דוד יוסף - ראש עירית אור יהודה חשוד בהטרדה מינית / צילום:אמיר מאירי
המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשו של ראש העיר אור יהודה לשעבר, דוד יוסף, אשר הורשע בשורה של עבירות מין ועבירות מתחום טוהר המידות, ונידון ל-24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי כספי למתלוננות. המדינה סבורה כי עונשו של יוסף אינו מבטא את מכלול נסיבותיהן החמורות של העבירות בהן הורשע, ובעיקר את ריבוין והיקפן של העבירות שביצע במהלך כהונתו כראש העיר, את מספר הנפגעות הרב ואת חומרת הפגיעה בערכים המוגנים בעקבות כל אחד מסוגי העבירות שביצע, ובאמון הציבור בשלטון המקומי.
כזכור, דוד יוסף, שכיהן כראש העיר אור יהודה בין השנים 2007 עד 2015, ניצל את מעמדו הרם ואת כוחו לשם ביצוע עבירות שונות. הוא הורשע בכך שביצע עבירות מין במספר רב של נשים, התנכל לעובדים אשר סר חינם בעיניו או המרו את פיו תוך ניצול משרתו ועוצמתו, נטל נכסי עירייה שהגיעו לשליטתו והשתמש בהם על מנת להיטיב עם מקורביו ואנשי שלומו וכן פעל למנוע את גילוי העבירות שביצע. ביהמ"ש המחוזי בת"א הרשיע אותו בעבירות של מרמה והפרת אמונים, הדחה בחקירה, שימוש לרעה בכוח המשרה, גניבה בידי עובד ציבור, מעשים מגונים והטרדה מינית והתנכלות, ובמקביל זיכה אותו ממספר אישומים נוספים.
בערעור שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ג'ואי אש, נאמר כי קביעותיו החמורות של בית המשפט המחוזי המפורטות בגזר הדין, ביחס לחומרת מעשיו של יוסף, אינן מתיישבות עם מתחמי הענישה הנמוכים שקבע בפרשה, ועם העונש אותו גזר בסופו של יום. המדינה סבורה שמתחמי הענישה שנקבעו היו נמוכים בהתחשב בריבוי המעשים, במעמדו הרם והבכיר ביותר של יוסף ובטיב יחסיו עם הקורבנות, שמעצימים עד מאוד את מידת אשמו. ביהמ"ש אף התעלם מכך שבחלק ניכר מהאישומים נקבע שהרף התחתון של מתחם העונש ההולם מעשים אלו הינו של מספר חודשי מאסר בפועל. מעבר לכך, המדינה טוענת כי לא היתה הצדקה כלשהי, ולמעשה, אף לא הוצג נימוק כלשהו בגזר הדין לכך שבית המשפט מצא לנכון לחפוף זה לזה חלק משמעותי מעונשי המאסר שהטיל על יוסף.
טענה נוספת בערעור היא שהעונש אינו משקף את הנזק שנגרם למתלוננות, שכן גם מעשי הטרדה או מעשים מגונים שאינם מן החמורים, עלולים לגרום לפגיעה משמעותית בקורבן העבירה, כפי שעלה מעדויותיהן של חלק מהמתלוננות.
המדינה סבורה שלא היה מקום להתחשב בתרומתו הציבורית של יוסף ובנידויו מהחיים הפוליטיים לאחר שהועמד לדין. "כאשר מדובר בעבירות כה רבות ממושכות וחמורות שביצע יוסף אך ורק בזכות מעמדו ותפקידו זה, בעיקר כלפי עובדות העירייה הכפופות לו, כאשר יוסף השתמש לרעה בכוח המשרה על מנת להיטיב עם מקורבים או לפגוע במי שלא נשא חן בעיניו, וכאשר לא בחל אף בגניבת כספי העירייה אותה ניהל ועשה בהם כבשלו, לרבות שימוש בכספי תרומות שניתנו במטרה לסייע לנזקקים באמצעות מלגות, לא ניתן לשקול לזכותו הישגים כלשהם שהשיג במסגרת תפקידו זה. התנהגותו זו שאפיינה את שהות כהונתו, ואשר יש בה כדי להפר באופן אנוש את האמון שניתן בו כנבחר ציבור ולהשחית את השלטון המקומי, אינה מאפשרת עוד לזקוף לזכותו או לתת משקל כלשהו לעובדה כי במקביל לכל אלה, גם תרם בביצוע התפקיד אליו נבחר תרומה כלשהי לתושבי העיר".
לאור כל זאת, מבקשת המדינה להחמיר משמעותית את עונש המאסר של יוסף. "התנהלותו במהלך שנים ארוכות והיקף הפגיעה שנגרמה כתוצאה ממעשיו, על כל היבטיה המתוארים לעיל, מצדיקים הטלת עונש מאסר ממושך ומשמעותי. תקופת המאסר שנקבעה ליוסף היא בבחינת מסר שלילי הן לציבור והן לנבחריו, ואין בה הלימה לריבוי עבירות המין והשחיתות ציבורית שביצע במהלך כהונתו", נאמר בערעור.