גן יבנה / צילום: איל יצהר
דוח הוותמ"ל לשנת 2016, שהתפרסם בשבוע שעבר, מעיד על מאמץ ניכר להוכיח שלצד המהירות היחסית של אישור התוכניות, ניתן שיקול דעת בכל תחום שניתן לדמיין והפרוייקטים תקינים מבחינה פוליטית, חברתיים ובעיקר, סביבתיים. כך למשל, מסתבר שהוקמה שכונה ותמ"לית בטורעאן (קידום דיור ביישובי מיעוטים), שבתוכנית "שערי עכו" יהיה מרכז מסחרי בלב המתחם (עירוב שימושים), שבתוכנית אשקלון-אגמים יהיו גם דירות קטנות (תמהיל דירות מגוון) ושברובע 12 בקצרין יהיה פארק מרכזי בתוואי אפיק הנחל (שימור משאב טבע).
אולם מקרי הבוחן הללו רחוקים מאוד מלשקף את הלך הרוח בכלל התוכניות של הוותמ"ל - ועדת-על ממשלתית שהוקמה בכדי לאשר במהירות תוכנית בנייה גדולות. לגמרי לא מפתיע שמחברי הדוח לא טרחו לדווח לקוראים שבתוכנית "שכונת הרקפות" (תמ"ל 1016) בבאר שבע, שתוכננה על ידי האדריכלית נעמה מליס, קודמה הצעה שהורידה את כמות יחידות הדיור מ-13 אלף יח"ד (כפי שהומלץ על ידי תמ"א 35) ל-4,000 וכוללת בנייה של 2,500 יחידות צמודי קרקע. החברה להגנת הטבע, שהתנגדה לתוכנית, טענה שבאופן פרדוקסלי, במקום להתייחס להמלצות הצפיפות של תמ"א 35 (8 יח"ד לדונם), למוטיבציה המוצהרת של באר שבע לייצר מרכז מטרופוליני וליומרה של הוותמ"ל להגדלת כמות יחידות הדיור, מקודמת כאן עוד שכונה שינה דלילה, פרברית.
דוגמא נוספת ניתן למצוא בתוכנית גן יבנה מערב (תמ"ל 1003), שתוכננה על ידי האדריכלית ברכה אור ומציעה הקמה של 1,622 יח"ד, מהן 240 יחידות דיור מוגן. עיון בפרוטוקול ישיבת הוועדה מעלה שיש הכרה גורפת בכך שהתוכנית קודמה למרות שלגן יבנה אין בכלל תוכנית מתאר ולגמרי לא ברור מה יהיה אופי הישוב בעתיד, ושאין מחלוקת על כך שהתוכנית לא הביאה בחשבון שהישוב המסתמך על חיבור תנועתי אחד בלבד לכביש 4, ושיש בו תנועה עוברת רבה, כמעט תמיד פקוק. גם במקרה הזה התנגדה החברה להגנת הטבע לתוכנית בטענה שמדובר בתכנון שלא עונה על המלצות הצפיפות של תמ"א 35, ולא ממצה את פוטנציאל הציפוף הנדרש מישוב הממוקם במרכז הארץ בתקופת משבר הדיור.
מחברי דוח הישגי הוותמ"ל, הכולל 22 עמ', גם לא טרחו לדווח לקוראים שתוכנית המכונה "אפולוניה צפון" (תמ"ל 1004/ב), בצפון מערב הרצליה, מתוכננת באתר ששימש את מפעל תע"ש, שבו הקרקע ומי התהום מזוהמים. שעיריית הרצליה, אחת המתנגדות, דרשה ניקוי וטיהור של שטח התוכנית כולה כתנאי למתן היתרי בנייה. במקרה הזה טענו נציגי עמותת "אדם טבע ודין", שלחוק הוותמ"לים מטרות מוגדרות של הגדלת היצע יחידות הדיור ויצירת יחידות דיור להשכרה לטווח הרחוק ושהתוכנית אינה עונה על הדרישות. כמו כן, הם טענו שבסופו של דבר, המיקום האקסלוסיבי לא באמת יאפשר מתן מענה למחירי הדיור הגבוהים.
דוגמא נוספת ואחרונה לתוכנית ענק, ממש עיר קטנה, שתכנונה התחיל לפני המצאת הוותמ"ל ושקודמה לאחרונה במהירות, נוכל למצוא בקרית גת מערב (תמ"ל 1011). התוכנית שתכננו האדריכלים יעקב וטלי יער ממוקמת ממערב לכביש מס' 4 ומציעה בניית כ-9,300 יח"ד. בחלק הדרומי של התוכנית, בערך מול מושב עוזה, מתוכנן אזור תעסוקה שאמור לשמש מרכז לוגיסטי לאחסנה ומסוף נמל יבשתי לשינוע מכולות. לתוכנית התנגד משרד החקלאות, שמחה על בנייה על שטח חקלאי פעיל והתלונן על כך שהוותמ"ל, שמיועדת בראש ובראשונה לטובת מגורים, מקדמת שטח תעשייתי ועוד בלי לבצע בדיקה מפורטת של הצרכים העירוניים. קרן קיימת לישראל התנגדה לתוכנית כי היא מציעה צימצום של שטח יער שחר בהיקף של כ-250 דונם ונציג החברה להגנת הטבע תבע לבטל את הדיון בתוכנית בוותמ"ל, כי עצם ההליך המקוצר פוגע לדבריו, "במערכת התכנון, במערך האיזונים והבלמים, ובאופן קבלת ההחלטות התכנוניות בישראל".
לא משתפים את ראשי הרשויות
דוחות החוקרים ששמעו את ההתנגדויות לתוכניות שקודמו בוותמ"לים, ממיינים את ההתנגדויות לפי קטגוריות (רשויות ממשלה, שלטון מקומי, שומרי טבע וסביבה, שכנים וכו'). הם מלמדים אותנו שלצד מורת הרוח הרגילה של שכנים, שחשים נפגעים כתוצאה משינוי הנוף המוכר, ושל "הירוקים", שתמיד מוסריים וצודקים, מצטרפים הפעם משרדי ממשלה (חקלאות, בריאות, תחבורה) וגם רשויות מקומיות, שנאלצים "להתנגד" כי הם אינם שותפים בהכנת התוכנית.
עיון בדוח של גדעון ויתקון, מי שמונה להיות החוקר של תוכנית אפולוניה צפון, מעלה שבאופן תמוה, הוועדה המחוזית ת"א, כולל יועצים וועדות האחראים על תיאום ברמה המחוזית, הודרו משלב הפקדת התוכנית. קצת קשה להאמין שמתכננת המחוז והרפרנטים נאלצים להשמיע את הערותיהם הענייניות רק בזמן שימוע ההתנגדויות.
יעל דורי, המתכננת הראשית של "אדם טבע ודין" וחלק מצוות "משמר התכנון" של ארגוני חברה וסביבה (החברה להגנת הטבע, אדם, טבע ודין, האגודה לזכויות האזרח, האגודה לצדק סביבתי, מגמה ירוקה, במקום ומרחב), לא מתפעלת מ"מניפולציות" דוח פעילות הוותמ"ל לשנת 2016. לדבריה, "ראש הוועדה, ערן ניצן, הוא סגן הממונה על התקציבים באוצר. לחברי הוועדה אין אג'נדה ואין שום אמות מידה לאיכות שמאפשרות להם לבחון את התוכניות. אז יכול להיות שבתוכנית מסוימת יש עירוב שימושים, אך קל מאוד להוכיח שזה לא קורה במקומות אחרים. התוכניות שהוותמ"ל מאשרת רק עלולות להגביר את התכנון הקלוקל, את הנצחת הפערים החברתיים ואת התלות ברכב פרטי... לא פלא שראשי ערים רבים (למשל, הרצליה, רמת גן וקרית אונו) מתנגדים לתוכניות ותמ"ליות בתחומם".