אופציות בינאריות / צילום: shutterstock
רשות ניירות ערך גמרה אומר - ובצדק - להילחם בתופעה של האופציות הבינאריות המשווקות ונמכרות על-ידי חברות ישראליות, עד שתיעלם מנוף המסחר בישראל.
בחודש מארס 2016 פרסמה הרשות עמדה נחרצת האוסרת את המסחר באופציות בינאריות בזירות סוחר, בקובעה כי "השירות דומה במהותו למשחק הימורים". אכן, אופציות בינאריות דומות במהותן להימורים. אף על-פי שהן משווקות בכסות של השקעה לגיטימית בניירות ערך - "המשקיעים" בהן מאבדים תוך זמן קצר מאוד את כל סכומי השקעתם.
דיני ניירות ערך הישראלים חלים על הצעת ניירות ערך לציבור בישראל בלבד, ולא על הצעות המופנות לציבור בחו"ל, ולפיכך מוגבלת סמכותה של הרשות לפעול כנגד הצעתן ומכירתן של האופציות הבינאריות לציבור בישראל בלבד. לכן גופים הפועלים מישראל ממשיכים לשווק ולמכור את האופציות הבינאריות לציבור בחו"ל, בלא שלרשות סמכות לפעול כלפיהם, למגינת-ליבה.
בכנס של רשות ניירות ערך שהתקיים בחודש דצמבר 2016, אמר יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, כי הרשות פועלת להשלמת נוסח הצעה לתיקון לחוק ניירות ערך, שיוגש בשבועות הקרובים לכנסת, ואשר יאסור על הצעתן ומכירתן של אופציות בינאריות על-ידי חברות ישראליות לציבור בחו"ל, ויסמיך את הרשות לאכוף ולפעול נגד אותם גורמים.
אין ספק כי צעד זה, אם יאומץ ויקבל ביטוי בחוק, יש בו כדי להביא למיגור של פעילות שיווק האופציות הבינאריות מישראל לציבור בחו"ל. עם זאת, חשוב להציג גם את השאלות והסוגיות המורכבות שהוא מעלה, אותן יש לשקול בטרם נקיטתו.
הרחבת סמכות הרשות, למנוע שיווקן של אופציות בינאריות מישראל באופן אוניברסלי, מהווה חריג לעיקרון התחולה הטריטוריאלית, לפיו דיני ניירות ערך של כל מדינה נועדו להגן על ציבור המשקיעים הנמצאים בה. כך יחול הדין הישראלי על כל הצעה המופנית לציבור בישראל, אף אם החברה המציעה היא אמריקאית, אך לא יחול על הצעה של חברה ישראלית לציבור אמריקאי.
במקרה האחרון יחולו דיני ניירות ערך האמריקאים, והסמכות בעניין זה תהיה נתונה לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC).
עתה נראה כי הרשות מבקשת לחרוג מעיקרון זה - ולאסור שיווקן של אופציות בינאריות מישראל לציבור בחו"ל באשר הוא.
גישה זו, אם תאומץ על-ידי המחוקק, תמנע מן המדינות האחרות לשקול באופן עצמאי את הלגיטימיות של המסחר באופציות בינאריות בתחומן. כך עשוי להיווצר מצב אבסורדי, לפיו חברות מישראל תפרנה את החוק, על אף ששיווקו אופציות בינאריות במדינות שלא אסרו או אף התירו בזאת מפורש בתחומן.
מדובר בסוגיה קשה ומורכבת, אשר צריכה להיבחן ולהיקבע על-ידי כל מדינה בהתאם למדיניות ולנורמות ההגנה שהיא מבקשת להחיל לגבי ציבור המשקיעים בתחומה. אף אם נראה באופציות בינאריות הימור, הרי יש מדינות המתירות קיום הימורים בתחומן. משאלו פני הדברים, האם לא רצוי שכל מחוקק ישקול ויחליט בעצמו על הלגיטימיות של המסחר באופציות הבינאריות והכללים שיחולו בתחומו על פעילות זו?
כך או כך, נראה כי קיימות דרכים אחרות, פחות דרסטיות, להילחם בתופעה של שיווק אופציות בינאריות מישראל לציבור בחו"ל. אחת מהן היא לאסור שיווקן למדינות בהן אסר המחוקק על מסחר בהן. בדרך זו תתאים עצמה ישראל לנורמות במדינות האחרות ולא תכפה נורמות שלה עליהן.
לסיכום, על המחוקק הישראלי לשקול, בטרם תיקון החוק, האם איסור אוניברסלי על שיווק אופציות בינאריות חו"ל הוא הצעד המתאים למיגורה (הרצוי) של התופעה - או שניתן לנקוט בצעדים מתונים יותר, אשר אינם כרוכים בפגיעה בסמכותם של רשויות ומחוקקים במדינות זרות להחליט באופן עצמאי בשאלה האם יש להגן על ציבור המשקיעים בהן מפני המסחר באופציות בינאריות, אם לאו, ואיך לעשות זאת.
■ עו"ד איתן שמואלי הוא מנהל מחלקת שוק ההון ושותף במשרד איתן מהולל & שדות. אלון ענוה הוא עורך דין במחלקה.