"יש צורך בחקיקה שתחייב את בנק ישראל והבנקים לאסוף ולפרסם מידע מקיף אודות נוטלי המשכנתאות", כך אומר ד"ר דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. דבריו של ד"ר בן-שחר מגיעים לאחר הליך משפטי ארוך שניהל מול המפקח על הבנקים בבנק ישראל, פרי עתירה מינהלית שהוגשה בחודש יולי 2015 לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בדרישה לחשיפת כל נתוני המשכנתאות, הניתנות על ידי הבנקים ונמסרות למפקח על הבנקים במסגרת תפקידו, וזאת לצורך מחקר אקדמי ללא פרטים מזהים של הלווים.
לאחר מספר דיונים בעתירה, ודרישת השופטת נאווה בן אור שהצדדים יגיעו לפשרה, הגיעו נציגי המפקח על הבנקים בבנק ישראל להסכמות עם ד"ר בן שחר כי יעבירו נתונים חלקיים, לעומת הנתונים שביקש לקבל ד"ר בן שחר במקור. בעקבות הגעת הצדדים לפשרה מוסכמת, קבעה השופטת כי העתירה התייתרה ודינה להימחק.
בתשובה של המפקח על הבנקים לבית המשפט נאמר שתהליך הכנת הנתונים החל ובכלל זה נבחר כלי לביצוע התממה, נבחרה מתודולוגיה, נעשתה סימולציה ונבנה מאגר ייעודי וכן החלו בטיוב נתונים ובכלל זה בבדיקה של נושאים שעלו בטיוב מול הבנקים. עוד נאמר כי נדרשת ארכה של חודשיים, להשלמת המאגר ולאחריה, תידרש הסכמה של איגוד הבנקים להעברת המידע לעותר לצרכי מחקר.
נתוני המשכנתאות עליהם הוסכם בהידברות בין המפקח על הבנקים לבין העותר, אשר אמורים להימסר לגבי כל אחת מהלוואות המשכנתא בישראל כוללים את: מטרת ההלוואה (דירה ראשונה, חלופית, השקעה ובשיעבוד דירות מגורים), ערך שמאי או מחיר קנייה (הנמוך מביניהם), ישוב (עד 10 קטגוריות), הכנסה נטו בקטגוריות של כ-5,000 שקל (הכנסה מצרפית אם מדובר במספר לווים), גיל הלווה (לפי מדרגות גיל), סכום ההלוואה, סוג ההלוואה (משתנה, קבועה, צמודה וכיו״ב), שיעור הריבית, משך הפירעון, תמהילי הלוואה לפי סכומים/ משך פירעון / ושיעור ריבית, תאריך ביצוע ראשון של ההלוואה, סוג הלוואה של כל אחד מן המישנים. כמו כן, נבחנת העברת נתוני פרופיל הישוב בו מתגורר הלווה, יהודי/ערבי/מעורב.
בעוד מדובר ברשימת נתונים נכבדת, נתונים שלא פורסמו בעבר לציבור הרחב, עדיין מדובר בנתונים חלקיים בלבד לעומת הבקשה המקורית של ד"ר בן שחר. זאת הסיבה שהאחרון סבור כי אומנם מדובר בפריצת דרך בכל הנוגע לנתונים שכן יועברו בהמשך, אולם המצב הנוכחי רחוק מלהיות תקין ויש לקדם חקיקה שתסדיר זאת בדומה למצב במדינות אחרות כמו ארצות הברית למשל. נציין כי בארה"ב קיים חוק פדראלי המחייב את הבנקים לפרסם נתונים נרחבים בכל הקשור למשכנתאות, חוק שקיים מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת ואפשר למאות מחקרים לנתח שוק זה.
"מדובר בצעד משמעותי בדרך לשקיפות שוק המשכנתאות בישראל. שוק המשכנתאות הישראלי שרוי בעלטה כבדה מאז היווסדו וללא ספק הגיעה העת לחשוף אותו לציבור הרחב", כך ד"ר בן שחר. "שוק המשכנתאות הישראלי משווע למחקר אקדמי שייבחן את יעילותו ורמת ההוגנות שמתקיימת בו. יחד עם זאת, לצערי, הנתונים שייחשפו עדיין מציבים את שוק המשכנתאות המקומי במרחק גדול מבחינת רמת השקיפות הנדרשת והקיימת למשל בשוק בארצות הברית - שם חוייבה השקיפות לפני למעלה מארבעים שנה בחוק פדרלי שמחייב את המלווים לפרסם את הנתונים ברמת פירוט גדולה בהרבה מזו שדורש המפקח על הבנקים מן הבנקים בישראל.
"מחקרים שבאו בעקבות חשיפת נתוני המשכנתאות בשוק האמריקאי חשפו נוהג של אפליה במתן משכנתאות על רקע גזעי וגיאוגרפי - אפליה שהצטמצמה בעקבות חשיפתה. חשוב שהשוק הישראלי יתנהל בשקיפות מלאה כדי שתופעות כאלו לא תתרחשנה בישראל״.
לדברי עו"ד הישאם שבאיטה שהגיש את העתירה בשמו של ד"ר בן שחר: "בנק ישראל הוא הרגולטור המפקח על הבנקים שתפקידו לאזן בין האינטרס של הבנקים לבין האינטרס הציבורי. אני בטוח שההגעה להסכמות עם המפקח על הבנקים וההתקדמות בתהליך, תשפיע גם על איגוד הבנקים להסיר התנגדויות קודמות ולהבין את חשיבות הנושא, תוך הקפדה על סודיות פרטי הלווים. אנו מצפים שבנק ישראל יעמוד בהתחייבויות במסגרת ההידברות ובתשובתו לבית המשפט, וישלים עבודתו בתוך חודשיים וכן יוביל להסכמת איגוד הבנקים בנושא זה, כך שהנתונים יועברו לצרכי מחקר".