מרב מיכאלי/ צילום: דניאל קמינסקי
"מהיום שבו התחלתי להוביל את הצעת החוק למניעת התעמרות במקומות עבודה, רוב הפניות שנעשות אל הלשכה שלי עוסקות רק בזה. בשלוש השנים האחרונות קיבלתי אלפי פניות בנושא", סיפרה אתמול (ד') ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) במהלך דיון שעסק בהתעמרות במקומות עבודה, שהתקיים במסגרת הכנס ה-21 ליחסי עבודה שמקיימות נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות הכללית באילת.
על פי החוק שמקדמת ח"כ מיכאלי, מעסיק שיתעמר בעובד יהיה חשוף לתביעת נזיקין של עד 120 אלף שקל גם בלי להוכיח נזק. יוזמת החקיקה מעוררת דאגה בקרב המעסיקים, שחוששים כי עובדים יעשו שימוש לרעה בחוק, יפרשו כראות עינם את המושג "התעמרות" ויעמיסו את המערכת המשפטית בתביעות נגדם.
אף שהחוק עדיין נמצא בהליכי חקיקה, לדברי מיכאלי עד כה ניתנו בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ 5 פסקי דין המבוססים על עיקרי החוק. אחד מפסקי הדין ניתן בעניינו של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי. עו"ד נעמי לנדאו, המייצגת את נפתלי שהתלונן על התעמרות בעת שעבד לצדם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ורעייתו שרה, סיפרה בכנס: "מהיום שניתן פסק הדין בנושא, מני נפתלי, שהיה מאבטח אישים ושירת במסגרת תפקידו שועי עולם, ניסה שוב ושוב למצוא עבודה חדשה באבטחה, אך מדי חודש או חודשיים מעסיקיו קיבלו הוראות מלמעלה לפטר אותו. שללו ממנו את הרישיון להחזיק אקדח. כיצד מאבטח יכול למלא את תפקידו בלי אקדח? שללו ממנו את המקצוע שלו".
לדברי מיכאלי, "אלמלא פרשת מני נפתלי, כנראה שהחוק האמור כבר היה עובר והיה חוק בספר החוקים. כשהוא עבר קריאה טרומית בכנסת, שר הכלכלה לשעבר היה אריה דרעי, הוא חיבק את החוק בשתי ידיים והבין את החשיבות שלו. בהמשך, כשתיק הכלכלה עבר לידיו של ראש הממשלה נתניהו, משרד הכלכלה שינה את עמדתו בנוגע לחוק".
מיכאלי הוסיפה וסיפרה כי "מעסיקים ומעסיקות נוקטים בדרכים היצירתיות והמחרידות ביותר כדי להתעמר בעובדים ואני מקיימת קשר שוטף עם עובדים שפנו אליי כבר לפני זמן רב ועדיין מתקשים לשקם את חייהם בשל המצב שאליו הם נקלעו. הם מבקשים להתקבל למקומות עבודה חדשים, נשאלים מדוע סיימו את עבודתם במקום הקודם ונשאלים גם אם הם תרמו בהתנהגותם לכך שעבודתם הופסקה. זאת האשמה של הקורבן, והקורבן שוב משלם את המחיר".
"חייבים לקצר את שבוע העבודה"
מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, התייחס במהלך הכנס לריבוי יוזמות החקיקה בנושאי עבודה והגדיר אותן "צונאמי של חוקים שיצא משליטה ופוגע בעסקים ובמעסיקים". לדבריו, "בעשור האחרון הוגשו 12 אלף הצעות חוק פרטיות ורבות מהן משנות ללא הרף את מערכת יחסי העבודה בישראל. רוב ההצעות מוגשות בלי שנעשית בדיקה משמעותית ומובילות להתייקרות מלאכותית של עלות ההעסקה בישראל, לפגיעה ביכולת של המעסיקים לשפר את תנאי המועסקים".
ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) הגיבה ואמרה: "חקיקה בנושאי עבודה תמיד תהיה חשובה כי המעסיק תמיד יהיה בעמדת כוח והוא שיכול לפטר עובד. המינימום הוא להעמיד לעובדים הגנה מטעם המדינה. לצערי, החוקים האלה עדיין הכרחיים לאור התנהלות של חלק מהמעסיקים, שכן רק באחרונה עלה הצורך להגן על עובדות כי נאסר עליהן לגשת לשירותים במהלך משמרת".
במהלך הכנס התייחס מנכ"ל ההסתדרות הכללית, עו"ד קובי טריפטו, לסוגיית קיצור שבוע העבודה במשק הישראלי: "חייבים לקצר את שעות העבודה בישראל. אני לא מסכים עם הקולות שלפיהם מדובר במהלך שהוא בחזקת הימור. גם כשההסתדרות התחילה לדבר על העלאת שכר המינימום אמרו שמדובר בהימור שיוביל לאבטלה גבוהה. בפועל, כל האיומים שהושמעו אז לא התממשו וכך יהיה גם כששבוע העבודה בישראל יקוצר. בישראל עובדים, משמעותית, יותר שעות מהממוצע במדינות OECD ואם אנחנו רוצים להיות חלק ממדינות אלה ולהידמות להן, עלינו לפעול בנושא הזה בהקדם".
בהתייחס לנתונים המצביעים על מגמה של ירידה בפריון בעבודה, אמר טריפטו: "בעיית הפריון היא לא רק בעיה של עובדים, אלא גם בעיה של ניהול ושל הטמעת טכנולוגיות: יש מפעלים שבשילוב של אמצעים טכנולוגיים זולים העלו את רמת הפריון שלהם בעשרות אחוזים".