סניף דבאח בעין המפרץ / צילום: מוחמד חלאילה
על רקע המחסור המתמשך בחמאה נשמעות טענות לאפליה באספקה. לדברי רשת דבאח, זה חודש שתנובה אינה מספקת חמאה לארבעת סניפי הרשת הפרוסים בצפון, שהגדול שבהם ממוקם בעין-המפרץ.
במשק אמנם קיים מחסור גורף של חמאה, לפי רשתות כמו יינות ביתן, ויקטורי ורמי לוי, בגלל מחסור בעודפי חלב לייצור חמאה ומחסורים שנגררו מהקיץ, אך בשעה שהמתחרים מקבלים הקצאות, גם אם בהיקף מצומצם - בסניפי הרשת הצפונית אין אספקה, מה שמסב לה נזק כספי, לאור העובדה שחמאה היא אחד המוצרים הנמכרים בסניפיה.
יתרה מכך, מהקלטת שיחה של לקוח עם מרכז שירות הצרכנים של תנובה, שהגיעה לידי "גלובס", עולה כי נציגת תנובה מפנה את הצרכן שתוהה מדוע אין חמאה זה שבועות ארוכים בסניף דבאח שבו הוא מבצע את רכישותיו - לקנות ברשתות אחרות באזור.
"אתה יכול להשיג ברמי לוי, בשופרסל שלי ובשופרסל דיל, במיי מרקט בוויקטורי", מפרטת הנציגה, שאף מציינת, לאור דרישתו להבין מדוע בדבאח אין חמאה, כי "למקום שמזמין - אנחנו מספקים. לא מדובר במוצר בחוסר. אנחנו לא יכולים להחליט בשבילם, וכנראה הם לא מזמינים".
בדבאח מסבירים כי נכון לעכשיו, פתרונות היבוא אינם מכסים את המחסור מכמה טעמים, ראשית היערכות שאורכת זמן - המחסור כעת לא אופייני לעונת החורף, והוא בדרך-כלל מתרחש בחודשים חמים יותר. שנית, חמאה מיובאת אינה נמכרת בפיקוח מחירים, ולכן היא עשויה להיות יקרה יותר, ולבסוף עניין של טעם והרגל: הציבור הישראלי התרגל לצרוך חמאה בגוון בהיר (בדומה לזו של תנובה), והוא פחות פתוח לחמאות המיובאות, שהן בגוון צהוב, במרקם שומני יותר ובטעם חזק יותר.
החמאה מיוצרת מעודפי חלב ובתהליך ייצורה מפרידים את השומן, מייבשים אותו ומפיקים ממנו חמאה. כאשר מכסות הייצור מצומצמות, ואין עודפים - החלב עובר לייצור מוצרי חלב ניגר. רכישה של אבקת חלב כחומר גלם אינה משתלמת ליצרנים, ולכן התוצאה היא מחסור.
מיכל קראוס, מנכ"לית מועצת החלב, מציינת כי מנתוני המועצה עולה כי המחסור כעת מסתכם ב-30% מהכמות המקבילה בתקופה המקבילה אשתקד, וכי המחסור צפוי להסתיים בפברואר.
"לא החוסר הוא הבעיה. קורה, ויכול לקרות לכל אחד", אומר עמית איצקוביץ', מנהל התפעול של דבאח. "הבעיה מבחינתי נעוצה בהסבר של תנובה לחוסר, והיא מגלגלת את האחריות לרשתות השיווק. במשך שנים רבות אנחנו עמלים על יצירת אמון בקרב לקוחותינו, ונציגת שירות של תנובה יכולה במילה אחת להרוס יחסי אמון אלה. הייתי מצפה מחברה גדולה כתנובה לבדוק את עבודתה לפני שהיא מאשימה את רשתות השיווק ופוגעת ביחסיהן עם לקוחות הקצה".
איצקוביץ' מאשר כי מעת לעת תנובה מספקת קרטונים בודדים עם סחורה שמספיקה ל-10 דקות. "התוצאה היא שאנחנו עומדים בפני נזקים כספיים עצומים ובפני מבוכה מול הצרכנים שנאלצים לעשות השלמות קנייה ברשת אחרת ואולי בגלל זה את הקנייה כולה. מה שבעיקר מקומם הוא שתנובה מפנה את הלקוחות שלנו למתחרים ומספרת שאנחנו לא מבצעים הזמנה - מה שממש לא נכון ומנער אחריות מעליה".
עד כמה משפיע ערוץ היבוא על המחסור? משרד הכלכלה חילק בשבוע שעבר מכסות יבוא חדשות בתקווה לא רק לכסות על תקופות מחסור אלא בעיקר להעמיק את התחרות בשוק שבו יש מונופול לתנובה.
המכסות נחלקות בין חמאה לשימוש תעשייתי, שבשנה שעברה עמדה על 1,400 טונות, וכעת הסגמנט זכה להקצאה נוספת של 1,000 טונות. בשוק הקמעונאי בשנה שעברה עמדה המכסה על 1,250 טונות, והשנה יוקצו 1,000 טונות בשלב זה.
התנאי לזוכים בפטור הוא לספק חמאה במחיר הדומה לזה של החמאה הישראלית הנמצאת בפיקוח מחירים הקובע מחיר צרכן של 3.80 שקלים ל-100 גרם (המחיר הנמוך ביותר מאז 2012). הייצור המקומי השנתי של חמאה שולחנית, לפי מועצת החלב, עומד על כ-6,000 טונות.
השנה זכו במכרזים שופרסל, ויליפוד וטיב טעם (ישראקו), שכבר קיבלו רישיונות יבוא. לפי יאיר שירן, שיעורי ניצול המכסות בשנה שעברה היו 70%-80%. "המטרה של ההקלות ביבוא היא לפתוח בפני הצרכן את האפשרות להשלים את המחסור בחמאה מיובאת שנמכרת במחירים אטרקטיביים ונמוכים יותר. במישור אחר, חמאה מיובאת תעניק פתרונות לבתי עסק המשתמשים בהם כחומר גלם". לדבריו, בהסכמי הסחר של ישראל עם ארה"ב והאיחוד האירופי יש מכסות מנדטוריות שנתיות לחמאה.
תגובת תנובה: "קיים מחסור בחמאה מזה זמן מה בשוק החלב, עקב חוסר בחומר הגלם, שהינו השומן המופק מן החלב. התשובה שנמסרה ממוקד שירות הצרכנים הייתה שגויה. אנו מתנצלים על כך, והמסרים חודדו שוב מול הנציגים. תנובה פועלת על-מנת לספק את הביקוש עבור הצרכנים ומספקת את החמאה הקיימת לכל רשתות השיווק, החנויות והמכולות".