אורי אריאל / צילום: תמר מצפי
בעקבות החשיפה ב"גלובס" לפני שבוע על דוח חסוי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) השולל את היוזמה להעברת מכון וולקני לצפון, מבקש ח"כ עומר בר-לב (המחנה הציוני) מיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, לקיים דיון דחוף בוועדת המדע של הכנסת על הצורך בפרסומו הדחוף של הדוח המקצועי, "תוך פתיחתו לעיון מלא לציבור, ועל השפעתו על תהליך קבלת ההחלטות בעניין עתידו של מכון וולקני".
המסקנה העיקרית בדוח חוקרי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח היא, שבהיעדר תשתית ראויה בצפון, ולנוכח הבעיה של העברת חוקרים לצפון וניתוק מכון וולקני מהפקולטה לחקלאות וממכון ויצמן, "תהליך ההעתקה של מכון וולקני לצפון טומן בתוכו סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי מתקדם במדינת ישראל בשנים הקרובות ולכן יש להימנע ממנו".
עוד אומרים חוקרים המולמו"פ, כי הם משוכנעים, ש"ללא הבטחת המעבר של עיקר החוקרים, המהנדסים ואנשי התמיכה לאתר בגליל, קיימת סבירות גבוהה מאוד שהמכון יאבד במידה רבה את יכולתו לחקור, לחדש ולתרום לחקלאות בישראל עד כדי ניוון תחומי פעילות רבים".
הדרישה של ח"כ בר-לב באה על רקע העובדה, שחוות-הדעת של המולמו"פ שהכנתה הסתיימה ביולי 2016, אותה ערכו שני בכירי המולמו"פ חיים רוסו ואמנון חזקיה המתמכים בקשרי אקדמיה-תעשייה, לא נמסרה לחברי הוועדה המייעצת שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו, האמורה להמליץ בשאלת העברת מכון וולקני לגליל. יו"ר הוועדה המייעצת היא שירי ברנד, ממלאת מקום ראש מנהל התכנון במשרד הפנים. חברים נוספים בוועדה הוא עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, שמקדם יחד עם אריאל את העתקת המכון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור אבי שמחון, ואודי אדירי מאגף התקציבים במשרד האוצר.
יו"ר מכון וולקני, פרופ' אלי פיינרמן, שמונה למשקיף בוועדה, טוען כי "נפל פגם בהליכי עבודת הוועדה, נוכח העובדה שחוות-דעת ממשלתית זו - היחידה שישנה עד כה - לא הונחה על שולחן הוועדה ולא נחשפה לציבור במשך חצי שנה". פיינרמן דורש לזמן את כותבי חוות-הדעת לדיוני הוועדה.
מסקנות צוות המולמו"פ, המהווה את זרוע החשיבה האסטרטגית של משרד המדע, עומדות בהסתירה לנתונים שהציגו שר החקלאות אורי אריאל ומנכ"ל משרדו שלמה בן אליהו, התומכים במעבר המכון לצפון. מסקנות הצוות תומכות בעמדות שהציגו בענין זה פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' אהרון צ'חנובר, שטענו בחודשים האחרונים שסביבת העבודה (Ecosystem) של מכון וולקני חיונית לעבודתו, חוסכת עלויות ומחזקת את איכות המחקר.
ממסמך פנימי של רשות מקרקעי ישראל עולה, כי ניתן לבנות בחלק מהשטחים החקלאיים של מכון וולקני כ-14 אלף יחידות דיור, מבלי להזיז את המכון ומבלי לפגוע בעבודתו.