איילת אזולאי, יועצת של פואד בן אליעזר / צילום: שלומי יוסף
לראשונה בישראל - עובד ציבור הורשע בפלילים בגין הדלפת מידע: בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר היום (ג') עונש של 200 שעות עבודה לתועלת הציבור (של"צ) וקנס בסך 5,000 שקל על איילת אזולאי, ראש הלשכה לשעבר של השר המנוח, בנימין (פואד) בן-אליעזר.
אזולאי הורשעה לאחר שהודתה במירמה והפרת אמונים, בכך שהעבירה מידע חסוי לאיש העסקים ג'קי בן-זקן. המידע שהעבירה אזולאי לבן-זקן נגע להחלטת מועצת הנפט על רישיון הקידוח של חברת שמן שהייתה בבעלותו של בן-זקן ובבעלות שותפו אברהם נניקשווילי.
בן-זקן עצמו הורשע בסיוע להפרת אמונים באותה פרשה. בן-זקן הואשם בכך שבסיועם של בן-אליעזר ואזולאי הפעיל לחצים על אנשי מועצת הנפט וכן פנה לגופים פרטיים כדי לקדם את סיכויי חברת שמן לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד". העונש שנגזר על בן-זקן בפרשה זו הוא תשלום קנס של 65 אלף שקל ו-4 חודשי עבודות שירות.
עורכות הדין של אזולאי, יעל גרוסמן ושרון בן-צבי, ביקשו מבית המשפט לבטל את הרשעתה של אזולאי, ולהסתפק בעבודות לתועלת הציבור בלבד. ואולם השופט בני שגיא סירב לבקשה לבטל את ההרשעה.
השופט קבע היום כי "מעשיה של אזולאי פגעו פגיעה לא מבוטלת באמון הציבור, בעובדי הציבור ובטוהר המערכת השלטונית, ובהקשר זה אני נכון לקבל את עמדת התביעה, לפיה 'כגודל המעמד, כך עוצמת הפגיעה'". לדבריו, "אין לראות בהדלפה עניין קל-ערך, וממילא עומדות לחובת אזולאי גם פניותיה החוזרות ונשנות ליעקב מימרן (הממונה בנוגע לאינטרסים של בן-זקן. ח',מ'), שהן בעלות עוצמה דומה ואולי אף גבוהה מבחינת הפסול שבמעשים... בנסיבות אלה, ההגנה אינה יכולה להיבנות מאותה מדיניות נטענת על-ידה בדבר טיפול בנושא ההדלפות במישור המשמעתי בלבד, מה גם שספק אם כלל גובשה מדיניות ברורה בעניין".
נזכיר כי בדצמבר 2015 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד השר לשעבר בנימין בן-אליעזר המנוח בגין עבירות שוחד, איסור הלבנת הון, מירמה והפרת אמונים ועבירות מס. בן-אליעזר הואשם כי דרש וקיבל סכומי כסף מאנשי עסקים, ובראשם אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן-זקן, תמורת פעולות הקשורות בתפקידיו השונים, ועל-ידי כך רכש נכסי נדל"ן.
נניקשווילי מואשם, בין היתר, כי העביר לבן-אליעזר 400 אלף דולר לצורך רכישת הפנטהאוז של השר המנוח ביפו. בתמורה לאותה "הלוואה", על-פי החשד, קידם בן-אליעזר את ענייני חברת שמן שהייתה בשליטת בן-זקן ונניקשוווילי.
בן-זקן, לפי כתב האישום, היה זה ש"דרש" את התמורה, באמצעות טלפונים ופניות לבן-אליעזר ולמנהלת לשכתו, איילת אזולאי. לפי האישום, השניים הפעילו לחצים על אנשי מועצת הנפט וכן פנו לגופים פרטיים כדי לקדם את סיכויי חברת שמן לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד".
"בן-זקן קיבל מאזולאי מידע שלא פורסם לציבור על עמדתם של חברי המועצה והחל לפעול בכל ערוץ אפשרי - הן באמצעות פניית באי-כוחו במכתבים לחברי המועצה, הן על-ידי הנעת אזולאי לפעולה מול חברי המועצה והן על-ידי הפעלת לחץ פסול בעצמו על חלק מחברי המועצה - והכול על-מנת שתתקבל החלטה בעד העברת זכויות רישיון הקידוח", נטען בכתב האישום.
באוגוסט 2016 בן-אליעזר הלך לעולמו. לאחר מותו הודיעה הפרקליטות כי תמשיך לנהל את המשפט הפלילי נגד שאר הנאשמים בתיק.
עורכות דינה של אזולאי, יעל גרוסמן ושרון בן-צבי, מסרו בתגובה לגזר הדין: "בית המשפט אמנם הרשיע את איילת, אבל התחשב בייחודיות נסיבות העבירה ובזכויות הרבות העומדות לאיילת בשל פעילותה למען הציבור, ולכן הטיל עליה עונש מתון מאוד".
מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) נמסר בתגובה כי "בית המשפט דחה היום את בקשתה של איילת אזולאי לביטול הרשעתה, לאחר שהורשעה על-פי הודאתה בכתב האישום המקורי שהוגש כנגדה. מדובר בהרשעה תקדימית, כאשר לראשונה מורשע עובד ציבור בהדלפה מתוך ישיבה פנימית".
לדברי הפרקליטות, בזמן שאזולאי כיהנה כעוזרת בכירה וכמנהלת לשכתו של השר בן-אליעזר, היא ביצעה שורת פעולות המהוות הפרת כללים החלים על עובדת ציבור, על-ידי שימוש וניצול של מידע פנימי שדאגה שיגיע אליה מכוח היותה עובדת ציבור.
"אזולאי ניצלה את תפקידה, מעמדה, סמכויותיה והאמון שנתן בה הציבור, וביצעה מעשי מירמה והפרת אמונים מתוך כוונה להיטיב עם אינטרסים כלכליים זרים. בקביעת עונשה של האזולאי, בית המשפט לקח בחשבון את העובדה שהיא פעלה בשליחותם של אחרים. הרשעתה מעידה כי עובד ציבור שישתמש לרעה בכוח שניתן לו, בקשרים והשררה שצבר לאור שנים רבות של עבודה בשירות הציבורי - יעמוד לדין פלילי, יורשע ויישא בעונש המתאים בנסיבות", נמסר מהפרקליטות.
התיק נוהל בידי עו"ד סוזנה שור מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).