בנק הפועלים. תשואת יתר על מדד הבנקים ועל ת"א 25 / צילום: תמר מצפי
הקבינט המדיני-ביטחוני אישר בשבוע שעבר, כך מתברר היום (א'), להעניק חסינות מיוחדת וחסרת תקדים לבנק דיסקונט ולבנק הפועלים מפני תביעות העוסקות במעורבות הבנקים הישראלים בשירותים פיננסיים הניתנים לרשות הפלסטינית.
הסוגיה הזו הגיעה לקבינט לאחר שכבר בשנה שעברה פנה בנק הפועלים למשרד האוצר והתריע על כוונתו להפסיק את שירותי הסליקה והערבויות שהוא מעניק לבנקים הפלסטינים בגדה, זאת בשל החשש מפני הגשת תביעות מצד גופים רגולטורים בעולם, העוסקים במניעת הלבנת הון ומימון טרור. הבנק דרש מהמדינה להעניק לו "רשת ביטחון" לרבות שיפוי כספי במקרה של תביעות - דרישה אליה הצטרף בהמשך גם בנק דיסקונט.
השירותים שמספקים הבנקים הישראלים למקבילים ברשות הפלסטינית, צריך לומר, הם חלק מההתחייבות הישראלית הרשמית של המדינה, במסגרת "הסכם פריז" משנת 1994. על כן, הפסקת השירותים האלה עלולה להוביל לא רק לקריסת המערכת הבנקאית הפלסטינית, אלא גם למשבר דיפלומטי נוסף בזירה הבינלאומית.
החלטת הקבינט מהווה למעשה אישור של המלצת צוות בינמשרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, בו השתתפו נציגים ממשרדי המשפטים, החוץ והביטחון. על-פי המלצת הצוות, השירותים הפיננסיים לבנקים הפלסטינים ימשיכו במתכונת הקיימת למשך שנתיים נוספות, עד אז יגובש מנגנון ממשלתי שיחליף את שירותי הבנקים הישראליים.
עם זאת, ההחלטה קובעת כי אם הפלסטינים לא יציגו שיפור בכל הקשור למניעת מימון טרור והעברת כספים למשפחות מחבלים, ניתן יהיה להפסיק את השירותים הבנקאיים לרשות הפלסטינית כבר בתום השנה הראשונה.
על-פי דיווח ב"הארץ", בכירים בממשל האמריקאי ובאיחוד האירופי הבטיחו לרשויות בישראל כי הם יעניקו גיבוי להסדר החדש, וכי יעשו מאמצים למנוע תביעות כנגד הבנקים הישראלים - זאת מתוך הנחת העבודה כי אלה הבנקים הפלסטינים שלא עומדים בקריטריונים המקובלים כיום למניעת הלבנת הון ומימון טרור.