גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מנהלי נגה רוקנו את קופתה והעבירו מיליונים לחברות בקבוצה"

המנהל המיוחד של "ניו נגה לייט" מקבוצת SDS הציבורית מבקש לחייב ב-22.5 מיליון שקל נושאי משרה לשעבר של החברה, ובהם הבעלים מוטי סלומון, בטענה לאחריות אישית לקריסה

סלומון. סיוע לחברות מפסידות / צילום: רוני שיצר
סלומון. סיוע לחברות מפסידות / צילום: רוני שיצר

מנהלי חברת "ניו נגה לייט" (בחדלות פירעון) מקבוצת החברות SDS, שהיו אמונים בין היתר על כספי החברה, איפשרו יישום של מדיניות ניהול קופת מזומנים אחת ("מסלקה") לכל הקבוצה, כולל העברות כספים בסכומים גבוהים מהחברה, שרוקנו את קופתה והביאו אותה למצב של חדלות פירעון. הלכה למעשה איפשרו המנהלים "סחיטה" של החברה עד לקריסתה, ובמעשיהם הללו הותירו את נושי החברה מול שוקת שבורה - כך טוען המנהל המיוחד של ניו נגה לייט, עו"ד אמיר פלמר, בבקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאישור הגשת תביעה בהיקף של כ-22.5 מיליון שקל נגד נושאי משרה לשעבר בחברה שקרסה ב-2014.

המנהל המיוחד מבקש להגיש את התביעה נגד הבעלים לשעבר, מרדכי (מוטי) סלומון (המצוי בהליך כינוס נכסים), ששימש כדירקטור של החברה וכמנכ"ל וכדירקטור ובעל מניות בחברת SDS שהחזיקה בנגה לייט; וכן נגד יונה לייבוביץ' ואריה מדר, ששימשו כדירקטורים בחברה; וליאור שלו, ששימש כמנכ"ל החברה.

נתבעת נוספת היא חברת הביטוח כלל, שביטחה את הדירקטורים ונושאי המשרה של החברה בביטוח אחריות נושאי משרה.

לטענת המנהל המיוחד, בעלי התפקידים בחברה נושאים באחריות אישית לקריסת החברה, לאחר שהובילו אותה ממצב בו הייתה רווחית להליכי חדלות פירעון. זאת, לאחר ש"סחטו" מהחברה עשרות מיליוני שקלים לטובת חברות אחרות בקבוצת SDS שנקלעו לקשיים כלכליים.

"מנהלי החברה לא דאגו לאינטרסים של החברה כחברה עצמאית, לא שמרו על קופת המזומנים שלה, ולמעשה הביאו את החברה למצב של חדלות פירעון. מנהלי החברה הזניחו את אחריותם כלפי החברה כחברה עצמאית, ודאגו ליתר החברות בקבוצת SDS", נטען בבקשת המנהל המיוחד. "אילו מנהלי החברה היו מבצעים את עבודתם נאמנה, הנדרשת ממחויבותם כמנהלי החברה, והיו דואגים קודם כל לאינטרסים של החברה ושומרים על כספיה - החברה לא הייתה מגיעה למצב של חדלות פירעון".

בבקשתו משרטט המנהל המיוחד את מסלול הקריסה של החברה, החל ממצב בו הייתה "תרנגול המטיל ביצי זהב" ועד להגעתה לחובות של עשרות מיליוני שקלים. חברת "ניו נגה לייט" הייתה חלק מקבוצת חברות שהוחזקו על-ידי חברת ההחזקות הציבורית SDS (סטאר מערכות ביטחוניות). החברות השונות בקבוצת SDS פעלו בתחומים שונים (כל חברה ופעילותה היא), ובין היתר בתחום הפיתוח, הייצור והשיווק של מוצרי ראיית לילה; מערכות מוטסות; מיגון ומוצרים נוספים לתעשייה הביטחונית. "ניו נגה לייט" נחשבה לחברה מצליחה שהכניסה סכומי עתק לקבוצת SDS, בהיקף עשרות מיליוני שקלים, עד שנת 2013.

אולם, בשלהי אותה שנה התברר כי חלה תפנית לרעה במצב של "ניו נגה לייט" - החברה נקלעה לקשיים כלכליים, הוגשו נגדה בקשות לפירוק, ובראשית 2014 הורה בית המשפט על הקפאת הליכים בחברה ועל מינויו של עו"ד אמיר פלמר כנאמן.

כחודשיים לאחר מכן אושרה מכירת פעילות החברה לחברת "מפרולייט" יחד עם פעילותן ונכסיהן של שתי חברות נוספות מקבוצת SDS, "נייט לייט טכנולוגיות" ו"פריזמטק", שאף הן נקלעו להליכי חדלות פירעון. זאת, בתמורה ל-14 מיליון שקל בתוספת מע"מ וכן בתמורה לתמלוגים ממכירות החברה.

בהמשך לכך ניתן צו פירוק ל"ניו נגה לייט" ונחתם הסדר נושים, שבמסגרתו קיבלו הנושים המובטחים והנושים שבדין קדימה את מלוא החוב שהיה כלפיהם. לאחר "סגירת החשבונות" הזאת נותר הפרש בין סך תביעות החוב של הנושים הלא-מובטחים לבין סכום הדיבידנד שצפוי להיות מחולק להם - בהיקף של כ-22.5 מיליון שקל.

את ההפרש הזה מבקש המנהל המיוחד, עו"ד פלמר, לפרוע מהדירקטורים בחברה, זאת, לטענתו, בשל אחריותם האישית לקריסה.

העברות כספים בקבוצה

בבקשה שהגיש עו"ד פלמר צוין כי מדוח החקירה של נסיבות קריסת החברה, שנערך על-ידי רו"ח יהודה ברלב, עלה בבירור כי החברה הייתה מעין "תרנגול המטיל ביצי זהב" עבור קבוצת SDS. בין היתר, על-פי הדוח, החברה הרוויחה בשנים 2009-2013 סכום-עתק כולל של כ-70 מיליון שקל.

לטענתו, סלומון, לייבוביץ', מדר ושלו, בתוקף תפקידם כדירקטורים ונושאי משרה בחברה, אמורים היו לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים של החברה ושל נושיה, ולמעשה להותיר את "ביצי הזהב" שמטילה החברה, בקופת החברה. אולם, נטען, "למגינת-הלב הסתבר כי הם לא עשו כן, שעה שיזמו ו/או נתנו ידם למהלך שבו קופתה של החברה רוקנה כליל לטובת צרכים של חברות אחרות בקבוצת SDS, באופן שבו לא נותרו בחברה כספים שיאפשרו לה לשרוד בסופו של יום".

כך, צוין כי רק בין השנים 2011-2013 יצאו מקופתה של החברה ל-SDS או לחברות אחרות בקבוצת SDS, כספים בהיקף כולל של כ-82 מיליון שקל, וזאת לצרכים של חברות אחרות בקבוצה.

"לב-לבה של הבקשה", נטען, "הוא בחירתם של סלומון, לייבוביץ', מדר ושלו ליתן יד למצב שבו קופתה של החברה, אשר אמורה הייתה להיות דשנה - תרוקן כליל, וזאת לא לטובת החברה עצמה אלא לטובת אינטרסים של חברות אחרות בקבוצת SDS - חברות שלהן פעילות נפרדת מפעילות החברה, חברות שלהן ספקים ונושים נפרדים מאשר לחברה, חברות שלהן עובדים נפרדים מעובדי החברה, חברות שלהן חשבונות בנק נפרדים מחשבון הבנק של החברה, חברות שלהן מערכת הנהלת חשבונות נפרדת מזו של החברה, חברות שלהן דוחות כספיים נפרדים מאלה של החברה, וכיוצ"ב".

לטענת עו"ד פלמר, סלומון, לייבוביץ', מדר ושלו הודו כולם בחקירתם בפני החוקר כי השימוש שנעשה בכספי החברה היה לצורך מימון פעילויות של חברות אחרות בקבוצה. בין היתר צוטטו דבריו של סלומון בחקירה, שאמר: "אז באמת היה לה הכי הרבה כסף ל'נוגה' באותו זמן, והמדיניות של החברה הייתה שהחברות המרוויחות מממנות חברות מפסידות. זאת הייתה המדיניות תמיד. מי שהרוויח - מממן חברות מפסידות, עד שהן יתאוששו - עוזר להם להתאושש".

עוד טוען עו"ד פלמר כי על אף שלחברה היה דירקטוריון נפרד, לא נמצא תיעוד כלשהו לישיבות דירקטוריון נפרדות כלשהן שנערכו בחברה, וחלק מהנתבעים (אם תאושר התביעה) אף הודו בפני החוקר כי לא נערכו בחברה ישיבות דירקטוריון כלל.

"עקב התנהלות זו, הרי שבסופו של דבר, ועל אף רווחיה הגבוהים (לכל הדעות), נקלעה החברה בעצמה לקשיים תזרימיים שהובילו לקריסתה - קריסה שאותה ניתן היה למנוע בנקל לו הנתבעים לא היו מתרשלים במילוי תפקידם". 

עוד כתבות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"