גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מ-800 ל-3,262 מקומות חניה בתוך יומיים

במסגרת מאמצים של אמות השקעות ועיריית כפר סבא להתאים מגרש של החברה לתנאי מכרז להקמת קמפוס חדש עבור חברת אמדוקס, קיבלה החברה היתר בהליך מזורז להוספת אלפי מקומות חניה. כך קיבלה אמות השקעות הטבה ששוויה 750 מיליון שקל מעיריית כפר סבא

לפני יותר משנה פנתה חברת אמדוקס לחברות הנדל"ן הגדולות בישראל, בהצעה להתמודד במכרז לבניית קמפוס חדש עבור אלפי עובדי החברה בישראל. מדובר על חוזה ענק - 70 אלף מ"ר, לשכירות של 15 שנה - בהיקף של יותר ממיליארד שקל.

דרישות הסף של אמדוקס היו מאתגרות מאוד. 70 אלף מ"ר ו-3,300 מקומות חניה. על פי תקני החניה בישראל באותה עת, 70 אלף מ"ר אפשרו להקים 1,750 חניות (1 ל-40 מ"ר). תקן החניה שאושר בקיץ האחרון מוריד את הכמות ל-1,170 חניות בלבד (1 ל-60 מ"ר). כלומר, בחברה דרשו מחברות הנדל"ן להמציא לה בדרכים שונות זכויות חניה הגבוהות בהרבה מתקני החניה שיינתנו רק עבור המשרדים עצמם.

למרות זאת, חברות הנדל"ן הגדולות הזדרזו כמובן להסתער על המכרז. אלא שהפרטים שיוצגו להלן מעידים כי ייתכן שהלהט הגדול גרר אחריו נסיון להגמיש יותר מדי את חוקי התכנון והבנייה בישראל.

בשבוע שעבר דווח על מעצרו של ראש עיריית כפר סבא, יהודה בן חמו, ומעצרם של בכירים נוספים בעירייה, בין השאר בחשד לקבלת טובות הנאה מיזמי נדל"ן מקבלנים שנעצרו אף הם. השבוע מתגלה התנהלות תמוהה אחרת של עיריית כפר סבא, אשר בשנה האחרונה פעלה להכשיר לחברת אמות השקעות תוכנית בנייה ענקית בכפר סבא, כך שתתאים לתוכנית להקמת הקמפוס של אמדוקס.

נדגיש שלא ידוע ל"גלובס" במקרה זה על חשדות לפלילים מכל סוג ואיננו טוענים כך, אבל אנחנו מציגים להלן את הדברים כפי שנחשפו במסמכים.

התוכנית הוקפאה

לחברת אמות, שבשליטת נתן חץ (המכהן כיו"ר החברה), יש מזה זמן קרקע פנויה בכניסה לכפר סבא, אותה רכשה (כ-50%) בנובמבר 2007 לפי שווי של 56 מיליון שקל. מדובר במתחם בשטח של 16 דונם צפונית-מזרחית לצומת כפר סבא-רעננה צפון, "המגרש הגדול ביותר לתעסוקה במרחב התוכנית הכוללת, המצוי בסמיכות מיידית למחלף הכניסה" (כפי שהחברה מתארת אותו באתר האינטרנט שלה).

עם רכישת הקרקע ציינה החברה בהודעה לבורסה כי על פי התוכנית (תב"ע) ניתן להקים על המתחם פרויקט מסחר ומשרדים בהיקף של 56 אלף מ"ר ו-800 מקומות חניה. באותה הודעה מסרה החברה כי בכוונתה לבנות את הפרויקט בשלבים, על פי קצב השיווק, "במהלך החמש השנים הקרובות". בדוח השנתי ל-2007 שהתפרסם חודשים מספר לאחר מכן, שינתה החברה את מספר החניות המתוכננת ל-1,200. בנוסף, היא ציינה בדוח כי היקף ההשקעה הכוללת בפרויקט המתוכנן (לא כולל הוצאות מימון) מוערך ב-320 מיליון שקל (מעבר לעלות הקרקע), כאשר חלקה של אמות עומד כאמור על 50%.

בפועל, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, התוכניות הוקפאו. באתר החברה מופיעה הקרקע כפרויקט עתידי, "להקמת שלושה מגדלי משרדים בני כ-13 קומות כל אחד, בשטח קומה טיפוסי של 1,250 מ"ר, שיכלול גם קומת מסחר ו-2 מרתפי חניה תת קרקעית הכוללים כ-1,000 מקומות חניה".

לכן, כשפורסם המכרז לקריה החדשה של חברת אמדוקס, חברת אמות ראתה מול עיניה הזדמנות פז "לגאול" את המגרש.

הבעיה? המגרש של אמות לא עמד בדרישות הסף. לא 70 אלף מ"ר. ובוודאי שלא 3,300 מקומות חניה. עם התנאי הראשון היא עוד יכלה איכשהו להסתדר, על ידי ויתור על השטח המסחרי וניצול נכון יותר של שטחי ברוטו-נטו (70 אלף מ"ר הם דה-פקטו כ-50 אלף מ"ר עיקריים), אבל עם החניה - שם הפער עומד על מאות אחוזים בין רצוי למצוי - לא היה לה לכאורה שום סיכוי. לכאורה.

ב-19 ביולי 2016 התכנסה ועדת המשנה לתכנון ובנייה של כפר סבא לדון בבקשה של חברת אמות. על פי פרטי הבקשה בפרוטוקול הישיבה, התב"ע על המגרש של אמות מאפשרת בנייה של 34,194 מ"ר משרדים ועוד 4,885 מ"ר מסחרי (כ-39 אלף מ"ר בסה"כ). באמות מסבירים שבפועל מדובר בזכויות ל-56 אלף מ"ר, מאחר שישנו מקדם המרה ממסחר למשרדים ביחס של 1 ל-2 וכן 28% שטחי שירות.

הבקשה של אמות מהוועדה: "הקמת חניון תת קרקעי בן 9 מפלסים למבנה תעסוקה". מועד הדיון הוא קריטי - בסוף השבוע, ב-23 ביולי, ייכנסו לתוקף התקנות החדשות שהפחיתו דרמטית את מקומות החניה. השר משה כחלון חתם על התקנות ב-8 ביוני, אולם הן פורסמו ברשומות רק ב-23 ביוני ושם נקבע כי הן יחולו "30 ימים מיום פרסומן".

התוכנית של אמות גרנדיוזית: הקמת חניון עצום של 9 מפלסים בשטח כולל של 116.6 אלף מ"ר מתחת לפרויקט (דמיינו את שלושת מגדלי עזריאלי פחות או יותר מתחת לאדמה). לדברי החברה, כפי שנכתב בבקשה: מספר החניות הדרוש על פי התקן עומד על 1,759 ומספר המקומות המוצע הוא 3,262. בדיוק כפי שדרשה אמדוקס. בינגו.

איך מכפילים את הכמות פי ארבעה - הרי החברה עצמה כתבה בזמנו בהודעה לבורסה שיש לה זכויות ל-800 מקומות חניה בלבד? בגוף הבקשה, הגרמושקה, צוין כי מרתפי החניה מבוקשים לצורך בניין משרדים של 70 אלף מ"ר - מה שאפשר לחברה לטעון שמספר החניות לפי התקן עומד על 1,759, והתוספת קטנה עם כך ל-1,503 חניות בלבד. איך הוסיפה החברה עוד כ-15 אלף מ"ר לזכויות שיש לה במגרש? לדברי החברה, יש לה זכויות בנייה נוספות בסמוך למגרש בהיקף של 20 אלף מ"ר, והיא צירפה אותן לתוכנית המדוברת. בכל מקרה, חשוב להדגיש כי חישוב תקן חניה אמור להתבצע על פי שטח עיקרי, ללא שטחי שירות, וגם המרה ממסחר למשרדים (עליו לא דובר כלל בגרמושקה) אמורה היתה להתבצע באמצעות תב"ע.

ומה עושה הוועדה, שבראשה יושב ראש עיריית כפר סבא, בן חמו, נוכח בקשה להוסיף עוד אלפי חניות לפרויקט? מאשרת אותה פה אחד, אבל עם הצבה של 27 תנאים לצורך קבלת ההיתר (יועץ תחבורה, כיבוי אש, איכות סביבה, בדיקת קרקע, אטימות ועוד). בין השאר, כפי שקובע חוק התכנון והבנייה, נכתב באישור כי לא יינתן היתר לפני שיימסרו לוועדה כל חתימות הבעלים הרשומים על הקרקע.

יומיים בלבד חולפים מאותו דיון - שיא ישראלי חסר תקדים (בעירייה טוענים שלא מדובר בצעד חריג) - וביום חמישי ה-21 ביולי מונפק לאמות היתר להקמת 9 קומות חניה. יומיים בלבד לפני שייכנסו לתוקף תקנות החניה החדשות (בפועל, מדובר למעשה ביום האחרון לפני אימוץ התקנות, כיוון שה-23 לחודש - היום בו נכנסו לתוקף התקנות - חל בשבת).

הטבה מפליגה

התנאים לקבלת ההיתר, שכמובן לא הספיקו להתקיים (חמישה תנאים אזוטריים כן קוימו), הפכו בהיתר עצמו ל"תנאים לתחילת עבודה". מאמות נמסר כי החברה עבדה יחד עם גורמי הרישוי במשך חצי שנה והם עמדו בכל דרישות הסף, "כך שנשאר רק חותמת בלבד". ההתניות לדבריהם קטנות יחסית, מה גם שכל החברות והגופים הזדרזו באותה עת לקבל היתרי בנייה בשל התקן החדש. מהעירייה נמסר כי בפרויקטים גדולים ניתן לעתים לתת היתר לעבודות חפירה וביסוס, כאשר במקביל פועלים להשלמת האישורים.

חברת אמות היא ללא ספק מאריות הנדל"ן המקומיים. היא נסחרת בבורסה בשווי שוק של 5 מיליארד שקל וההון העצמי הרשום בספריה גבוה מ-3.5 מיליארד שקל. עם זאת, גם לחברה בסדרי גודל כאלו מדובר בהטבה מפליגה וחסרת תקדים.

בשורה התחתונה, במקום זכויות ל-800-1,000 מקומות חניה, כמות שאמורה היתה להתכווץ בשליש עם כניסתן לתוקף של תקנות החניה, זכתה אמות בדקה ה-90 בהיתר של הוועדה לתכנון ובנייה לבנות 3,262 חניות. תוספת לא מוסברת של כ-2,500 חניות. זאת, כאשר הוראות התב"ע החלות במקום מציינות במפורש כי תקן החניה יינתן בהתאם לתקן משרד התחבורה שיחול בזמן הוצאת ההיתר.

לדברי גורמים בשוק הנדל"ן, תחת הנחה ששוויה של חניה בודדת עומד על כ-400 אלף שקל, ולאחר הפחתת מחיר ההקמה בסך כ-100 אלף שקל, מדובר בהטבה דמיונית ששוויה כ-750 מיליון שקל. מעבר לכך, מדובר בהטבה שהעניקה לחברה את הזכות לעמוד בתנאי הסף הקשים של אמדוקס במכרז.

מהעירייה נמסר כי חישוב השטחים בבקשה נעשה בהתאם להוראות התב"ע ולאפשרויות להמרת שטחים. לדברי העירייה, "תקן החנייה בתב"ע הינו מינימלי, ועל פי המלצת הגורמים המקצועים ולאחר שקילת מכלול הנתונים הוחלט לאשר את מספר החניות". בכל מקרה, הם מציינים, "העירייה פועלת על פי כל דין ובהתאם להוראת התוכניות התקפות".

מאמות נמסר כי "כחלק מהליך הקמה של קמפוס היי-טק קידמה החברה תכנון וקיבלה היתר בנייה להקמת מרתף החניה התת-קרקעי. בפרויקט זה, כמו בכלל פעילותה, החברה פועלת על פי כל דין ובשקיפות מלאה".

לפי שעה, המהלך התברר כמוצלח למדי. אמות נותרה בשלב הגמר במכרז של אמדוקס, ביחד עם חברות ס.ע.ן וריט 1, שמשכירות לאמדוקס את המתחם הנוכחי ברעננה בחוזה עד סוף 2019 ומנסות לשכנע אותה להישאר במקומה (במהלך שכולל שיפוץ והרחבה של המקום הקיים).

השאלות הקשות:

התב"ע על המגרש כוללת 34,194 מ"ר משרדים - בגוף הבקשה (גרמושקה) צוין כי מדובר בבניין משרדים בן 70 אלף מ"ר.

ועדת המשנה לתכנון ובנייה דנה בבקשה ב-19.7 ואישרה אותה בתנאים - ב-21.7, יומיים לאחר מכן, כבר יצא היתר בנייה, ללא התקיימות מרבית התנאים.

על פי התב"ע (ודוחות החברה לבורסה), ניתן להקים במקום 800-1,000 חניות - בבקשה מציינת אמות כי דרוש לה על פי תקן 1,759 חניות, והוועדה לתכנון ובנייה נתנה לחברה היתר בנייה ל-3,262 חניות.

עוד כתבות

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

אתר BUYME / צילום: צילום מסך

מסע הקניות של הפניקס נמשך: במו"מ לרכישת BUYME לפי שווי של 1 מיליארד שקל

חברת-האם של הפניקס צפויה לרכוש את השליטה בחברת השוברים הדיגיטליים BUYME מידי המשפחות שחר וקז, בעלות השליטה בקבוצת מאיר ● עפ"י ההערכות, העסקה תבוצע באמצעות חברת ההחזקות ולא דרך חברת הביטוח, שכן זו מחזיקה במניות של קבוצת מאיר

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

מפעל עדשות חניתה / צילום: איל יצהר

התביעה נגד קרן ההשקעות חשפה: ממשלת סין אוסרת על השקעות בישראל

קיבוץ חניתה, שמכר ב-2021 את השליטה בחברת העדשות הרפואיות שלו לקרן הסינית Ballet Vision, דורש כי הקרן תממש את האופציה המחייבת אותה לרכוש מהקיבוץ את יתרת החזקותיו בחברה ● תגובת הקרן גילתה כי בסין אוסרים עליה להשקיע בחברה ישראלית

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

בתום חקירה סמויה: ראש עירייה נחקר בלהב 433 בחשד לשחיתות

ראש רשות מקומית, בכירים ברשות ואנשי עסקים עוכבו לחקירה בלהב 433 בחשד לעבירות שחיתות ● עפ"י החשד, מיליוני שקלים מכספי תרומות שקיבלה הרשות במלחמה הועברו לכיסם הפרטי של ראש הרשות ומקורביו ● היום נערכו חיפושים בבתים ובמשרדים, ועוכבו לחקירה ראש הרשות המקומית, בכירים ברשות וכן אנשי עסקים

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תקים על הקרקע מרכז מסחרי חדש שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מידי חברת הנדל"ן שי חי ● המרכז המסחרי, שייפתח ב-2029, צפוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: מי העיר עם איכות החיים הגבוהה בארץ, ומי בתחתית?

בהסתמך על כ-60 פרמטרים שונים, הלמ"ס מחשבת את מדדי איכות החיים ב-18 הערים הגדולות • כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית, ומי הערים שקפצו לצמרת הדירוג? • המשרוקית של גלובס

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי ״את מי אתה סוחט היום״

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המו"מ

עגינת המשחתת בנמל אילת וריכוז הכוחות האמריקאיים במרחב מעוררים דריכות במערכת הביטחון ● המומחים חלוקים אם זו "דיפלומטיית ספינות תותחים" שנועדה לכפות הסכם או הכנה למבצע רב־זירתי ● וגם: מה הסיכוי שתקיפה בטהרן תוביל להסלמה אזורית?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פרסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

עו”ד שלמה (מומי) למברגר / צילום: אסף רחמים

עו"ד שלמה למברגר מצטרף כשותף למשרד בלטר, גוט, אלוני ושות’

לאחר שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שנודע בניהול תיקים מתוקשרים ומורכבים, יוביל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' את תחום הרגולציה ועבירות צווארון לבן