גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותיזהר שי

אז למה לו פוליטיקה עכשיו?

מארק צוקרברג מסמן את היעד הבא במניפסט מרשים

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס
מארק צוקרברג / צילום: רויטרס

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, פירסם ביום חמישי שעבר מכתב פתוח, ארוך למדי (כ-5,700 מילים, הרבה מעבר למה שפוסט בפייסבוק מכיל בדרך-כלל) ומנוסח כמסמך היסטורי, בעל כוונות להיקרא כמסמך שכזה, תחת הכותרת "לבנות קהילה גלובלית".

המכתב הזה, שמשום מה זכה לתהודה מינימלית במדיה הישראלית, עורר סערה לא קטנה ברשתות החברתיות ובמדיה הבינלאומית. פרשנים רבים נדרשו לדבריו של מייסד פייסבוק - שזכו מאז להגדרה "המניפסט של צוקרברג" - אם בכתב ואם בראיונות טלוויזיה, תוך שהם מנסים להבין את משמעות הדברים, הן לגבי עתידה של פייסבוק והן לגבי כוונותיו האפשריות של צוקרברג להיכנס לפוליטיקה האמריקאית - ואולי להפוך להיות אחד מהנשיאים הבאים של ארצות-הברית.

יש הצדקה לרעש הציבורי שעורר המניפסט של צוקרברג. בכל זאת, מדובר במי שעומד בראשה של הרשת החברתית הגדולה בעולם - ובתור שכזו, היא גם הארגון החברתי הגדול ביותר הקיים עלי אדמות כיום, המונה כ-2 מיליארד חברים.

צוקרברג פירט את החזון שלו לגבי עתידה של פייסבוק, המוצרים שהיא מפתחת והשירותים שהוא מתכוון להרחיב ולחדש על-מנת לשרת טוב יותר את הקהילה הענקית המחוברת לחברה שלו. אבל לאורך כל המניפסט של צוקרברג, הוא משלב בין חזון המוצרים והשירותים של פייסבוק לבין העולם שבו אנשים חיים ושאותו הוא - מארק צוקרברג - היה רוצה לשנות גם כן, על-מנת להפוך אותו למקום טוב יותר ובטוח יותר עבור תושביו.

לכן, בהינתן העוצמה האדירה הנתונה בידיהם של צוקרברג והחברה אותה הוא הקים, חשוב להתייחס לדברים בכובד ראש, ולא יהיה זה מוגזם לצפות גם מקובעי מדיניות בעולם החופשי למצוא את נקודות החפיפה ושיתופי-הפעולה האפשריים, במקביל לאיזונים ולבלמים, עם כוונותיה של פייסבוק לשנות את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו במספר תחומים הנוגעים לכל אחד ואחת מאיתנו.

מקור כוחה של הקהילה

המניפסט של צוקרברג כולל בפסקה הראשונה שלו את ההצהרה: "היום, אני רוצה להתמקד בשאלה הגדולה מכולן: האם אנחנו בונים את העולם שכולנו רוצים?" והוא ממשיך ומסביר שם את תפיסתו על התפתחות ההיסטוריה של האנושות כציר זמן ארוך שלאורכו נבנו קהילות, החל משבטים ועד לערים ולמדינות. הקהילה מסייעת לנו, החברים בה, להשיג מטרות משותפות, שלא יכולנו להשיג כיחידים, ומכאן מקור כוחה המרכזי.

לפי צוקרברג, האנושות עומדת בפני הזדמנויות אדירות כגון קדמה וחופש, שלום גלובלי, יציאה ממעגלי העוני ופריחה כלכלית, ובמקביל לאלה ישנם אתגרים משמעותיים עימם מתמודד העולם ובהם הטרור, שינויי האקלים ומגיפות קטלניות. ובהינתן רשימת נושאים כל-כך משמעותית, המעסיקה את מנהיגי העולם בכנסים רמי דרג, גם מנהיג הקהילה הגדולה בעולם - פייסבוק - מתגייס במניפסט שלו כדי לתאר לקוראיו את תוכניותיו עבור עולם טוב יותר.

צוקרברג רואה - לא במפתיע - את הקהילה, כיחידה הבסיסית שיכולה לטפל בדרך היעילה ביותר בנושאים החשובים שעל הפרק. המניפסט מתאר 5 תחומים בהם קהילות יסייעו בטיפול באתגרים העומדים בפני העולם המודרני: תמיכה הדדית בצרכי היחידים חברי הקהילות, ביטחון אישי ובטיחות, שיתוף המידע באופן אמין ואיכותי, מעורבות ואחריות אישית אזרחית של חברי הקהילה ושיתופיות - הכלה של השונה וחיבור של תרבויות ורקעים שונים לקהילה מאוחדת וחזקה בזכות ההטרוגניות שלה.

המניפסט מבטיח שפייסבוק תשקיע בשנים הקרובות הרבה מאוד משאבים בהגברת יכולתן של הקהילות לספק את צרכי החברים בהן בכל אחד מהתחומים האלה. הוא נותן בדבריו דוגמאות לקהילות שכבר כיום מאחדות חברים סביב נושא משותף כמו התמודדות עם מחלה קשה או תמיכה הדדית של בני משפחות חד הוריות באזור מסוים, שרוצים לשתף את ניסיונם והלבטים שלהם עם אנשים אחרים במצבם. הוא מבטיח לספק כלים טובים יותר למציאת המכנה המשותף ולבניית קהילות שיאחדו סביבן חברים בעלי מכנה משותף חזק ורלוונטי.

בתחום הביטחון האישי, צוקרברג מבטיח להמשיך ולשפר את הכלים שכבר הוכיחו עצמם בעבר, כשאנשים השתמשו בפייסבוק כדי לזהות את עצמם באזורים מוכי אסון ולהודיע ליקיריהם שהם בין הניצולים (זה קרה למעלה מ-500 פעם בשנתיים האחרונות, על-פי המניפסט). או, כלים שסייעו בגיוס כספים לצורך שיקום אזור פגוע או קהילה שניזוקה קשות.

פייסבוק לוקחת על עצמה אחריות להעניק לאנשים תחושת ביטחון גדולה יותר ולעזור בהפחתתם של נזקים מפגעי טבע וממגפות, במקביל להתמודדות עם פיגועי טרור.

בתחום שיתוף המידע גולש המניפסט לנושא הטיפול של פייסבוק ב'פייק ניוז', בפוסטים של נאצה, גזענות ושנאה, ובתמונות פוגעניות. זהו תחום שבו ספגה פייסבוק ביקורות קשות, גם כאן אצלנו בישראל, בשל מדיניותה העמומה משהו בנושאים אלה ומה שמתפרש במקומות רבים כעידוד אנרכיה דיגטלית הגובלת בהסתה ובעידוד פשעי שנאה, במקום לקיחת אחריות ויוזמה. כתב ההגנה של צוקרברג לעניין זה במניפסט מסביר, שפייסבוק מתקשה ליישם מדיניות גלובלית אחידה, כי מה שמקובל בתרבות אחת מתפרש כפגיעה קשה בתרבות אחרת. מה שנחשב במקום אחד כסאטירה לגיטימית ייחשב במקום אחר כעבירה על החוק.

מעבר לכך, קיימים אתגרים קשים העומדים בפניו, בבואו לפתור את הבעיה הזו באמצעות טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית וניתוח אוטומטי של טקסט ותמונות. יש מיליארדי פוסטים כל חודש בפייסבוק ואפילו אחוז בודד של טעויות בניתוח הפוסטים האלה, משמעותו מיליוני טעויות בהתייחסות לתוכנם וההחלטה מה לעשות איתם.

מתוך קריאה של המניפסט, ניתן להבין שפייסבוק תתמודד עם נושא הידיעות השקריות - ועם פוסטים מסיתים ופוגעניים - תוך התבססות רחבה על חברי הקהילה ועל אלגוריתמים שינתחו לעומק את התייחסות הקוראים, התנהגות הכותבים וגם יקחו בחשבון גורמים כמו דמוגרפיה, קונטקסט וקישורים חברתיים על-מנת לתקן את הכאוס השורר במידה רבה ברשת כיום.

פייסבוק מעורבת במהפכות ובהפגנות

בנושא המעורבות, צוקרברג נותן כדוגמה שלילית את הירידה המתמדת במעורבותם של אזרחים אמריקאים בבחירות בארצות-הברית. הוא מודאג מכך שרק כמחצית מבעלי זכות הבחירה בארצות-הברית טורחים לממש את זכותם הדמוקרטית ותוהה מה צריך לעשות כדי לעודד עוד מעורבות ואכפתיות. הוא מבטיח שפייסבוק תמשיך לבנות כלים שמאפשרים שיתוף וקבלת החלטות המבוססות על רצון הקהילה כפי שהוא בא לידי ביטוי במעורבותם של חבריה.

החלק הזה של המניפסט הוא אולי בעל הגוון הפוליטי ביותר ובו הוא מבטא את דיעותיו הליברליות, תוך שהוא מדגיש את המעורבות של פייסבוק במהפכות ובהפגנות ברחבי העולם. דרך אגב, לפני מספר שנים ניסתה פייסבוק בעצמה לעודד את חבריה להצביע בנושא שיתוף המידע בין פייסבוק לבין אינסטגרם. אבל גם כאן, הדמוקרטיה נחלה כישלון חרוץ: בעוד שכללי ההצבעה בפייסבוק חייבו שלפחות 300 מיליון חברים ישתתפו בהצבעה, רק 600 אלף טרחו לעשות זאת (והם תמכו ברוב מוחץ בהפסקת שיתוף המידע), כלומר - גם ברחבי ממלכת הרשת החברתית יש עוד הרבה עבודה לעשות על-מנת לקדם את הדמוקרטיה הדיגיטלית.

בסוף דבריו, חוזר המניפסט של צוקרברג לחזק את הצורך בקהילה מגוונת המכילה את כל מרכיביה. קהילה שיש לה הכלים הטכנולוגיים וגם ההסכמה הרחבה לחבר בין תרבויות שונות, רקעים שונים ותפיסות עולם מגוונות. קהילה, שבה החברים מרגישים בנוח לשתף וגם להיעזר ולהיחשף.

יש עוד הרבה עבודה בפניו ובפני האלפים העובדים בפייסבוק, אבל כמנהיג הנושא את נאומו לפני היציאה לקרב הגדול, כך גם מארק צוקרברג: נחוש, ממוקד ומאמין מאוד בדרכו.

ממש לפני סיום, מצטט המניפסט, כדרכם של נואמים פוליטיים גדולים, מנהיג אמריקאי דגול, הנשיא אברהם לינקולן, שאמר בזמן מלחמת האזרחים בארצות-הברית: "אנחנו נצליח רק אם נעבוד בתיאום וביחד. השאלה איננה האם אנחנו יכולים לדמיין לנו עתיד טוב יותר, אלא האם אנחנו יכולים לעשות למען עתיד טוב יותר... מכיוון שעומדים בפנינו אתגרים חדשים, אנחנו צריכים לחשוב באופן חדשני ולנהוג בחדשנות".

כך אמר נשיא ארצות-הברית אברהם לינקולן באמצע המאה ה-19. כך כותב וחושב מארק צוקרברג, נשיא הרשת החברתית הגדולה בעולם, בתחילת המאה ה-21.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל. 

עוד כתבות

מרוקו - מרקש / צילום: דובי זכאי

הישראליות חוזרות למרקש: מה קורה למחירי הטיסות?

בחודש שעבר, אחרי כמעט שלוש שנים במהלכן לא היו טיסות ישירות בקו ת"א-מרקש, חזרה לראשונה ארקיע לקו ● עד אמצע נובמבר יחלו לפעול בקו גם ישראייר וארקיע, ולאחר מכן גם סאן דור תיכנס ● יש לציין כי למרות חזרת הטיסות הישירות, הזמינות עדיין מוגבלת בחלק מהימים

אחד הפרויקטים של מ.אביב, מרכז בליליוס, אזור התעשייה תלפיות בירושלים / צילום: מצגת החברה

ב־81.4 מיליון שקל: מ. אביב רוכשת את תרחיש ונכנסת לשותפות עם קן התור

מ. אביב תשלם עד 81.4 מיליון שקל עבור רכישת תרחיש וזכויות בפרויקטים של קן התור, ותיכנס לשותפות בצבר התחדשות עירונית הכולל כ־4,430 יחידות דיור בערים מרכזיות, חלקן בשלבי קידום מתקדמים

מערכת הסוואה של ספקטרל איקס / צילום: שי ודניאל רז

עסקה עם נאט"ו: ספקטרל איקס תספק מערכות הסוואה בכ-35 מיליון שקל

חברת הדיפנס-טק מקיסריה חתמה על עסקה לאספקת עשרות מערכות הסוואה מתקדמות למדינה אירופית ● הניסיון שנרכש בצה"ל ואיומי הרחפנים באוקראינה מזניקים את הביקוש הגלובלי למוצריה

שכונת רמות יורם בנתיבות. ''56 דירות המוצעות להשכרה במקביל'' / צילום: אייל תגר

בפתח תקווה, בנתיבות, ובראשל"צ: באילו שכונות מחירי השכירות דווקא יורדים

על רקע עלייה בשכר הדירה הממוצע בארץ, יש מקומות שבהם ההיצע הגדול של דירות להשכרה דוחף את המחירים למטה, וביניהם שכונת רמות יורם בנתיבות, שכונת נוריות בראשון לציון, ושכונות נוספות בפתח תקווה ובמודיעין ● בין הגורמים: בניית שכונות ענק חדשות, דירות מסובסדות שנמכרו בהגרלות וריבוי פרויקטים של התחדשות עירונית

אמנון שעשוע ואיליה סוצקבר / צילום: עומר הכהן, כדיה לוי

עד 90 אלף שקל לא כולל הטבות: המקצוע שהשכר בו שובר שיאים

חברות שפועלות בתחום פיתוח מודלים ב-AI מציעות לעובדים מבוקשים במיוחד שכר חודשי שיכול להגיע ל-90 אלף שקל, פלוס שורה של הטבות שונות ● איפה מקבלים שכר כזה ואיך הוא לעומת הממוצע בתחום?

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

האתר יקרוס? ארקיע מציעה הלילה 50% הנחה לנוסעים בסוכות

ארקיע תציע הלילה, למשך תשע שעות, 50% הנחה על מאות כרטיסי טיסה לחול המועד סוכות, למגוון יעדים באירופה ● במבצע דומה בעבר אתר החברה קרס למשך שעות ● ולמי שיכול לחכות: בדיקה מגלה כי מיד אחרי החגים מחירי הטיסות צונחים בעשרות אחוזים, ובחלק מהיעדים ביותר מ־70%

ג'ון הרינג, מייסד-שותף בקרן Vy Capital / צילום: Reuters

הקרן הסודית מדובאי שהשקיעה במאסק בזמנים הקשים - והתעשרה מהנפקת SpaceX

אלכסנדר טמאס ושותפו ג'ון הרינג הקימו את קרן Vy Capital בדובאי, והפכו למשקיעים מרכזיים בחברות של אילון מאסק ● הקרן מחזיקה כ־3.4% מ-SpaceX, והשקיעה גם ב־ xAI, נוירלינק ו'בורינג קומפני' ● מאז סוף השנה שעברה זינק היקף הנכסים המנוהלים של הקרן מ־27 ל־50 מיליארד דולר, והיא שומרת על פרופיל ציבורי נמוך למרות הצלחותיה

נעמה אלשיך / צילום: שי בראל

המנכ”לית החדשה של יאנגו דלי: "בקרוב נכריז על שיתופי פעולה ומהלכים חדשים"

נעמה אלשיך, שכיהנה בתפקידה האחרון כמשנה למנכ"ל שופרסל אמיגה (הזרוע המוסדית של שופרסל) תיכנס לתפקיד המנכ"לית של יאנגו דלי ותנסה להרחיב את פעילות החברה בשוק משלוחי הסופר המהירים ● המינוי מגיע בתקופה שבה שוק משלוחי המזון והסופר באונליין בישראל עובר שינוי משמעותי ● אלשיך: "המטרה היא להחזיר את יאנגו דלי למעמד של שחקן מרכזי בשוק"

פרויקט נאות גולף בקיסריה / צילום: שלומי יוסף

עם שתי בריכות ומגרש סקווש: בכמה נמכרה דירה בקיסריה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדירה בת 2 חדרים נמצאת בקומפלקס סגור עם שתי בריכות מקורות, חדר כושר, מדשאות, מגרש סקווש ומיני גולף, ושכר הדירה יכול להגיע ל־7,000 שקל בחודש ● המתווכת: "התשואה היפה שמופקת מהדירות בפרויקט גורמת לפופולריות שלו"

מייסדי Mind Security / צילום: אוהד קאב

חברת הסייבר MIND גייסה 72 מיליון דולר לפי שווי של 300 מיליון דולר

החברה הישראלית, שמפתחת מערכת להגנה על מידע ארגוני בעידן ה־ AI, השלימה סבב B בהובלת קרן הסייבר Crosspoint Capital Partners ● לפי גורמים, הסבב בוצע לפי שווי של כ-300 מיליון דולר, ולפי הערכות, היקף ההכנסות השנתיות החוזרות של החברה כבר עומד על סכום בן שמונה ספרות ● מאז הקמתה ב-2023 גייסה MIND יותר מ־112 מיליון דולר

איור: גיל ג'יבלי

איפה הכסף: המתכת היקרה שזינקה - ומשמשת אינדיקטור למצב הכלכלה העולמית

הכסף אמנם איבד במאות השנים האחרונות את מעמדו הדומיננטי בשוק המתכות היקרות, אך ממשיך להחזיק במאפיינים ייחודיים שהופכים אותו לנכס השקעתי ● מדוע זינק מחירו בשנתיים האחרונות - ואיך בכלל משקיעים בו? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

יום לאחר מייל הפיטורים האכזרי: המסר המפתיע שקיבלו העובדים שנותרו

ענקית התוכנה אורקל החלה השבוע בגל פיטורים נוסף המוערך באלפי עובדים ● למחרת הפיטורים הופיעה סמנכ״לית הכספים החדשה בפני הנותרים והבטיחה להם: לא נדרוש מכם לעבוד יותר עם פחות

סניף קרפור / צילום: טלי בוגדנובסקי

לקראת מאבק שליטה? המטרה של הנפקת קרפור והדמיון למקרה אל על

מכירה של רבע ממניות קרפור על ידי אלקטרה צריכה, במסגרת הנפקה מתוכננת, צפויה להוביל לשינוי במבנה השליטה ברשת, ואולי אף לכניסת גורם דומיננטי מתחום הקמעונאות ● פעיל בשוק: "קרפור הוגבלה ביכולת הצמיחה שלה עד כה בשל מורכבות בין בעלי המניות"

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

הכרעת ועדת דיין: למרות הביקוש מצד חוות השרתים, יצוא הגז יישאר על כנו

שנתיים וחצי לאחר פרסום מסקנות הביניים, הוועדה קבעה כי מגבלת יצוא הגז לא תשתנה, למרות הזינוק בביקוש מחשמל לחוות שרתים והתנגדות חריפה של משרד האוצר • חיפוש הגז הבא ממשיך להתעכב, וההגשה נדחתה ל-2027

תל אביב / צילום: Shutterstock

במקום הראשון במזרח התיכון: העיר הישראלית שמטפסת בדירוג העולמי

תל אביב דורגה במקום ה־34 מתוך 1,000 ערים במדד העולמי של Oxford Economics, לאחר שטיפסה 12 מקומות משנה שעברה ● תעשיית הטכנולוגיה, ריבוי הסטארט־אפים ושיעורי ההשכלה הגבוהים בעיר עומדים מאחורי הדירוג, אך מחירי הדיור והמצב הביטחוני מכבידים עליו ● לדירוג התברגו גם חיפה וירושלים, במקומות ה־144 וה־179 בהתאמה

מסעדה ברחוב דיזנגוף, תל אביב / צילום: כדיה לוי

אחרי מאבק המסעדנים: אגרת העובדים הזרים לעסקים קטנים בדרך לצנוח

ועדת המנכ"לים לעובדים זרים אישרה את ההמלצה להפחית את האגרה השנתית לעסקים קטנים ובינוניים לכ-1,420 שקל לעובד, לעומת 8,490 שקל כיום במרבית הענפים • ההטבה תחול על עד עשרה עובדים זרים ותוכל לחסוך לעסק יותר מ-70 אלף שקל בשנה • אגרת הבקשה תאוחד ל-370 שקל • עם זאת, המהלך עדיין דורש השלמת הליך התקנות לפני שייכנס לתוקף

אד שירן, מתוך סיבוב ההופעות הנוכחי / צילום: ap

שיחת הטלפון בת 40 הדקות שכמעט הביאה לביטול סיבוב ההופעות של אד שירן

הבעלים של ניו אינגלנד פטריוטס, רוברט קראפט, הבהיר לזמר כי יבטל את הופעותיו באצטדיון ג'ילט אם מקלמור לא יוסר מרשימת האמנים. בעלים של קבוצות NFL אחרות היו מוכנים לעשות את אותו הדבר

ChatGPT / אילוסטרציה: Shutterstock

מעכשיו גם אצלנו: הפרסום בצ'אט GPT הגיע לישראל

תשעה חודשים אחרי שהחלה את פיילוט הפרסום בארה"ב, מערכת הפרסום של ChatGPT מתרחבת גם לישראל ● החל מאתמול יכולים מפרסמים להריץ קמפיינים המיועדים לקהל הישראלי, והמודעות ישולבו בשיחות בהתאם להקשר ולכוונת המשתמש ● חברות ישראליות כבר התנסו בפלטפורמה בחו"ל, וכעת השוק המקומי נפתח לסוכנויות ולמותגים

יו''ר הפד קווין וורש, במסיבת העיתונאים לאחר העלאת הריבית אמש (ד') / צילום: Reuters, Mehmet Eser / Anadolu

רגע התפנית, והיחסים עם טראמפ: מה מלמדת החלטת הריבית על קווין וורש?

העלאת הריבית בארה"ב מסמנת שינוי כיוון במדיניות של הפד, אך במידה רבה, התפנית האמיתית חלה כבר בנאומו של קווין וורש בג'קסון הול ● העובדה שההחלטה התקבלה פה אחד משדרת מסר ברור לגבי ההמשך - ועלולה להעמיד את יו"ר הפד על מסלול התנגשות עם טראמפ ● אך יש גם סיבות להאמין שבמקרה שלו דברים ייראו אחרת

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

עם קפיצה של 15%: המניה ששברה שיא והצו'פר למנכ"ל

הבורסה חתמה את היום החזק ביותר שלה מאז הנפקתה ב-2019, אחרי שפרסמה תוכנית אסטרטגית חדשה ● בבורסה ממשיכים להציב יעדי צמיחה שאפתניים, אותם הם צופים כי ישיגו באמצעות המשך הקריצה למשקיעים הזרים והגברת האטרקטיביות שלה עבור המשקיעים המקומיים ● המנכ"ל בן זאב, שחתום על התוכנית, צפוי לקבל מענק שימור של 3.5 מיליון שקל לצד אופציות בשווי של 1.5 מיליון שקל