נתונים רשמיים של פיפ"א מראים שישנם 300 אלף מועדונים וכ-265 מיליון שחקנים בעולם העוסקים בכדורגל, ובכל זאת רובם אינם מממשים את הפוטנציאל הטמון בהם למקסימום, זאת בעיקר בשל חוסר היכולת של מועדונים לבצע אינטגרציה בין כלל האלמנטים המרכיבים את השחקן.
כיום, מועדוני כדורגל נעזרים במגוון אמצעים טכנולוגיים יקרים שאוספים נתונים על שחקניהם, כגון GPS, צילום וניתוחי וידאו, כאשר לכל אחת מהמערכות נדרש איש מקצוע ולמידה מחדש של ממשק ההפעלה.
סטארט-אפ ישראלי בשם "בי טאלנט" מספק פלטפורמה אחת המרכזת ומנתחת את כלל האלמנטים המקצועיים בספורטאי, גם לקבוצות שאין בידיהן האמצעים להשתמש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות.
"בי טאלנט" היא פלטפורמה לומדת, קלה לשימוש, המנהלת את כל הצד המקצועי במועדון ומציעה לשחקני מחלקות הנוער באופן אוטומטי תרגילים לשיפור ביחס לגילם ולתפקידם במגרש. החברה - בשיתוף מומחים בעלי שם עולמי כגון פרופ' גרשון טננבאום מאוניברסיטת פלורידה וד"ר לאל גרשגורן ממכללת וינגייט - זיהתה את חמשת האלמנטים המרכזיים המרכיבים את הספורטאי: נתוניו הגנטיים המולדים, יכולותיו הטכניות, המנטליות, הפיזיולוגיות והתנהלותו הספורטיבית.
במקביל, המערכת הוזנה מראש בנורמות של ביצועי שחקנים מרחבי העולם במגוון פרמטרים נמדדים, בהתאם לגיל השחקנים ולתפקידם במשחק. כך, מקבלי ההחלטות במועדון מקבלים שליטה מלאה בכלל האספקטים המקצועיים, מגדילים את סיכויי שחקניהם להגיע לקבוצת הבוגרים ויכולים לדעת לאיזו ליגה בעולם מתאים השחקן לשחק.
בפחות משנה הגיעה החברה לסיום מוצר ראשוני בשפה העברית בענף הכדורגל, ובקרוב תחל בפיילוט עם ההתאחדות לכדורגל בישראל וקבוצת הכדורגל הפועל באר-שבע, אלופת המדינה.
בנוסף, לחברה יש שיתוף-פעולה אסטרטגי עם חברת "קטאפולט ספורט" האוסטרלית, חברת הציוד הלביש הגדולה בעולם.
בחברה מצפים לעלייה של כ-15%-30% בקידום שחקנים מקבוצות הנוער לבוגרים, כאשר השירות עצמו עולה למועדון כמה עשרות שקלים לשחקן בחודש בלבד.
עד כה הושקעו בחברה כ-60 אלף דולר מחברים ומשפחה, וכעת החברה מגייסת כמיליון דולר בעיקר ממשקיעים פרטיים אוהבי ספורט לצורך פיתוח הגרסה המלאה בכמה שפות וחדירה לשוק האירופי, האמריקאי והסיני.