יותר עובדים זוטרים שולחים יד לקופת החברה ומועלים בכספים; אולם "המועלים הקלאסיים" הם עדיין מנהלי חשבונות, רואי החשבון ויועצי מס של חברות. אנשי המקצוע האמונים על שמירת הקופה ואחראים על ניהול הכספים בחברה, הם גם בעלי ההזדמנויות המרובות והפיתוי הגבוה יותר למעול. עוד מאפיין למועלים - מרביתם גברים בעשור החמישי לחייהם.
כך עולה מ"סקר המעילות" לשנת 2016, שביצעה פירמת הביקורת החקירתית אלקלעי-מונרוב. הסקר בוחן את היקף תופעת המעילות ואת המגמות בתחום בקרב החברות הפועלות בישראל.
עוד עולה מן הסקר, כי חלה עלייה משמעותית במספר המעילות המתבצעות בגלל הסתבכות של המועל בהלוואות מהשוק האפור. עם זאת, המניע המרכזי שהתגלה במרבית המעילות שנחשפו, היה ונותר "בצע כסף".
במסגרת הסקר נותחו מדגמית 103 מקרי מעילה שאירעו בשנים 2015-2016 מול 103 מעילות שהתרחשו בשנים 2013-2014. הגופים שנבדקו היו חברות ציבוריות, חברות פרטיות גדולות, מלכ"רים וגופים ממשלתיים הקשורים למגזרי פעילות שונים ומגוונים, בהם מסחר, תעשייה, נדל"ן, פיננסים, היי-טק ועוד.
מהסקר עולה, כי חל זינוק במספר המעילות והעבירות שמבצעים עובדים זוטרים, משיעור של 5.8% בשנים 2013-2014 לשיעור של 13.5% בשנים 2015-2016, שהם עלייה של 133%. עוד עולה מהסקר, כי בשנתיים האחרונות חלה קפיצה בשיעור של 17% במספר המעילות שביצעו מנהלי חשבונות, רואי חשבון ו/או יועצי מס, מ-34.9% בשנים 2013-2014 ל-40.7% בשנים 2016-2016.
לדברי המומחה לחקירות של הונאות ומעילות ועבירות צווארון לבן, רו"ח עופר אלקלעי, שותף במשרד אלקלעי-מונרוב שערך את הסקר, "שחיקת מעמד הביניים והתפתחותן של נורמות שליליות הן הגורמים העיקריים לכך שמוצאים יותר ויותר מועלים בדרגים זוטרים. אחת התופעות המעניינות היא, שמצאנו יותר ויותר עובדים שמועלים בסכומים נמוכים יחסית, ושמוכנים לקחת את הסיכון של ללכת לכלא בשביל מעילה של 100 אלף שקל. מדובר בסיכון מטורף, והכול בשביל השלמת משכורת למעשה.
"בנאדם שמסתבך בסכומים גדולים, אומר לעצמו 'אין לי ברירה אלא לגנוב', אבל כשמישהו לוקח סיכון של ללכת לכלא בשביל מעילה קטנה, של 100 אלף שקל, זה אומר דורשני". להערכת רו"ח אלקלעי, הסיבות לנטילת הסיכון הבלתי סביר הזה מגוונות, אך הבסיס הוא שחיקת מעמד הביניים.
יותר מנהלי חשבונות, פחות עורכי דין
רו"ח אלקלעי: "זה מתחיל בהתפתחות של נורמות שליליות, אובדן הבושה, וגם חוסר הרתעה בארגונים, תורמים לתופעה. אבל לטעמי הסיבה העיקרית היא שחיקת מעמד הביניים. כשאתה יכול לקבל כסף קל בהלוואה, וחי במעגל של אשראים, אתה למעשה חי מכסף שאינו שלך, ומעמיק את הבור. כי ההלוואות נושאות ריבית גבוהה. כך, הקושי בגיוס כספים נורמטיביים דוחף יותר אנשים למעגל של פשע".
באשר לעובדה שמנהלי החשבונות "מככבים" לרעה בסקר המעילות, מסביר רו"ח אלקלעי, כי "הם עדיין הגורם המרכזי אשר יכול בארגונים, בעיקר הקטנים, לבצע מעילות, שכן יש לו גישה לאמצעי התשלום וכן יכולת להסתרת המעילה באמצעות פקודות יומן פיקטיביות".
מנגד, חלה ירידה בשיעור של 18% במספר המקרים שבהם היה מעורב עורך דין או יועץ משפטי במעילה, וכן חלה ירידה בשיעור 14% במעורבות של מנהלי הכספים בחברה במעילות. אלקלעי: "הירידה היא תולדה ישירה של חיזוק הבקרות על בעלי תפקידים והמודעות הגוברת לפיקוח הדוק על חשבונות נאמנות, בעקבות שורת מעילות שהתרחשו בשנים האחרונות, שבהן נאמנים שלחו יד לקופה".
"המועל הקלאסי": בן 40-50 שהסתבך
מהי דמותו של "המועל הקלאסי"? בשנים 2015-2016, 56% ממקרי המעילה בוצעו על-ידי גברים, בעוד נשים מעלו רק ב-44% מהמקרים. בעניין זה, התוצאות דומות לסקר הקודם, שנערך בשנים 2013-2014. הפער הקטן יחסית עומד בסתירה להנחת היסוד המגדרית, שלפיה גברים נתפסים כמעורבים יותר בהימורים ובהלוואות מהשוק האפור.
לדברי רו"ח אלקלעי, "ההסבר לאחוז הגבוה של מעילות שביצעו נשים הוא, שנשים רבות משמשות כמנהלות חשבונות, תפקיד המאפשר |לבצע מעילה בקלות יחסית. ההבדל המובהק יותר הוא בסכום: נזק המעילה של גברים גבוה כמעט פי שניים מהנזק הממוצע שגרמו נשים.
עוד עולה מהנתונים שאספו באלקלעי-מונרוב, כי הגיל "המסוכן" ביותר למעילות הוא בין 40 ל-50. וההסבר לפי רו"ח אלקלעי: "בגילים אלו עובדים אוחזים לרוב בתפקידים בכירים יותר, המאפשרים להם גישה לכסף, וכן הם נמצאים בשלב של החיים שבו נוצרות עילות ממשיות לביצוע מעילות, כמו בעיות כלכליות או הסתבכויות עסקיות".
גם באופן חשיפת המעילות חל שינוי בשנים האחרונות: מלשינים פחות על המועלים, אך יש לחברה יותר בקרות שחושפות אותם.
מהסקר עולה, כי בשנתיים האחרונות חלה ירידה של 9% במספר המעילות שנחשפו בעקבות הלשנה או מידע שהחברה קיבלה; וכן חלה ירידה של 11% במספר המעילות שהתגלו במקרה. בשנים 2013-2014, המעילות שהתגלו בעקבות הלשנה ו/או מידע שנמסר, היוו כ-23% מסך המעילות, כאשר בשנים 2015-2016 התגלו כ-21% מסך המעילות בעקבות הלשנה.
בשנת 2013-2014 המעילות שהתגלו במקרה, היוו כ-42% מסך המעילות באותן שנים, לעומת השנים 2015-2016, אז התגלו רק כ-37% מהמעילות במקרה.
מנגד, חלה עלייה של 22% במספר המעילות שהתגלו עקב הפעלת מנגנוני בקרה בחברה, לרבות מעילות שנחשפו בעקבות בדיקות של קציני הציות, מנהלי הסיכונים וכדומה. רו"ח אלקלעי: "היקף המעילות שהתגלו בארץ כתוצאה מפעילות יזומה הולך וגדל. זאת כנראה בעקבות הפנמה של המשק את סיכוני המעילות, וכן הרצון להשקיע יותר אמצעים בבדיקות חכמות לאיתור מוקדם של דגלים אדומים. "הרחבת הרגולציה בתחומי ניהול הסיכונים, ובכלל זה SOX, תורמים אף הם לשיפור הבקרות בארגונים. יחד עם זאת, קיים פער בין העולם המערבי לישראל בכל הנוגע לגילוי מעילות".
- מדוע מתגלה שיעור כה נמוך מהמעילות על-ידי מבקרי הפנים?
רו"ח אלקלעי: "שוק ראיית החשבון נמצא במשבר עמוק - תעריפים נמוכים, תקציבים נמוכים גורמים לירידה באיכות וברמת הביקורת. תעריפי שכר-הטרחה נמצאים בירידה מתמדת, ובחלק מהתיקים משלמים 110 שקל לשעת ביקורת. מדובר בשחיקה המוערכת ב-50%, לעומת 10 שנים לאחור. ירידת התעריפים והתחרות העזה בין המשרדים מביאות להקטנת שעות הביקורת מחד, ולביצוע יותר שעות ביקורת על-ידי מתמחים ופחות על-ידי גורמים מומחים. ההכשרה של המתמחים אינה מספיקה ואינה כוללת ידע מספיק במעילות ובהונאות, בהנהלת חשבונות ובתהליכי עבודה".
נטייה לא לפנות למשטרה
עוד מגמה מעניינת שעולה מהסקר בתחום המעילות, היא הימנעות של חברות שנעקצו והמעילה נחשפה, מפנייה לגורמי האכיפה. ב-86% מהמקרים שחשפו חברות בשנת 2015-2016, לא הוגשה תלונה למשטרה, לעומת 73% בסקר הקודם. לדברי רו"ח אלקלעי, "יש נטייה גורפת בארגונים לא להגיש תלונה למשטרה; ובמרבית המקרים שבהם המעילה הייתה בסכומים נמוכים, החזיר המועל את הכספים, ופוטר בשקט. תופעה זו יוצרת מצב של היעדר הרתעה והחדרת נורמות פסולות בארגון".
מנגד, במעילות בהיקפים גדולים התלונה יותר נפוצה, הן בשל הצורך לקבל שיפוי מחברת הביטוח (כשיש פוליסה), והן מתוך הבנה שאין סיכוי משמעותי להחזרת הכספים לחברה. לדברי רו"ח אלקלעי, התופעה הכללית של מיעוט בהגשת התלונות, נובעת גם מחוסר אמון ברשויות האכיפה. "מנהלים רבים אינם מרוצים מהענישה של עברייני צווארון לבן. גישה סלחנית, עונשים 'על-תנאי' או עבודות שירות, מקטינים את האמון במערכת הצדק, ומהווים גורם מרכזי בשיקול שלא להעביר את הטיפול למשטרה".
לצד "התרומה" של החברות להמשך המעילות, בכך שאינן מדווחות עליהן למשטרה, אין די הרתעה בתחום. אלקלעי: "חוסר הרתעה מצד המשטרה ומערכת בתי המשפט בכל הנוגע לאי-סדרים בארגונים, לצד העדפת ארגונים לא לדווח על מעילות, מביאים לכך שעובדים עוברים ממקום למקום, ומבצעים שוב מעילות, או שיש עובדים נוספים שמצטרפים למעגל המעילות, כתוצאה מהיעדר הרתעה".
אלקלעי מציין, כי "למרות הנזקים שנגרמים לארגונים מהמעילות, רוב הארגונים הקטנים והבינוניים לא משקיעים מספיק במניעת סיכון זה. זאת, או מחוסר רצון להשקיע כסף בסיכון שלא ברור אם יפגע בהם, או בגלל היעדר ניסיון ומודעות לדרך לצמצום מעילות בחברה".
מבצע כסף ועד הסתבכות בשוק האפור
הסיבות לביצוע מעילות על-ידי עובדים הן מגוונות. שיכרון כוח, פיתוי, בצע כסף וגם הסתבכויות כלכליות - הם גורמים מרכזיים המניעים את המועלים לשלוח יד אל הקופה של הארגון שבו הם עובדים.
השוק האפור נחשב בעבר למסדרון האפל של הכלכלה, שרשויות האכיפה לא הצליחו להאיר. בין כתליו של מסדרון זה מבוצעות לא מעט עבירות חמורות, ובהן עבירות מס והלבנת הון, עבירות אלימות, איומים ועוד. לווים רבים שנקלעים אליו, נדרשים להמציא כספים יש מאין.
באחרונה נחשפו מספר פרשיות המעידות על שינוי מגמה והגברת האכיפה בשטח האפור של השוק האפור. בין היתר, הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום חמור, החושף את מאחורי הקלעים של עולם ההלוואות בשוק האפור. זאת, בטענה לביצוע שלל עבירות סחיטה, הצתה, איומים, וכן עבירות מס, הלבנת הון ועבירות נוספות, במסגרת הפעלת עסק למתן הלוואות וניכיון צ'קים בשוק האפור.
כתב האישום מגולל את סיפורם של לווים בשוק האפור, אשר נקלעו לקשיים כלכליים ופנו לנתיב זה. הלוואותיהם הלכו ותפחו במאות אחוזים, ומשלא עמדו בהחזרים הם חוו מסעות של הפחדה ואיומים ("נשבור לך את הרגליים", "אתה תלך לבית-חולים", "הכסף ישולם לחדר-מיון"), וכן אלימות פיזית קשה.
מהסקר עולה, שחלק גדול מהלווים שנקלעו למלתעות השוק האפור, בחרו בשנתיים האחרונות בדרך של מעילה בכספים כדי להציל את עורם. בשנים 2015-2016 חלה עלייה של 36% במספר המעילות שבוצעו על רקע הסתבכויות עם השוק האפור.
לדברי רו"ח עופר אלקלעי, "ההרעה שחלה במצב הפיננסי במשק העמידה עובדים רבים במצב של אין ברירה לכאורה. בשלב ראשון, הם פונים לאפיקי הלוואה סולידיים, ולאחר שאלו מוצו הם נאלצים לפנות לשוק האפור. הפער המשמעותי והמתמשך בין הכנסות התא המשפחתי להוצאותיו, מביא לחוסר יכולת לעמוד בתנאי ההלוואה שניטלה מהשוק האפור, ולהפעלת מנגנון לחצים אלים שמוביל למעילה: בחקירות רבות הציגו העובדים מסרונים מגורמים בשוק האפור, שבהם מאיימים על חיי העובד ומשפחתו".
אולם המניע המרכזי לביצוע המעילות נותר עדיין בצע כסף. זו הסיבה לכ-50% מהמעילות שבוצעו בשנתיים האחרונות.
גם צרות כלכליות "רגילות", ללא קשר לשוק אפור, מהוות גורם מניע למעילות. על-פי נתוני הסקר, 15.5% מסך המעילות שבוצעו בשנתיים האחרונות בוצעו מבעיות אלה; 8.7% מהמעילות נעשו בשל חובות הימורים (צניחה של 25% לעומת השנים 2013-2014), ועוד כ-2% מהן נעברו בעקבות הסתבכות על רקע סמים (צניחה ניכרת של 30% לעומת 2013-2014).
