גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת דש איפקס: עבודות שירות וקנס ליו"ר לשעבר יהושע צולר

צולר, שהורשע בקבלת דבר במירמה, מידע פנים ומסירת דיווחים כוזבים במטרה להטעות, נידון ל-6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך חצי מיליון שקל ■ מאסר על-תנאי וקנסות ליהודה קרן ואתי טנצר בגין חלקם בפרשה

יהושע צולר ועו"ד איריס ניב סבאג  / צילום: אלון רון
יהושע צולר ועו"ד איריס ניב סבאג / צילום: אלון רון

לאחר הרשעה מהדהדת בעבירות מירמה ודיווחים כוזבים, הפרושה על פני למעלה מ-200 עמודים, גזר בית המשפט עונשים קלים יחסית על מורשעי "פרשת דש איפקס". השופטת דניאלה שריזלי (שפרשה לאחרונה מכס השיפוט) הטילה הבוקר (ד') 6 חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך חצי מיליון שקל עלל יהושע צולר, יו"ר דירקטוריון בית ההשקעות דש איפקס לשעבר, שהורשע בעבירות מירמה בניירות ערך.

הסיבה לגזר הדין המקל הייתה קבלת טענת באות-כוחו של צולר, עורכות הדין איריס ניב-סבאג וקרן קורן, כי בעת ביצוע העבירות על-ידו, לפני למעלה מעשור, לא הוטלו עונשי מאסר בגין עבירות ניירות ערך דומות; וההחמרה בענישה בתחום היא פרי הפסיקה מהשנים האחרונות.

בראשית ינואר השנה הותרה לפרסום הכרעת הדין בפרשה, במסגרתה הורשעו צולר ויהודה קרן, ששימש דירקטור בחברת דש איפקס, בשורה של עבירות קבלת דבר במירמה ומסירת דיווחים כוזבים במטרה להטעות. עוד הורשע צולר, ביחד עם ידידתו אתי טנצר, בעבירות של שימוש במידע פנים. ההחלטה ניתנה חודשיים קודם לכן, ואולם צולר ביקש לחסות חלקים ממנה, והיא הותרה לפרסום רק לאחר שבית המשפט דחה את הבקשה.

הבוקר גזר בית המשפט את דינם של צולר, קרן וטנצר, תוך שהוא נמנע מהטלת עונשי מאסר על השלושה. על קרן נגזרו 14 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 150,000 שקל; ועל טנצר נגזרו 9 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 140,000 שקל.

הכרעת הדין, שנפרשה על פני 213 עמודים הייתה חמורה במיוחד, ובמסגרתה השופטת שריזלי קבעה ממצאים חמורים באשר למעשיהם של הנאשמים, ואולם גזר הדין שנתנה היום מקל עימם ביחס לגזרי דין מהעת האחרונה בעבירות ניירות ערך.

צולר שימש דירקטור בדש איפקס מ-2001 וב-2006 מונה ליו"ר הדירקטוריון, והוא אחיו של מיקי צולר, לשעבר יו"ר קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), בעלת השליטה לשעבר בדש איפקס.

בכתב האישום נטען כי באוגוסט 2005 רכשו צולר וקרן מניות של החברה מהע"ל, באמצעות אנשי-קש מטעמם, ולא דיווחו על כך לחברה. עוד טענה הפרקליטות בכתב האישום כי צולר כרת הסכם עם ידידתו, טנצר, כדי לעקוף את תקנון הבורסה ולהרוויח מאות אלפי שקל.

באישום המקורי הואשמה גם חברת דש איפקס, ואולם במארס 2011 הורה בית המשפט על מחיקת כתב האישום נגד החברה, לאחר שדש איפקס הגיעה להסדר עם רשות ניירות ערך, לפיו תשלם עיצום כספי בסך של 500 אלף שקל, זאת מבלי להודות בטענות נגדה.

צולר וקרן הורשעו בכך בשנת 2005 קיבלו במירמה את אישור הבורסה לביצוע הקצאה פרטית של מניות דש איפקס. על-מנת לעמוד בדרישת הבורסה לפיזור מניות החברה בציבור, כתנאי לביצוע ההקצאה, הביאו השניים למכירת מניות החברה לאנשי-קש מטעמם: צולר לידידתו הקרובה טנצר, כאמור, וקרן לקרוב משפחתו. בהמשך לכך התחלקו צולר וקרן עם מקורביהם ברווחים שנוצרו ממכירת המניות, בהיקף של מאות אלפי שקל. בגין מעשים אלה הורשעו צולר וקרן במספר עבירות דיווח ובקבלה במירמה של היתר הבורסה לרישום מניות דש איפקס למסחר בהקצאה הפרטית.

לפי אישום נוסף שבו הורשעו צולר וטנצר, בישיבת דירקטוריון של דש איפקס שהתקיימה בשנת 2007 הוחלט לבצע הצעת רכש מלאה למניות חברת-הבת, דש ניירות ערך. בתום הישיבה מסר צולר, יו"ר הדירקטוריון, לידידתו הקרובה טנצר את המידע על החלטת הדירקטוריון, והאיץ בה לרכוש את מניות שתי החברות, והיא עשתה כן.

למחרת היום דיווחה דש איפקס בדיווח מיידי על הצעת הרכש, שהביא לעליית שער מניית חברת-הבת בעשרות אחוזים. מיד לאחר הדיווח מכרה טנצר את כל החזקתה במניות חברת-הבת, ברווח של כ-93,000 שקל. בגין מעשים אלה הורשעו צולר וטנצר בעבירה של שימוש במידע פנים.

"התקשיתי לאתר בצולר חרטה אמיתית. הקושי נובע מהסטייה שסטה צולר בעדותו מגרסת החקירה ומהתסריט המוכר, וכן משילוב החרטה באמירות המצמצמות את חומרת המעשים ומציגות אותם כמעשים קלי-ערך שביצע מתוך חמלה, מה גם שהמידע על הצעת הרכש היה גלוי לכל העולם", כתבה השופטת דניאלה שריזלי בהכרעת הדין.

בגזר הדין מהבוקר ציינה השופטת שריזלי כי הפרשיות שבהן מעורב צולר חמורות מאוד. "כל אחת ואחת מהפרשות היא חמורה בעיניי, וחמורות העבירות בהן הורשע, על נסיבות ביצוען, מעמדו כדירקטור, ובמיוחד כן, כשמביאים בחשבון את תוצאות המעשים ופגיעתם בערכים שעליהם בא החוק להגן", כתבה.

עוד הוסיפה השופטת כי "לפנינו דירקטור מכהן, 'בעל עניין', שראה לנכון להחזיק בחבילה נכבדה של מניות הפיזור, תוך שהוא מעלים את ההחזקה ומסווה את פעולותיו באמצעות ידידתו. ראוי להדגיש כי צולר גם הקפיד להסוות מעין כל את הרווחים שנתהוו ממכירת המניות. לא התכנון המוקדם מהווה כאן נסיבה לחומרה, אלא התנהלותו לכל אורך הדרך, במהלכה הסווה, כאמור, את פעולותיו, נמנע מלדווח על השינוי בהחזקותיו כנדרש בחוק, ובשתיקתו הביא לידי כך שדיווחי החברה לבורסה בדבר פיזור 15% מהמניות לציבור יהיו דיווחים כוזבים ומטעים, לרבות כך, הדיווח בתשקיף המאוחר יותר.

"כל אותה עת - נהירה הייתה לנאשם, דירקטור ותיק ומנוסה, תוצאתם המעשית הערכית של המעשים, והיא - הטעיה פוטנציאלית של ציבור המשקיעים. לגישתי, בניגוד לעמדת הסנגורית, המידע שהועלם מהבורסה היה מידע חיוני, ולא ניתן להקל בו ראש".

עם זאת, השופטת ציינה כי יש לקחת בחשבון את הימשכות ההליכים בפרשה זו, אשר ראשיתה לפני למעלה מעשור.

כאמור, באת-כוחו של צולר, עו"ד איריס ניב-סבאג, טענה כי יש להתחשב בכך שהעבירות בוצעו בשנים 2005 ו-2007, לפני שהוחל עונש מאסר בפועל בעבירות של קבלת דבר במירמה בניירות ערך ומסירת מידע פנים ולפני החלת מגמת ההחמרה בענישה - טיעון אשר התקבל על-ידי השופטת.

באי-כוח המדינה, עורכי הדין חנה קורין ויוני ליבני, טענו כי מתחם הענישה הראוי בגין העבירות בהן הורשע צולר מצדיק מאסר בפועל לתקופה שבין 18 חודשים ברף התחתון ו-36 חודשים ברף העליון, בצירוף רכיבים של מאסר על-תנאי וקנס כספי בשיעור העולה על מיליון שקל.

ואולם, השופטת דחתה מתחם זה, תוך שהיא מציינת כי הוא נקבע בשנים האחרונות, ולא היה רלוונטי במועד בו בוצעו העבירות. "נתון זה מחייב לתת את הדעת על כך שבמועד ביצוע העבירות הייתה מדיניות הענישה שונה, לעתים שונה בתכלית, מתונה פי כמה, מזו הנוהגת כיום", ציינה השופטת בגזר הדין והוסיפה: "במילים אחרות: אילולא העיכוב המצטבר בהליכי המשפט, ספק אם היה מקום להציג מתחם עונשי שגבולותיו כה מחמירים כדרך שהציגה אותו המאשימה, הן ביחס לעבירות האישום הראשון והן ביחס לעבירות האישום השני. כשאני בוחנת עתה את מתחם העונש שהציגה המאשימה ביחס לעבירות הדיווח וקבלת דבר במירמה, בראי היפוך המגמה שחל בשנת 2013 במדיניות הענישה, התרשמותי היא כי גבולות המתחם שהציגה המאשימה אינם סבירים".

את יהודה קרן ייצגו עורכי הדין משה ישראל ואלימלך קורצוייל; אסתר טנצר יוצגה בידי עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי.

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך

משרד האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים ל־2026, הכוללת החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ הטבות לגמלאים ואנשי ביטחון לצד הצעה להקמת נמלי מסחר בחדרה ואשקלון ● במקביל הטיוטה מציעה צעדים נרחבים נגד הון שחור, בהם הגבלת ניכיון שיקים במזומן 

ראש הממשלה מוסר הצהרה כלכלית בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר החינוך יואב קיש / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשורה חיובית לדירוג האשראי של ישראל: S&P מעלה את התחזית

התפתחות חיובית ראשונה בסטטוס הדירוג של ישראל: סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P הודיעה על העלאת תחזית דירוג האשראי של ישראל משלילית ליציבה, כשהדירוג עצמו נותר על ברמת A ● זאת לאחר שבמהלך המלחמה כל שלוש חברות הדירוג הגדולות הורידו את הדירוג

אליה ודניאל ברקת / צילום: ירדן בירנבאום, פנדה

עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים

אליה ודניאל ברקת חלקו אהבה משותפת לשוקולד, ונפגשו במטבח כדי להכין יחד גרסה טבעונית ● אותו הניסוי הוליד חתונה - וגם את מותג פנדה המצליח, עם עשרות עובדים, 2,000 נקודות מכירה בארה"ב וכניסה לשווקים נוספים בעולם ● המנוע העיקרי לצמיחה המטאורית שלהם היה התומכים הנלהבים בהדסטארט, שחלקם גם זכו בתמורה למניות

קופלן. ברקע: פרסום של סקר פולימרקט על הבחירות בניו יורק, השבוע / צילום: AP, Richard Drew, Olga Fedorova

כך נער הקריפטו מניו יורק הפך את חוכמת ההמונים לאימפריה של מיליארדים

בתחילת ימי הקורונה, שיין קופלן המרושש פיתח מחדר האמבטיה בדירתו את פולימרקט - פלטפורמת חיזוי שמנהלת הימורים על המציאות ● הוא רתם משקיעי־על ושווי החברה זינק למיליארדים, תוך איום על תעשיית הסקרים המסורתית ● בקרוב גם טראמפ ינסה להתחרות בו

השיבה מקנדה

6,000 ישראלים עברו לשם במלחמה. עכשיו הם נאלצים לחזור: "מרגישים מהגרים"

חינוך טוב, הזדמנויות תעסוקה, קהילה מחבקת ומדיניות הגירה מקלה במיוחד הביאו יותר מ־6,000 ישראלים לעבור לקנדה מאז תחילת המלחמה ● אלא שבשטח חולפים חודשים עד שהם מורשים לעבוד, זכויות בסיסיות נמנעות מהם, האנטישמיות גואה - ו־30% מהם כבר התייאשו וחזרו ● כך נגוז חלום הרילוקיישן הנוצץ בטורונטו

פמקה ינסן ב''אימפריית אמסטרדם''. נקמה וכוח / צילום: באדיבות נטפליקס

אימפריות נופלות: כשאישה מחליטה לשים יד על רשת הסמים של הבעל הבוגדני

"התן" היא אינה עוד דרמת פשע על אימפריית סמים, אלא סיפור על נקמה נשית בעולם גברי ● במרכז הדרמה ההולנדית החדשה שעלתה בנטפליקס, עומדת אישה שמסרבת להישאר ברקע ● כשבטי מגלה שבעלה, ברון סמים כריזמטי, בגד בה - היא יוצאת למסע נקמה חכם ואכזרי שמערער את האימפריה שלו ומאתגר את הסדר הקיים

יהונתן אור, שלומי בן חיים, דיוויד קוסטמן / צילום: יח''צ, ג'ייפרוג, נועם גלאי

הישראלית שנחתכה בחצי לשפל כל הזמנים, וזו שהוסיפה 1.5 מיליארד דולר לשווייה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● מניית ג'יי פרוג זינקה בכ-27%, לאחר שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● מניית Teads (אאוטבריין) נחתכה בחצי לשפל של כל הזמנים, בעקבות דוחות מאכזבים ● וביונד אויל, שזינקה בכ-130% בשנה האחרונה, תיכנס למסחר בבורסה בטורונטו

דירה להשכרה / צילום: שלומי יוסף

ההגבלות המתוכננות על החזקת מזומן והחובה שתוטל על בעלי הדירות להשכרה

במסגרת הצעת התקציב מבקש שר האוצר לחדש את היוזמה שנבלמה פעם אחר פעם בתקציבים קודמים להחיל חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, גם כאלה שנמוכות מרף תשלום המס ● עוד בטיוטה: הטלת חובת דיווח על פלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקאות השכרת נדל"ן, כמו Airbnb ו-Booking, אפס מס לעולים חוזרים והגבלת החזקת מעל 200 אלף שקל במזומן

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

פרויקט דירה להשכיר בלוד / צילום: Arceffect

האוצר ורמ"י רוצים לשים סוף לייעוד קרקעות להשכרה ארוכת טווח

מטיוטת התוכנית הכלכלית ל-2026 עולה כי קידום עידוד פרויקטים להשכרת ארוכת טווח יעוכב בשנים הקרובות ● אם הטיוטה תאושר – יגיע לקצו עידן התמיכה הממשלתית בפרויקטים לשכירות, ופעילות החברה הממשלתית "דירה להשכיר" תצומצמם משמעותית

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

ביטול חופשות, קיצוץ הטבות וקיזוז פנסיות: הקרב על תקציב הביטחון מתחיל

בחוק ההסדרים של האוצר עולות מספר הצעות קונקרטיות לקיצוץ בהטבות שהצבא מציע, כמו גם לחימה בימי המילואים המוגזמים שהצבא מחלק ● בין ההצעות המרכזיות: ביטול חופשות שחרור, הטבות מס על רכב וקיזוז פנסיה תקציבית

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

מס חדש וייעול תקציבי האבטחה: המהלכים מטיוטת חוק ההסדרים שישפיעו על התעופה

במסגרת טיוטת חוק ההסדרים, האוצר מקדם שינויים רחבים בענף התעופה: החל ממס טיסות חדש, דרך שינוי שיטת הפחת ועד עדכון תקציב האבטחה ● בענף התעופה כבר מזהירים: המהלכים עלולים להתגלגל למחירי הכרטיסים

"שלום עם ישראל": הפוליטיקאי שבטוח - הדרך היחידה לשיקום לבנון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: הקמת כוח בינלאומי בעזה נעשה אפשרי יותר ויותר, מה צריך לקרות כדי שיהיה שלום בין ישראל ולבנון, היחסים המתוחים עם מדינות המפרץ, והחרם האקדמי לא נעלם ● כותרות העיתונים בעולם 

יאיר הבן של בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

כשלהיות ישר זה להיות פראייר: השבוע שבו הנורמות המקולקלות היכו בנו

מחלוקת ג'ובים במוסדות ציוניים ועד פרשת הפצ"רית: השבוע נוכחנו בעוצמה יתרה שהנורמות מתפוררות, והדרך לשחיתות מתקצרת ● כשאנשים מפסיקים להאמין שמישהו שומר על השיטה, הם מפסיקים לשמור עליה בעצמם

בארי וייס / צילום: Daniel Paik/Paramount - רויטרס

האבטחה סביבה עולה 10,000 דולר ליום: הכירו את העורכת היהודייה של CBS

בארי וייס עזבה את הניו יורק טיימס בטריקת דלת בעקבות טענות להשתקה - והפכה לסמל לחופש ביטוי עיתונאי ● הפלטפורמה שהקימה צברה יותר ממיליון מנויים, ונרכשה החודש בעסקה שהפכה אותה לעורכת CBS הראשית ● היהודייה הציונית, שזוכה לאהדת טראמפ ומתנגדת לתרבות הביטול אך תומכת בהפלות ובלהט"ב, תנהיג את ספינת הדגל

חשיבות מכרעת לרצף הצעדים / צילום: Shutterstock, WAYHOME studio

המחקר שמגלה: כך תורידו את הסיכוי לסבול ממחלות לב ב-5 דקות הליכה

השפעת ההליכה על הבריאות שלנו כבר מזמן ידועה, אך מחקר חדש שפורסם באוקטובר האחרון בחן את השאלה: האם יש חשיבות גם לרצף ההליכה או שרק מספר הצעדים הכולל הוא שזה משפיע ● המחקר, שבדק 35 אלף נבדקים, הצביע על מסקנה ברורה: ככל שהנבדקים דיווחו על רצף הליכות ארוך יותר כך ירד הסיכוי לתמותה ולתחלואת לב

בודקים את המיתוס. הדורבן לא באמת יורה את קוציו / צילום: ויקיפדיה - Rushenb

לא יורה וכן פוגע: הדורבן לא באמת משגר את הקוצים שלו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: מיוון העתיקה ועד למשחקי המחשב יוחסה היכולת הזו למכרסם הקוצני, אך לא בצדק

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הסוכרייה שמחכה לחברות הביטחוניות בחוק ההסדרים

היצוא הביטחוני הגיע ב־2024 לשיא של כ־14.8 מיליארד דולר, למרות המלחמה והחרמות, אך יכול היה להיות גבוה יותר אילו רגולציית היצוא הותאמה לשוק המודרני ● טיוטת חוק ההסדרים כוללת רפורמה מקיפה לשיפור הפיקוח על יצוא ביטחוני: קיצור זמני טיפול, פרסום החלטות, פטורים למוצרים בעלי רגישות נמוכה, הטמעת אמצעים דיגיטליים ומנגנוני סיווג שקופים

טיל רמפייג' ששימש את הודו במלחמה האחרונה. טילי האייר לורה ישפרו עוד יותר את היכולות / צילום: אלביט מערכות

טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל

ע"פ דיווחים בהודו, משלחת מטעם משרד ההגנה המקומי הגיעה בחשאי לישראל כדי לקדם הסכם שבמסגרתו ניו דלהי תייצר בעצמה טילים בליסטיים וטילי שיוט ● מה היכולות של הטילים, כיצד זה ישדרג את הצבא ההודי ואיך זה ישפיע על המלחמה עם פקיסטן?

קוטג' להריסה ברמת השרון / צילום: יח''צ

8.8 מיליון שקל עבור קוטג' להריסה ברמת השרון

הקוטג' נמצא בקו המערבי האחרון של שכונת נווה רסקו, ומשקיף לשדות פתוחים ● סביר שבעתיד השדות יהפכו לשטחים בנויים, אולם כרגע הנוף הפתוח מעלה את שווי הנכס ● גודל המגרשים המקובל בסביבה קטן יחסית ומגיע ל־200־300 מ"ר, שעליהם הוקמו קוטג'ים חד ודו־משפחתיים