איתן אורנשטיין / צילום: איל יצהר
בהמשך לדברים שאמרה היום (ה') בכנס לשכת רואי החשבון השופטת בדימוס ורדה אלשיך, דיברו באותו כנס, המתמקד בהיבטים ניהוליים וחשבונאיים בהליכי חדלות פירעון, גם השופט איתן אורנשטיין, נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב; והשופט עאטף עילבוני מבית המשפט המחוזי בנצרת.
השופט אורנשטיין דיבר על תחושותיו והחלטותיו, ואמר כי "לפני מתן צו הקפאת הליכים ידינו רועדת". לפי אורנשטיין, "יש שינוי דרסטי בפסיקה של בתי המשפט, להעדיף הסדר נושים על פני פירוק. זו פסיקה של בית משפט, שאם חדלות הפירעון ראויה, וההסדר אמיתי, צריך לתת עדיפות להסדר על פני פירוק. הליך הפוך הרבה יותר קשה. רק אם לא מסתדר או אין היתכנות להסדר - רק אז להטיל את הגרזן".
אורנשטיין הוסיף בהקשר זה: "בבסיס העניין לא בהכרח עומדת הגישה הכלכלית דווקא, אלא הגישה החברתית. בית המשפט רואה את אינטרס העובדים ואת מקום העבודה כאינטרס חשוב גם עבור העובדים עצמם, וגם שלא יפלו כנטל על החברה והמדינה".
אורנשטיין תיאר את הליך קבלת ההחלטות בתיקים המובאים לפניו: "בבואנו להכריע, אנו מסתכלים על בקשה האם יש בה דוחות כספיים מבוקרים. אם אין, זה מעורר סימני שאלה. לוקחים את הדוחות הכספיים ומעמיקים בהם, רואים אם יש הערת עסק חי, מתי הופק הדוח המבוקר האחרון, רוצים לראות דרכה של החברה לאן.
"לתת צו הקפאת הליכים - היד שלנו רועדת... אם המאזנים הם רק דוחות כספיים, גם נזהרים. בודקים את עמדת הנושים הפיננסיים, ופה אני נוגע בשאלה המימון לנושא ההקפאה כי כאן זה כבר אחריות שלנו. נושא הקפאת הליכים של בעל השליטה ברמה האישית, במיוחד שהוא רוצה לשמר את השליטה בה, מה התרומה שלו? זו השאלה".
עוד נתון שצריך להתחשב בו, לפי אורנשטיין, הוא רצון רוב הנושים. "גם אם אני כבית המשפט חושב שזו טעות כלכלית, לא אתערב בשיקול-הדעת שלהם ואנשוך את שפתיי, אלא אם כן זה מונע משיקולים שאינם תמי-לב. אם הצבעת הנושים תהיה לא תמת-לב - אתערב".
בנוגע למינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט, אמר אורנשטיין: "כשאנחנו ממנים בעל תפקיד, זה במחשבה עמוקה, יש הרבה שיקולים: איזה הליך זה? האם הקפאה? האם פירוק? האם חברת הזנק? חברת נדל"ן? מי בעלי השליטה?
"לא כל אחד מבעלי התפקידים בחברה מסוגל להתמודד עם האתגר. חברת תשתיות של 60 פרויקטים, למשל, לא מתאימה לטיפול של משרד קטן... האם צריך בכל תפקיד משפטן יותר או כחשבונאי? זה שוב תלוי בכישורים ובמקרים. יש גם וגם.
"בתיקים בהם ממנים משפטן ורואה חשבון, הם מפרים זה את זה ומחלקים את העבודה ביניהם. גם לניסיון המצטבר יש תועלת רבה. אני רואה את התוצאות של שיתוף-הפעולה. אני לא מתבייש לומר שצריך רוטציה, לא יכול להיות שאותו אחד יקבל את כל הזמן את אותם מינויים. יש עוד שאלה: האם למנות את זה שהחברה מבקשת? מה טיב הבקשה? גם נראות צריך להביא בחשבון".
"אדם שמשעבד את נכסיו הוא קודם כל חף מפשע"
השופט עילבוני אמר: "לא כל חברה שקורסת עומד מאחוריה אדם רמאי. להפך: אדם שמשעבד את נכסיו הוא קודם כל חף מפשע. הגישה שלי אינה הגישה הרווחת, אך אני סבור ומאמין כי מידת הצלחה של הקפאת הליכים תלויה בראש וראשונה במידת שיתוף-הפעולה של מי שהחזיק בחברה. בלי שיתוף-פעולה כזה בעל השליטה יהיה חסר אנרגיה או מוטיבציה לנהל את התהליכים מול כל אלה שתובעים אותו. לוקחים לו את כל הנכסים, אז למה לו לשתף פעולה? כשההליכים מוקפאים, אנו מגדירים אותו ואת החברה באותה סירה, וכך הוא יכול להציל גם את החברה וגם את עצמו.
לגבי מינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט אמר עילבוני: "מינויו של בעל תפקיד זה אחד הדברים החשובים ביותר להצלחת ההליך. אם נמנה עורך דין מצוין אך חסר ניסיון, אנו מראש מפחיתים את הסיכוי להבריא את החברה. אני מסכים שצריך לגוון, אבל כדי למנות מישהו חדש שיכנס לתחום, הוא קודם צריך להתמחות כמה שנים במשרד. לא נסכן תיקים כדי שמישהו יתמחה על חשבון אחרים".