גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מ-800 ל-3,262 מקומות חניה בתוך יומיים

במסגרת מאמצים של אמות השקעות ועיריית כפר סבא להתאים מגרש של החברה לתנאי מכרז להקמת קמפוס חדש עבור חברת אמדוקס, קיבלה החברה היתר בהליך מזורז להוספת אלפי מקומות חניה. כך קיבלה אמות השקעות הטבה ששוויה 750 מיליון שקל מעיריית כפר סבא

לפני יותר משנה פנתה חברת אמדוקס לחברות הנדל"ן הגדולות בישראל, בהצעה להתמודד במכרז לבניית קמפוס חדש עבור אלפי עובדי החברה בישראל. מדובר על חוזה ענק - 70 אלף מ"ר, לשכירות של 15 שנה - בהיקף של יותר ממיליארד שקל.

דרישות הסף של אמדוקס היו מאתגרות מאוד. 70 אלף מ"ר ו-3,300 מקומות חניה. על פי תקני החניה בישראל באותה עת, 70 אלף מ"ר אפשרו להקים 1,750 חניות (1 ל-40 מ"ר). תקן החניה שאושר בקיץ האחרון מוריד את הכמות ל-1,170 חניות בלבד (1 ל-60 מ"ר). כלומר, בחברה דרשו מחברות הנדל"ן להמציא לה בדרכים שונות זכויות חניה הגבוהות בהרבה מתקני החניה שיינתנו רק עבור המשרדים עצמם.

למרות זאת, חברות הנדל"ן הגדולות הזדרזו כמובן להסתער על המכרז. אלא שהפרטים שיוצגו להלן מעידים כי ייתכן שהלהט הגדול גרר אחריו נסיון להגמיש יותר מדי את חוקי התכנון והבנייה בישראל.

בשבוע שעבר דווח על מעצרו של ראש עיריית כפר סבא, יהודה בן חמו, ומעצרם של בכירים נוספים בעירייה, בין השאר בחשד לקבלת טובות הנאה מיזמי נדל"ן מקבלנים שנעצרו אף הם. השבוע מתגלה התנהלות תמוהה אחרת של עיריית כפר סבא, אשר בשנה האחרונה פעלה להכשיר לחברת אמות השקעות תוכנית בנייה ענקית בכפר סבא, כך שתתאים לתוכנית להקמת הקמפוס של אמדוקס.

נדגיש שלא ידוע ל"גלובס" במקרה זה על חשדות לפלילים מכל סוג ואיננו טוענים כך, אבל אנחנו מציגים להלן את הדברים כפי שנחשפו במסמכים.

התוכנית הוקפאה

לחברת אמות, שבשליטת נתן חץ (המכהן כיו"ר החברה), יש מזה זמן קרקע פנויה בכניסה לכפר סבא, אותה רכשה (כ-50%) בנובמבר 2007 לפי שווי של 56 מיליון שקל. מדובר במתחם בשטח של 16 דונם צפונית-מזרחית לצומת כפר סבא-רעננה צפון, "המגרש הגדול ביותר לתעסוקה במרחב התוכנית הכוללת, המצוי בסמיכות מיידית למחלף הכניסה" (כפי שהחברה מתארת אותו באתר האינטרנט שלה).

עם רכישת הקרקע ציינה החברה בהודעה לבורסה כי על פי התוכנית (תב"ע) ניתן להקים על המתחם פרויקט מסחר ומשרדים בהיקף של 56 אלף מ"ר ו-800 מקומות חניה. באותה הודעה מסרה החברה כי בכוונתה לבנות את הפרויקט בשלבים, על פי קצב השיווק, "במהלך החמש השנים הקרובות". בדוח השנתי ל-2007 שהתפרסם חודשים מספר לאחר מכן, שינתה החברה את מספר החניות המתוכננת ל-1,200. בנוסף, היא ציינה בדוח כי היקף ההשקעה הכוללת בפרויקט המתוכנן (לא כולל הוצאות מימון) מוערך ב-320 מיליון שקל (מעבר לעלות הקרקע), כאשר חלקה של אמות עומד כאמור על 50%.

בפועל, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, התוכניות הוקפאו. באתר החברה מופיעה הקרקע כפרויקט עתידי, "להקמת שלושה מגדלי משרדים בני כ-13 קומות כל אחד, בשטח קומה טיפוסי של 1,250 מ"ר, שיכלול גם קומת מסחר ו-2 מרתפי חניה תת קרקעית הכוללים כ-1,000 מקומות חניה".

לכן, כשפורסם המכרז לקריה החדשה של חברת אמדוקס, חברת אמות ראתה מול עיניה הזדמנות פז "לגאול" את המגרש.

הבעיה? המגרש של אמות לא עמד בדרישות הסף. לא 70 אלף מ"ר. ובוודאי שלא 3,300 מקומות חניה. עם התנאי הראשון היא עוד יכלה איכשהו להסתדר, על ידי ויתור על השטח המסחרי וניצול נכון יותר של שטחי ברוטו-נטו (70 אלף מ"ר הם דה-פקטו כ-50 אלף מ"ר עיקריים), אבל עם החניה - שם הפער עומד על מאות אחוזים בין רצוי למצוי - לא היה לה לכאורה שום סיכוי. לכאורה.

ב-19 ביולי 2016 התכנסה ועדת המשנה לתכנון ובנייה של כפר סבא לדון בבקשה של חברת אמות. על פי פרטי הבקשה בפרוטוקול הישיבה, התב"ע על המגרש של אמות מאפשרת בנייה של 34,194 מ"ר משרדים ועוד 4,885 מ"ר מסחרי (כ-39 אלף מ"ר בסה"כ). באמות מסבירים שבפועל מדובר בזכויות ל-56 אלף מ"ר, מאחר שישנו מקדם המרה ממסחר למשרדים ביחס של 1 ל-2 וכן 28% שטחי שירות.

הבקשה של אמות מהוועדה: "הקמת חניון תת קרקעי בן 9 מפלסים למבנה תעסוקה". מועד הדיון הוא קריטי - בסוף השבוע, ב-23 ביולי, ייכנסו לתוקף התקנות החדשות שהפחיתו דרמטית את מקומות החניה. השר משה כחלון חתם על התקנות ב-8 ביוני, אולם הן פורסמו ברשומות רק ב-23 ביוני ושם נקבע כי הן יחולו "30 ימים מיום פרסומן".

התוכנית של אמות גרנדיוזית: הקמת חניון עצום של 9 מפלסים בשטח כולל של 116.6 אלף מ"ר מתחת לפרויקט (דמיינו את שלושת מגדלי עזריאלי פחות או יותר מתחת לאדמה). לדברי החברה, כפי שנכתב בבקשה: מספר החניות הדרוש על פי התקן עומד על 1,759 ומספר המקומות המוצע הוא 3,262. בדיוק כפי שדרשה אמדוקס. בינגו.

איך מכפילים את הכמות פי ארבעה - הרי החברה עצמה כתבה בזמנו בהודעה לבורסה שיש לה זכויות ל-800 מקומות חניה בלבד? בגוף הבקשה, הגרמושקה, צוין כי מרתפי החניה מבוקשים לצורך בניין משרדים של 70 אלף מ"ר - מה שאפשר לחברה לטעון שמספר החניות לפי התקן עומד על 1,759, והתוספת קטנה עם כך ל-1,503 חניות בלבד. איך הוסיפה החברה עוד כ-15 אלף מ"ר לזכויות שיש לה במגרש? לדברי החברה, יש לה זכויות בנייה נוספות בסמוך למגרש בהיקף של 20 אלף מ"ר, והיא צירפה אותן לתוכנית המדוברת. בכל מקרה, חשוב להדגיש כי חישוב תקן חניה אמור להתבצע על פי שטח עיקרי, ללא שטחי שירות, וגם המרה ממסחר למשרדים (עליו לא דובר כלל בגרמושקה) אמורה היתה להתבצע באמצעות תב"ע.

ומה עושה הוועדה, שבראשה יושב ראש עיריית כפר סבא, בן חמו, נוכח בקשה להוסיף עוד אלפי חניות לפרויקט? מאשרת אותה פה אחד, אבל עם הצבה של 27 תנאים לצורך קבלת ההיתר (יועץ תחבורה, כיבוי אש, איכות סביבה, בדיקת קרקע, אטימות ועוד). בין השאר, כפי שקובע חוק התכנון והבנייה, נכתב באישור כי לא יינתן היתר לפני שיימסרו לוועדה כל חתימות הבעלים הרשומים על הקרקע.

יומיים בלבד חולפים מאותו דיון - שיא ישראלי חסר תקדים (בעירייה טוענים שלא מדובר בצעד חריג) - וביום חמישי ה-21 ביולי מונפק לאמות היתר להקמת 9 קומות חניה. יומיים בלבד לפני שייכנסו לתוקף תקנות החניה החדשות (בפועל, מדובר למעשה ביום האחרון לפני אימוץ התקנות, כיוון שה-23 לחודש - היום בו נכנסו לתוקף התקנות - חל בשבת).

הטבה מפליגה

התנאים לקבלת ההיתר, שכמובן לא הספיקו להתקיים (חמישה תנאים אזוטריים כן קוימו), הפכו בהיתר עצמו ל"תנאים לתחילת עבודה". מאמות נמסר כי החברה עבדה יחד עם גורמי הרישוי במשך חצי שנה והם עמדו בכל דרישות הסף, "כך שנשאר רק חותמת בלבד". ההתניות לדבריהם קטנות יחסית, מה גם שכל החברות והגופים הזדרזו באותה עת לקבל היתרי בנייה בשל התקן החדש. מהעירייה נמסר כי בפרויקטים גדולים ניתן לעתים לתת היתר לעבודות חפירה וביסוס, כאשר במקביל פועלים להשלמת האישורים.

חברת אמות היא ללא ספק מאריות הנדל"ן המקומיים. היא נסחרת בבורסה בשווי שוק של 5 מיליארד שקל וההון העצמי הרשום בספריה גבוה מ-3.5 מיליארד שקל. עם זאת, גם לחברה בסדרי גודל כאלו מדובר בהטבה מפליגה וחסרת תקדים.

בשורה התחתונה, במקום זכויות ל-800-1,000 מקומות חניה, כמות שאמורה היתה להתכווץ בשליש עם כניסתן לתוקף של תקנות החניה, זכתה אמות בדקה ה-90 בהיתר של הוועדה לתכנון ובנייה לבנות 3,262 חניות. תוספת לא מוסברת של כ-2,500 חניות. זאת, כאשר הוראות התב"ע החלות במקום מציינות במפורש כי תקן החניה יינתן בהתאם לתקן משרד התחבורה שיחול בזמן הוצאת ההיתר.

לדברי גורמים בשוק הנדל"ן, תחת הנחה ששוויה של חניה בודדת עומד על כ-400 אלף שקל, ולאחר הפחתת מחיר ההקמה בסך כ-100 אלף שקל, מדובר בהטבה דמיונית ששוויה כ-750 מיליון שקל. מעבר לכך, מדובר בהטבה שהעניקה לחברה את הזכות לעמוד בתנאי הסף הקשים של אמדוקס במכרז.

מהעירייה נמסר כי חישוב השטחים בבקשה נעשה בהתאם להוראות התב"ע ולאפשרויות להמרת שטחים. לדברי העירייה, "תקן החנייה בתב"ע הינו מינימלי, ועל פי המלצת הגורמים המקצועים ולאחר שקילת מכלול הנתונים הוחלט לאשר את מספר החניות". בכל מקרה, הם מציינים, "העירייה פועלת על פי כל דין ובהתאם להוראת התוכניות התקפות".

מאמות נמסר כי "כחלק מהליך הקמה של קמפוס היי-טק קידמה החברה תכנון וקיבלה היתר בנייה להקמת מרתף החניה התת-קרקעי. בפרויקט זה, כמו בכלל פעילותה, החברה פועלת על פי כל דין ובשקיפות מלאה".

לפי שעה, המהלך התברר כמוצלח למדי. אמות נותרה בשלב הגמר במכרז של אמדוקס, ביחד עם חברות ס.ע.ן וריט 1, שמשכירות לאמדוקס את המתחם הנוכחי ברעננה בחוזה עד סוף 2019 ומנסות לשכנע אותה להישאר במקומה (במהלך שכולל שיפוץ והרחבה של המקום הקיים).

השאלות הקשות:

התב"ע על המגרש כוללת 34,194 מ"ר משרדים - בגוף הבקשה (גרמושקה) צוין כי מדובר בבניין משרדים בן 70 אלף מ"ר.

ועדת המשנה לתכנון ובנייה דנה בבקשה ב-19.7 ואישרה אותה בתנאים - ב-21.7, יומיים לאחר מכן, כבר יצא היתר בנייה, ללא התקיימות מרבית התנאים.

על פי התב"ע (ודוחות החברה לבורסה), ניתן להקים במקום 800-1,000 חניות - בבקשה מציינת אמות כי דרוש לה על פי תקן 1,759 חניות, והוועדה לתכנון ובנייה נתנה לחברה היתר בנייה ל-3,262 חניות.

עוד כתבות

המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד

שווי של כ-65 מיליון שקל: האקזיט של בעלי מסעדת ההמבורגרים מתל אביב

לאחר השקעה של 130 מיליון שקל על ידי לאומי פרטנרס ומור גמל ופנסיה, ממשיכה קבוצת נונו בהתרחבות דרך אחזקות במותגי מסעדנות ורוכשת 50% ממותג ההמבורגרים התל־אביבי GDB ● לפני כחודש רכשה גם את רשת טאקריה בעסקת מזומן של 29 מיליון שקל

מימין: עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד; ועזרא כהן, המייסד / צילום: זוהר שטרית

7 מיליון שקל לעובדים, לבעלים ולבת של היו"ר: חגיגת האופציות במחלבות גד

מחלבות גד תנפיק אופציות לכ-40 עובדים בשווי כולל של כ-8 מיליון שקל, אשר יבשילו על פני 4 שנים ● בראש המקבלים - המנכ"ל עמיר אהרון, בעל השליטה עזרא כהן ובתו המשמשת כמנהלת חדשנות ואסטרטגיה בחברה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

30 מיליון שקל: לאומי פרטנרס גרף רווח על מימוש מניות טראלייט

הבנק נותר עדיין עם החזקה של 11% בחברת האנרגיה המתחדשת ● לו היה מוכר את כל מניותיו היה מורווח כ-100 מיליון שקל על השקעתו בה

ראול סרוגו / צילום: כדיה לוי

"כל חברה משפחתית לא ממשיכה בסוף": הקבלן ראול סרוגו מסביר למה החליט לעשות אקזיט

מאז מותו הטרגי של בנו רועי בתאונת גלישה, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר ראול סרוגו, הכניס שינויים דרמטיים בחייו ● הוא בהליכי מכירת החברה המשפחתית לאמפא, נלחם ברשויות כדי לחשוף את עומק המחדל שהביא למותו של בנו, ואף החל ללמד חינוך פיננסי בבית ספר תיכון, אבל לא נוטש את הנדל"ן

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הבנקים מסתערים על העולם: מזרחי-טפחות גייס 4.6 מיליארד שקל באג"ח בחו"ל

אתמול גייס הבנק 2.2 מיליארד שקל אג"ח, כאשר לפני שבועיים גייס אג"ח קוקו בסך של 2.4 מיליארד שקל ממשקיעים בינלאומיים ● המהלך של מזרחי-טפחות הוא חלק ממגמה מעניינת שמתרחשת מתחילת החודש: שלושה מהבנקים הגדולים במשק מגייסים אג"ח בעולם, תוך שימוש בחברות חיתום בינלאומיות, והשתתפות ערה של משקיעים מכל העולם

צחי ואפרת נחמיאס / צילום: ענבל מרמרי

המושבניק שהפך למלך חוות השרתים: צחי נחמיאס כבר שווה 5 מיליארד שקל

חברת הנדל"ן מגה אור של נחמיאס השלימה זינוק של 600% מהשפל ושווי מניותיו בה כבר מגיע לכ־5 מיליארד שקל ● גורם מרכזי לכך היה זיהוי מוקדם של הצורך בהקמת חוות שרתים ● כך, שלוש עסקאות ענק נתפרו בתוך פחות מחודשיים ושווי החברה קפץ במיליארדים ● וגם: המקורבים שמספרים האם נחמיאס מתחרט על ההרפתקה בדסק"ש?

ליפ-בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: אינטל

הציפייה הייתה בשמיים, אבל ההתאוששות של אינטל עוד רחוקה

אינטל רשמה בשבועות האחרונים עלייה פנומלית ובתי ההשקעות שדרגו את המלצת הקנייה שלהם למנייה ● אלא שעם פרסום התוצאות לרבעון הרביעי ההתלהבות נבלמה והמשקיעים קיבלו תזכורת למשבר הגדול בו מצויה החברה ● האם 2026 תהיה שנת המפנה?

רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים / צילום: Shutterstock

שמש זה לא מספיק: המכשול המרכזי שתוקע את מהפכת החשמל הסולארי

אחרי שנים של הזנחה, רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים ואת קצב ההקמה של מתקנים סולאריים ● "אנחנו יודעים לרוץ הרבה יותר מהר מהרשת", אומר יזם בתחום, וברשות החשמל מודים ש"זה המכשול המרכזי היום" ● התוצאה: צוואר בקבוק תשתיתי שמאיים על התחרות במשק, על אמינות האספקה ועל המעבר לאנרגיה זולה ונקייה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, ת"א 35 בשיא; מניות הביטוח זינקו ב-3.5%

מדד ת"א 90 זינק ב-1.5% ● מניית הבורסה לני"ע זינקה לאחר שדיווחה מו"מ למכירת פעילות המדדים שלה לגוף זר ● אבי לוי, בעל השליטה בחברת להב, הופך לבעל עניין בחברת חג'ג' אירופה ● השקל התחזק היום ועומד על 3.14 שקלים לדולר

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל עקפה את צפי האנליסטים אך אכזבה בתחזית להמשך; המניה יורדת במסחר המאוחר

אינטל הרוויחה 15 סנט למניה והכנסותיה עמדו ברבעון על 13.7 מיליארד דולר, מעל הצפי ● למרות זאת החברה מאכזבת בציפיות לרבעון הראשון של 2026

רשת 13 / צילום: Shutterstock

הדירקטורית החדשה בחדשות 13 והדרישה שקשורה לאיל ברקוביץ

אילת אליאב מונתה ע"י הרשות השנייה כדירקטורית מטעם הציבור בחדשות 13, אף שקיים קשר עסקי שוטף בין החברה שהיא מנהלת לבנו של איל ברקוביץ ● היועץ המשפטי קבע שאין מניעה חוקית למינוי - אך דרש שורת מגבלות, בהן הרחקה מכל עיסוק בעניינים הנוגעים לברקוביץ ולתוכניתו

מטוס JF-17 שפותח על ידי פקיסטן וסין / צילום: ap, Anjum Naveed

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בדרך לאיראן? זה המועד שבו טראמפ מעדיף לתקוף

נשיא ארה"ב הציג דפוס פעולה ברור: נטייה להכריז על צעדים נפיצים דווקא בלילות, בסופי שבוע או בחגים ● מהטלת מכסים, דרך התקיפה הקודמת של ארה"ב באיראן ועד התקיפה בונצואלה - כולם נעשו בזמן שבו לא היה מסחר וול סטריט ● בינתיים, רק 3% מהמהמרים בפולימרקט חושבים שארה"ב עשויה לתקוף מחר

אילון מאסק ומייקל אולירי / צילום: ap

כאשר אילון מאסק כיוון את המתקפות שלו נגד מייקל אולירי, המנכ"ל האירי ידע בדיוק מה לעשות

קרב מקוון בין מנכ"לי SpaceX וריינאייר הפך לשיעור כיצד להרוויח כסף מסכסוך מתוקשר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה: העובדים במקצועות האלה יכפילו את שכרם

הואנג הציג בדאבוס תחזית אופטימית לשוק העבודה, ולאו דווקא בהייטק: הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית יזניק את שכרם של בעלי מקצוע כמו חשמלאים, אינסטלטורים ועובדי בניין

כוחות צה''ל בעזה. ''זה קריטי להסתגל ולהשתנות תוך כדי לחימה'' / צילום: דובר צה''ל

"האסטרטגיה של חמאס היא להרוג את האנשים שלהם למען יח"צ"

החוקר הבריטי אנדרו פוקס צלל למערכה בעזה כדי לנתח את שדה הקרב המודרני ● בראיון לגלובס הוא עומד על הפער בין ההישגים הצבאיים לכישלון ההסברתי: "ישראל הופתעה מעוצמת התעמולה נגדה" ● מהסתגלות למנהרות ועד למהפכה הרפואית, פוקס בוחן את הלמידה של צה"ל תחת אש, ומזהיר: "חמאס לא מהווה איום כרגע, אבל הוא חוזר לשליטה מלאה"

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

קריאת תיגר על האו"ם: מה עומד מאחורי יוזמת מועצת השלום של טראמפ?

נשיא ארה"ב הגיע השנה לדאבוס כדי להכריז על עצמו, פעם נוספת, כמעצב-העל של הסדר העולמי החדש, ולעגן זאת במסגרת מוסד חדש שייסד - "מועצת השלום" ● אילו מדינות יצטרפו למועצת השלום, כיצד היא תפעל, והאם מדובר בניסיון אמיתי לייצר מנגנון חדש לפתרון סכסוכים - או בעוד מהלך של טראמפ לעקוף את המוסדות הקיימים?

משרד הבריאות, ירושלים / צילום: איל יצהר

הוועדה שתכריע מי ישלוט באשפוזי הבית והבעיות שלא הגיעו לשולחן הדיונים

משרדי הבריאות והאוצר הקימו ועדה כדי לדון באופן שבו ינוהלו אשפוזי הבית ובחלוקת עוגת התמריצים בין בתי החולים לקופות ולקבלניות המשנה ● אלא ששאלות שנוגעות לאיכות הטיפול, כמו גישה לתרופות ולמומחים, עדיין רחוקות מלקבל הסדרה בחוק