פסיכולוגיית השקעות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
1.5 טריליון שקל - קצת יותר מ-1,500 מיליארדי שקלים - זהו היקף הכספים, האדיר, של חסכונות הציבור והתחייבויות נוספות שמנוהלים על-ידי כלל חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וחברות ניהול הגמל וההשתלמות בישראל, נכון לסוף השנה שעברה. מדובר בסכום אדיר שמהווה את כרית הביטחון המרכזית של הציבור בישראל בכל הנוגע ליכולת להבטיח קיום כלכלי בגיל פרישה - לאחר היציאה ממעגל העבודה. לכך מתווספים כספים נוספים, שמנוהלים בתיקי השקעות, בקרנות נאמנות, או נמצאים בפיקדונות הבנקים או בהתחייבויות הפנסיה התקציבית, ואליהם ניתן להוסיף את כספי הביטוח הלאומי, שאמורים להוות מעין רובד ממלכתי בסיסי.
כספים אלה מנוהלים על-ידי גופים מוסדיים שמשקיעים אותם בשוקי ההון או בהתחייבויות ממשלתיות לא סחירות, ובאפיקי השקעה רבים מאוד, וזאת במטרה להשיא על החסכונות הללו את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן, ככל הניתן, וברמות סיכון מוגדרות (גם כן ככל שניתן). כמעט מחצית מהכספים האמורים, שאליהם אנו מכוונים כשאנו מפרסמים את התשואות שהם מציגים מדי שנה, נמצאים באפיקי החיסכון לטווח ארוך "החדש".
מדובר בכספים החונים בקופות הגמל לתגמולים, בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ובפוליסות של חברות הביטוח המושקעות בשוקי ההון עבור המבוטחים - אפיקי חיסכון שבהם יש תחרות, ושרק אליהם יכול להצטרף חוסך חדש. אגב, לגבי יתר האפיקים - מדובר לרוב באפיקים שנסגרו לפני שנים למצטרפים חדשים, שחלקם מעוגת הביטחון הסוציאלי הציבורי ילך ויפחת עם השנים (זאת, להוציא קרנות ההשתלמות, שהנו שוק חיסכון לטווח בינוני, שצומח בקצב אדיר ושפתוח למצטרפים חדשים).
כך או כך, איך נראה התיק העצום שמנהלים הגופים המוסדיים ישירות עבור הציבור הישראלי, או שהם מנהלים במטרה לממן את עמידתם בהתחייבויות כלפי הציבור? כיצד הם מקצים את הכסף של הציבור בין אפיקי ההשקעה השונים? בדקנו באתר האוצר ומצאנו את הדברים הבאים:
- 7.1% זהו שיעור הכספים שחונים, לכאורה ללא תשואה, במזומנים ובשווי מזומנים או בפיקדונות הבנקים. מבחינה שקלית מדובר בכ-107 מיליארד שקל, שמחכים להשקעה טובה יותר, בעולם של ריביות אפסיות ושל גאות נמשכת (ותמחורים גבוהים ואף נדיבים) בשורה ארוכה של שווקים וסוגי נכסים. אגב, בעולם החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בסך של כ-51 מיליארד שקל.
מדובר בשיעור גבוה למדי של השקעות שנמצאות מחוץ למשחק אחר חיפוש תשואה, ולמעשה אפיקים אלה מספקים, בהכללה, בעיקר שמירה על הערך הנומינלי של הכסף. ההיקף הגבוה של הכספים האלה מהווה עדות לאתגר ההולך וגובר בניהול ההשקעות. יחד עם זאת, כספים אלה גם מספקים לגופים המנהלים צורכי נזילות למימון רכישות בעת הזדמנות, ובעיקר הם משמשים לתשלומים לחוסכים וללקוחות.
- 44% זהו שיעור תיק החוב הממשלתי שמחזיקים הגופים המוסדיים בתיקי ההשקעות שלהם. מדובר באג"ח ממשלתיות, חלקן סחירות וחלקן לא סחירות (אג"ח מיועדות, עם ריבית ריאלית מובטחת וקבועה שמונפקת רק לגופים המוסדיים, שאינם רשאים למכור אותן הלאה). מבחינה שקלית מדובר בחוב ממשלתי של כ-652 מיליארד שקל, שחלקו הנו סיוע ממשלתי לקרנות הפנסיה הוותיקות.
הרוב המכריע של תיק האג"ח הממשלתיות הנו אג"ח של מדינת ישראל. למעשה, רק החוב הממשלתי בחו"ל בתיקי המוסדיים עמד בסוף 2016 על כ-10 מיליארד שקל "בלבד".
כשבוחנים את המספרים בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" התמונה קצת שונה: היקף האג"ח הממשלתיות מהווה "רק" כ-30% מהתיק. מדובר עדיין ברכיב משמעותי ביותר, באופן טבעי, וגם החוב כאן, רובו ככולו הנו חוב של מדינת ישראל.
- 14.4% זהו שיעור תיק האג"ח הקונצרניות בתיק המוסדי בישראל. מבחינה שקלית מדובר בכ-216 מיליארד שקל. בתיק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בשיעור גבוה יותר, של כ-17.3%. בחוב הקונצרני מורגשת היציאה לחו"ל, בניגוד למה שקורה ברכיב החוב הממשלתי.
כך, מבחינת נתוני הרכב הנכסים של כלל הגופים המוסדיים, שפורסמו לאחרונה באתר האינטרנט של משרד האוצר, ושל רשות שוק ההון, עולה כי שיעור האג"ח הקונצרניות בחו"ל מהווה כמעט רבע מכל תיק האג"ח הקונצרניות. כיום האג"ח הקונצרניות בחו"ל מהוות כ-3.3% מסך התיק המוסדי בישראל וכ-4.2% מסך התיק של החיסכון לטווח ארוך "החדש". מדובר במגמה של גידול בשנים האחרונות, שצפויה להימשך.
- 19.5% זהו שיעור ההשקעה של הגופים המוסדיים במניות, בארץ ובחו"ל. מדובר ביותר מ-292 מיליארד שקל, שמושקעים באמצעות החזקה ישירה במניות או ברכישה של תעודות סל שעוקבות אחר מדדי מניות, או בקרנות נאמנות מנייתיות. בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" התמונה שונה. זאת מאחר שהעולם החדש שונה מהעולם הישן יותר, בכמה היבטים, בהם: קהל לקוחות צעיר יותר - עם אופק השקעה ארוך יותר, והרבה פחות אג"ח מיועדות.
כך, נכון לסוף השנה שעברה הושקעו כ-25.6% מהתיק הכולל במניות (באמצעות השקעה ישירה או באמצעות השקעה בתעודות סל או בקרנות נאמנות מנייתיות). שיעור זה עשוי להמשיך ולגדול, וזה קרוב לוודאי יקרה בעיקר בשוקי המניות שמחוץ לישראל. כל זה ללא שקלול השקעות בקרנות השקעה, שנספרות בנפרד.
- 55% זהו החלק של תיק המניות בחו"ל מסך תיק המניות של הגופים המוסדיים. כלומר, יותר ממחצית מתיק המניות של הציבור הישראלי שמנוהל על-ידי חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מושקע במניות שנסחרות מחוץ לישראל. מדובר בפועל יוצא של מגמת הגדלה מכוונת של רכיב המניות בדגש על השווקים שמעבר לים.
מגמה זו לא קרובה למיצוי, וכבר שנים שמנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מספרים שלדעתם יש להמשיך ולהגדיל את שיעור המניות בחו"ל ביחס לתיק הכולל. לכן, סביר ששיעור זה רק ילך ויגדל. המוסדיים כבר נמצאים בבורסה בישראל בהיקפים אדירים (מבחינת השוק) כך שהם מפנים לחו"ל חלק גבוה בהרבה מכל שקל חדש שמושקע במניות, אף מעבר לשיעור האמור.
נכון לסוף 2016 נוהלו על-ידי המוסדיים החזקות במניות בחו"ל, כולל במניות של חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל, בהיקף שקלי של כ-160 מיליארד שקל, שהיווה כ-10.6% מהתיק הכולל. בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בשיעור של כ-13.4% מהתיק הכולל, שמושקע במניות בחו"ל.
את עיקר החשיפה למניות בחו"ל מקבלים המוסדיים באמצעות ניהול חיצוני, בין אם באמצעות קרנות נאמנות (שם מנוהלים תיקי מניות כמעט רק בחו"ל ולא בארץ) או באמצעות תעודות סל (שבכלל מהוות מכשיר השקעה פסיבי שלא מנסה כלל להכות את השוק).
- 38% זהו שיעור תיק המניות שמנוהל באופן פסיבי באמצעות מעקב אחר מדדים (בעיקר בחו"ל), ולא במטרה לבחור מניות מסוימות שיכו את השוק, בין אם בדרך של השקעה ישירה (בעיקר בארץ), או באמצעות קרנות נאמנות מסוימות, שגם הן עשויות להיות עוקבות אחר מדדים. אגב, בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר על שיעור של יותר מ-32% שהולך להשקעה במניות באופן פסיבי, באמצעות תעודות הסל העוקבות אחר מדדי מניות, שליש מסך תיק המניות.
- 48 מיליארד שקל הוא היקף הכספים שהוציאו המוסדיים, נכון לסוף 2016, לקרנות השקעה חיצוניות, כגון קרנות פרייבט אקוויטי או קרנות גידור או קרנות הון סיכון. מדובר בשיעור של כ-3.2% מהתיק המוסדי הכולל. בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בשיעור חשיפה גבוה אף יותר, של כ-4.2%.
קרנות ההשקעה הן חלק ממה שנקרא אפיקי השקעה אלטרנטיביים, או השקעות ריאליות, אך לא המרכזי שבהן. אפיקים אלה כוללים גם את ההלוואות הפרטיות שהמוסדיים מעמידים, כמעין חלופה לאשראי הבנקאי הפרטי. נכון לסוף 2016 עמד סך ההלוואות שהעמידו המוסדיים בישראל על כ-90 מיליארד שקל, שהיוו כ-6% מהתיק הכולל שלהם. בעולם החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר על שיעור של כ-7.4% מהתיק כולו, שהוקצה להלוואות פרטיות, שדומות מאוד לאג"ח קונצרניות.
אפיק ריאלי נוסף הנו רכיב ההשקעה הישירה בנדל"ן מניב, שנכון לסוף 2016 היווה כ-1.4% מהתיק הכולל - שעומד על כ-22 מיליארד שקל. אין מדובר בסך החשיפה של המוסדיים לנדל"ן, משום שחשיפה זו כוללת גם את החשיפה למניות ולחוב של חברות נדל"ן, וכאלה יש הרבה, בבורסה המקומית ובכלל.
