change / צילום: תמר מצפי
כשמדברים על "הון שחור", מיד עולות ברוח הדמיון הפרשיות הגדולות שנחשפו בשנים האחרונות של רשתות מקצועיות להפצת חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים, מערכים מתוחכמים של חברות-קש, ארגוני פשיעה המתמחים בהלבנת ההון והעלמת המס מההכנסות שהם מפיקים מהעבירותת ה"קלאסיות" שהם מבצעים, ועוד; אך המיליארדים המרכיבים את "כלכלת הצללים" כוללים לא פעםם העלמות "קטנות יותר" של מאות אלפי שקלים או מיליונים בודדים, של עסק בינוני או קטן, שבעליו חשב לעצמו "למה לא?".
במסגרת זו נחשפים היום (ג') שני מעצרים של רשות המסים בראשות משה אשר מהשבוע האחרון, המשקפים את פני הכלכלה השחורה הלא-ממוסדת. המעצר הראשון הוא מעצרו של קבלן גיזום עצים החשוד בהעלמת כמיליון שקל במשך כשנתיים; והשני - מעצרו של בעל צ'יינג' החשוד כי העלים כ-3.5 מיליון שקל.
קבלן הגיזום, מומחמד מרעי אל-שיך, בן 32 מפוריידיס, נעצר ונחקר על-ידי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, בחשד כי בין השנים 2012-2014 השמיט הכנסות בהיקף של כמיליון שקל מדיווחיו לרשות המסים. זאת, בין היתר, תוך ניסיון להסוות את בעלותו בעסק.
לפי החשד, על-מנת להסוות את פעילותו הפלילית, רשם אל-שיך את העסק על-שמה של אחותו ואף הוציא חשבוניות על-שמה, זאת ללא ידיעתה והסכמתה. כמו כן, אל-שיך חשוד כי פרע את הצ'קים שקיבל אצל חלפני כספים על-מנת שלא להפקידם בחשבון בנק מסודר.
אל שיך שוחרר ממעצרו בתנאים מגבילים על-ידי השופט זיו אריאלי מבית משפט השלום בחיפה, ובין היתר ערבות עצמית בסך 250 אחף שקל, ערבות צד ג' וצו עיכוב יציאה מן הארץ למשך 180 יום.
כספים בחשבונות הבת הקטינה
במקרה השני שנחקר באותה מחלקה - פקיד שומה חקירות חיפה והצפון - נעצר בעל צ'יינג' בחשד כי העלים הכנסות בסך כ-3.5 מיליון שקל, תוך שהוא מסתיר את הכספים בחשבון הבנק של בתו הקטינה.
החשוד, איברהים סליבא ג'ול, בן 60 משפרעם, הוא בעל עסק לשירותי מטבע בעיר. לפי החשד, על-מנת להתחמק מתשלום מס הכנסה כדין, הפקיד כסף "שחור" בחשבון הבנק של בתו הקטינה, ובהמשך לכך הגיש לפקיד השומה בחיפה דוח רכוש והתחייבויות נכון לסוף שנת 2014, ממנו השמיט, לפי החשד, את הכסף "השחור" - שכלל הכנסות של כ-3.5 מיליון שקל. בחקירתו טען ג'ול כי מקור הכספים בחשבון הבנק של בתו הוא מפעילותו העסקית.
ג'ול שוחרר ממעצר על-ידי השופט שלמה בנגו' מבית משפט השלום בחיפה בתנאים מגבילים, בהם ערבות עצמית בסך חצי מיליון שקל, ערבות צד ג' של 300 אלף שקל, פיקדון שיופקד בקופת בית המשפט בסך 1000 אלף שקל ועיכוב יציאה מן הארץ.
לכאורה אין קשר בין שני המעצרים המתפרסמים היום, מלבד העובדה ששניהם נחקרו על-ידי אותה מחלקת חקירות ברשות המסים, ושני החשודים תושבי הצפון - האחד קבלן גיזום, עובד כפיים; השני מתעסק בכספים. אולם, הקשר בין המקרים חזק יותר: שניהם, כמו בעלי עסקים רבים אחרים שנכנעים לפיתוי, חשודים בכך שבחרו למעול בקופה הציבורית, ובכך להעמיס על הגב של משלם המסים נטל גבוה יותר.
המחשבה שמנחה רבים מהמעלימים "הקטנים" - אלה שאינם עבריינים מקצועיים, לא חברים ברשת עבריינית או בתעשייה שמהותה הון שחור - היא: "המדינה עושקת אותי, אז למה שא אעשוק אותה בחזרה". רבים מהם נאבקים בנטל המס, בביורוקרטיה קשה ובנטלים כלכליים שמאיימים כל העת על הישרדות העסק שלהם.
חלק מהציבור גם מתייחס בסלחנות לרצון שלהם "לאזן את המשוואה" מול המדינה. אך מה ששוכחים אלה התומכים בהעלמת הכנסות כדי "להחזיר" לרשות המסים, הוא שהציבור הרחב הוא המפסיד המרכזיי מהתעצמות הכלכלה השחורה.
המעלימים "הקטנים" אינם כה קטנים כשהם באים במספרים גדולים. מיליון אחד שמועלם לא מורגש אולי בקופה הציבורית, אבל כשהרבה מיליונים קטנים כאלה נספרים - הנטל כבר מכופף למדינה את הגב. בשנים האחרונות חשפה רשות המסים מאות מקרים כאלה.
פני הכלכלה השחורה הם פניו של הציבור בכללותו. לא פניהם של העבריינים שבוחרים במודע לעשוק את הקופה. הם פניו של הקבלן, של הקוסמטיקאית, של האינסטלטור וגם של עורך הדין או הפסיכולוג או כל אדם אחר שנתפס מעלים מס. כל אלה החושבים שזה רק "הוגן" לעשוק את רשות המסים, צריכים להסתכל במראה ולשאול את עצמם את מי הם באמת עושקים? התשובה היא את עצמם - ואותנו.