להעסקת מתכנתים פרילנסרים, ט.צ.). תארנו בה את הפרויקטים שלנו, ולמודעה ענתה בחורה מפורטוגל, דניאלה, שאמרה שהיא מלמדת באחת האוניברסיטאות במדינה ושיש לה מלא סטודנטים שיוכלו לקבל על עצמם את הפרויקטים האלו. בהתחלה הם היו עובדים זמניים, ורק לאחרונה יצרנו חברת בת בפורטוגל, ובמרכז הפיתוח הזה יש כ-20 איש, כשלפני שנה היו 10. והם מאוד מרוצים! אלו אנשים שיצאו מחוג 'ניתוח קוד', כלומר השפיץ של העיסוק שלנו. בארץ יש קורסים כאלו, אבל אין התמחות בזה".
כאמור, לפני כשנה וחצי סגרה החברה גיוס של 84 מיליון דולר, שכלל הצעת מכר לא קטנה. את המניות החדשות והקיימות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי Insight שהפכה למעשה לבעלת המניות הגדולה בה ולמרוויחה הגדולה של ההנפקה הצפויה. צ'קמרקס כמעט לא גייסה כספי הון סיכון. החברה צמחה בתוך חממת Naiot של עופר היי-טק (כעת XT Investments). המשקיעה הראשונה שלה מחוץ לישראל הייתה זרוע ההון סיכון התאגידית של חברת מחשוב הענן האמריקאית Salesforce.com ויותר מאוחר גייסה מעט מקרן ההון סיכון K1. וזהו. אין עוד VC שהושקע בחברה. עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס, אמר בעבר ל"גלובס" כי "בישראל, אם אתה לא אקס 8200 או יזם סדרתי, אז אין לך סיכוי. אני מאוד סבלתי מהקרנות כי לא הייתי איתם בסיירת. זו תעשייה של הרבה אנשים עם האף למעלה. אני לא הצלחתי לשבור את הקרח. אז הלכתי לעמק הסיליקון להביא את Salesforce.com".
- מדוע הכנסת פרייבט אקוויטי בגיוס האחרון ולא הון סיכון?
"אני רוצה לשמור שהחברה תהיה כמה שיותר עצמאית ולאורך כמה שיותר זמן. קרן Insight אפשרה לנו 2 דברים: להישאר עצמאיים, ולפצות חלק מהעובדים הראשונים בחברה במסגרת הצעת המכר".
- אתה מכרת מניות?
"כן".
- תמורת כמה?
"מספיק כדי שאוכל לעבוד בצ'קמרקס כי כיף לי ולא כי אני צריך".
- דיברת על עצמאות. אתה רומז שקרנות הון סיכון מפריעות יותר מדי לניהול היומיומי?
"אני מעדיף שתשאלי את עמנואל. אני רק אגיד שכל החלטות הדירקטוריון התקבלו פה אחד".
- עמנואל טען כי תעשיית ההון סיכון היא תעשייה של הרבה אנשים עם האף למעלה, אבל גם ליזמים יש אגו לא קטן.
"נכון, ואני מניח שיש לי קצת אגו".
- ויתרת על תפקיד המנכ"ל פחות משנה אחרי הקמת החברה, וגייסת את עמנואל. איך הבנת כל כך מהר שזה לא מתאים לך?
"כל בן אדם צריך לדעת במה הוא טוב, וכשהוא טוב - הוא צריך להיות ממש טוב. כשהוא לא - הוא צריך להביא מישהו אחר".
- מה ספציפית בתפקיד הניהול לא התאים לך?
"ניהול. אני משתדל לנהל כמה שפחות. קשה לי להיות קשוח עם אנשים, ומנהל צריך לפעמים להיות קשוח".
- יש נבואות שחורות באשר לעתיד ההיי-טק הישראלי. היצע נמוך של כוח אדם מתאים ומדינות אחרות שנושפות בעורפנו. אתה שותף להן?
"העולם הוא מאוד-מאוד שטוח והבן אדם שהכי טוב בתחומו הוא זה שיעבוד. אם המתכנתים בארץ לא יהיו יותר טובים ממתכנתים במקום אחר, אז כן - ישראל תאבד מההובלה שלה. התחרות על המוחות אינה בשוק המקומי, צ'ק פוינט מול צ'קמרקס, לצורך הדוגמה, אלא צ'קמרקס ו/או צ'ק פוינט מול מיקרוסופט בסיאטל, ארה"ב".
- מה מעצבן אותך?
"חוסר מקצועיות. כשמישהו אומר שהוא טוב במשהו והוא למעשה לא טוב בו. אני לא נתקל בזה הרבה בצ'קמרקס כי אני לא בוחר באנשים כאלו. לחברה יש די.אן.איי של מקצוענות והוא נבנה מהיום הראשון שלה. לאורך השנים, קרו בצ'קמרקס הרבה דברים טובים שהם תוצאה של מקצוענות, וייתכן שהיה לנו קצת מזל. אני מאמין בביטוי The more I practice, the luckier I get . למשל, כאשר Salesforce.com נכנסה להשקעה בחברה אני חושב שהיה לנו קצת מזל, וכשגייסתי את העובד הראשון, היה לי קצת מזל".
העובד הראשון הוא ד"ר אלכס רוכמן, ארכיטקט תוכנה ראשי, שיושב בחדר הסמוך לחדרו של סימן, ומוביל קבוצה בת 12 איש שהיא העידית שבעידית. "זה היה ביום רביעי בבוקר", משחזר סימן את הרגע שבו גייס לשורות החברה את רוכמן. "אלכס שאל אותי איפה נפגשים ביום ראשון, ועניתי: 'אני לא יודע כי עדיין אין לי הסכם שכירות. איפשהו בין ראשון לציון לנתניה'. בסוף שכרנו משרד קטן באזורי המוסכים בלה גוארדיה. אני לא מתרחק מאלכס. אנחנו ביחד כבר 10 שנים, ואני רואה אותו יותר מאשר את אשתי".
- מזל שפגשת אותו?
"אולי. מה הסיכוי למצוא כזה בן אדם מוכשר על היום הראשון? מצד שני, ראיינתי הרבה לפני שגייסתי אותו ולכן אני אומר: 'ככל שאני מתרגל, כך יש לי יותר מזל'. ובכלל, יש פה הרבה מאוד אנשים שאשמח לקחת לסטארט-אפ הבא שלי".
- יש כבר מחשבות על הסטארט-אפ הבא?
"יש לי כל מיני רעיונות מעולמות תוכן שונים, אבל כרגע מאוד מעניין לי כי אני עושה דברים שלא עשיתי אף פעם. זה כאילו אני באותה עבודה, אבל כל פעם מחליף עבודה. לדוגמה, חלק מהתפקיד שלי הוא לחפש חברות לרכישה, ישראליות וזרות כאחד, כי עכשיו יש לנו את האפשרות הזו".
- אז אתה לא בצ'קמרקס לכל החיים?
"כל עוד מעניין לי והחברה מתקדמת - אני איתה".
- לא מלחיץ אותך להתחיל שוב מחדש?
"לא, כי הפעם הפוזיציה שלי תהיה שונה. יהיה לי מוניטין".
על הפתרון של צ'קמרקס: "זה כמו רפואה מותאמת אישית"
צ'קמרקס, כפי שמסביר סימן, מונעת התקפות סייבר על ידי בדיקת הקוד של התוכנה/האפליקציה תוך כדי כתיבתו ולפני שזו יוצאת לאוויר העולם. "כל מי שמתכנת כותב קוד, ובזמן כתיבת הקוד וטיפה אחר כך אנחנו סורקים אותו ובודקים האם יש בו בעיות של אבטחת מידע, כלומר האם האקר יוכל לפרוץ לתוכנה אחרי שתופץ".
- על בסיס מה אתם בודקים? פרצות אבטחה שכבר ידועות?
"יש מספר די מוגבל של שיטות התקפה, כמה מאות ספורות. אנחנו מלמדים את המערכת שלנו מהן אותן שיטות התקפה, ועל גבי הקוד עצמו אנחנו בודקים האם התוכנה/האפליקציה חשופה לכל אחת מהן".
- מה זה אומר לגבי המקום של צ'קמרקס בשכבת אבטחת המידע? בין הראשונות?
"אני אסביר על בסיס מונחים מעולם הרפואה: כולם מדברים היום על רפואה שמותאמת אישית, כלומר לא לקחת את אותו אקמול שכולם לוקחים. ברפואה כזו, בודקים את הגנטיקה שלך ומתאימים לך תרופה. זה מה שצ'קמרקס עושה - מוצאת את הבעיה שייחודית לתוכנה ומתאימה לה פתרון. אנחנו לא אומרים למפתח התוכנה 'תעלה אותה לאוויר ואז נעטוף אותה במעטפת אבטחה אלא מסייעים לו למצוא בה את נקודות החולשה, ולשפר אותן לפני הפצתה".
- אז פתרון כזה לא מונע לחלוטין התקפות סייבר?
"לא, זה לא פותר את כל הבעיות אלא רק את הבעיות הספציפיות של הקוד הספציפי. אתן עוד דוגמה, הפעם מהעולם הצבאי: נניח שאני רוצה לפרוץ לבסיס צבאי. האפשרות הראשונה שלי היא להסתער עליו עם מלא חיילים. זה יהיה רועש ולא ממש יעיל. האפשרות השנייה היא לנסות לקרוא את ספר הפקודות של הבסיס שכתוב בו מתי מתחלפות משמרות השמירה, וכך להבין מתי נוח יותר לנסות לפרוץ אליו. כלומר, להבין איך הבסיס עובד, בשקט, רק מקריאת ספר הפקודות שלו".
בדירוג האחרון של החברות הצומחות ביותר מבית דלויט ישראל, התמקמה צ'קמרקס במקום ה-14, אך הראשונה מבין חברות הסייבר סקיוריטי בישראל - כבוד לא קטן. זהו דירוג לפי שיעור הצמיחה המצטבר בין 2012-2015 ובמקרה של צ'קמרקס מדובר ב-435%.כמובן שנתון זה כבר לא ממש רלוונטי כי 2016 חלפה לה, וצ'קמרקס תונפק על בסיס תוצאותיה ב-2017
מי אני
מתי סימן (38) הוא המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של צ'קמרקס (Checkmarx), אחת מחברות הסייבר סקיוריטי (אבטחת סייבר) המבטיחות בישראל. לפני כשנה וחצי צ'קמרקס גייסה, כולל הצעת מכר של מניות קיימות, 84 מיליון דולר ומהקמתה גייסה 100 מיליון דולר. החברה מתכננת הנפקה בשוק ההון האמריקאי בשנה זו. כך היא תהפוך לחברת הסייבר סקיוריטי הישראלית הרביעית שהונפקה בוול סטריט אחרי צ'ק פוינט, אימפרבה וסייברארק. סימן הוא המייסד היחיד של החברה, והוא הקים אותה בתוך חממת "ניות" כשהיה בין 27, אחרי שירות צבאי בן 7 שנים בממר"מ ובמצו"ב וקריירה קצרה בת שנתיים במשרד ראש הממשלה כמנהל פרויקט תכנות ("סודי, אני לא יכול לדבר על זה").
איפה גדלתי
סימן נולד וגדל בשכונת הגבעה הצרפתית שבירושלים, ולמד בבית הספר "בויאר" היוקרתי, שמיועד לתלמידים מחוננים ("בכיתה ג' אובחנתי כמחונן"). את שירותו הצבאי החל בממר"מ, כמדריך קורסי תכנות ("הדרכתי 2 מחזורים בבסמ"ח, בית הספר למקצועות המחשב"). בסמ"ח הוא היחידה העיקרית בצה"ל להכשרת חיילים בתחומי המחשוב והסייבר. מבסמ"ח עבר למצו"ב (מרכז צופן וביטחון, היחידה הלאומית להצפנה ואבטחת מידע), ובמהלך שירותו הצבאי השלים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה.
המשפחה שלי (1)
אביו, שכבר יצא לפנסיה, ניהל חנות בדיוטי פרי. אמו עדיין עובדת. אביו עלה לארץ מצרפת ואמו עלתה מרומניה. "מאבי קיבלתי את תשומת הלב לפרטים ואת הדייקנות. הוא אוהב לרדת לעומקה של כל מילה, ללמוד את השורש הלטיני או היווני שלה". יש לו אח אחד, שצעיר ממנו ב-5 שנים, עו"ד "מאוד מצליח" בניו-יורק ("הוא באמת מוכשר").
המשפחה שלי (2)
סימן נשוי לדנה, אותה הכיר בגיל 21 ("אנחנו ביחד כבר 17 שנה. היא הדבר שמייצב אותי ברכבת ההרים הזו שנקראת צ'קמרקס"). דנה עבדה בהיי-טק עד לפני ש נה וחצי ועזבה כדי לעשות תואר שני במחשבה ביולוגית. לזוג 2 בנות: נטע בת 7 ויערה בת 4. ("כל אחד אומר שהילדים שלו מוכשרים, ואני לא יוצא דופן. הבנות שלי באמת מוכשרות").
איפה אני גר
סימן מתגורר בתל-אביב. הירושלמי הפך לתל-אביבי אך באופיו הוא יותר ירושלמי.
שווי הון
במסגרת הצעת המכר שביצעה החברה לפני כשנה וחצי, מכר סימן חלק ממניותיו בה אך באופן לא מפתיע הוא אינו מסגיר את התמורה שקיבל. לפי רשם החברות, נותרו לסימן כ-4% מההון.
