פרופ' קלאוס וולרסהוף / צילום: צילום: ZWEI Wealth Experts
כלכלנים, אנליסטים, מנהלי השקעות ובכלל אנשים רבים בתחום הפיננסים, מאוד ממוקדים בביזנס סייקל והם לא מסתכלים על התמונה הגדולה. ומה שאנחנו רואים בהסתכלות לטווח ארוך, זה ירידה הדרגתית ומתמשכת בקצב הצמיחה העולמי. זה התחיל ב-2001, או אפילו לפני, ונמשך מאז בגלל כמה גורמים, כמו דמוגרפיה שמדרדרת בכל העולם, כולל ארה"ב, והשקעות ההון בעולם, שהולכות ומצטמקות משנה לשנה, פשוט מכיוון שהעולם המפותח וחלק מהכלכלות המתפתחות כבר לא זקוקות להשקעות הון כל כך גדולות. זה תהליך בלתי הפיך ולא תלוי בדונלד טראמפ או מנהיג כזה או אחר בארה"ב, סין ובאירופה".
את ההצהרה הנחרצת הזו מספק פרופ' קלאוס וולרסהוף. וולרסהוף פרש בשנת 2009 מבנק UBS לאחר שכיהן בתפקיד הכלכלן הראשי של הבנק מאז 2003, בין השאר על רקע חילוקי דעות עם הנהלת הבנק לגבי ההיערכות והשינויים הנדרשים לקראת משבר שהוא העריך שעלול להגיע (ואכן הגיע בגדול ב-2008 והביא לכך שבנקים רבים ובתוכם גם UBS היו על סף פשיטת רגל).
לאחר פרישתו, הקים וולרסהוף בציריך את חברת וולרסהוף אנד פרטנרס, שעוסקת בעיקר במתן ייעוץ ותחזיות מאקרו-כלכליות עבור גופים מוסדיים באירופה וגם עבור לקוחות פרטיים, ולפני כשנתיים ייסד, ביחד עם בכיר נוסף שפרש מ-UBS, פטריק מולר, את חברת ZWEI Wealth Experts (ראו מסגרת). כיום הוא מרצה מבוקש באוניברסיטאות בשווייץ וביתר אירופה ומכהן כיו"ר דירקטוריון וולרסהוף אנד פרטנרס והחברה האחות שלה, ZWEI.
לצד העמדה הפסימית משהו שלו לגבי קצב הצמיחה ההולך ומתמתן בעולם, הוא דווקא מביע אופטימיות לגבי ההתפתחויות בעולם בטווח הקצר יותר.
- מה אתה חושב על מצבה של סין?
"כבר לפני כמה שנים הערכנו שהמשק הסיני יצמח בממוצע בכ-6% לשנה בעשור הנוכחי ואז הסתכלו עלינו ככאלה, של לא מבינים על מה הם מדברים. היום, אגב, אנחנו מעריכים שבעשור הבא, החל משנת 2020, המשק הסיני יצמח בקצב של 4% לשנה בממוצע. לגבי ארה"ב, בעשור הנוכחי הצמיחה הממוצעת בארה"ב תעמוד על 1.8% בממוצע, לעומת 3% ויותר בשנות ה-90, וזה ימשיך להתמתן. באירופה קצב הצמיחה הממוצע עומד על 1.2%".
- ואיך שום דרך לשנות את זה ולהאיץ את הצמיחה?
"אין. זו המגמה וצריך לחיות איתה ולעשות את ההתאמות הנדרשות. קצב הצמיחה העולמי הולך ומתמתן, וזה לא בהכרח רע, אגב. בארה"ב למשל יש תעסוקה מלאה למרות קצב צמיחה לא גבוה".
- ויש לכך כמובן השלכות את תיקי ההשקעות.
"נכון. בדיוק. ולכן חשוב מאוד לשים לב לעלויות של ניהול התיקים ולתשואה שהמנהל מצליח להשיג".
- אז אתה פסימי כשאתה מסתכל על מגמת הצמיחה בעולם?
"למען האמת לא. לאחרונה רואים שיפור בנתוני המאקרו כלכלה, יש האצה מסוימת בקצב הצמיחה וזה התחיל הרבה לפני הבחירה של טראמפ. יש שיפור באירופה וארה"ב. כבר לא מדברים על דפלציה, אלא יש יותר חשש מהאינפלציה. זה קצת פוגע בצרכנים, אבל זה מצב יותר טוב לעומת המצב לפני חצי שנה, בהנחה שזה לא ייצא משליטה.
"באירופה המצב משתפר למעשה בשנתיים וחצי האחרונות, ובחודשיים האחרונים רואים שיפור נוסף בכלכלות המפותחות וגם בכלכלות המתפתחות. לכלכלה העולמית יש פוטנציאל צמיחה של כ-3.5% בשנה ועל רקע השיפור בחודשים האחרונים, יש סיכוי טוב שהכלכלה העולמית תצמח מעל הפוטנציאל הזה ב-2017".
- סין הולכת לקראת משבר גדול?
"לא השנה וכנראה שגם לא בשנה הבאה, אבל היא תצטרך לטפל בחובות שלה. בשונה מהמצב ביפן, בסין יש אינפלציה ולכן היא תצטרך לשלם ריבית על ההלוואות. יש סיכון שהיא תנהג בצורה שאנחנו לא רגילים אליה, כלומר נקיטת צעדים מפתיעים, כמו פיחות של המטבע. סין לא תגיב בצורה טובה לאיומים של טראמפ ולכן המצב יכול להדרדר במהירות, בעיקר בחצי השני של 2017".
"גרמניה מפעילה לחץ על ה-ECB"
- קצב האינפלציה יזנק השנה?
"יש עלייה מסוימת בקצב האינפלציה, אבל זה לא צפוי לצאת משליטה. שיעור האינפלציה אולי יעלה השנה באירופה וארה"ב מ-2% ל-2.5% או קרוב יותר ל-3% במהלך השנה, וייתכן שלקראת סוף השנה ישוב לרדת. זה קורה, למשל, מכיוון שקשה למצוא היום עובדים מיומנים ומקצועיים בהרבה תחומים, ואני לא מדבר על היי-טק, אלא על תעשיות מסורתיות ולכן יש עלייה ברמת השכר".
- מה צפויים לעשות השנה הפד ומקבילו האירופי - ה-ECB?
"העלייה בקצב הצמיחה ובאינפלציה יביאו יותר ויותר כלכלנים וקובעי מדיניות לתהות לגבי המדיניות המוניטרית. יכול להיות שהפד ייאלץ להעלות את הריבית השנה יותר מ-3 פעמים. זו בהחלט אפשרות סבירה. באירופה הגרמנים מתחילים להראות סימני עצבנות וללחוץ על יו"ר ה-ECB, מריו דרגי, לשנות מדיניות והוא ייאלץ להתמודד עם זה בחודשים הקרובים. כל זה עשוי לפגוע בשוקי ההון השנה. אם יש לך אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך, אתה עלול להיפגע בהחלט מעלייה בריבית. זה אתגר עבור השווקים הפיננסים. צריך להיזהר מאג"ח ממשלתיות של ארה"ב או מדינות בגוש האירו ולעבור להחזקה של יותר מזומנים מהרגיל ונכסים אחרים שיכולים להגן מפני עליית ריבית בארה"ב ואירופה, כמו למשל אג"ח של מדינות מתפתחות מסוימות, בהן הריבית עדיין גבוהה ועשויה לרדת השנה כמו רוסיה וברזיל".
עד לאחרונה חששו כלכלנים רבים בעולם מהתפתחויות שליליות בגוש האירו ובסין. אולם כעת, מעריך וולרסהוף, הסיכון המרכזי לשווקים מגיע מכיוון אחר לגמרי - ארה"ב. באירופה נזכיר, ייערכו השנה בחירות במדינות המרכזיות המרכיבות את גוש האירו - צרפת וגרמניה.
- מה הסיכון המרכזי לשווקים השנה?
"דונלד טראמפ הוא הסיכון הגדול ביותר. חלק מהדברים שהוא מנסה לעשות, פשוט לא אפשריים ועשויים לגרום נזק יותר מתועלת. הנזק הכי גדול זה ירידה באמון הצרכנים. ואם הצרכנים בארה"ב ישנו את ההתנהגות שלהם, אז הכלכלה האמריקאית תיפגע. מלחמת סחר, אגב, תפגע בכלכלות השונות בעשר השנים הבאות ולא בשנה הזאת. זה סיכון לטווח הארוך".
- מה לגבי גוש האירו?
"כאן באירופה הסיכון הגדול ביותר הוא צרפת. בגרמניה הסדר הנוכחי כנראה יישאר פחות או יותר על כנו לאחר הבחירות השנה, אבל בצרפת ההתחזקות של הלאומנים הקיצוניים כמו מארין לה-פן, מאוד מסוכנת. ואם היא תיבחר לנשיאה, זה עלול להיות מאוד מסוכן עבור צרפת וגם עבור גוש האירו והכלכלה העולמית כמובן. איטליה היא סוגיה פחות קשה ומסובכת, אבל זו מדינה עם בעיות מובנות בכלכלה.
"עם זאת, בינתיים צריך לזכור שאנחנו רואים שיפור משמעותי בהרבה כלכלות בגוש האירו, כמו למשל בספרד. השיפור בנתוני גוש האירו בחודשים האחרונים מגיע מהרבה כיוונים ואנחנו אופטימיים לגבי המשך ההתאוששות. כמובן שאף פעם אי אפשר לדעת מאיפה ומתי עלול להגיע זעזוע חיצוני שיביא לשינוי כיוון".
- אז בהסתכלות לטווח ארוך, גוש האירו יישאר כפי שהוא?
"לדעתי כן. למדינות החלשות יותר, כמו יוון, יש תמריץ גדול מאוד להישאר, אבל למדינות החזקות יותר, כמו גרמניה וצרפת, יש אולי סיבות טובות יותר לעזוב. בסך הכל, האיחוד ימשיך להתנדנד ולהישאר לא יציב במיוחד אבל לא תהיה התפרקות".
"מחירי נכסים בלונדון עשויים לצנוח ב-50%"
בניגוד למרבית כלכלני המאקרו בעולם, פרופ' וולרסהוף וצוות הכלכלנים בחברה שלו, מעריכים שהאירו צפוי להתחזק בטווח הארוך מול הדולר.
לדבריו, "אי אפשר לשלול את האפשרות שהדולר יתחזק השנה מול האירו. אבל באופן עקרוני אנחנו מעריכים שהאירו יתחזק מול הדולר בטווח הארוך יותר, על בסיס ניתוח של נתוני מאקרו כלכלה שונים. אגב, גם הין היפני חלש מדי מול הדולר וצפוי להתחזק בטווח הבינוני והארוך".
- מה צפוי להערכתך לקרות בבריטניה בשנים הקרובות בעקבות הברקזיט?
"הברקזיט מהווה בעיה משמעותית עבורה לשנים הבאות. יש סיכוי טוב שהיא תאבד חלק גדול מהמשקיעים. כיום יש הטבת מס עבור משקיעים מאירופה ומיתר העולם. למשל, אנשים עשירים שרצו להימנע מתשלום מס, השקיעו בלונדון. ואם זה ישתנה, יש אפשרות שמחירי נכסים מסוימים בלונדון יצנחו ב-50%. וזה רק גורם אחד. יש עוד הרבה גורמים שיכולים להשתנות ולפגוע בכלכלת בריטניה. המצב יכול להפוך ללא נעים במיוחד עבור בריטניה בשנתיים הקרובות, וזה בלשון המעטה".
"לבנקים הרבה יותר קשה להרוויח כסף. זה מאלץ אותם להכניס לתיקי הלקוחות מוצרים שלאו דווקא הכי טובים עבורם"
כאמור, וולרסהוף עזב את UBS בשנת 2009 ולפני כשנתיים הקים ביחד עם פטריק מולר את חברת ZWEI Wealth Experts, בין השאר על רקע השינויים במערכת הבנקאות בכלל ובתחום הבנקאות הפרטית בפרט, בשווייץ ובמדינות אחרות בעולם. לדבריהם, הבנקים בשווייץ ובכל העולם למעשה כבר לא מסוגלים לתת את אותה רמת שירות שהעניקו ללקוחות אמידים לפני 10 ו-20 שנה, בשל מגוון סיבות.
אל שניהם הצטרפו בשנה האחרונה ד"ר בועז ברק, שגם הוא כיהן בתפקידים בכירים ב-UBS עד לפרישתו; ואורי קראוס, הבעלים של הפמילי אופיס טולדו קפיטל ושותף בקרן הנדל"ן בלורוק. למולר, ברק וקראוס היכרות רבת שנים עם שוק הבנקאות הישראלי ובעיקר עם תחום הבנקאות הפרטית.
לדברי וולרסהוף, "הרעיון שלנו היה לחשוב מחדש על כל הגישה לבנקאות פרטית, מהם העקרונות עליהם מבוססת הבנקאות הפרטית והאם הם עדיין בתוקף. הגישה והיחס של הבנקים כלפי הלקוחות השתנתה ותהליכים אחרים השתנו, בין השאר בגלל שלבנקים הרבה יותר קשה להרוויח כסף כיום. הרבה פעמים המנהלים הבכירים בבנקים מאלצים את היועצים ומנהלי ההשקעות להכניס לתיקים המנוהלים מוצרים שלאו דווקא הכי טובים עבור הלקוחות שלהם, אבל הם יניבו רווחים גבוהים יותר עבור הבנק".
לחברת ZWEI שני סניפים בשווייץ (בציריך ובז'נבה) ובימים אלה היא מרחיבה את פעילותה לישראל. בחברה בודקים האם ההשקעות הספציפיות שנמצאות בתיק הלקוחות, מניבות תשואות אופטימליות ביחס לסיכון שמגולם בתיק ההשקעות ובהשוואה לכל האלטרנטיבות הקיימות בשוק באותו זמן. כלומר, אופטימיזציה של תיק ההשקעות, שיכולה להתבטא לעיתים בהוזלה של עשרות אחוזים בעלויות ניהול התיק ובמקביל שיפור של עשרות אחוזים ויותר בתשואה.
החברה גובה תשלום משתנה (החל מ-1,000 דולר) עבור בדיקת תיק ההשקעות ומתן חוות דעת לביצוע אופטימיזציה של ניהול התיק ומלווה במידת הצורך (ולפי בקשה) את הלקוח גם בהמשך הדרך לצורך בקרה על התיק וביצוע ההסכם שנחתם מול הבנק או מנהל ההשקעות. החברה לא מנהלת כספים עבור לקוחות או מוסדות פיננסים ומתמקדת אך ורק במתן חוות דעת ללקוחות.
"כשהייתי בבנק, ראיתי שחלק גדול מההנחות שלפיהם עבדנו כבר לא נכונות. ועוד דבר - היום אפשר, באמצעות הטכנולוגיה, לעשות דברים רבים אחרת. להציע ללקוחות 'חליפה' שמותאמת יותר להם אישית ומשפרת את מצבם בצורה משמעותית", אומר וולרסהוף.
בשווייץ מנוהלים עשרות אלפי חשבונות בנק של ישראלים. מאז כניסתו לתוקף של הסכם לחילופי מידע בין שווייץ לישראל בתחילת 2017, יכולים כעת אזרחים ישראלים המחזיקים חשבונות בנק בשווייץ, לבחון את הביצועים של הבנק ומנהל ההשקעות שלהם, דבר שרבים מהם לא עשו לפני כן.
"כשאנחנו מנתחים את שוק הבנקאות הפרטית בשוויץ, ויש כאן יותר מ-2,000 גופים שונים שעוסקים בתחום, רואים שיש הרבה בינוניות", אומר וולרסהוף. "יש כמובן מספר גופים ומנהלים שיותר טובים ויש גם כאלה שלא טובים. עד היום לא הייתה שקיפות בתחום הזה, הכל היה סגור בתוך איזושהי קופסה שחורה, ואנחנו רוצים לשנות את זה. להערכתי, כ-85% מהגופים לא אוהבים את השקיפות הזו, אבל הטובים כמובן שכן אוהבים אותנו. אנחנו נביא לשיפור המערכת הפיננסית כאן ללא ספק".
- אתם נתקלים במחסומים מכיוון שהתעשייה הזאת מאוד שמרנית?
"זה נכון. וגם הלקוחות שמרניים. אבל צריך לזכור שהלקוח לא צריך להחליף בהכרח בנק. העובדה שפתאום יש גוף מקצועי שדואג ללקוח ומבקר את הבנק שלו, גורמת לבנק לשנות את ההתנהגות שלו כלפי הלקוח. ואם הוא רוצה שהלקוח יישאר אצלו, אז הוא בדרך כלל צריך להציע לו תנאים יותר טובים מבחינת עמלות ודמי ניהול וכמובן לנסות לשפר את התשואה שהוא משיג עבורו".
*** הכותב היה אורח של חברת ZWEI Wealth Experts בציריך
