גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הגאות בהשקעות סיניות בקרנות הון סיכון ישראליות לא תחזור"

האם ההחלטה של ממשלת סין לצמצם את הוצאת הכסף מהמדינה תפגע בהשקעות בהיי-טק הישראלי? ■ בכירים בתחום אינם תמימי דעים

חדר מסחר בשנחאי / צילום: רויטרס
חדר מסחר בשנחאי / צילום: רויטרס

שלטונות סין מנסים להתמודד עם יציאת ההון מהמדינה על ידי הטלת מגבלות על השקעות של חברות סיניות ברחבי העולם. החשש מפני האטה או עצירה מוחלטת של השקעות סיניות בחברות ישראליות תורגם שלשום (א') לירידות שערים חדות בקרב מניות של חברות ציבוריות אשר ניסו לקבל השקעה מגורמים סיניים.

גופים סיניים שונים מגלים בשנים האחרונות עניין גובר בתעשיית ההיי-טק המקומית. בעבר פורסם כי עליבאבא ובאידו שוקלות להקים מרכזי פיתוח בישראל ובמקביל ביצעו גופים סיניים השקעות ישירות ועקיפות בקרנות הון סיכון שמשקיעות בישראל ובמקרים מסוימים גם בסטארט-אפים. במקרים רבים, ההשקעות בוצעו בשוויים גבוהים יחסית וגם בחברות אשר לא מצאו הון אחר, וכך "הצילו" ההשקעות הללו את החברות, בעיקר בתקופות רזות יותר מבחינת זרימת הון מארה"ב.

ההשקעות הסיניות בשנים האחרונות מוערכות ביותר מחצי מיליארד דולר והכבדה רגולטורית בסין עלולה להשפיע על האקו סיסטם המקומי.

האם ההחלטה הסינית תפגע בסטארט-אפ ניישן?

ראשית, חשוב להבין מה קבעה ממשלת סין. לפי סוכנויות הידיעות, רשויות הפיקוח בסין פועלות נגד העברת המטבע הסיני על ידי בנקים לחו"ל, ותוקפות כך את אחת הפרצות הבודדות שנשארו במשטר הפיקוח החדש על ההון במדינה.

גורמים שקיבלו תדרוך על החוקים שנכנסו לתוקף החודש מסבירים כי בנקים בשנחאי חייבים כעת "לייבא" 100 יואן מול כל 100 יואן שהם מאפשרים ללקוח להעביר לחו"ל, כדי להבטיח שלא תהיה יציאה נטו לחו"ל של המטבע הסיני. עד כה הותר לבנקים בשנחאי להעביר לחו"ל 160 יואן מול כל החזרה של 100 יואן לסין.

ההגבלות החדשות מרחיקות לכת עוד יותר: בבייג'ין חייבים הבנקים להחזיר מחו"ל 100 יואן נגד כל 80 יואן שהם מעבירים לחו"ל, כדי להבטיח זרימה נטו של המטבע לסין.

הרשויות בסין חוששות מהפיחות המהיר יחסית של היואן מול הדולר, שהן מאיטות על ידי מכירת יתרות מט"ח של סין. כדי לשמר את מצבור המט"ח של סין, שהסתכם בסוף 2016 במעט מעל 3 טריליון דולר, הבנק המרכזי והמנהל הממשלתי למט"ח יישמו שורה של אמצעי פיקוח על ההון בחודשים האחרונים

העברת יואן לחו"ל, כדי להמיר אותו למטבעות אחרים, הייתה דרך לעקוף את אמצעי הפיקוח החדשים על ההון. העברות כאלו עלו גם בקנה אחד עם שאיפתה של בייג'ין לקדם את היואן כמטבע בינלאומי, על ידי עידוד חברות להשתמש בו בעסקאות סחר. לפי חברת המחקר NSBO, יציאת היואן נטו מסין עלתה על 265 מיליארד יואן (38.5 מיליארד דולר) בספטמבר, אך צנחה מאז.

"קראנו לכסף, והוא בא"

איך כל זה ישפיע על תעשיית ההון סיכון הישראלית? גורמים שעובדים מול סין מתעקשים לשדר עסקים כרגיל. "אחת הקרנות המשמעותיות שלנו מבוססת על השקעות של גורמים סיניים. לפני כמה שבועות, אחרי שהתקנה כבר תוקנה, קראנו לכסף שלנו והוא בא", אומר אדוארד קוקרמן, המנהל את בית ההשקעות קוקרמן המנהל את קרנות קטליסט. "חלק מן הכסף הגיע מהונג קונג, כך שהוא כבר היה בדולרים ואינו כפוף לחוקים הללו, אולם חלק מן הכסף היה ביואן, ובכל זאת הקרנות הגדולות הצליחו להוציא אותו מן המדינה". קוקרמן מסביר כי החקיקה נועדה למנוע בריחה של הון שמיועד להשקעות ספקולטיביות, אולם המדינה דווקא מעוניינת בהשקעות טכנולוגיות המקדמות את החדשנות במדינה, ולכן תאפשר השקעות כאלה.

"חזרתי מכנס דאבוס שבו השתתפה משלחת סינית גדולה, ומפאנל שעסק בנושא זה, הבנתי כי ההשקעות האסטרטגיות הסיניות דווקא יקבלו יותר תמיכה ויתרחבו. בטווח הארוך והבינוני לא תהיה לדעתי השפעה לחקיקה על ההיי-טק הישראלי. בטווח הקצר, שינוי רגולציה עוצר הכל".

כך מעריך גם צביקה שלגו מקבוצת PTL, המקדמת עסקים ישראליים בסין: "תוכנית החומש שפורסמה במרץ האחרון מעמידה את רמת ההשקעות בטכנולוגיות חדשניות על אותה רמה כבעבר - 10%. נכון, ישנה התנגשות עם התקנה לעצירת זרימת המטבע החוצה, ובאמת נתקלנו בשתי חברות שלא הצליחו להעביר לאחרונה כסף החוצה מסין, אך עזרנו להן להתגבר על כך, בתיאום עם הממשלה. ישנה האטה מסוימת של ההשקעות, עד שהעניינים יכנסו לשגרה".

שלגו מציין כי הממשלה הסינית מודעת לכך שכסף רב הוצא מן המדינה כשההשקעות הן תירוץ, ואינן באמת אסטרטגיות. "זה לא נורא אם יהיה כעת סינון וייחתמו רק השקעות אסטרטגיות באמת. כמו כן, אם חברה ישראלית רוצה לפעול היום בסין באמצעות מיזם משותף, יש שם יותר הון זמין מאי פעם". שלגו מציין כי כדי להתגבר על אי הנוחות הזמנית, מספר חברות הסבו את הסכמי ההשקעה שלהם להסכמי שירותים, "עד שהכסף הגדול ישתחרר". כלומר, ניתן למצוא את הפתרונות לבעיה.

גם ד"ר ניסים דרוויש, שותף מנהל בקרן אורבימד ישראל שעובדת מול משקיעים סיניים, מאמין כי ניתן יהיה לעקוף את התקנות, ומדובר רק בהאטה זמנית, כאשר בטווח הביניים למשקיעים הסיניים הרציניים ישנן עתודות הון זמינות גם מחוץ לסין.

לעומת זאת, גורם נוסף בשוק שפעיל בסין ואשר עמד לחתום על עסקה מול סין וזו נעצרה, אמר היום ל"גלובס": "אפילו הסינים עצמם לא באמת יודעים מה יהיה. הממשלה שם קשוחה ולעקוף חקיקה זה לא עניין של מה בכך. להערכתי, חייבים להתנהל מתוך הנחה כי שטף ההון מסין לישראל נגמר ולחפש מקורות אחרים".

לדברי אליעזר מנור, מוותיקי ההיי-טק הישראלי, ההחלטה של ממשלת סין מהותית אך "קשה לי להאמין שהיא תחזיק מעמד הרבה זמן. בטווח הקצר, היא ללא ספק משמעותית, מכיוון שהיא מתמקדת בהשקעות של קרנות הון סיכון וקרנות השקעה סיניות מחוץ לסין, וזה אומר בין היתר ישראל. לגבי ההשפעה בטווח הארוך יותר, מוקדם לשפוט".

מנור נמנה על מייסדי תעשיית ההון סיכון בישראל. הוא עמד מאחורי הקמת קרן מופת שהייתה קרן ההון סיכון הראשונה בישראל, והיה בין מקימי ה-IVA, גוף שחיבר את כל קרנות ההון סיכון המקומיות לגוף אחד. כעת הוא מתפקד כנשיא ומייסד סימבה-צ'יינה, חברה בבעלות משותפת של ישראלים וסינים שמסייעת למשקיעים סינים, פרטיים וממשלתיים כאחד, להשקיע בהיי-טק הישראלי.

בכיר אחר בהון סיכון הישראלי לא מהתרגש מהמהלך של הממשל הסיני. "ראשית, מדובר בתהליך שהחל כבר לפני שנה. הרצון של סין להשקיע בחדשנות היה חלק מתוכנית החומש שלה להפוך את סין מכלכלה יצרנית לכלכלה מבוססת חדשנות. אבל אחרי המפולת בבורסה הסינית, חל שינוי, ונוצרו הגבלות על הוצאת דולרים מסין. כמו כן, סין שמה לב שכל אותן השקעות של קרנות הון סיכון ושל קרנות השקעה לא תורמות לכלכלה הסינית, כלומר לא מחזירות משהו. הכסף המשיך לצאת מסין במהלך השנה האחרונה, וזאת להבדיל ממה שקורה עכשיו כי כעת לממשל הסיני חשוב שההשקעות יהיו כאלו שמקדמות את סין.

לדבריו, "חגיגת ההשקעות מסין הייתה זמנית מלכתחילה. הגאות בהשקעות סיניות בקרנות הון סיכון ישראליות לא תחזור על עצמה. עם זאת, כן נראה המשך של השקעות בחברות ישראליות שמשרתות את סין, דוגמת חקלאות, תשתיות וכדומה. לא חסר כסף סיני, חסר דולרים, והשאלה היא רק כיצד הוא יגיע לישראל, בקו ישר או דרך Joint Venture. ההשקעות הסיניות בישראל ימשיכו, רק השיח פשוט השתנה קצת. ישראל היא עדיין אסטרטגית לסין".

בן וויס, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון הסינית CEIIF שבאחרונה גייסה 32.2 מיליון דולר להשקעה בחברות טק ישראליות אומר: "ברור שהרגולציה החדשה תשפיע על כל השווקים הבינלאומיים שתלויים בהשקעות מסין, כולל תעשיית ההון סיכון והטק הישראליות. אם אכן זה יגרום לירידה בהשקעות סיניות בחברות טק ישראליות בשנה זו, המשקיעים הסינים עלולים להיות סלקטיביים בבואם לבחור יעדי השקעה. בצד החיוב, התיירות העסקית מסין לישראל לא תיפגע אך בצד השלילה, קרנות הון סיכון ישראליות ויזמים ישראלים צריכים להיות מוכנים לתהליכי השקעה ארוכים יותר מצד משקיעים סינים, כלומר להמתין הרבה יותר זמן עד שעסקה מאושרת ונסגרת. ייתכן שניתן יהיה לבצע השקעות דרך חברות בת סיניות או JV, אבל זה חשוב לחפש אחר יעוץ בסוגיות מס ומשפט כדי לוודא שדרכי השקעה כאלו עומדות בכללי הרגולציה החדשה".

חברת wuxi, חברה סינית בתחום הביומד שמשקיעה בין השאר בישראל מסרה כי מאז תחילת 2017 קשה להשיג הסכמה של ממשלת סין לגבי השקעות מחוץ לסין.

עוד כתבות

רובע 3, תל אביב / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תוכנית המריבה של ת"א: המחירים לא עלו, 300 עררים הוגשו, אבל העירייה ממשיכה לדרוש היטלי השבחה

למעלה מ-300 עררים הוגשו עד היום על היטלי ההשבחה שנשלחו למוכרי דירות ברובעים 3 ו-4 בת"א, רובם המכריע אופסו או הונמכו משמעותית ● השמאי המכריע משה נדם: "מבחן השוק מלמד כי קונה סביר אינו משלם יותר עבור דירה הכלולה בתוכנית הרובע"

שוחד / צילום: שאטרסטוק

כתב אישום נגד אב ובנו שחשודים במתן שוחד לבכירים בתע"א

על פי החשד, שלום אחרק ובנו עומר להט נתנו שוחד לבכירים בתע"א בתמורה לקידום זכייתם במכרזים ● לפי כתב האישום, השניים נתנו לראש תחום רכש וקבלנות משנה במל"מ שוחד בסך כמאה אלף שקל במזומן, וכן הציעו אחוזים מכל הזמנת עבודה שתועבר לחברה ● עובדי התע"א דיווחו על הצעות השוחד למשטרה

בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר

בהמשך להחלטת ועדת ההיתרים, היועמ"ש מורה לנתניהו להחזיר 300 אלף דולר שקיבל ממיליקובסקי

(עדכון) ● ועדת ההיתרים של מבקר המדינה דחתה היום באופן סופי את בקשת רה"מ לקבל סיוע במימון הוצאותיו המשפטיות בתיקים 1000, 2000 ו-4000 מאנשי עסקים זרים  - ולכן נתניהו צריך להחזיר את הכספים שקיבל מבן דודו ● ההחלטה התקבלה לאחר שנתניהו לא מילא אחר בקשת הוועדה להעביר לידיה פרטים מלאים על נכסיו והונו

שי ניצן / צילום: איל יצהר

מרים פיירברג ושי ברס לא לבד: כך נוקטת הפרקליטות סחבת שפוגעת באזרחים ומערערת את אמון הציבור

אחרי שנים של סיפורים, עלבונות, רמיזות והאשמות, הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק נגד ראשת עיריית נתניה, מנהלי נתיבי ישראל, הרופאים הבכירים באיכילוב, ראש עיריית קריית מוצקין ועוד ועוד ● סחבת ועינוי דין זה הסיפור - ועל זה אחראית רק הפרקליטות ● פרשנות

משה כחלון ורוני חזקיהו / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בפעם ה-15: לאן הולכים מכאן?

ברקע הגירעון התופח וחרף התנגדותם של השרים גלעד ארדן וחיים כץ, הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי נוסף - כ–1.2 מיליארד שקל - שיפגע בכל משרדי הממשלה ● נגיד בנק ישראל טוען שלממשלה הבאה לא יהיה מנוס מהעלאת מסים והטלת גזירות על הציבור ● האם אנחנו במשבר עמוק או בעוד ירידה קלה בדרך לעלייה?● שתי דעות

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: שלומי יוסף

ליברמן: נתניהו מכשיר ממשלה צרה בתמיכת ערבים מבחוץ

יו"ר ישראל ביתנו אמר היום בישיבת סיעת מפלגות כי "נתניהו נוהר לכיוון המפלגות הערביות, וזה יעלה למשלם המסים הרבה מאוד כסף" ● ליברמן התייחס למאמרי הדעה של נתן אשל שקראו לשיתוף-פעולה בין הימין והציבור הערבי, ואמר: "מאמרים אלה לא יכולים להתפרסם ללא ידיעת ראש הממשלה"

אמיר כבירי ומני ויצמן/ צילום: רפי דלויה

תביעה נגד הבעלים של הפועל ת"א לשעבר: "לא החזירו חובות במיזם בת ים של הקבוצה"

בתביעה של 16 מיליון שקל נטען כי אמיר כבירי שימש כ"איש-קש" של מני ויצמן, וכי מדובר בדפוס שיטתי של התחמקות מתשלום חובות ● "הגיעה העת להסיר את המסכה מעל פניו של 'הטייקון' ויצמן ולחשוף כי מדובר באדם המציג עצמו כאיש עסקים מכובד – אולם בפועל הוא אינו עומד בהתחייבויותיו"

טביעות אצבע, מאגר ביומטרי / צילום: שאטרסטוק

שני אירועי אבטחה בשנתיים: חומרים חדשים נחשפים בעתירה נגד המאגר הביומטרי

שני האירועים התרחשו ב-2017 ו-2018, ונחשפו לראשונה במסמכים שהגישה המדינה לתנועה לזכויות דיגיטליות במהלך דיון בבג"ץ ● רשות האוכלוסין: "מדובר באירועים תפעוליים שאינם נוגעים לאבטחת המאגר הביומטרי עצמו או לחשש מפני דליפת מידע מהמאגר הביומטרי"

מתנגדים לפתיחת מרלו"ג של אמזון בארה"ב / צילום: SHANNON STAPLETON, רויטרס

התושבים מתנגדים: מרלו"ג? לא בחצר האחורית שלי

מרכזים לוגיסטיים נחשבים לסחורה חמה בענף הנדל"ן כי הם משתלמים למשקיעים, לעסקים, לצרכנים ולרשויות המקומיות ● אלא שלאחרונה קמה להם התנגדות, בארץ ובעולם, מצד תושבים שלא רוצים אותם קרוב לבית שלהם, מחשש שייצרו רעש רב ועומס בכבישים

מוצרי הנייר של חברת שניב / צילום: מצגת החברה,

שניב תרשום רווח הון של כ-10 מיליון שקל ממכירת נדל"ן

יצרנית מוצרי הנייר חתמה על הסכם למכירת מחסן ההפצה שלה באופקים, המשמש גם כמשרדי ההנהלה, תמורת כ-18.5 מיליון שקל ● החברה מקימה באופקים מבנה חדש בשטח של כ-12 אלף מ"ר אליו תועבר פעילות הייצור, האחסנה וההפצה, בהשקעה מוערכת של כ-60 מיליון שקל

ראש עיריית  ת"א, רון חולדאי / צילום: איל יצהר, גלובס

"אחד מכל שלושה תיירים בת"א לן בדירה. אם לא נטפל בשוק הפרוץ הזה, זה יפגע בנו"

עיריית ת"א השיקה תוכנית-אב לתיירות, שעיקריה הם פיתוח של אתרי התיירות ופריסתם על חלקים נרחבים יותר בעיר ● חולדאי: "ת"א רחוקה מהתופעות השליליות של תיירות בעולם, אבל צריך להתייחס לאתגרים כמו יציאה של דירות משוק השכירות לטובת תיירים, לצד מחסור בחדרי לינה"

עסקה עסקאות ידיים מיזוג לחיצת ידיים חתימת חוזה / צלם: פוטוס טו גו

חברת MTI רוכשת 50% מחברה אוסטרלית בכ-2 מיליון שקל

החברה הנרכשת היא המפיצה באוסטרליה של החברה הבת של MTI, העוסקת בפתרונות בתחום בקרת המים

עסקה / צילום: Shutterstock

מגה אור של צחי נחמיאס מכרה מרכז לוגיסטי לרמי אונגר

אונגר ירכוש את המכרז ב-470 מיליון שקל ● המכירה צפויה להניב למגה אור רווח של 116 מיליון שקל לאחר מס ותזרים מזומנים חופשי בהיקף של כ-410 מיליון שקל ● בווליו בייס טוענים שהעסקה "מדהימה" וכי זו "התשואה הנמוכה ביותר אי פעם שבה מימשה חברה ציבורית בישראל נכס מניב

אליעזר פישמן/  צילום: אלון רון

כך "הציל" אליעזר פישמן את עצמו ואת הום סנטר מקריסה על חשבון הנושים

בקשה של הנאמן לנכסי פישמן חושפת טענה, שלפיה איש העסקים ובנו יצרו מארג הסכמים פיקטיביים שבמסגרתם הוזרמו 75 מיליון שקל להום סנטר מחברת ההחזקות של פישמן באופן שפגע בנושיה ● מנהל הכספים והחשב חשפו בחקירה את השיטה ● הום סנטר: "הבקשה חסרת בסיס"

Libra המטבע הדיגיטלי של פייסבוק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

פייסבוק יכולה לעזור לשיקום האמון בבלוקצ'יין

ליברה, המטבע הדיגיטלי של פייסבוק, מבטיח לשנות את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו ● ההבטחה לא חדשה, אבל כשענקיות הטכנולוגיה הן אלו שרוצות לממש אותה מדובר בעידן בוגר יותר לתחום הבלוקצ'יין ● מה עושות בתחום החברות הגדולות, ולמה כדאי להיחשף אליו דווקא דרך הקטנות

חגיגות הניצחון של תומכי אקרם איממוגלו באיסטנבול / צילום: Kemal Aslan, רויטרס

סימני דמוקרטיה בטורקיה: מה אפשר ללמוד מהתבוסה של ארדואן באיסטנבול

אקרם איממוגלו, ממפלגת האופוזיציה (CHP), זכה אתמול בראשות העיר הגדולה והחשובה במדינה ● המכה הפוליטית באיסטנבול היא איתות אזהרה לארדואן שעליו לרסן את שלטונו הסמכותני, אבל הוא מעולם לא לקח בקלות תבוסות פוליטיות או אחרות ● הלירה הטורקית מזנקת בכ-1% מול הדולר ● פרשנות

ארנון בר–דוד/ צילום: תמר מצפי

יו"ר ההסתדרות לרה"מ: המעורבות שלך נחוצה למניעת סגירת שדה דב

יו"ר ההסתדרות שלח מכתב דחוף לראש הממשלה במטרה לעצור את סגירת שדה דב, שאמורה להתבצע שבוע הבא ● "שעת האפס שקרבה מאמתת אותנו עם ההשלכות ההרסניות שעשויות להיות למהלך"

בינה מלאכותית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

עולם בלי קניין רוחני? הבינה המלאכותית משנה את עולם היזמות

הקושי להתחקות אחר תהליך הפיתוח שנעשה על-ידי מערכות בינה מלאכותית מזעזע את עולם הקניין הרוחני, ועשוי בסופו של דבר להוביל לחיזוק של ענקיות הטכנולוגיה ● "בעולם התוכנה יודעים מי ישב וכתב את הקוד, כאן לא", אומר עו"ד אסא קלינג, לשעבר ראש רשות הפטנטים

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque

איראן: מתקפת הסייבר האמריקאית נכשלה

האיראנים מגיבים לסנקציות של טראמפ ● טראמפ מגביר את הלחץ על הרפובליקה האיסלאמית במטרה לפתוח בשיחות חדשות על תכנית הגרעין שלה

חייל צה"ל נושא טיל "ספייק" נגד טנקים מתוצרת רפאל / צילום: רפאל

עסקה של 40 מיליון אירו לחברה בת של רפאל: תמכור טילים לאסטוניה

אירו-ספייק תספק טילים נגד טנקים שפותחו על ידי רפאל ● המשלוח הראשון יסופק לצבא האסטוני בתחילת 2020 ● בתוך כך, ברפאל ממתינים להכרעה שאמורה להתקבל בהודו בנוגע לביצוע עסקה בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר