גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"העתקת מכון וולקני לצפון תסכן את המחקר, ויש להימנע מכך"

כך קובע דוח של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, שבדק את היתכנות יוזמת שר החקלאות אורי אריאל, ונותר חסוי אף שהוגש לפני יותר מחצי שנה

מכון וולקני / צילום: משה ליכטמן
מכון וולקני / צילום: משה ליכטמן

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ), שהתבקשה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, לבחון את ההצעה שהועלתה לאחרונה על ידי שר החקלאות אורי אריאל להעתיק את מכון וולקני ממרכז הארץ לגליל המזרחי, שוללת באופן החלטי את היוזמה ואת השלכותיה - כך עולה מהדוח החסוי של הוועדה שהגיע לידי "גלובס".

המולמו"פ פועלת מתוקף חוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, ומשמשת זרוע החשיבה האסטרטגית של משרד המדע. המועצה ממליצה לממשלה על מדיניות לאומית בנושאי מחקר ופיתוח, מפיקה דוחות ועורכת סקרים על מצב המדע והמחקר בישראל ככלי להשגת היעדים הלאומיים.

חברי צוות הבדיקה היו חברי המולמו"פ חיים רוסו ואמנון חזקיה, בכירי הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה-תעשייה. הדוח הוגש ביולי 2016 למועצה הלאומית לכלכלה, אולם עד כה הוא נותר חסוי, בניגוד לדוחות אחרים שפורסמו בחודשים האחרונים. הדוח לא נמסר לוועדה מייעצת שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף חודש ינואר, במטרה לבחון את העתקת פעילות מכון וולקני לצפון, ואשר התבקשה להגיש את מסקנותיה בתוך 60 יום מהמינוי.

לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת נבחרה שירי ברנד, ממלאת מקום ראש מנהל התכנון במשרד הפנים. חברים נוספים בוועדה הם עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, שמקדם יחד עם אריאל את העתקת המכון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, ואודי אדירי מאגף התקציבים במשרד האוצר. יו"ר מכון וולקני, פרופ' אלי פיינרמן, מונה למשקיף בוועדה.

בניגוד לעמדת השר אריאל

צוות המולמו"פ הדגיש את הקשיים הצפויים במעבר של חוקרים ומדענים לצפון, על רקע סירובם להתרחק ממוקדי מוסדות השכלה ומחקר, כמו הפקולטה לחקלאות ומכון ויצמן, המהווים את המערכת הסביבתית התומכת. הצוות הציג כישלונות של תהליכים כאלה במוסדות מחקר חקלאיים בעולם.

"צוות המולמו"פ משוכנע", נכתב בדוח, "שללא הבטחת המעבר של עיקר החוקרים, המהנדסים ואנשי התמיכה לאתר בגליל, קיימת סבירות גבוהה מאוד שהמכון יאבד במידה רבה את יכולתו לחקור, לחדש ולתרום לחקלאות בישראל, עד כדי ניוון תחומי פעילות רבים. תנאי הכרחי להצלחת ההעתקה של מרכז מחקר הוא בהצלחת העברתו של עיקר כוח האדם המוביל לתקופה ארוכה לאתר החדש. תנאי זה הוא הכרחי גם אם האתר החדש עשיר בכוח אדם איכותי ומנוסה".

הצוות מצטרף למסקנות של חוקרים אחרים, כמו פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' אהרון צ'חנובר, שטענו בחודשים האחרונים שסביבת העבודה של מכון וולקני חיונית לעבודתו, חוסכת עלויות ומחזקת את איכות המחקר.

"לכן", אומר הצוות, "העתקה של מרכזי מחקר ללא הבטחה מראש לנכונות החוקרים להעתיק את מקום המחקר וללא קיומה של המערכת הסביבתית התומכת, מקטינה מאוד את הצלחת המהלך. הניסיון המצטבר בעולם מראה כי שני התנאים המפורטים לעיל כמעט שאינם ניתנים להשגה. זו גם כנראה הסיבה לקושי באיתור דוגמאות להעתקה של מרכזי מחקר שצלחו ושרדו לאורך זמן... התשתית בצפון אינה תחליף לסביבה התומכת במיוחד של הפקולטה לחקלאות ולמכון ויצמן".

עמדת צוות המולמו"פ עומדת בסתירה לעמדתו של שר החקלאות אריאל, לפיה המחקר במכון וולקני יכול להתקיים על ידי הפעילות הקיימת כיום בצפון תוך פינוי קרקעות במרכז הארץ לטובת בנייה, ובניגוד לטענתו של אריאל, שהעברת המכון תיתכן גם מבלי להעביר לצפון את חוקרי מכון וולקני.

המסקנה של הצוות היא, ש"תהליך העתקה של מכון וולקני לצפון טומן בתוכו סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי מתקדם במדינת ישראל בשנים הקרובות ולכן יש להימנע ממנו".

חיזוק הקשרים עם האקדמיה

צוות המולמו"פ ממליץ להשקיע משאבים בפיתוח אזורי הגליל והנגב כמנוף לפיתוח כלכלי, ומדגיש "בכל מקרה, על המשך הקיום והפיתוח של ליבת הפעילות במרכז, אשר תתמקד במחקר עומק, בחיזוק הקשרים עם האקדמיה המובילה בארץ. המולמו"פ ממליצה לשקול אפשרות לעבות הפעילות המחקרית במכון על ידי העתקה של הפקולטה לחקלאות (רחובות) אל קמפוס מכון וולקני".

הצוות ממליץ לגבש תוכנית שתארך לפחות עשור, במסגרתה תוקם באופן הדרגתי שלוחת פעילות של המכון בגליל שתתמקד בפעילויות יישומיות הרלוונטיות לצפון, ולשקול העמקה מסוימת של היכולות בשלוחה דרומית של המכון.

בסיום הדוח כותבים החוקרים: "המולמו"פ אינה ממליצה על כל מהלך של העתקת פעילות משמעותית צפונה, מבלי שיינקטו לאורך זמן הצעדים שיבטיחו קיום תשתית של חוקרים ותשתית סביבתית תומכת (אקדמיה ומעבדות)".

חוקרי מכון וולקני מסרו בתגובה לדברים: "יצא המרצע מן השק. כעת ברור שהסתרת חוות הדעת הממשלתית, אשר בדקה ומצאה רק לאחרונה שאין להעתיק את מכון וולקני, מטילה צל כבד על פעילות הוועדה שהוקמה לאחרונה. הוועדה הזו, כך מסתבר כעת, נועדה לתכלית אחת: לעקוף בדיקה ממשלתית קודמת, אחראית יותר, על ידי גורמים מוסמכים יותר, שמצאה כי אין להעתיק את מכון וולקני. אנו קוראים לכל הנוגעים בדבר להסיר ידיהם מהיוזמה הפגומה של שר החקלאות נוכח גילויה של חוות הדעת ולבטל את 'ועדת הנדל"ן' שנועדה לבחון את עתידו של המחקר החקלאי. הסתרת חוות הדעת של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח מהציבור - ואף מחלק מחברי הוועדה - מאפילה על התהליך כולו.

"אנו עומדים מול התהליך הפגום שנועד לבחון את היוזמה להעתיק את מכון וולקני לצפון ומתבוננים בדאגה על פעולותיו של שר החקלאות, אשר ממשיך להתנהג בחוסר אחריות כלפי המחקר החקלאי. אלא שהפעם פעולתו זו תביא לחיסולו של המחקר החקלאי, ולא תפגע נקודתית בפעילות המחקר המתקיימת במכון בשל מסירת רחפן".

מלשכת שר החקלאות נמסר בתגובה: "אנחנו מכבדים מאוד את חוקרי מכון וולקני ומבינים את מאבקם, אבל הדוח שהוזכר לא הגיע לידינו ולכן אין לנו יכולת להגיב עליו בצורה רצינית ומקצועית. יחד עם זאת, שר החקלאות פועל לקדם את התוכנית הממשלתית לפיתוח הצפון, תוך העצמה ושדרוג המחקר החקלאי בכלל ומכון וולקני בפרט".

עוד כתבות

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים לשנה החדשה

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק. ומה לגבי ישראל?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

טראמפ מחזיר את מלחמת הסחר / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הוועידה בדאבוס יוצאת לדרך, וכולם מדברים על נושא אחד - השליטה בגרינלנד

דונלד טראמפ מזהה "הזדמנות היסטורית" לרכוש את גרינלנד, כאשר אירופה תלויה באנרגיה אמריקאית ובמטריית ההגנה שלה ● האם אירופה תגיב בחריפות, וכיצד ההתחממות הגלובלית קשורה לנחישות של ארה"ב ● אלה השאלות המרכזיות

אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock

במעבדה בבר אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן

פרופ' יונתן רבינוביץ' הקים באוניברסיטה מכון מחקר לאריכות ימים ואיכות חיים, שמטרתו לבחון אילו שינויים בשגרת היומיום ישיגו את ההשפעה הכי גדולה על הבריאות לטווח ארוך ● למכון כבר יש תובנות ממחקרים הנוגעים לשתיית מים, שינה והליכה

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מצוקת דיור? מספר יחידות הדיור בישראל עולה על מספר משקי הבית

על אף שמלאי הדירות חצה את רף ה־3 מיליון ועקף את מספר משקי הבית, כשל תכנוני מעמיק את משבר הדיור ● שלוש נקודות על שוק הנדל"ן בישראל, בעקבות נתוני למ"ס חדשים לשנת 2025

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

צילומים: AP/Dimitar dilkof, Andy Wong, Ludovic Marin, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מלחמת היין ופרשת גרינלנד: טראמפ מחריף את הטון מול אירופה, והשווקים מגיבים

הנשיא האמריקאי מגביר את הלחץ לקראת הגעתו לפורום דאבוס: איים במכסי ענק על צרפת, חשף הודעות פרטיות ממקרון וביקר את בריטניה על נסיגתה מאיי צ'אגוס ● בעוד דנמרק מחרימה את הכינוס, השווקים מגיבים בבריחה מהדולר לעבר הזהב ● המסחר בוול סטריט נפתח בירידות

חניה בכחול־לבן / צילום: עינת לברון

קיבלתם דוח חניה ממצלמה? כל מה שצריך לדעת על הפסיקה שמשנה את הכללים

פסק דין חדש קבע כי לעיריות אין סמכות להשתמש במצלמות LPR אוטומטיות לאכיפת חניה בכחול־לבן, בשל הפגיעה בפרטיות והיעדר הסמכה בחוק ● כעת, כשרשויות מקומיות כבר עוצרות את האכיפה ומבטלות מכרזים, עולה השאלה: האם ביטול המוני של קנסות בדרך?

צילום: Shutterstock

עיר מעל האיילון: התוכניות להקמת מתחמי התחבורה החדשים של גוש דן

התוכנית להקמת שבעה מרכזי תחבורה לאורך תוואי המטרו עולה שלב עם אישור התוכניות למחלפי השלום וההגנה ● הפרויקטים ישלבו מוקדי תחבורה ציבורית עם שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור

הסוד של קרן הגידור המצטיינת / אילוסטרציה: Shutterstock

הסוד של שיאנית התשואה בענף הצומח של קרנות הגידור בנאמנות

קרנות הגידור בנאמנות צומחות במהירות, והגרסה העממית של המוצר המתוחכם לעשירים מנהלות כבר קרוב ל־4 מיליארד שקל ● הקרן המצטיינת, הראל מולטי־סטרטג'י, הניבה תשואה של 78% בשנה החולפת ● אולם ממוצע התשואות הענפי פיגר הרחק מאחורי מדד ת"א 125

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות בעקבות ההסלמה במלחמה הסחר העולמית

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5%, מדד ת"א 90 איבד 1.5% ● הדולר התחזק מול השקל בניגוד למגמה בעולם ● טופ גאם זינקה לאחר שדווח שתרכוש ב-30 מיליון דולר חברה אמריקאית בתחום, מנורה, הפניקס ומור מימשו בה אופציות ב-18 מיליון דולר ● משק אנרגיה זינקה בעקבות השקעה של הפניקס בה

הרטמכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

מכתב האזהרה החריג שהעביר הרמטכ"ל לנתניהו וכ"ץ

הקרמלין: טראמפ הזמין את פוטין להצטרף למועצת השלום של עזה ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בלבנון ● במערכת הביטחון מוטרדים משילוב קטאר וטורקיה בעזה: "אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד" ● בכיר אמריקאי על התקיפה באיראן שבוטלה בשבוע שעבר: "זה לא היה פייק או הונאה, זה היה אירוע אמת" ● סמוטריץ': "להציב לחמאס אולטימטום קצרצר ולהסתער על עזה בכל הכוח" ● עדכונים שוטפים

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

פסימיות היסטורית לגבי הגדלת ההכנסות בשנה הקרובה / אילוסטרציה: Shutterstock

פסימיות לגבי הכנסות, וחשש ממלחמת סחר: מה מנכ"לים צופים לשנת 2026?

של חברת הייעוץ PwC כולל 4,454 מנכ"לים מ-95 מדינות וטריטוריות, ומעלה שורה של ממצאים ● הפסימיות הרבה ביותר נרשמה בסין, שבה רק 5% מהמנכ"לים שהשתתפו בסקר סבורים כי יצליחו להגדיל הכנסות ב-2026

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם, פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הולך ומתכווץ: מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב

עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים ירדה בכ־15% בשנים האחרונות, כשבמקביל מספר עמדות הטעינה צמח, וערך הרכבים נשמר ● למרות זאת טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה ● הסיבה: שורה של רגולציות שפוגעות בו כדי לשמר את ההכנסות מדלק

רחפן בשירות צבאי / צילום: Shutterstock

דוח חדש חושף היקף הזמנות חריג מסטארט-אפים ביטחוניים

דוח סיכום שנת 2025 של מפא"ת חושף כי חברות צעירות בשלבים מוקדמים מרכזות כמחצית מהעסקאות, עם דגש על פלטפורמות אוטונומיות ● ההזמנות מלקוחות זרים הסתכמו בכ־300 מיליון שקל

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל

סנאה טאקאיצ'י, ראשת ממשלת יפן / צילום: ap, Eugene Hoshiko

תשואות האג"ח ביפן בשיא של כ-20 שנה ושרת האוצר מנסה להרגיע את המשקיעים

התשואה על אג״ח ממשלת יפן ל־40 שנה זינקה לשיא היסטורי, על רקע החשש שבחירות הבזק שזימנה ראש הממשלה יובילו להרחבה פיסקלית שתכביד על מצבה הפיננסי הרעוע גם כך של המדינה ● שרת האוצר: הממשלה מקפידה לשים דגש רב על קיימות פיסקלית בכל צעד שהיא נוקטת