שוב חקירת חשד לשחיתות בשלטון המקומי: היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה (יאח"ה) ויחידת "יהלום" ברשות המסים עיכבו הבוקר (ב') לחקירה 4 חשודים, בהם בכירים בעיריית צפת ומעורבים נוספים, בגין חשד לביצוע עבירות שחיתות, שוחד, מירמה ומס בהקשר לפרויקטים בתחום הנדל"ן ומיזמים נוספים בהם מעורבת עיריית צפת.
אחר-הצהריים הותר לפרסום כי אחד החשודים בפרשת הוא ראש עיריית צפת, אילן שוחט. מעצרו הוארך עד יום חמישי הקרוב.
לפי הודעת המשטרה, הודות לפעילות חשיפה וממצאי חקירה סמויה משותפת שניהלו המשטרה ורשות המסים ובליווי פרקליטות מחוז צפון, עלה חשד לכך שגורמים עסקיים פעלו לקידום ענייניהם בעיריית צפת שלא כדין, בין היתר באמצעות מתן שוחד וטובות הנאה לגורמים בעירייה ולמקורבים להם, תוך שהמעורבים פועלים בניגוד עניינים ומבצעים שורת עבירות מירמה ומס.
במסגרת הפעילות הבוקר ערכו כוחות משטרה וחוקרי רשות המסים חיפושים בבתי החשודים ובמשרדיהם וכן במשרדי עיריית צפת ותפסו מסמכים וחומרים לצורכי חקירה. החשודים נחקרו במשך שעות ארוכות במשטרה וצפויים היו להיות מובאים להארכת מעצר בשעות אחר-הצהריים בבית משפט השלום בחיפה.
תביעת הנהג נדחתה
לא מדובר בפעם הראשונה שבה עולות טענות למעשי שחיתות נגד בכירים בעיריית צפת. ביולי 2015, 3 חודשים אחרי שהודיע על פרישתו מרשימת "ישראל ביתנו" לכנסת, שבה התברג במקום הרביעי, נחשף באתר וואלה כי נגד אילן שוחט, ראש עיריית צפת, התנהלה תביעה שבמסגרתה הועלו נגדו טענות לשחיתות.
לפי הפרסום באתר וואלה, בתביעה שהגיש נגד העירייה נהגו לשעבר של שוחט, יוסי לוי, שפוטר מעבודתו, ייחס האחרון לשוחט או לגורמים מטעמו קבלת מעטפות של מזומנים, קניית קולות והטבות למקורבים. שוחט הכחיש את המיוחס לו. ואכן, ביולי 2016 קיבל שופט בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, טל גולן, את טענותיו של שוחט ודחה את תביעת הנהג.
בית הדין דחה גם את הטענות שהעלה הנהג, ולפיהן הוא העביר לכאורה מעטפות עם מזומנים לראש העיר. "שוכנענו מהעדויות שהובאו לפנינו כי התובע לא התבקש להעביר מעטפות של כסף, אלא מעטפות של שוברי שי לחג בצורת תווי קנייה, שנועדו לחלוקה על-ידי עיריית צפת עבור מעוטי יכולת", קבע השופט.
מצעד המורשעים
הבכירים בעיריית צפת שנעצרו היום בחשד לעבירות שוחד ומירמה, הצטרפו לרשימה מאוד לא מכובדת של בכירי השלטון המקומי לשעבר שנחקרו בחשד לשחיתות. הבכירים בעיריית צפת מקווים שגורלם יהיה שונה מזה של ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני, שהשתחרר במאי 2016 מהכלא, לאחר שריצה 8 חודשי מאסר בגין הרשעתו בביצוע עבירות של הפרת אמונים; של ראש עיריית רמת-גן לשעבר, צבי בר בן ה-81, שהחל בשבוע שעבר לרצות 3 שנות מאסר בגין הרשעתו בשוחד; של ראש עיריית רמת-השרון לשעבר, יצחק רוכברגר; ראש עיריית נצרת עילית לשעבר, שמעון גפסו; ראש עיריית יהוד לשעבר, יוסי בן-דוד; ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר, מוטי מלכה; ראש עיריית אור-יהודה לשעבר, דוד יוסף; ורבים נוספים, שחקירותיהם הסתיימו בהעמדה לדין ובהרשעות פליליות.
בספטמבר האחרון הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה על החלטתה להעמיד לדין פלילי 16 חשודים במסגרת חקירת פרשת השחיתות הציבורית הגדולה לכאורה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי, המכונה "פרשת ישראל ביתנו" (פרשה 242). לדברי הפרקליטות, "השיטה" העוברת כחוט השני בפרשת "ישראל ביתנו" היא שעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו הגורמים המתוקצבים, ובהם רשויות מקומיות ועמותות, לתת שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת "ישראל ביתנו", שפעלו להקצאת התקציבים.
בין השאר יועמדו לדין בפרשה, בכפוף לשימוע, שני הפוליטיקאים הבכירים לשעבר החשודים בפרשה - שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב וסגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום - שניהם ממפלגת "ישראל ביתנו".
כן הוחלט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, בכירים בגופים ציבוריים ובמועצות בגין עבירות שחיתות שונות - כל אחד לפי חלקו. ראש מועצת תמר, דב ליטיבינוף יואשם בכפוף לשימוע בשוחד והפרת אמונים, וגזבר המועצה האזורית מטה בנימין, אפי פלס, זומן אף הוא לשימוע לפני העמדה לדין בגין ביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים.
השלטון המקומי בישראל מונה כיום 257 רשויות מקומיות - 76 עיריות, 125 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. ברשויות אלה מכהנים כ-950 חברי מועצה, ו-257 ראשי ערים וראשי מועצות - כך שבסך-הכול מספר נבחרי הציבור בשלטון המקומי, עומד על 1,207 נבחרים.
לפי מחקר שערך משרד עורכי הדין גדעון פישר ושנחשף לאחרונה ב"גלובס" מאז שנת 2000 הורשעו בפלילים 35 ראשי עיריות או מועצות וסגניהם. ובמילים אחרות, מאז שנת 2000 מורשעים בממוצע בכלל שנה בפלילים שני ראשי רשויות, ונוספים נחקרים או עומדים לדין.
אחד משיאי השחיתות של ראשי ערים לשעבר התגלה במשפט הולילנד, שבו הורשעו שני ראשי עיריית ירושלים לשעבר, אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי, ובכירים אחרים בעירייה בקבלת שוחד מבעלי אינטרסים בעירייה ובמקומות אחרים (אולמרט הורשע, בין היתר, בלקיחת שוחד כראש עיריית ירושלים בפרשת הזרע, תת-פרשה בפרשת הולילנד).
שינוי נורמות
על רקע פרשת הולילנד ובשל היותו של השלטון המקומי קרקע פורייה להתפתחותם של דפוסי שחיתות, וכן בשל ההשלכות הקשות של תופעות שחיתות על תפקודן של הרשויות המקומיות ועל רווחת הציבור - מינה היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, צוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי.
הצוות בראשות המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר, פרסם לפני כשנה את המלצותיו. ההמלצות העיקריות היו קירוב הנורמות החלות על השלטון המקומי בתחום המכרזים לנורמות הקבועות בשלטון המרכזי, בשינויים המחויבים: בין היתר המליץ הצוות על שינוי הרכב ועדות המכרזים בשלטון המקומי, כך שאלה לא יהיו מורכבות עוד מנבחרי ציבור אלא מבעלי התפקידים הרלוונטיים ברשויות המקומיות.
המלצה נוספת עסקה בשיפור וטיוב מנגנוני הליכי מינוי כוח-האדם המועסק ברשויות המקומיות: בין היתר המליץ הצוות כי בחירת עובדים בכירים שהם בעלי זיקה לנבחרי ציבור באותה רשות תהיה טעונה אשרור על-ידי ועדה חיצונית. "הוועדה תבחן את שאלת קיומם של כישורים מיוחדים של המועמד למילוי התפקיד, וכן כי המגבלות בעניין העסקת קרובי משפחה יוחלו גם על העסקת עובדים בתאגידים עירוניים", נכתב בהמלצות.
מי שאמורים לוודא את פעילותו התקינה והחוקית של השלטון המקומי, "שומרי הסף" של נבחרי הציבור וראשי הרשויות, הם גזבר הרשות ומבקר הפנים של הרשות. בשנים האחרונות, כפי שניתן להיווכח אמפירית, לאור כמות ראשי הרשויות שנחקרו והועמדו לדין בגין שחיתות, רבים מהגזברים ומבקרי הפנים לא מילאו את תפקידם כיאות.
לאור האמור, המליץ הצוות לחזק את מעמדם של שומרי הסף ולקבוע כעיקרון מנחה כי בכלל הרשויות המקומיות ימונה יועץ משפטי שהוא עובד הרשות. רק חלק מהמלצות הצוות יושמו בשטח. בינתיים, חקירות פליליות של ראשי ערים וראשי רשויות בחשד לשחיתות ממשיכות, כפי שניתן היה לראות גם היום.
