הנמל המשודרג, הבסיס החדש, מסלול ההמראה, המרינה ושכונת המגורים בחוות תש"ן / צילום: מיכה רטנר
המאבק הסוער שמתחולל בימים אלה בנמל אשדוד הוא עוד חוליה בשרשרת החלטות אסטרטגיות במיליארדי שקלים, המשפיעות אחת על השנייה. מה שנראה כעת כהכנעה ברוכה של ועדי העובדים הכוחניים בנמלי אשדוד וחיפה, עלול להתגלות בעוד עשור כרשלנות פושעת שתפגע אנושות בכלכלה הישראלית.
השאלות העומדות על הפרק רבות ומגוונות, ונראה שהתשובות שנותן להן שר התחבורה ישראל כץ הן השגויות ביותר האפשריות. הנה השאלות העיקריות:
האם ישראל זקוקה לעוד שני נמלי ענק? מדוע לפגוע במאות משפחות של עובדי נמלי אשדוד וחיפה שיפוטרו, למרות שהעובדים מסכימים כבר להפרטת שני הנמלים ושינוי התרבות הארגונית? מדוע להקים שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל במקום במטרופולין הגדול של הצפון, שמאוד בקרוב יהיה מחובר ברכבת מהירה למרכז הארץ? מדוע להפקיע את חוות המכלים של תש"ן מדרום לקריית חיים לטובת עורף הנמל החדש בחיפה, במקום לבנות במקום שכונת מגורים ולפתוח לציבור רצועת חוף רחבה ויפה?
לדברי מיכה רטנר, אדריכל ומתכנן ערים חיפאי בעל ניסיון רב שנים בתכנון נמלי ים ומרינות בישראל ובעולם, התשובה לכל אלה היא האגו של שר התחבורה ישראל כץ, ש"הפך את הענשת עובדי הנמלים, גם בחיפה וגם באשדוד, לדת. ישראל כץ מבזבז לשווא 20 מיליארד שקל במפרץ חיפה וברמת דוד".
- האם ישראל זקוקה לעוד שני נמלי מים עמוקים?
"תוספת של שני נמלים פרטיים היא מהלך פוליטי, שמטרתו להחליש את ועדי נמלי הים הציבוריים. כאשר ועד נמל אשדוד הסתבך בפעולה כמעט אלימה נגד המדינה, זה הצדיק לכאורה ציבורית את הצורך בנמל פרטי. אבל אפשר היה להסתפק בהקמת הנמל הפרטי באשדוד. בחיפה כבר קיים נמל פרטי, מספנות ישראל, ונמל הכרמל הציבורי - הוא נמל יעיל במונחים אירופיים. בנמל המפרץ הנבנה בימים אלה אין שום צורך לפחות עד 2035, וגם אחר כך, אם יהיה צורך בעוד נמל - סביר שהוא יהיה באשדוד, הקרוב יותר למרכז הארץ".
"8,000 יח"ד בקריות"
בעבודה של מחלקת המחקר של בנק ישראל מ-2014, נכתב כי ב-2013 הייתה קיבולת המכולות של נמלי אשדוד וחיפה 3.2-3.4 מיליון מכולות בשנה, בעוד הפריקה בפועל הייתה של 75% מהיכולת - כ-2.5 מיליון מכולות. העבודה חזתה גידול של 5% בשנה בביקוש, ומיצוי היכולת ב-2019, ולכן המליצה להקים עוד מסופים במהירות, מה שהצדיק את הקמת שני הנמלים.
הצעת רטנר אינה סותרת את הנתונים הללו. לדבריו, "בנמל המפרץ מתוכננים שני רציפים לפריקת מכולות: רציף עיקרי של 750 מטר ורציף משני של 450 מטר. מה שאני מציע הוא להתבסס על תוכנית קיימת להרחבת נמל הכרמל ולהוסיף לו 450 מטר רציף דו-תכליתי - גם לאוניות של 4,000-5,000 מכולות וגם לאוניות גדולות - ועוד 950 מטר שמנצלים את כל קו המים האפשרי. בנוסף, נמל המספנות מפעיל היום 650 מטר אורך רציפים. בצמוד לו יש רציף חדש לגמרי בן שמונה, שגם הוא 650 מטר, מה שאומר שאפשר כיום, בהתראה של אפס זמן, להכפיל את נמל המספנות הפרטי ל-1,300 מטר".
התוכנית של רטנר כוללת כמה היבטים: המזח הנבנה בימים אלה יוסב למסלול המראה לשדה התעופה הבינלאומי; חוות מיכלי תש"ן לא תפונה לטובת הקמת עורף נמל בכ-5 מיליארד שקל, אלא להקמת שכונת מגורים של 8,000 יחידות דיור, שתגדיל את קריית חיים ותפתח לציבור קטע חוף סגור של ק"מ, באיזור בו רוחצים היום כחצי מיליון מתושבי הצפון; ובסיס חיל הים יקבל מענה בסמוך לשדה התעופה מדרום, ומצפון תוקם מרינה חדשה.
- מדוע צריך להקים נמל תעופה בינלאומי חדש בחיפה?
"שדה תעופה חדש ייתן 4,000 מקומות עבודה, על פי עבודה שנעשתה בתקופת עמרם מצנע. ראש לשכת המסחר בחיפה, דוד קסטל, טוען שהשפעה של שדה תעופה בינלאומי היא 10,000 משרות - 4,000 בשדה עצמו ועוד 6,000 בפריפריה של השדה, שמשוועת לעבודה. את זה צריך להשוות לעיוות שיוצר נמל חיפה החדש, שאמור לשבש את העבודה בנמל הקיים ולייצר רק 400 מקומות עבודה.
"צריך להבין שוועדת היגוי רחבה מאוד בהשתתפות כל הגורמים גיבשה תוכנית לשדה תעופה בינלאומי בחיפה, שאושרה בממשלה והפכה ב-2003 לתוכנית תשתית לאומית 6. מצנע לא רק קידם את התוכנית, אלא הקים מנהלת ששכרה מתכננים מהארץ ומחו"ל. הוא ויתר על ביה"ס הטכני של חיל האוויר עם מאות משרות שעבר לבאר שבע, רק כי השדה הבינ"ל היה חשוב לו יותר".
בימים אלה מקדם השר כץ הקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד, במקום בסיס חיל האוויר, למרות התנגדות נחרצת של תושבי האיזור. לטענת רטנר מדובר באיוולת. "צריך להאריך שם את המסלול הקיים בלפחות 700 מטר, לכיוון רמת ישי, כפר יהושע וטבעון. מהנדס ברשות שדות התעופה הסביר שאם הם מקבלים את השדה, צריך לחרוש אותו ולבנות הכל מחדש, מה שאומר שחיל האוויר הולך להתפנות. וחיל האוויר לא מתפנה בחינם - זה נכנס להליך של פינוי מחנות צה"ל. אני לא יודע להעריך את הערך של בסיס רמת דוד הקיים. אני מעריך שבפחות מ-10 מיליארד שקל זה לא יילך, וזה יגיע מחוץ לתקציב הביטחון. זה הפינוי. הבינוי של שדה חדש יעלה לפחות 4-5 מיליארד שקל. סביר שבזה תסתיים ההרפתקה".
רטנר אומר כי "כשאתה חוזר לחלופה החיפאית - אם היו מחליטים על הדבר הנכון לפני שנה וחצי, זה לא היה עולה פרוטה. בחיפה, בהשקעה של כמיליארד וחצי שקל ושנתיים עבודה יש לך שדה בינלאומי עובד, שנמצא בלב הארץ, קרוב למרכזי תחבורה. אמנם בשלב הזה יש כאמור הוצאה עודפת של 800 מיליון שקל, אבל גם חיסכון של 5 מיליארד שקל. שר התחבורה היה מת לבטל את שדה התעופה בחיפה אבל הוא לא יכול. מה הוא עושה? ממציא את שדה התעופה ברמת דוד, כדי לתת את הרושם שהולך להיות פתרון. אבל מימוש הפתרון הזה הולך לקחת 8-10 שנים, בהוצאה ענקית ומטומטמת".
- מה עם תביעת הפיצויים הצפויה מ-SIPG הסינית, שזכתה במכרז להפעלת נמל המפרץ מ-2021?
"אין לחברה סיבה לתבוע פיצויים, כי היא צריכה לקבל את הנמל במארס 2019, וגם בלוחות הזמנים הקיימים אפשר לתת להם את אותו דבר באמצעות הרחבת נמל הכרמל לפי התוכניות הקיימות - אותו עומק מים, אותם מנופים, אותן אוניות. עובדי הנמל בחיפה מוכנים להפריט את הנמל ולאחד אותו עם הנמל החדש, העיקר שתהיה להם עבודה. ואז מקבלים נמל עם יכולות הרבה יותר גדולות מאשר נמל המפרץ מבלי להפסיד זמן ועם רווח של כמויות אדירות של כסף".
נמל תעופה בתוך שנתיים
היבט נוסף, כאמור, של תוכנית רטנר, הוא טיפול נכון בבסיס חיל הים בחיפה. "לבסיס חיפה מצטרפות בקרוב בין 4 ל-6 קורבטות לשמירה על אסדות הגז. אלה אוניות בגודל משחתת קטנה, גדולות ביותר מפי שניים מהסטי"לים. הדבר הזה יוצר מצב אבסורדי לנמל הישן משתי סיבות: אין בו מקום, כי הוא בנוי כולו על שובר גלים ישן של נמל מנדטורי; והוא נמצא מול חזית הים שאמורה להתחבר לעיר. להשאיר כמות כזאת של חומרי נפץ במרחק לא תקני מטיילת שיסתובבו בה אלפי אנשים - זה לא מתקבל".
הפתרון הנוכחי לבעיה הוא להעביר את הבסיס לחוף הסמוך לקריית חיים, מול חוות המכלים של תש"ן שאמורה להפוך לעורף הנמל החדש. "התוכנית הזאת דורשת הקמת הגנה ימית נוספת חדשה ותעלה מיליארדים - צריך לבנות שובר גלים חדש, לייבש שטח גדול. אנשי חיל הים צוחקים כשאומרים להם שהבסיס יעבור לשם. המתווה שאני מציע מאפשר לבסיס להתמקם במקום שכבר מוגן מפני הים, ועלות הייבוש של 250 דונם שיאפשרו את הקמת הרציף החדש תהיה 45 מיליון דולר בלבד. זה גם לא יסכן את תושבי קריית חיים.
"בתנאים האלה חיל הים מקבל את העדיפות הנכונה, נמל המפרץ מוצא את מקומו ליד נמל הכרמל ומתאחד איתו, ולחיפה יש נמל תעופה בינלאומי בתוך שנתיים, שיכול להקפיץ את העיר. יש כאן גם יתרון לקריית חיים, שמקבלת רצועת חוף נוספת במקום עם ביקוש גדול, ושטח שמתפנה לטובת רובע מגורים של 8,000 יחידות לפחות".
מתכנון המרינות בהרצליה וחיפה, ועד נמל מטענים בכף ורדה
מיכה רטנר, יליד 1938, החל את הקריירה בתכנון נמלים כששירת בחיל הים. היה שותף לתכנון תמ"א לנמל חיפה ב-1985; הכין את תוכנית אב תיירות חיפה ב-1991, שמתוקפה הוכנו בהמשך תוכנית חזית הים לחיבור העיר התחתית לרצועת החוף, והתוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי בחיפה; ובנוסף, ביצע את התכנון הראשוני של המרינות בהרצליה וחיפה, שאושר בוועדות התכנון.
רטנר גם השתתף בחו"ל בתכנון נמל מטענים ברפובליקה של איי כף ורדה, וקבע את המיקום של נמל לאוניות נוסעים ענקיות באיי הבתולה הבריטיים. באיי הבתולה גם תיכנן הרחבת נמל מטענים. לפני שנתיים השתתף בהכנת תוכנית אב לחופי אנגולה, 1,600 ק"מ הכוללים שבעה נמלים.