גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת דש איפקס: עבודות שירות וקנס ליו"ר לשעבר יהושע צולר

צולר, שהורשע בקבלת דבר במירמה, מידע פנים ומסירת דיווחים כוזבים במטרה להטעות, נידון ל-6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך חצי מיליון שקל ■ מאסר על-תנאי וקנסות ליהודה קרן ואתי טנצר בגין חלקם בפרשה

יהושע צולר ועו"ד איריס ניב סבאג  / צילום: אלון רון
יהושע צולר ועו"ד איריס ניב סבאג / צילום: אלון רון

לאחר הרשעה מהדהדת בעבירות מירמה ודיווחים כוזבים, הפרושה על פני למעלה מ-200 עמודים, גזר בית המשפט עונשים קלים יחסית על מורשעי "פרשת דש איפקס". השופטת דניאלה שריזלי (שפרשה לאחרונה מכס השיפוט) הטילה הבוקר (ד') 6 חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך חצי מיליון שקל עלל יהושע צולר, יו"ר דירקטוריון בית ההשקעות דש איפקס לשעבר, שהורשע בעבירות מירמה בניירות ערך.

הסיבה לגזר הדין המקל הייתה קבלת טענת באות-כוחו של צולר, עורכות הדין איריס ניב-סבאג וקרן קורן, כי בעת ביצוע העבירות על-ידו, לפני למעלה מעשור, לא הוטלו עונשי מאסר בגין עבירות ניירות ערך דומות; וההחמרה בענישה בתחום היא פרי הפסיקה מהשנים האחרונות.

בראשית ינואר השנה הותרה לפרסום הכרעת הדין בפרשה, במסגרתה הורשעו צולר ויהודה קרן, ששימש דירקטור בחברת דש איפקס, בשורה של עבירות קבלת דבר במירמה ומסירת דיווחים כוזבים במטרה להטעות. עוד הורשע צולר, ביחד עם ידידתו אתי טנצר, בעבירות של שימוש במידע פנים. ההחלטה ניתנה חודשיים קודם לכן, ואולם צולר ביקש לחסות חלקים ממנה, והיא הותרה לפרסום רק לאחר שבית המשפט דחה את הבקשה.

הבוקר גזר בית המשפט את דינם של צולר, קרן וטנצר, תוך שהוא נמנע מהטלת עונשי מאסר על השלושה. על קרן נגזרו 14 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 150,000 שקל; ועל טנצר נגזרו 9 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 140,000 שקל.

הכרעת הדין, שנפרשה על פני 213 עמודים הייתה חמורה במיוחד, ובמסגרתה השופטת שריזלי קבעה ממצאים חמורים באשר למעשיהם של הנאשמים, ואולם גזר הדין שנתנה היום מקל עימם ביחס לגזרי דין מהעת האחרונה בעבירות ניירות ערך.

צולר שימש דירקטור בדש איפקס מ-2001 וב-2006 מונה ליו"ר הדירקטוריון, והוא אחיו של מיקי צולר, לשעבר יו"ר קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), בעלת השליטה לשעבר בדש איפקס.

בכתב האישום נטען כי באוגוסט 2005 רכשו צולר וקרן מניות של החברה מהע"ל, באמצעות אנשי-קש מטעמם, ולא דיווחו על כך לחברה. עוד טענה הפרקליטות בכתב האישום כי צולר כרת הסכם עם ידידתו, טנצר, כדי לעקוף את תקנון הבורסה ולהרוויח מאות אלפי שקל.

באישום המקורי הואשמה גם חברת דש איפקס, ואולם במארס 2011 הורה בית המשפט על מחיקת כתב האישום נגד החברה, לאחר שדש איפקס הגיעה להסדר עם רשות ניירות ערך, לפיו תשלם עיצום כספי בסך של 500 אלף שקל, זאת מבלי להודות בטענות נגדה.

צולר וקרן הורשעו בכך בשנת 2005 קיבלו במירמה את אישור הבורסה לביצוע הקצאה פרטית של מניות דש איפקס. על-מנת לעמוד בדרישת הבורסה לפיזור מניות החברה בציבור, כתנאי לביצוע ההקצאה, הביאו השניים למכירת מניות החברה לאנשי-קש מטעמם: צולר לידידתו הקרובה טנצר, כאמור, וקרן לקרוב משפחתו. בהמשך לכך התחלקו צולר וקרן עם מקורביהם ברווחים שנוצרו ממכירת המניות, בהיקף של מאות אלפי שקל. בגין מעשים אלה הורשעו צולר וקרן במספר עבירות דיווח ובקבלה במירמה של היתר הבורסה לרישום מניות דש איפקס למסחר בהקצאה הפרטית.

לפי אישום נוסף שבו הורשעו צולר וטנצר, בישיבת דירקטוריון של דש איפקס שהתקיימה בשנת 2007 הוחלט לבצע הצעת רכש מלאה למניות חברת-הבת, דש ניירות ערך. בתום הישיבה מסר צולר, יו"ר הדירקטוריון, לידידתו הקרובה טנצר את המידע על החלטת הדירקטוריון, והאיץ בה לרכוש את מניות שתי החברות, והיא עשתה כן.

למחרת היום דיווחה דש איפקס בדיווח מיידי על הצעת הרכש, שהביא לעליית שער מניית חברת-הבת בעשרות אחוזים. מיד לאחר הדיווח מכרה טנצר את כל החזקתה במניות חברת-הבת, ברווח של כ-93,000 שקל. בגין מעשים אלה הורשעו צולר וטנצר בעבירה של שימוש במידע פנים.

"התקשיתי לאתר בצולר חרטה אמיתית. הקושי נובע מהסטייה שסטה צולר בעדותו מגרסת החקירה ומהתסריט המוכר, וכן משילוב החרטה באמירות המצמצמות את חומרת המעשים ומציגות אותם כמעשים קלי-ערך שביצע מתוך חמלה, מה גם שהמידע על הצעת הרכש היה גלוי לכל העולם", כתבה השופטת דניאלה שריזלי בהכרעת הדין.

בגזר הדין מהבוקר ציינה השופטת שריזלי כי הפרשיות שבהן מעורב צולר חמורות מאוד. "כל אחת ואחת מהפרשות היא חמורה בעיניי, וחמורות העבירות בהן הורשע, על נסיבות ביצוען, מעמדו כדירקטור, ובמיוחד כן, כשמביאים בחשבון את תוצאות המעשים ופגיעתם בערכים שעליהם בא החוק להגן", כתבה.

עוד הוסיפה השופטת כי "לפנינו דירקטור מכהן, 'בעל עניין', שראה לנכון להחזיק בחבילה נכבדה של מניות הפיזור, תוך שהוא מעלים את ההחזקה ומסווה את פעולותיו באמצעות ידידתו. ראוי להדגיש כי צולר גם הקפיד להסוות מעין כל את הרווחים שנתהוו ממכירת המניות. לא התכנון המוקדם מהווה כאן נסיבה לחומרה, אלא התנהלותו לכל אורך הדרך, במהלכה הסווה, כאמור, את פעולותיו, נמנע מלדווח על השינוי בהחזקותיו כנדרש בחוק, ובשתיקתו הביא לידי כך שדיווחי החברה לבורסה בדבר פיזור 15% מהמניות לציבור יהיו דיווחים כוזבים ומטעים, לרבות כך, הדיווח בתשקיף המאוחר יותר.

"כל אותה עת - נהירה הייתה לנאשם, דירקטור ותיק ומנוסה, תוצאתם המעשית הערכית של המעשים, והיא - הטעיה פוטנציאלית של ציבור המשקיעים. לגישתי, בניגוד לעמדת הסנגורית, המידע שהועלם מהבורסה היה מידע חיוני, ולא ניתן להקל בו ראש".

עם זאת, השופטת ציינה כי יש לקחת בחשבון את הימשכות ההליכים בפרשה זו, אשר ראשיתה לפני למעלה מעשור.

כאמור, באת-כוחו של צולר, עו"ד איריס ניב-סבאג, טענה כי יש להתחשב בכך שהעבירות בוצעו בשנים 2005 ו-2007, לפני שהוחל עונש מאסר בפועל בעבירות של קבלת דבר במירמה בניירות ערך ומסירת מידע פנים ולפני החלת מגמת ההחמרה בענישה - טיעון אשר התקבל על-ידי השופטת.

באי-כוח המדינה, עורכי הדין חנה קורין ויוני ליבני, טענו כי מתחם הענישה הראוי בגין העבירות בהן הורשע צולר מצדיק מאסר בפועל לתקופה שבין 18 חודשים ברף התחתון ו-36 חודשים ברף העליון, בצירוף רכיבים של מאסר על-תנאי וקנס כספי בשיעור העולה על מיליון שקל.

ואולם, השופטת דחתה מתחם זה, תוך שהיא מציינת כי הוא נקבע בשנים האחרונות, ולא היה רלוונטי במועד בו בוצעו העבירות. "נתון זה מחייב לתת את הדעת על כך שבמועד ביצוע העבירות הייתה מדיניות הענישה שונה, לעתים שונה בתכלית, מתונה פי כמה, מזו הנוהגת כיום", ציינה השופטת בגזר הדין והוסיפה: "במילים אחרות: אילולא העיכוב המצטבר בהליכי המשפט, ספק אם היה מקום להציג מתחם עונשי שגבולותיו כה מחמירים כדרך שהציגה אותו המאשימה, הן ביחס לעבירות האישום הראשון והן ביחס לעבירות האישום השני. כשאני בוחנת עתה את מתחם העונש שהציגה המאשימה ביחס לעבירות הדיווח וקבלת דבר במירמה, בראי היפוך המגמה שחל בשנת 2013 במדיניות הענישה, התרשמותי היא כי גבולות המתחם שהציגה המאשימה אינם סבירים".

את יהודה קרן ייצגו עורכי הדין משה ישראל ואלימלך קורצוייל; אסתר טנצר יוצגה בידי עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי.

עוד כתבות

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

פלטפורמת הרמוני של WIX / צילום: יח''צ

לא רק חזרה למשרדים: wix חוזרת גם לסופרבול, בהשקעה של מיליונים

אחרי הפסקה בת שש שנים, חברת Wix חוזרת לסופרבול, שנחשב לאחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● אסף גרניט מסביר לראשונה מדוע הצטרף כיועץ אסטרטגי לקרן ההון סיכון IL Ventures, ומידרג משקיעה במיזם ישראלי שמסייע לזרים המתגוררים בחו"ל למצוא בעלי מקצוע ● אירועים ומינויים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה: העובדים במקצועות האלה יכפילו את שכרם

הואנג הציג בדאבוס תחזית אופטימית לשוק העבודה, ולאו דווקא בהייטק: הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית יזניק את שכרם של בעלי מקצוע כמו חשמלאים, אינסטלטורים ועובדי בניין

זום גלובלי / צילום: Reuters

השם החדש והמפתיע שעשוי להיכנס למועצת השלום

קים ג'ונג און משפיל את סגן ראש הממשלה ושולח מסר לקראת אירוע ענק • טראמפ מציע לאפיפיור להצטרף ל"מועצת השלום", למרות הביקורת נגדו • וההכרעה במשפט של רוצח ראש ממשלת יפן ● זום גלובלי, מדור חדש 

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מקבלן חשמל למיליארדר: איך הבעלים של אחת החברות הבולטות בת"א נותר אנונימי?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● צבי לוי, בעל השליטה ביצרנית המרעומים ארית, הפך השקעה של 14 מיליון שקל לפני שני עשורים לכזו ששווה מיליארדים ומימש בשבוע שעבר חלק מההחזקה תמורת כ־400 מיליון שקל ● ועדיין הוא שומר על אנונימיות כמעט מוחלטת, ואפילו תמונה שלו ברשת קשה למצוא

מיחזור משכנתאות / צילום: Shutterstock

בהיקף של 5 מיליארד שקל: שיאי מיחזור משכנתאות בדצמבר

מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש דצמבר 2025 נרשמו שיאי מיחזור משכנתאות בין בנקים, ובמקביל חלה ירידה קלה בפיגורי המשכנתאות ● הנתונים מצביעים על למעלה מ-7,000 לווים שמיחזרו בחודש שעבר משכנתאות, כאשר היקפי המיחזורים הגיעו לכ-5 מיליארד שקל

רשת 13 / צילום: Shutterstock

הדירקטורית החדשה בחדשות 13 והדרישה שקשורה לאיל ברקוביץ

אילת אליאב מונתה ע"י הרשות השנייה כדירקטורית מטעם הציבור בחדשות 13, אף שקיים קשר עסקי שוטף בין החברה שהיא מנהלת לבנו של איל ברקוביץ ● היועץ המשפטי קבע שאין מניעה חוקית למינוי - אך דרש שורת מגבלות, בהן הרחקה מכל עיסוק בעניינים הנוגעים לברקוביץ ולתוכניתו

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

30 מיליון שקל: לאומי פרטנרס גרף רווח על מימוש מניות טראלייט

הבנק נותר עדיין עם החזקה של 11% בחברת האנרגיה המתחדשת ● לו היה מוכר את כל מניותיו היה מורווח כ-100 מיליון שקל על השקעתו בה

הפרויקט בקריית שמונה של חברת קראו / הדמיה: אנטרייס

הצפון מתעורר: הסכם מימון ב-91 מיליון שקל לפרויקט בקריית שמונה

רובי קפיטל ושלמה ביטוח חתמו על עסקת מימון להקמת שכונת בימת תל חי בקריית שמונה ● חברת המימון ברקת תעניק הלוואה לשתי קבוצות של בעלי קרקע שמארגנת קבוצת חג'ג' ברמת אביב ● והוותמ"ל תדון בפרויקט התחדשות עירונית ראשון בטירה ● חדשות השבוע בנדל"ן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

קריאת תיגר על האו"ם: מה עומד מאחורי יוזמת מועצת השלום של טראמפ?

נשיא ארה"ב הגיע השנה לדאבוס כדי להכריז על עצמו, פעם נוספת, כמעצב-העל של הסדר העולמי החדש, ולעגן זאת במסגרת מוסד חדש שייסד - "מועצת השלום" ● אילו מדינות יצטרפו למועצת השלום, כיצד היא תפעל, והאם מדובר בניסיון אמיתי לייצר מנגנון חדש לפתרון סכסוכים - או בעוד מהלך של טראמפ לעקוף את המוסדות הקיימים?

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל עקפה את צפי האנליסטים אך אכזבה בתחזית להמשך; המניה יורדת במסחר המאוחר

אינטל הרוויחה 15 סנט למניה והכנסותיה עמדו ברבעון על 13.7 מיליארד דולר, מעל הצפי ● למרות זאת החברה מאכזבת בציפיות לרבעון הראשון של 2026

הדמייה של כביש 6 צפון, מחלף בית העמק / צילום: ap, Matt Rourke

הסדרת הפקעת הקרקעות מאיימת לעכב את מיזם כביש 6 בצפון

פרויקט הארכת כביש 6 לצפון מתקדם לשלב המכרזי, אך לוחות הזמנים עשויים להתעכב ● בין הסיבות, סוגיות שטרם הוסדרו הקשורות לתפיסת קרקע, פיצוי בעלי הקרקעות וליווי משטרתי

ח''כ אופיר כץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

יוצא מהקפאה: הקואליציה תקדם את החוק לביטול לשכת עורכי הדין

הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית ב-2023, תקודם ע"י ועדת הכנסת בראשות יו"ר הקואליציה אופיר כץ ● לפי ההצעה, הלשכה תוחלף במועצה שבה ישלוט שר המשפטים ● לשכת עורכי הדין: "לא ניכנע לסחיטה ואיומים"

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

30% יותר מקודמתו: השכר של מנכ״ל אל על החדש נחשף

אל על מבקשת לאשר ללוי הלוי שכר של 8.5 מיליון שקל בשנה שיורכב משכר, מענק חתימה ומניות ● אל על מסבירה את השכר של הלוי, שאין לו נסיון בניהול חברת תעופה ב"התחשבות ברקע ובניסיון העשיר של מר לוי ותרומתו הצפוייה לקידום החברה" ● המנכ"לית היוצאת דינה בן טל גננסיה מבקשת מענק פרישה של 830 אלף שקל והשלמת פיצויים

חזית המדע / צילום: Shutterstock

אמבטיות קרח ודבק לפנים: מה מחקרים אומרים על הטרנדים החמים בבריאות?

האלגוריתמים ברשתות רוצים את מה שהכי מלהיב, קיצוני ומבטיח לשנות את החיים, אבל מה הפער בין ההבטחה למציאות? ● בדקנו אם יש אמת מחקרית מאחורי ארבעה טרנדים פופולריים

בית המעצר בברוקלין בתחילת ינואר, בסמוך להגעת מדורו / צילום: Shutterstock

"גיהנום עלי אדמות": הצצה לכלא הידוע לשמצה שבו כלוא הרודן מוונצואלה

עברייני מין מפורסמים, נאשמים ברצח, ברוני סמים ונשיאים לשעבר: בית המעצר המטרופוליטני בברוקלין מאכלס שורת דמויות קצה, אך נודע בעיקר בשל תנאי כליאה קשים והזנחה מתמשכת ● "לא אנושי": כך נראה המקום שאפילו שופטים מהססים לשלוח אליו נאשמים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט ● היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות

הראל ויזל / צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי: איכשהו דווקא "הבנים של" הם תמיד הכי מתאימים

בחברות ציבוריות ממשיכים לתת תפקידים ל"ילדים של" ● באוצר קפצו למסקנות ● ומה שווה לבדוק בפירוט האשראי ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock

דיווח על הכנסות נמוכות כשכיר, אך התגלה כבעלי שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשל"צ

רשות המסים חושדת כי תושב ת"א גרף עשרות מיליונים במטבעות וירטואליים, אך לא דיווח על הכנסותיו ולא שילם את המס הנדרש על רווחי הקריפטו ● מהחקירה עלה כי החשוד לא פתח תיק ברשות המסים, לא הגיש דוחות ולא דיווח על עיסוקו במטבעות וירטואליים