קריירה / צילום: Shutterstock
נניח שאתם צריכים לקנות שואב אבק, ויש שתי חברות שמייצרות שואבי אבק. המחיר די דומה, אין הבדל רב באיכות, אבל כן יש הבדל משמעותי בפער שבין שכר המנכ"ל לשכר הממוצע של העובד בכל אחת משתי היצרניות. איזה שואב אבק תהיו מוכנים יותר לקנות - זה של החברה שבה הפער הוא נמוך יותר או זה של החברה שבה הפער הוא הגבוה יותר? כלומר, האם תתנו לעקרונות הצדק החברתי שבהם אתם דוגלים להשפיע על הרגלי הצריכה שלכם? את הסוגיה הזאת בדקו חוקרים בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד. מסקנותיהם פורסמו במגזין הניהול שלה.
פערי השכר שבין מנכ"ל לעובדיו הפכו כבר מזמן לסוגיה חברתית, ולא פלא: הפער כיום עומד על 1:331 במקרה של חברות פורצ'ן 500 (500 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב), בעוד שיותר ויותר מחקרים מעידים שהציבור חושב שהפער ההוגן צריך להיות 1:4.6. כלומר, המרחק רב בין הפער במציאות לבין הפער הנכון לדעת הציבור.
וול-סטריט, אגב, מנסה כיום לתת כמה שיותר ביטוי פומבי לפערי השכר בחברות ציבוריות, בין היתר כדי לאפשר למשקיעים ללחוץ כלפי מטה את רמות השכר הגבוהות של המנכ"לים, אבל הניסיון הזה תקוע כיום במסדרונות הרגולטור האמריקאי בגלל לובי חזק שמפעילות נגדו החברות עצמן.
כזכור, בקיץ 2015 אישרה הרשות לני"ע בארה"ב חוק שיחייב את החברות לחשוף את הפער שבין שכר המנכ"ל לשכר החציוני של כל העובדים בחברה. ברוב של 3 מול 2 בוועדת הרשות, הפכה הרשות את החובה הזאת לחלק מחוק Dodd Frank מ-2010, שבעיקרו מקדם שקיפות כלפי ציבור בעלי המניות בכל הנוגע לשכר בכירי החברות. החוק אמור לחול רק על חברות אמריקאיות ולא על חברות זרות (למשל חברות ישראליות כמו טבע), מהשנה הפיסקלית הנוכחית, כלומר הוא יתבטא בדוחות השנתיים המוגשים במחצית הראשונה של 2018, בתום שנת הכהונה הראשונה של דונלד טראמפ כנשיא. כעת, בחירתו עשויה לתקוע גלגלים במהלך הזה, כיוון שאותם 2 חברי ועדה שהתנגדו הם רפובליקנים.
נחזור למחקר שפתחנו בו: האם מודעות לפערי השכר יכולה להשפיע על הרגלי הצריכה? התשובה, באופן כללי, היא כן. צרכנים מוכנים יותר לרכוש מוצרים של חברות שבהן פערי השכר בין המנכ"ל לעובדיו קרובים יותר לרמה ההוגנת בעיניהם.
400 משתתפי המחקר נשאלו כיצד ישנו את החלטות הקנייה של מוצרי חברות שבהן פער השכר הוא 1:1,000 (הפער בוול-מארט למשל), של חברות שבהן הפער הוא 1:60 (לדוגמה קוסטקו, רשת שיווק אמריקאית) ושל חברות שבהן הפער הוא אידיאלי - 1:5. החוקרים מצאו שיש נכונות רבה יותר לקנות מוצרים של חברות שבהן הפער הוא נמוך יותר (ראו גרף), אך פערי הנכונות אינם גבוהים בין פער של 1:5 לפער של 1:1,000 - כלומר הקריטריון הזה לא משפיע באופן מהותי מאוד על הרגלי הצריכה.
החוקרים גם גילו כי פער נמוך עלול לפגוע בחברה. "הוא עלול להצביע על חברה שמוצריה פחות איכותיים כיוון שהיא אינה מספיק תחרותית", הם מסבירים.
השורה התחתונה, אם כך, של המחקר היא ש"מדיניות שכר הדוגלת בחלוקה נכונה של ההון משפרת את התדמית החיובית של החברה בעיני הצרכנים של מוצריה, אך מדיניות שפחות דוגלת בחלוקה כזאת אינה פוגעת מהותית בתדמית".
מה הדבר שכן ישנה באופן משמעותי את הרגלי הצריכה? המחיר, כמובן. הנחה של 50% במחיר של מוצר של חברה שבה פער השכר הוא 1:1,000 תדחוף יותר את הצרכן לקנות אותו - נכונות ברמה של 4.03 לעומת 3.25 ללא הנחה, אך עדיין נמוכה מנכונות במקרה של פער של 1:5 - 4.39. כלומר, צדק חברתי עד שזה מגיע לכיס הפרטי.
