יהושע צולר ועו"ד איריס ניב סבאג / צילום: אלון רון
לאחר הרשעה מהדהדת בעבירות מירמה ודיווחים כוזבים, הפרושה על פני למעלה מ-200 עמודים, גזר בית המשפט עונשים קלים יחסית על מורשעי "פרשת דש איפקס". השופטת דניאלה שריזלי (שפרשה לאחרונה מכס השיפוט) הטילה הבוקר (ד') 6 חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך חצי מיליון שקל עלל יהושע צולר, יו"ר דירקטוריון בית ההשקעות דש איפקס לשעבר, שהורשע בעבירות מירמה בניירות ערך.
הסיבה לגזר הדין המקל הייתה קבלת טענת באות-כוחו של צולר, עורכות הדין איריס ניב-סבאג וקרן קורן, כי בעת ביצוע העבירות על-ידו, לפני למעלה מעשור, לא הוטלו עונשי מאסר בגין עבירות ניירות ערך דומות; וההחמרה בענישה בתחום היא פרי הפסיקה מהשנים האחרונות.
בראשית ינואר השנה הותרה לפרסום הכרעת הדין בפרשה, במסגרתה הורשעו צולר ויהודה קרן, ששימש דירקטור בחברת דש איפקס, בשורה של עבירות קבלת דבר במירמה ומסירת דיווחים כוזבים במטרה להטעות. עוד הורשע צולר, ביחד עם ידידתו אתי טנצר, בעבירות של שימוש במידע פנים. ההחלטה ניתנה חודשיים קודם לכן, ואולם צולר ביקש לחסות חלקים ממנה, והיא הותרה לפרסום רק לאחר שבית המשפט דחה את הבקשה.
הבוקר גזר בית המשפט את דינם של צולר, קרן וטנצר, תוך שהוא נמנע מהטלת עונשי מאסר על השלושה. על קרן נגזרו 14 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 150,000 שקל; ועל טנצר נגזרו 9 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 140,000 שקל.
הכרעת הדין, שנפרשה על פני 213 עמודים הייתה חמורה במיוחד, ובמסגרתה השופטת שריזלי קבעה ממצאים חמורים באשר למעשיהם של הנאשמים, ואולם גזר הדין שנתנה היום מקל עימם ביחס לגזרי דין מהעת האחרונה בעבירות ניירות ערך.
צולר שימש דירקטור בדש איפקס מ-2001 וב-2006 מונה ליו"ר הדירקטוריון, והוא אחיו של מיקי צולר, לשעבר יו"ר קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), בעלת השליטה לשעבר בדש איפקס.
בכתב האישום נטען כי באוגוסט 2005 רכשו צולר וקרן מניות של החברה מהע"ל, באמצעות אנשי-קש מטעמם, ולא דיווחו על כך לחברה. עוד טענה הפרקליטות בכתב האישום כי צולר כרת הסכם עם ידידתו, טנצר, כדי לעקוף את תקנון הבורסה ולהרוויח מאות אלפי שקל.
באישום המקורי הואשמה גם חברת דש איפקס, ואולם במארס 2011 הורה בית המשפט על מחיקת כתב האישום נגד החברה, לאחר שדש איפקס הגיעה להסדר עם רשות ניירות ערך, לפיו תשלם עיצום כספי בסך של 500 אלף שקל, זאת מבלי להודות בטענות נגדה.
צולר וקרן הורשעו בכך בשנת 2005 קיבלו במירמה את אישור הבורסה לביצוע הקצאה פרטית של מניות דש איפקס. על-מנת לעמוד בדרישת הבורסה לפיזור מניות החברה בציבור, כתנאי לביצוע ההקצאה, הביאו השניים למכירת מניות החברה לאנשי-קש מטעמם: צולר לידידתו הקרובה טנצר, כאמור, וקרן לקרוב משפחתו. בהמשך לכך התחלקו צולר וקרן עם מקורביהם ברווחים שנוצרו ממכירת המניות, בהיקף של מאות אלפי שקל. בגין מעשים אלה הורשעו צולר וקרן במספר עבירות דיווח ובקבלה במירמה של היתר הבורסה לרישום מניות דש איפקס למסחר בהקצאה הפרטית.
לפי אישום נוסף שבו הורשעו צולר וטנצר, בישיבת דירקטוריון של דש איפקס שהתקיימה בשנת 2007 הוחלט לבצע הצעת רכש מלאה למניות חברת-הבת, דש ניירות ערך. בתום הישיבה מסר צולר, יו"ר הדירקטוריון, לידידתו הקרובה טנצר את המידע על החלטת הדירקטוריון, והאיץ בה לרכוש את מניות שתי החברות, והיא עשתה כן.
למחרת היום דיווחה דש איפקס בדיווח מיידי על הצעת הרכש, שהביא לעליית שער מניית חברת-הבת בעשרות אחוזים. מיד לאחר הדיווח מכרה טנצר את כל החזקתה במניות חברת-הבת, ברווח של כ-93,000 שקל. בגין מעשים אלה הורשעו צולר וטנצר בעבירה של שימוש במידע פנים.
"התקשיתי לאתר בצולר חרטה אמיתית. הקושי נובע מהסטייה שסטה צולר בעדותו מגרסת החקירה ומהתסריט המוכר, וכן משילוב החרטה באמירות המצמצמות את חומרת המעשים ומציגות אותם כמעשים קלי-ערך שביצע מתוך חמלה, מה גם שהמידע על הצעת הרכש היה גלוי לכל העולם", כתבה השופטת דניאלה שריזלי בהכרעת הדין.
בגזר הדין מהבוקר ציינה השופטת שריזלי כי הפרשיות שבהן מעורב צולר חמורות מאוד. "כל אחת ואחת מהפרשות היא חמורה בעיניי, וחמורות העבירות בהן הורשע, על נסיבות ביצוען, מעמדו כדירקטור, ובמיוחד כן, כשמביאים בחשבון את תוצאות המעשים ופגיעתם בערכים שעליהם בא החוק להגן", כתבה.
עוד הוסיפה השופטת כי "לפנינו דירקטור מכהן, 'בעל עניין', שראה לנכון להחזיק בחבילה נכבדה של מניות הפיזור, תוך שהוא מעלים את ההחזקה ומסווה את פעולותיו באמצעות ידידתו. ראוי להדגיש כי צולר גם הקפיד להסוות מעין כל את הרווחים שנתהוו ממכירת המניות. לא התכנון המוקדם מהווה כאן נסיבה לחומרה, אלא התנהלותו לכל אורך הדרך, במהלכה הסווה, כאמור, את פעולותיו, נמנע מלדווח על השינוי בהחזקותיו כנדרש בחוק, ובשתיקתו הביא לידי כך שדיווחי החברה לבורסה בדבר פיזור 15% מהמניות לציבור יהיו דיווחים כוזבים ומטעים, לרבות כך, הדיווח בתשקיף המאוחר יותר.
"כל אותה עת - נהירה הייתה לנאשם, דירקטור ותיק ומנוסה, תוצאתם המעשית הערכית של המעשים, והיא - הטעיה פוטנציאלית של ציבור המשקיעים. לגישתי, בניגוד לעמדת הסנגורית, המידע שהועלם מהבורסה היה מידע חיוני, ולא ניתן להקל בו ראש".
עם זאת, השופטת ציינה כי יש לקחת בחשבון את הימשכות ההליכים בפרשה זו, אשר ראשיתה לפני למעלה מעשור.
כאמור, באת-כוחו של צולר, עו"ד איריס ניב-סבאג, טענה כי יש להתחשב בכך שהעבירות בוצעו בשנים 2005 ו-2007, לפני שהוחל עונש מאסר בפועל בעבירות של קבלת דבר במירמה בניירות ערך ומסירת מידע פנים ולפני החלת מגמת ההחמרה בענישה - טיעון אשר התקבל על-ידי השופטת.
באי-כוח המדינה, עורכי הדין חנה קורין ויוני ליבני, טענו כי מתחם הענישה הראוי בגין העבירות בהן הורשע צולר מצדיק מאסר בפועל לתקופה שבין 18 חודשים ברף התחתון ו-36 חודשים ברף העליון, בצירוף רכיבים של מאסר על-תנאי וקנס כספי בשיעור העולה על מיליון שקל.
ואולם, השופטת דחתה מתחם זה, תוך שהיא מציינת כי הוא נקבע בשנים האחרונות, ולא היה רלוונטי במועד בו בוצעו העבירות. "נתון זה מחייב לתת את הדעת על כך שבמועד ביצוע העבירות הייתה מדיניות הענישה שונה, לעתים שונה בתכלית, מתונה פי כמה, מזו הנוהגת כיום", ציינה השופטת בגזר הדין והוסיפה: "במילים אחרות: אילולא העיכוב המצטבר בהליכי המשפט, ספק אם היה מקום להציג מתחם עונשי שגבולותיו כה מחמירים כדרך שהציגה אותו המאשימה, הן ביחס לעבירות האישום הראשון והן ביחס לעבירות האישום השני. כשאני בוחנת עתה את מתחם העונש שהציגה המאשימה ביחס לעבירות הדיווח וקבלת דבר במירמה, בראי היפוך המגמה שחל בשנת 2013 במדיניות הענישה, התרשמותי היא כי גבולות המתחם שהציגה המאשימה אינם סבירים".
את יהודה קרן ייצגו עורכי הדין משה ישראל ואלימלך קורצוייל; אסתר טנצר יוצגה בידי עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי.