ההמספרים שפורסמו לפני כשבועיים היו מדהימים: 2.4 מיליון טונות של מזון, כ-33% מהיקף הייצור של מזון בארץ בשווי של כמעט 200 מיליארד שקל, פשוט הולכים לפח מדי שנה. קשה לתפוס את הנתון הזה, שפורסם במסגרת הדוח הלאומי השני לאובדן ולהצלת מזון של לקט ישראל (ארגון המאגד כ-185 עמותות) בשיתוף עם פירמת רואי החשבון BDO זיו-האפט. "רק הצבא לבדו יכול לספק בכל יום כמעט חצי מיליון ארוחות", אומר מנכ"ל הארגון גידי כרוך, "אבל אין לנו את הדרך להגיע לכל הבסיסים".
כרוך יודע מתי מתחילות ארוחות הצהריים בחברות ההייטק השונות, היכן ישנם חקלאים שנאלצו לוותר על איסוף מאות טונות של תפוחי אדמה בגלל וירוס, ובאיזה מטע נזנחים תפוחי עץ על העצים בגלל קרה. אם יש אוכל שהולך להיזרק, רוב הסיכויים שכרוך יודע עליו. הבעיה, הוא מסביר, היא מה לעשות עם המידע הזה: "ברגע שמתקבל המידע, מתחילה עבודת השינוע, אבל אנחנו יודעים שלא נצליח להגיע לכל הבסיסים, לחדרי האוכל ולמלונות", הוא מודה.
יכול להיות שהפתרון נעוץ לא רק בעמותות מזון כמו אלה המאוגדות בלקט, אלא גם במגזר הרביעי, המשלב פתרונות חברתיים עם מודלים עסקיים. בשנים האחרונות צצות חברות שמציעות פתרונות לבעיית שאריות המזון - חלקן מנסות למנוע, באמצעים טכנולוגיים, השלכה של מזון; אחרות מנסות לעשות שימוש בשאריות האלה לצרכים סביבתיים ואחרים, באופן שכולם ירוויחו ממנו. הנה כמה מהן.
עניין של טיימינג
לפי הבאזז בעולם המובייל היום, אחת המגמות השולטות בשוק הסמארטפונים היא חיישנים שיודעים, באמצעות אורכי גל, לפרק את האוכל הנסרק למרכיביו השונים ולנתח אותם. ראויה לציון חברה ישראלית פורצת דרך בשם SCiO, שפיתחה חיישן המסוגל לעשות בדיוק את זה. המוצר של חברת אלקרו לוקח את החיישן הזה ומשלב בו גם תוכנה המבוססת על חוכמת ההמונים, כדי להגיע למידע הכי מדויק האפשרי בנוגע לפירות ולירקות - כך שאפשר יהיה לדעת בדיוק מה מצבם, מתי הם בשלים מספיק וכמה מהר צריך להיפטר מהם לפני שיירקבו.
"אנחנו מאפשרים לשחקנים מכל שרשרת המזון לעשות החלטות מושכלות", אומר המנכ"ל אבי שוורצר: "מתי יבשיל הפרי, האם הגיע הזמן לקטוף או להשאיר על העץ. וגם כשהפרי מצוי כבר בארגז בבית האריזה, נוכל לומר כמה זמן עוד יוכל לשהות עד שיבשיל".
איך זה עובד?
"זה שילוב של החיישן של scio, שנמכר כמכשיר מדידה בסיסי, ועליו אנחנו מוסיפים את האפליקציות שלנו, המבוססות בין היתר על חוכמת ההמונים. האלגוריתם כולל הגדרות אוניברסליות של מומחים, ביחד עם התרשמויות עבר של צרכנים, כמו למשל מה גורם בדרך כלל לאנשים לבחור פרי או ירק טוב. כל הנתונים האלה נכנסו לאפליקציה, ויחד עם האבחנה של החיישן, מתקבלת התוצאה הכי מדויקת האפשרית. המטרה שלנו היא להגיע לכל סופר, לכל סיטונאי, וכמובן גם לצרכנים בבית".
מספר עובדים: 4
מיקום: נס ציונה
פעילות: סיימו סבב גיוס ראשוני ממשקיעים פרטיים, פועלים במסגרת חממת טק פור גוד
שקיות אוכל, תרתי משמע
3plw | יצירת פלסטיק ידידותי
לסביבה משאריות מזון
הנה רעיון שתופס שלוש ציפורים במכה אחת - גם ניצול נכון של שאריות מזון, גם חיסכון בשטחי הטמנה ופסולת, וגם צמצום של התלות בנפט. זה מה שמקווה לעשות חברת 3plw (ההגייה היא טריפל דאבליו), שעובדת על טכנולוגיה לייצור של ביו-פלסטיק - פלסטיק מתכלה וידידותי לסביבה - משאריות של אוכל.
את החברה ייסדו טל שפירא (34) בוגר מכון ויצמן (תואר ראשון בביולוגיה ובכימיה באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בביולוגיה במכון ויצמן) בתחומי כימיה וביולוגיה ולשעבר איש "ידע", סוכנות המסחור של המכון, ואמיר אורנים, שמגיע מתחום ראיית החשבון. "ביו-פלסטיק הוא כמובן לא דבר חדש", אומר אורנים, "אבל הפלסטיק שמייצרים היום מחומרים טבעיים, למשל סוכר ותירס, הוא פתרון יחסית בזבזני ויקר. אנחנו מפתחים תהליך שלוקח פסולת מזון הישר מהמטבח, מה שנקרא kitchen waste, ובכך, בזכות העובדה שהשיטה שלנו לא דורשת חומרי גלם, זה מאפשר לנו להוזיל את המוצר לכיוון של מחירי הפלסטיק הרגיל, בהשוואה לביו-פלסטיק מתירס ומסוכר, שעולה פי שניים".
איפה זה עומד?
"ערכנו פיילוט מוצלח במעבדה ששכרנו בקיבוץ דליה, ועכשיו הקמנו מעבדה אצלנו בנתניה ונערוך פה את שאר הניסויים. אנחנו עושים את זה עדיין בכמויות קטנות, וכעת אנחנו בוחנים טכנולוגיה בנפחים גבוהים".
לאחרונה קיבלה החברה אישור ממועצה אזורית עמק חפר לבקש שאריות מזון מעסקים וממוסדות בתחומה: מזון ממסעדות ומשירותי קייטרינג, למשל.
מי ישנע את הפסולת אליכם? זה גם עולה כסף.
"אנחנו נציע לעיריות מחיר אטרקטיבי כדי להיפטר מהפסולת, משהו שיהיה הרבה יותר זול מההטמנה המוצעת להן היום. מאחר שגם כך הן משנעות את הפסולת, זה ייצא להן זול יותר".
מספר עובדים: 5
מיקום: אזור תעשייה פולג בנתניה
פעילות: לאחרונה הסתיים סבב גיוס ראשוני של 1.2 מיליון דולר (בין המשקיעים: חממת האצ'יסון)
שביל החלב
ע.כ. שיבולת | יצירת מזון לחיות משאריות אוכל
"אני מציל מדי שנה 200 אלף טונות של שאריות מזון", מתגאה עדי כהן, מנכ"ל חברת ע.כ שיבולת הוותיקה, שהוקמה על-ידי משפחת חקלאים מכפר תבור. החברה מחזיקה צי של 10 משאיות, שמגיעות לחברות מזון שונות במשק ואוספות משם מוצרים המיועדים להשלכה, כאלה שפג תוקפם למשל. המוצרים האלה עוברים תהליך של מעיכה, המפרידה את המזון מהאריזה שלו. אריזות הפלסטיק עוברות לייצור דלק והמעדנים עצמם משמשים כבסיס למזון לפרות.
רגע, פרה אוכלת מעדני חלב?
"מעדני חלב שמתווספים להם שאריות של בוטנים וגרעינים וגפת של בירה, שהיא השארית הרטובה והקרה של הגרעינים ששוהה בתוך הנוזל ואז נזרקת, ועוד תוספות. למשל, ממפעל החמוצים של בית השיטה אנחנו לוקחים מלפפונים חמוצים שאינם קטנים מספיק ונזרקים".
וזה נראה לך בריאותי? אין חשש מכך שהפרות אוכלות אוכל מכל הבא ליד, כולל כזה שהוא פג תוקף?
"הנחת היסוד שלנו היא שמה שטוב לבני האדם, טוב גם לפרות. כל המוצרים שלנו עברו ניסויים מקיפים על-ידי המכון הוולקני ועברו את הבדיקות המחמירות ביותר. ההקפדה על בדיקות המעבדה אצלנו היא יומיומית ואנחנו עובדים תחת החוקים המחמירים ביותר של מדינת ישראל - למשל, חוק המספוא, שעבר בשנה שעברה כדי לוודא שכל שרשרת המזון תפוקח ותנוהל בצורה בריאה תחת תנאים מחמירים".
מספר עובדים: 30
מיקום: קיבוץ מרחביה
פעילות: החברה קיימת כבר 23 שנים בתחום האוכל לפרות
שביל קליפות התפוזים
הפעילות של יוזמת האנרגיה הטובה נשענת, בדומה ללא מעט ארגונים כאלה, על עיקרון ה"גם ככה אתם מבזבזים, אז לפחות שיהיה למטרות טובות". כדי להבין לעומק את הדבר הזה, צריך לחזור לרגע ל"חוק מרשם ודיווח פליטות מזהמים" שנכנס לתוקף ב-2012, המחייב את 500 חברות הגדולות במשק לדווח למשרד להגנת הסביבה על כמות החומרים המזהמים שפלטו ולפרט את כמות הפסולת שייצרו. החוק אמנם מקל ועוסק בתיעוד בלבד, אבל חברות רבות יודעות את המחיר התדמיתי של הנזקים שהן עושות לסביבה, ולכן מנסות לאזן את זה עם פעילויות סביבתיות. פה נכנסים ארגונים כמו "יוזמת האנרגיה הטובה".
במקום לשלם את הכסף על הטמנת פסולת, למשל, היוזמה מציעה לחברות לנתב את ההוצאה אליה, ובתמורה היא "מוכרת" לאותה חברה פעילות סביבתית. "יותר זול וכלכלי להן להפעיל אותנו", אומרת הדס תדמור, אחראית לתחום הפסולת בעמותה, "גם כי אנחנו מוצאים שימושים למזון הנזרק וגם כי אנחנו חוסכים את מחירי ההטמנה".
ארומה ישראל, למשל, מספקת ל"אנרגיה הטובה" תפוזים וקליפות, ושאריות נוספות כמו אורז, פסטה, צ'יפס וכריכים ישנים. "מהשאריות האלה אנחנו מייצרים מזון ללולים שאנחנו מפעילים", אומרת תדמור. "תרנגולות יכולות לאכול פסטה, אורז וסלטים שבני אדם זורקים. זה הרבה יותר איכותי וטוב להן. התפיסה הסביבתית שלנו ושל כל ממחזרי המזון היא שלא צריך לגדל אוכל במיוחד לחיות. מה שמתאים לנו, מתאים גם להן".
מה אתם עושים עם הביצים?
"אנחנו מפעילים את הלולים בעיקר בכפרי נוער, והביצים משמשות את הגרים במקום. יש לולים נוספים רבים ברשימה לשנה הקרובה. זו מכסה לשימוש עצמי, אבל זה עדיין חיסכון סביבתי".
מה עוד?
"יש לנו פרויקט של איכות סביבה בחברה הבדואית ב-41 בית ספר יסודיים בנגב. כשמשליכים בבתי הספר בפחים את החמגשיות, זה יוצר זיהום משמעותי. אז במקום זה, הילדים אוספים את האוכל בתוך דליים, לוקחים אותם הביתה ומאכילים את החיות שנמצאות בביתם, בדיר האישי".
מספר עובדים: 4
מיקום: מושב אביעזר
פעילות: עמותה ללא מטרות רווח