גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"העתקת מכון וולקני לצפון תסכן את המחקר, ויש להימנע מכך"

כך קובע דוח של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, שבדק את היתכנות יוזמת שר החקלאות אורי אריאל, ונותר חסוי אף שהוגש לפני יותר מחצי שנה

מכון וולקני / צילום: משה ליכטמן
מכון וולקני / צילום: משה ליכטמן

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ), שהתבקשה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, לבחון את ההצעה שהועלתה לאחרונה על ידי שר החקלאות אורי אריאל להעתיק את מכון וולקני ממרכז הארץ לגליל המזרחי, שוללת באופן החלטי את היוזמה ואת השלכותיה - כך עולה מהדוח החסוי של הוועדה שהגיע לידי "גלובס".

המולמו"פ פועלת מתוקף חוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, ומשמשת זרוע החשיבה האסטרטגית של משרד המדע. המועצה ממליצה לממשלה על מדיניות לאומית בנושאי מחקר ופיתוח, מפיקה דוחות ועורכת סקרים על מצב המדע והמחקר בישראל ככלי להשגת היעדים הלאומיים.

חברי צוות הבדיקה היו חברי המולמו"פ חיים רוסו ואמנון חזקיה, בכירי הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה-תעשייה. הדוח הוגש ביולי 2016 למועצה הלאומית לכלכלה, אולם עד כה הוא נותר חסוי, בניגוד לדוחות אחרים שפורסמו בחודשים האחרונים. הדוח לא נמסר לוועדה מייעצת שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף חודש ינואר, במטרה לבחון את העתקת פעילות מכון וולקני לצפון, ואשר התבקשה להגיש את מסקנותיה בתוך 60 יום מהמינוי.

לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת נבחרה שירי ברנד, ממלאת מקום ראש מנהל התכנון במשרד הפנים. חברים נוספים בוועדה הם עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, שמקדם יחד עם אריאל את העתקת המכון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, ואודי אדירי מאגף התקציבים במשרד האוצר. יו"ר מכון וולקני, פרופ' אלי פיינרמן, מונה למשקיף בוועדה.

בניגוד לעמדת השר אריאל

צוות המולמו"פ הדגיש את הקשיים הצפויים במעבר של חוקרים ומדענים לצפון, על רקע סירובם להתרחק ממוקדי מוסדות השכלה ומחקר, כמו הפקולטה לחקלאות ומכון ויצמן, המהווים את המערכת הסביבתית התומכת. הצוות הציג כישלונות של תהליכים כאלה במוסדות מחקר חקלאיים בעולם.

"צוות המולמו"פ משוכנע", נכתב בדוח, "שללא הבטחת המעבר של עיקר החוקרים, המהנדסים ואנשי התמיכה לאתר בגליל, קיימת סבירות גבוהה מאוד שהמכון יאבד במידה רבה את יכולתו לחקור, לחדש ולתרום לחקלאות בישראל, עד כדי ניוון תחומי פעילות רבים. תנאי הכרחי להצלחת ההעתקה של מרכז מחקר הוא בהצלחת העברתו של עיקר כוח האדם המוביל לתקופה ארוכה לאתר החדש. תנאי זה הוא הכרחי גם אם האתר החדש עשיר בכוח אדם איכותי ומנוסה".

הצוות מצטרף למסקנות של חוקרים אחרים, כמו פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' אהרון צ'חנובר, שטענו בחודשים האחרונים שסביבת העבודה של מכון וולקני חיונית לעבודתו, חוסכת עלויות ומחזקת את איכות המחקר.

"לכן", אומר הצוות, "העתקה של מרכזי מחקר ללא הבטחה מראש לנכונות החוקרים להעתיק את מקום המחקר וללא קיומה של המערכת הסביבתית התומכת, מקטינה מאוד את הצלחת המהלך. הניסיון המצטבר בעולם מראה כי שני התנאים המפורטים לעיל כמעט שאינם ניתנים להשגה. זו גם כנראה הסיבה לקושי באיתור דוגמאות להעתקה של מרכזי מחקר שצלחו ושרדו לאורך זמן... התשתית בצפון אינה תחליף לסביבה התומכת במיוחד של הפקולטה לחקלאות ולמכון ויצמן".

עמדת צוות המולמו"פ עומדת בסתירה לעמדתו של שר החקלאות אריאל, לפיה המחקר במכון וולקני יכול להתקיים על ידי הפעילות הקיימת כיום בצפון תוך פינוי קרקעות במרכז הארץ לטובת בנייה, ובניגוד לטענתו של אריאל, שהעברת המכון תיתכן גם מבלי להעביר לצפון את חוקרי מכון וולקני.

המסקנה של הצוות היא, ש"תהליך העתקה של מכון וולקני לצפון טומן בתוכו סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי מתקדם במדינת ישראל בשנים הקרובות ולכן יש להימנע ממנו".

חיזוק הקשרים עם האקדמיה

צוות המולמו"פ ממליץ להשקיע משאבים בפיתוח אזורי הגליל והנגב כמנוף לפיתוח כלכלי, ומדגיש "בכל מקרה, על המשך הקיום והפיתוח של ליבת הפעילות במרכז, אשר תתמקד במחקר עומק, בחיזוק הקשרים עם האקדמיה המובילה בארץ. המולמו"פ ממליצה לשקול אפשרות לעבות הפעילות המחקרית במכון על ידי העתקה של הפקולטה לחקלאות (רחובות) אל קמפוס מכון וולקני".

הצוות ממליץ לגבש תוכנית שתארך לפחות עשור, במסגרתה תוקם באופן הדרגתי שלוחת פעילות של המכון בגליל שתתמקד בפעילויות יישומיות הרלוונטיות לצפון, ולשקול העמקה מסוימת של היכולות בשלוחה דרומית של המכון.

בסיום הדוח כותבים החוקרים: "המולמו"פ אינה ממליצה על כל מהלך של העתקת פעילות משמעותית צפונה, מבלי שיינקטו לאורך זמן הצעדים שיבטיחו קיום תשתית של חוקרים ותשתית סביבתית תומכת (אקדמיה ומעבדות)".

חוקרי מכון וולקני מסרו בתגובה לדברים: "יצא המרצע מן השק. כעת ברור שהסתרת חוות הדעת הממשלתית, אשר בדקה ומצאה רק לאחרונה שאין להעתיק את מכון וולקני, מטילה צל כבד על פעילות הוועדה שהוקמה לאחרונה. הוועדה הזו, כך מסתבר כעת, נועדה לתכלית אחת: לעקוף בדיקה ממשלתית קודמת, אחראית יותר, על ידי גורמים מוסמכים יותר, שמצאה כי אין להעתיק את מכון וולקני. אנו קוראים לכל הנוגעים בדבר להסיר ידיהם מהיוזמה הפגומה של שר החקלאות נוכח גילויה של חוות הדעת ולבטל את 'ועדת הנדל"ן' שנועדה לבחון את עתידו של המחקר החקלאי. הסתרת חוות הדעת של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח מהציבור - ואף מחלק מחברי הוועדה - מאפילה על התהליך כולו.

"אנו עומדים מול התהליך הפגום שנועד לבחון את היוזמה להעתיק את מכון וולקני לצפון ומתבוננים בדאגה על פעולותיו של שר החקלאות, אשר ממשיך להתנהג בחוסר אחריות כלפי המחקר החקלאי. אלא שהפעם פעולתו זו תביא לחיסולו של המחקר החקלאי, ולא תפגע נקודתית בפעילות המחקר המתקיימת במכון בשל מסירת רחפן".

מלשכת שר החקלאות נמסר בתגובה: "אנחנו מכבדים מאוד את חוקרי מכון וולקני ומבינים את מאבקם, אבל הדוח שהוזכר לא הגיע לידינו ולכן אין לנו יכולת להגיב עליו בצורה רצינית ומקצועית. יחד עם זאת, שר החקלאות פועל לקדם את התוכנית הממשלתית לפיתוח הצפון, תוך העצמה ושדרוג המחקר החקלאי בכלל ומכון וולקני בפרט".

עוד כתבות

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה, ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל