אחרי 4 קידוחים שלא הניבו ממצאים מסחריים, וקידוח נוסף שבו נמצא מאגר מים ונמסר לידי חברת "מי גולן", מחדשת אפק אנרגיה את הקידוחים ברמת הגולן. הקידוח השישי יבוצע בסמוך לכביש 87, שני קילומטר דרומית לקצרין, ועבודות ההכנה במקום צפויות להתחיל כבר בימים הקרובים.
אפק אנרגיה קיבלה ב-2014 אישור מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז צפון אישור לביצוע עשרה קידוחים ברמת הגולן, מה שעורר התנגדות גדולה בקרב ארגוני סביבה ותושבים מהאזור. בחברה מדגישים כי "האתרים שאושרו נבחרו בקפידה תוך שיתוף-פעולה והתייעצות עם רשות המים, רשות הטבע והגנים מועצה אזורית גולן והמשרד להגנת הסביבה".
בנוסף מדגישים בחברה כי כל הקידוחים הקודמים, למעט זה שבו נמצאו מים, "שוקמו במלואם במהלך החודשים האחרונים...עבודות השיקום הסתיימו עם קבלת אישורם של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות המים ומועצה אזורית גולן".
בדיון שהתקיים בכנסת בשבוע שעבר בנושא הסידוק ההידראולי והשפעותיו על מקורות המים, טען נפתלי זלוצובר ממטה המאבק נגד קידוחי אפק ברמת הגולן, כי "החומרים שמשתמשים בהם ברמת הגולן הם חומרי סידוק הידראולי, לא מדובר בקידוחי מים… חלק מהחומרים מוגדרים כחומרים פעילים על ידי המשרד להגנת הסביבה".
הדיון התקיים בוועדת המשנה לבחינה ומעקב אחר הפקת גז ונפט בטכנולוגיות לא קונבנציונליות ומתחדשות. יו"ר הוועדה, ח"כ חיים ילין, אמר בעקבות הדברים: "אני מבקש מרשות המים ומחברת מקורות להפיק דו"ח שבו תהיה התייחסות מה הם החומרים שבהם משתמשים והאם הם מסוכנים לציבור ולסביבה".
באפק דוחים בתוקף את הטענות, ומסבירים כי האישור לביצוע הקידוחים הוא לחיפוש נפט נוזלי בטכנולוגיה קונבנציונלית בלבד. בחברה מסבירים כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שאישרה את הקידוחים, הקימה ועדת היגוי בה יושבים בין השאר נציגי הארגונים הירוקים, שעוקבת באופן שוטף אחרי הקידוחים.
דברים דומים אמר בדיון בכנסת יוסי וירצבורגר, הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה: "יש גבול למספר הפעמים בהם אנחנו יכולים להסביר שברמת הגולן אין הפקה בלתי קונבנציונלית, היא אסורה ומסוכנת ואין הפקה כזו".
באפק, חברה-בת של ג'יני אנרג'י האמריקאית, מאמינים כי ניתן למצוא ברמת הגולן מיליארדי חביות נפט. בשנה שעברה אמר לערוץ 2 הגיאולוג הראשי של החברה, ד"ר יובל ברטוב, כי "אנחנו מדברים על שכבה בעובי 350 מטר, ומה שקובע זה העובי והנקבוביות. בעולם בממוצע מדברים על 20-30 מטר שכבה. יש פה פי 10 ממקומות אחרים - ובגלל זה מדברים על כמויות משמעותיות. מה שחשוב זה לדעת שהנפט בסלע, ואת זה אנחנו יודעים".
ההבטחה החוזרת ונשנית של החברה היא להשגת עצמאות אנרגטית לישראל - הבטחה גדולה שמטרתה ככל הנראה לגבור על החששות הסביבתיים ולאפשר את הקידוחים. אלא שלטענת פרופ' אורי מרינוב, המנכ"ל הראשון של המשרד להגנת הסביבה, מדינת ישראל כבר הגיעה ממילא לעצמאות אנרגטית.
"יש לישראל את כל הגז שיכול לספק את צורכי האנרגיה שלה לטווח הקצר והבינוני", אומר מרינוב. "כל הקידוחים האלה הם מיותרים לחלוטין גם בלי בכלל להיכנס לנזקים לסביבה. אתה לא לוקח סיכון במקומות שאתה לא צריך".