קסטרו / צילום: איל יצהר
הכנסות בדוחות הכספיים נרשמות רק כשהן עוברות את המבחנים החשבונאיים, ועל רגל אחת: מכירים בהכנסות בעסקאות שבהן המוצר/שירות עבר ללקוח (והוא אישר שהמוצר עונה על דרישותיו), וכן שיש סבירות שהלקוח יישלם.
התנאים האלה מתבקשים - אם הלקוח לא מרוצה מהמוצר, אז אין בעצם עסקה; ואם הלקוח צפוי לא לשלם, אז בטח ובטח שאין כאן הליך של מכירה אמיתית.
בהתקיים התנאים הללו, החברה מכירה בהכנסה, בהתאם למצבים ותנאים שונים שתלויים בסוג החברה ובענף בו היא פועלת. ההכנסה הזו נרשמת בדוח הרווח והפסד, כשלעסקה יש גם השלכה על המאזן - אם התשלום נעשה במזומן, אזי יתרת המזומנים של החברה עולה; אם העסקה באשראי (כרטיס אשראי, צ'ק ועוד), נרשם חוב לקוח.
ולהמחשה - אם קנינו חולצה במזומן ב-100 שקל, החברה תרשום הכנסה של 100 שקל, וכן יתרת המזומנים שלה תעלה ב-100 שקל. אם קנינו באשראי, אז תירשם ההכנסה ויירשם גידול של 100 שקל ביתרת הלקוחות. בהתאמה, יש גם שינוי שנובע ממכירת הסחורה - המלאי יורד בערך הסחורה, ונרשמת עלות מכר.
כלומר, עסקת המכירה אמנם הושלמה, אבל מול ההכנסה הזו לחברה יש גם עלות שמתבטאת במלאי, וצריך לרשום זאת. זה נעשה כך - נניח שעלות החולצה היא 70 שקל (וזה ערכה במלאי), אז בהתאמה המלאי יירד ב-70 שקל, ותירשם במאזן עלות מכר של 70 שקל; ובנטו - הרווח מהחולצה הוא 30 שקל (מכירה/הכנסה של 100 שקל בניכוי עלות מכר של 70 שקל).
אבל יש גם עסקאות שלא מתבטאות בדוח הרווח והפסד. אם חברה משווקת כרטיס מועדון שמגלם הטבות, ושמקובל לתת במסגרתו תמריץ לחברי המועדון בעת רכישות עתידיות (בעיקר אפשרות לקבל הנחה/נקודות בעת רכישה נוספת), אז החברה מקבלת תמורה שעדיין לא מתבטאת בעסקת רכישה; היא בעצם מכרה זכות לקנות מוצרים בעתיד, תחת הנחה (תחת תנאים מסוימים).
בפועל, כל רשת קמעונאית והתנאים הספציפיים שלה, אבל באופן מאוד כללי מדובר על עסקה שעדיין לא התממשה למכירה סופית. עם זאת, הזכות הזו היא סוג של צבר הזמנות עתידי, הכנסה מראש, יש כאן מעין התחייבות של החברה כלפי הלקוח (בסכום ששולם עבור הכרטיס), ומנגד יש ללקוח זכות לקנות בתנאים משופרים. הדרך להציג את העסקה הזו היא בסעיף "הכנסות מראש" שמופיע במאזן.
סעיף ההכנסות מראש מבטא את ההתחייבות של החברה כלפי הלקוחות, כשמול התחייבות זו יש את התמורה ששולמה. לדוגמה, אם רכשנו את כרטיס המועדון בתמורה ל-70 שקל, אזי סעיף ההכנסות מראש יעלה ב-70 שקל, ומנגד יתרת המזומן או סעיף הלקוחות יעלו ב-70 שקל (אם העסקה במזומן אז כמובן שסעיף המזומן יעלה, אם באשראי - אז יתרת הלקוחות תעלה).
ולא מדובר רק בתשלומים עבור חברות במועדון, אלא גם בשוברי קנייה. כשאתם מקבלים מהמעסיק שלכם שוברי קנייה (בחגים וכדומה) לרכישת מוצרים ברשת מסוימת, הרי שנעשתה עסקה שבמסגרתה נמכרו שוברים למעסיק. השוברים האלה הם זכות לקנות מוצרים בעתיד בסכום מסוים, זאת לא עסקה שהתממשה, ולכן מדובר בהכנסה מראש (שתתממש בעתיד).
מתי מכירים בהכנסות
לרשתות הקמעונאיות יש הכנסות מראש בסכום לא מבוטל, והשאלה היא איך אלה מתורגמות להכנסות בדוח הרווח והפסד. ובכן, כאשר מממשים את השובר או משתמשים בכרטיס המועדון, מכירים בחברה בחלק יחסי מההכנסות. לדוגמה - אם קיבלתם שובר קניות של 200 שקל ומימשתם אותו בדצמבר 2016, אזי החברה תכיר בהכנסה בחודש זה (בדוח 2016). אם לא מימשתם את השובר ותוקפו עבר, החברה תכיר בהכנסה ממנו עם התפוגה.
ההכנסה מראש שמתבטאת בכרטיס מועדון מתורגמת להכנסות באופן קצת מורכב יותר, אבל לפי עיקרון דומה לשיטת השוברים.
בפועל, כאשר הופכים להיות חברי מועדון, מקבלים החברים תמריצים כמו צבירת הטבה כספית/צבירת נקודות (שמבטאות הנחה). התמריצים האלה (נקודות לדוגמה) ניתנים במקביל לרכישת מוצרים, והמשמעות היא שלמעשה ברכישת הסחורה חבר המועדון רכש גם הטבה נדחית/הטבה עתידית, שהיא בעצם ההכנסה מראש.
אם, לדוגמה, רשת מאפשרת קבלת הנחה של 100 שקל על רכישה בסכום של 500 שקל (במצטבר), ורכשתם ב-250 שקל, אז יזקפו לזכותכם (בכרטיס החבר) 50 שקל (מחצית מסכום ההטבה). בפועל, החברה לא תכיר בהכנסה של 250 שקל, אלא בהכנסה שוטפת של 200 שקל, ותייחס 50 שקל להכנסות מראש. כלומר, הלקוח בעצם קנה זכות לקבל הנחה עתידית.
אין דיווח התממשות על פני התקופה
רשתות האופנה שנסחרות בבורסה מדווחות על הכנסות מראש בסכומים משמעותיים, אבל רובן לא נותנות דיווח על התממשות הסכום על פני התקופה, והאם מדובר בסכומים שלא מומשו (שוברים או כרטיסי מועדון שפג תוקפם). מעבר לכך, ההכנסות מראש מקבלות ביטוי בביאורים רק בדוחות השנתיים ולא בדוחות רבעוניים.
חברת קסטרו דיווחה ברבעון השלישי של 2016 על הכנסות מראש בסכום של 53 מיליון שקל (מתוכן 5.1 מיליון שקל במסגרת התחייבויות לזמן ארוך, והרוב - התחייבויות שוטפות). בתחילת 2016 ההכנסות מראש הסתכמו ב-49.9 מיליון (43.9 מיליון שקל כהתחייבות שוטפת, 6 מיליון כהתחייבות לזמן ארוך).
אז נתחיל בכך שביחס להכנסות הקבוצה, לא מדובר בסכום מאוד משמעותי - קסטרו מכרה בתשעת החודשים הראשונים אשתקד ב-734 מיליון שקל, ועדיין, מדובר בסכום לא זניח. הסכום הזה מורכב משוברים, חברות מועדון, וזיכויים - החזרי סחורה שבגינה הלקוחות קיבלו זיכוי ועדיין לא מימשו.
ההרכב ניתן כאמור בדוחות השנתיים - מתוך הכנסות מראש של 49.9 מיליון שקל, 27.6 מיליון שקל הם מועדון חברים של קסטרו; 14.4 מיליון שקל הם זיכויים; והיתר - 7.9 מיליון שקל הם הכנסות מראש שונות.
רשת פוקס לא מדווחת על ההכנסות מראש, גם לא בדוחות השנתיים. היא כן מפרטת את סוגי מועדוני הלקוחות שלה, אבל בלי התייחסות כספית להתחייבות שלה כלפי חברי המועדון, המכירות השוטפות להם ועוד.
■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.
